הבט אל עושה הנפלאות!
”האזינה זאת, איוב; עמוד והתבונן נפלאות אל” (איוב ל״ז:14).
1, 2. איזו תגלית מדהימה נחשפה ב־1922, ומה היתה התגובה?
הארכיאולוג והלורד האנגלי עבדו יחד במשך שנים בחיפוש אחר האוצר. סוף סוף, ב־26 בנובמבר 1922, באתר קבורה של הפרעונים המצרים בעמק המלכים הנודע מצאו הארכיאולוג הווארד קרטר והלורד קרנרבון את מבוקשם — קברו של פרעה תות־עַנְח’־אמון. בהגיעם לדלת סגורה קדחו בה חור. קרטר הכניס נר והציץ פנימה.
2 לימים סיפר קרטר: ”לורד קרנרבון כבר לא עמד במתח ושאל בחרדה, ’האם אתה רואה משהו?’ המילים היחידות שהצלחתי במאמץ רב לפלוט מפי היו, ’כן, דברים נפלאים’”. מבין אלפי האוצרות שנתגלו בקבר היה ארון מתים יצוק זהב טהור. אולי ראית כמה מ”דברים נפלאים” אלו בתמונות או במוזיאון. אך יהיו המוצגים במוזיאון מופלאים ככל שיהיו, סביר להניח שאין להם כל קשר לחייך. אם כן, הבה נעבור לנפלאות אשר בהחלט קשורות אליך ומשמשות לתועלתך.
3. היכן ניתן למצוא מידע לגבי נפלאות היכולות לשמש לתועלתנו?
3 למשל, תן דעתך לאדם שחי לפני מאות שנים, אדם שראוי לתשומת לב יותר מכל כוכב קולנוע, ספורטאי, או בן למשפחת מלוכה. הוא נקרא גדול מכל בני קדם. זהו איוב. אתה ודאי מזהה את שמו. ספר שלם במקרא נכתב עליו. עם זאת, אחד מבני דורו, צעיר ששמו אליהוא, ראה חובה לעצמו לתקן את איוב. אליהוא אמר לאיוב שהוא מרוכז יותר מדי בעצמו ובסובבים אותו. בפרק ל״ז יש עוד עצות ממוקדות ונבונות היכולות להועיל לנו (איוב א׳:1–3; ל״ב:1 עד ל״ג:12).
4. מה הרקע לדבריו של אליהוא באיוב ל״ז:14?
4 שלושת רעיו כביכול של איוב דיברו ארוכות על תחומים שבהם לדעתם איוב חטא במחשבתו או בהתנהגותו (איוב ט״ו:1–6, 16; כ״ב:5–10). אליהוא המתין בסבלנות עד תום השיחה. לאחר מכן פתח פיו בתובנה ובחוכמה. הוא ציין נקודות רבות בעלות ערך רב, אך שים לב במיוחד לדבריו אלו: ”האזינה זאת, איוב; עמוד והתבונן נפלאות אל” (איוב ל״ז:14).
עושה הנפלאות
5. מה כרוך ב”נפלאות אל” שאותן הזכיר אליהוא?
5 אליהוא לא הציע לאיוב לשים לב לעצמו, לאליהוא או לבני אדם אחרים, אלא האיץ באיוב — וגם בנו — להתבונן בנפלאותיו של יהוה אלוהים. מה כרוך לדעתך בביטוי ”נפלאות אל”? יתרה מזו, בהתחשב בדאגות שאולי מטרידות את מנוחתך בעניין בריאותך, מצבך הכספי, עתידך, בני משפחתך, עמיתיך לעבודה ורעיך, מה הטעם לשים לב לנפלאותיו של אלוהים? אין ספק שנפלאותיו של יהוה אלוהים כרוכות בחוכמתו ובסמכותו על הבריאה הגשמית שסביבנו (נחמיה ט׳:6; תהלים כ״ד:1; ק״ד:24; קל״ו:5, 6). להבהרת התמונה ראה מה נאמר בספר יהושע.
