במשפחתו של יהוה שוררת אחדות יקרה
”הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד!” (תהלים קל״ג:1).
1. איזה מצב שורר במשפחות רבות כיום?
המשפחה נתונה כיום במשבר. במשפחות רבות, הנישואין עומדים על סף התמוטטות. מיום ליום הגירושין נעשים שכיחים יותר, וילדים רבים שהוריהם גרושים חשים צער עמוק. מיליוני משפחות אינן מאושרות ואינן מלוכדות. אולם, יש משפחה אחת היודעת שמחה רבה ואחדות אמיתית. זוהי משפחתו האוניברסלית של יהוה אלוהים. במשפחה זו, רבבות מלאכי אלוהים הסמויים מן העין מבצעים את משימותיהם בתואם עם רצונו (תהלים ק״ג:20, 21). אך, היש משפחה עלי־אדמות שבה שוררת אחדות מעין זו?
2, 3. (א) מי כיום מהווים חלק ממשפחתו האוניברסלית של אלוהים, ולְמה ניתן לדמות את כל עדי־יהוה כיום? (ב) באילו שאלות נדון?
2 השליח פאולוס כתב: ”כורע אני על ברכיי לפני האב אשר קרא שם לכל משפחה בשמים ובארץ” (אפסים ג׳:14, 15). כל שושלת יוחסין על הארץ חבה את שמה לאלוהים, מאחר שהוא הבורא. אף שאין משפחות אנוש בשמים, באופן סמלי אלוהים נשא לאשה את ארגונו השמימי, וכלתו הרוחנית של ישוע תתאחד עימו בשמים (ישעיהו נ״ד:5; לוקס כ׳:34, 35; קורינתים א׳. ט״ו:50; קורינתים ב׳. י״א:2). כיום, משוחים נאמנים החיים עלי־אדמות הם חלק ממשפחתו האוניברסלית של אלוהים, וחברי ’הצאן האחרות’ של ישוע, בעלי התקווה הארצית, הם בני־משפחה לעתיד (יוחנן י׳:16; רומים ח׳:14–17; המצפה מה־15 בינואר 1996, עמוד 31). אולם כיום, ניתן לדמות את כל עדי־יהוה למשפחה מאוחדת חובקת עולם.
3 האם אתה שייך למשפחה הבינלאומית הנפלאה של משרתי אלוהים? אם אכן כך הדבר, הרי שאתה נהנה מאחת הברכות הגדולות ביותר היכולות להיות נחלת האדם. מיליונים יאשרו כי משפחתו הכלל־עולמית של יהוה — ארגונו הגלוי לעין — היא נווה של שלום ואחדות במדבר עולמי של סכסוכים ופילוגים. כיצד ניתן לתאר את משפחתו הכלל־עולמית של יהוה? וכן, אילו גורמים תורמים לאחדות זו?
מה טוב ומה נעים!
4. כיצד היית מביע במילים שלך את הנאמר בתהלים מזמור קל״ג לגבי אחדות ואחווה?
4 דוד, מחבר התהלים, העריך מאוד אחדות ואחווה. הוא אף זכה להשראה לשיר על כך! דמיין לך אותו פורט על נבל ושר: ”הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד! כשמן הטוב על הראש, יורד על הזקן, זקן אהרון, שיורד על־פי מידותיו. כטל חרמון שיורד על הררי ציון. כי שם ציווה יהוה את הברכה, חיים עד העולם” (תהלים קל״ג:1–3).
5. על סמך תהלים קל״ג:1, 2, איזו השוואה ניתן לערוך בין בני־ישראל