6, 7. (א) אילו נפלאות עשה יהוה בימי משה ויהושע? (ב) כיצד היית מגיב אילו היית עד לנפלאות אלו?
6 יהוה הנחית מכות על מצרים הקדומה ובקע לשניים את ים סוף כדי שמשה יוכל להוביל את בני ישראל מעבדות לחירות (שמות ז׳:1 עד י״ד:31; תהלים ק״ו:7, 21, 22). מקרה דומה מסופר ביהושע פרק ג׳. כדי להיכנס לארץ המובטחת צריך היה עם אלוהים, בהנהגתו של יהושע, יורשו של משה, לחצות מים אחרים. יהושע אמר: ”התקדשו, כי מחר יהוה יעשה בקרבכם נפלאות” (יהושע ג׳:5). אילו נפלאות?
7 הכתוב מספר שיהוה עצר את זרימת מי נהר הירדן, כדי שרבבות גברים, נשים וילדים יוכלו לעבור בחרבה (יהושע ג׳:7–17). אילו היינו שם והיינו רואים את הנהר נבקע ואת כל האנשים חוצים אותו בבטחה, היינו נפעמים! נס זה המחיש את שליטתו של אלוהים בבריאה. עם זאת, כבר עתה, בימינו אנו, מתחוללים דברים לא פחות נפלאים. כדי להבחין בכמה מהם וכדי להבין מדוע ראויים הם לתשומת לבנו, נדון באיוב ל״ז:5–7.
8, 9. על אילו נפלאות מצביע הכתוב באיוב ל״ז:5–7, ומדוע עלינו לחשוב עליהן?
8 אליהוא הצהיר: ”ירעם אל בקולו נפלאות [בדרך נפלאה], עושה גדולות ולא נדע”. על אילו נפלאות חשב אליהוא? הוא מזכיר שלג וממטרים חזקים. יש בכוחם לחתום או להשבית את מלאכתו של החקלאי בשדה, וכך יהיה לו פנאי וסיבה לבחון את מעשי אלוהים. אולי איננו חקלאים, אך אנו מושפעים מן הגשם והשלג. גם הפעילויות שלנו נקטעות לעתים בשל הגשם או השלג, תלוי באיזור מגורינו. האם אנו מהרהרים בשאלה מי עומד מאחורי פלאים אלו ומה משמעותם? האם עשית זאת אי פעם?
9 מעניין לציין שעל־פי הכתוב באיוב פרק ל״ח, שאל יהוה אלוהים את איוב שאלות נוקבות על־פי אותו קו חשיבה. הבורא אומנם הפנה את השאלות לאיוב, אבל הן נוגעות גם לגישתנו, לקיומנו ולעתידנו. אם כן, הבה נבחן את שאלותיו של אלוהים ונחשוב על מה שמשתמע מהן. הבה נעשה ככתוב באיוב ל״ז:14.
10. כיצד צריך להשפיע עלינו איוב פרק ל״ח, ואילו שאלות מופיעות בפרק?
10 פרק ל״ח נפתח במילים: ”ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר: ’מי זה מחשיך עצה במילין בלי דעת? אזור נא כגבר חלציך, ואשאלך והודיעני’” (איוב ל״ח:1–3). מכאן כבר אפשר להבחין בנימת הדברים שיהוה עומד לומר. המטרה היתה לעזור לאיוב לתקן את חשיבתו ולזכור שהוא ניצב בפני בורא היקום ושעליו לתת לו דין וחשבון. מוטב שגם אנו ובני דורנו נזכור זאת. בהמשך הזכיר אלוהים דברים דומים לדברי אליהוא. ”איפה היית ביוסדי ארץ? הגד אם ידעת בינה. מי שם ממדיה, כי תדע, או מי נטה עליה קו? על מה אדניה הוטבעו, או מי ירה אבן פינתה?” (איוב ל״ח:4–6).
11. לאילו מסקנות עוזר לנו להגיע הכתוב באיוב ל״ח:4–6?
11 איפה היה איוב — ואיפה היינו אנו — בהיווסד כדור־הארץ? האם אנו האדריכלים שתכננו את כדור־הארץ, ועל סמך התוכנית מדדנו את מידותיו בסרגל? ודאי שלא! בני אדם אפילו לא היו קיימים אז. אלוהים מדמה את כדור־הארץ לבניין ושואל: ”מי ירה אבן פינתה?” אילולא היה כדור־הארץ במרחק הנוכחי מן השמש, לא היינו יכולים לחיות עלי אדמות. כדור־הארץ הוא גם בגודל המתאים. אילו היה גדול יותר בהרבה, המימן לא יכול היה להיפלט מן האטמוספירה, ולא יכלו להתקיים על הארץ חיים. ברור אפוא, שמישהו ”ירה אבן פינתה” במקום הנכון. האם בזכות איוב נעשה הדבר? האם בזכותנו אנו? או האם יד יהוה אלוהים בדבר? (משלי ג׳:19; ירמיהו י׳:12).
למי התשובות?
12. על מה אנו חושבים לשמע השאלה המופיעה באיוב ל״ח:6?
12 עוד שאל אלוהים: ”על מה אדניה הוטבעו”. שאלה טובה. אנו ודאי מכירים מונח שאיוב לא הכיר — כוח הכבידה. רובנו מבינים שבזכות כוח המשיכה מן המסה העצומה של השמש נשמר כדור־הארץ במסלולו, ואדניו או יסודותיו מוטבעים כביכול במקומם. אך מי מאיתנו מבין על בוריו את כוח המשיכה?
13, 14. (א) במה יש להודות בנושא כוח הכבידה? (ב) כיצד עלינו להגיב לנוכח המצב המודגש באיוב ל״ח:6?
13 ספר שיצא לאור לאחרונה הנושא את הכותרת הסבר היקום (The Universe Explained) מודה ש’כוח הכבידה הוא אחד מאיתני הטבע המוכרים ביותר אך הפחות מובן’. עוד נאמר בספר: ”נראה שכוחות הכבידה צולחים את המרחב הריק, כהרף עין, אך לא ברור כיצד הם עושים כן. בשנים האחרונות פיתחו הפיסיקאים תיאוריה ולפיה כוח המשיכה נע בגלים המורכבים מחלקיקים הנקראים גְרָוִיטוֹנִים... אך איש אינו בטוח לחלוטין שהם אכן קיימים”. חשוֹב על מה שמשתמע מכך.
14 המדע התקדם ב־000,3 שנה מאז שאל יהוה את איוב את השאלות. אבל לא אנחנו ולא פיסיקאים מומחים מסוגלים להסביר לגמרי את כוח הכבידה, כוח אשר בזכותו נע כדור־הארץ בדיוק במסלול הנכון המאפשר לנו ליהנות כאן מן החיים (איוב כ״ו:7; ישעיהו מ״ה:18). אין בזה לומר שעלינו לעסוק בחקר מעמיק של מסתרי כוח הכבידה. הכוונה היא שהקדשת תשומת לב ואפילו רק להיבט זה של נפלאות אלוהים די בה כדי להשפיע על השקפתנו לגבי הבורא. האם אתה מתמלא יראת כבוד לנוכח חוכמתו וידיעותיו, והאם אתה מבין מדוע אנו צריכים ללמוד עוד על רצונו?
15–17. (א) במה מתמקד הכתוב באיוב ל״ח:8–11 ואילו שאלות מעלים הפסוקים? (ב) במה יש להודות באשר לידע בנושא אגני האוקיינוסים ותפוצתם על פני כדור־הארץ?
15 הבורא מוסיף לשאול: ”[מי] יסך [עשה מחיצה] בדלתיים ים, בגיחו מרחם יצא. בשומי ענן לבושו וערפל חתולתו. ואשבור עליו חוקי ואשים בריח ודלתיים. ואומר: ’עד פה תבוא, ולא תוסיף; ופֹא־ישית בגאון גליך’?” (איוב ל״ח:8–11).
16 עשיית מחיצה לים כרוכה ביבשות, באוקיינוסים ובגאות ושפל. כמה זמן כבר צופה האדם באוקיינוסים וביבשות וחוקר אותם? הוא עושה כן כבר אלפי שנים — ובייחוד במאה האחרונה. אתה ודאי סבור שרוב העובדות בנושא כבר ידועות ומוכרות. אך מה תגלה אם תחקור את הנושא השנה, שנת 2001, בספריות הגדולות בעולם או באינטרנט למציאת העובדות העדכניות בנושא?
17 אנציקלופדיה המקובלת בחוגים רבים מודה: ”אחת הבעיות המרתקות ביותר שעימן מתמודדים זה זמן רב המחקר המדעי והתיאוריות המדעיות היא התפלגות היבשות ואגני האוקיינוסים על פני כדור־הארץ ותפוצתם של תווי הפנים העיקריים של היבשה”. לאחר מכן מציינת האנציקלופדיה ארבעה הסברים אפשריים, אך אומרת שאלו הן רק ”היפותיזות אחדות מני רבות”. כידוע, היפותיזה היא ”השערה שטרם נבחנה וטרם אוששה”, כלומר השערה שאין די עובדות כדי לבססה ולהסיק ממנה מסקנות חד־משמעיות.
18. לאילו מסקנות מוביל אותנו הכתוב באיוב ל״ח:8–11?
18 האין זה מדגיש עד כמה אקטואליות השאלות שבאיוב ל״ח:8–11? לא אנחנו אירגנו את כל המאפיינים של כדור־הארץ. לא אנחנו הנחנו את הירח במסלולו כך שכוח המשיכה שלו יגרום לגאות ושפל, שעל־פי־רוב אינה הורסת את החופים ואינה פוגעת בנו. אתה יודע מי אחראי לכך. זהו לא אחר מאשר עושה הנפלאות (תהלים ל״ג:7; פ״ט:10; משלי ח׳:29; מעשי השליחים ד׳:24; ההתגלות י״ד:7).
תן ליהוה את הכבוד הראוי לו
19. לאילו תופעות פיסיקליות מפנות את תשומת לבנו המילים הפיוטיות שבאיוב ל״ח:12–14?
19 בני אדם אינם יכולים לזקוף לזכותם את תנועת כדור־הארץ סביב צירו, כנרמז באיוב ל״ח:12–14. תנועה זו אחראית להיווצרות השחר, תופעה המצטיינת בדרך כלל ביופי מהמם. עם עלות השחר, צורות ודמויות הולכות ומתבהרות, כחומר הלובש צורה חדשה תחת חותם. אם נחשוב קצת על תנועת כדור־הארץ, לא נוכל שלא להתפעל מכך שמהירות סיבובו אינה גבוהה מדי והרת אסון. כמו כן, אין הוא מסתובב לאט מדי, תופעה שהיתה מאריכה את הימים והלילות ויוצרת הבדלי טמפרטורות קיצוניים שהאדם לא יכול היה לחיות בהם. יש לנו כל סיבה שבעולם להיות מאושרים שאלוהים, ולא קבוצת אנשים כלשהי, הוא שקבע את מהירות הסיבוב של כדור־הארץ (תהלים קמ״ח:1–5).
20. כיצד היית משיב על השאלות שבאיוב ל״ח:16, 18?
20 עכשיו דמיין לעצמך שאלוהים שואל אותך את השאלות שלהלן: ”הבאת עד נבכי ים, ובחקר תהום התהלכת?” אפילו האוֹקְיינוֹגְרַפים אינם מסוגלים לתת תשובה מלאה על שאלה זו! ”התבוננת עד רחבי ארץ? הגד אם ידעת כולה” (איוב ל״ח:16, 18). האם ביקרת וסיירת בכל המקומות בכדור־הארץ או ברובם? כמה שנות חיים יידרשו לחקר האתרים ופלאי הטבע של עולמנו? ומה נהדר היה אילו יכולנו לעשות כן!
21. (א) אילו השקפות מדעיות מעלות השאלות באיוב ל״ח:19? (ב) מה מן הראוי שנעשה לנוכח העובדות הקשורות באור?
21 שים לב לשאלות העמוקות באיוב ל״ח:19: ”אי זה הדרך ישכון אור? וחושך, אי זה מקומו?” אולי ידוע לך ששנים רבות רווחה הדעה שהאור נע בגלים בדומה לאדוות שרואים באגם. ואז בשנת 1905 הסביר אלברט איינשטיין שהאור מתנהג כמו חלקיקי אנרגיה. האם בזה תם העניין? ובכן, באנציקלופדיה שיצאה לאור לאחרונה הועלתה השאלה: ”האם האור הוא תנועת גלים או זרם של חלקיקים?” ותשובתה: ”דומה שה[אור] אינו יכול להיות שניהם גם יחד, משום ששניהם [הגלים והחלקיקים] שונים בתכלית. התשובה הטובה ביותר היא שהאור הוא אף לא אחד מהשניים”. ובכל זאת, אור השמש עדיין מחמם אותנו (במישרין או בעקיפין), אף־על־פי שהאדם אינו מסוגל להסביר לגמרי את פעלי אלוהים בתחום זה. אנחנו נהנים ממזון ומחמצן תודות לכך שהצמחים מגיבים לאור. אנו מסוגלים לקרוא, לראות את פני יקירינו, לצפות בשקיעות השמש וכן הלאה. בעשותנו כן, האין זה מן הראוי שנכיר טובה על נפלאות אלוהים? (תהלים ק״ד:1, 2; קמ״ה:5; ישעיהו מ״ה:7; ירמיהו ל״א:35).
22. מה היתה תגובתו של דוד לנפלאות אלוהים?
22 האם אנו מהרהרים בנפלאות יהוה אך ורק כדי להתרשם עמוקות ולהיאלם דום? ודאי שלא. מחבר התהלים הודה שבלתי אפשרי להבין את כל נפלאות אלוהים ולדבר על כולן. דוד כתב: ”רבות עשית אתה, יהוה אלוהיי, נפלאותיך... אגידה ואדברה, עָצְמוּ מִספֵּר” (תהלים מ׳:6). הוא לא התכוון, כמובן, למלא את פיו מים ולא לדבר על פעלים אדירים אלו. כהוכחה לנחישותו אמר דוד בתהלים ט׳:2: ”אודה יהוה בכל לבי, אספרה כל נפלאותיך”.
23. כיצד אתה מגיב לנפלאות אלוהים, וכיצד תוכל לעזור לאחרים?
23 האין אנו צריכים להגיב כמוהו? האין זה מן הראוי שהתפעלותנו מנפלאותיו של אלוהים תניע אותנו לדבר עליו, על מה שעשה בעבר ועל מה שיעשה בעתיד? התשובה ברורה — עלינו ’לספר בגויים כבודו, בכל העמים נפלאותיו’ (תהלים צ״ו:3–5). עלינו לחלוק עם אחרים את מה שלמדנו על יהוה כאות להוקרה מעומק הלב על נפלאותיו של אלוהים. גם אם גדלנו בחברה המתייחסת בביטול לקיומו של הבורא, ביטויים חיוביים ומאירי עיניים מצדנו אולי יעזרו להם להכיר באלוהים. יתרה מכך, אולי הם ירצו ללמוד על ’בורא הכל’ ועושה הנפלאות, יהוה, ולשרתו (ההתגלות ד׳:11).
מהי תשובתך?
• אילו נפלאות אלוהים עולות במחשבותיך לנוכח הכתוב באיוב ל״ז:14?
• אילו דברים המודגשים באיוב פרקים ל״ז ו־ל״ח אין המדע מסוגל להסביר במלואם?
• מה אתה חש לגבי נפלאותיו של אלוהים, ומה זה מניע אותך לעשות?
[תמונה בעמוד 7]
מי תחם את הים ושמר אותו במקומו?
[תמונה בעמוד 7]
מי ביקר בכל פינות החמד של כדור־הארץ, מעשי ידי אלוהים?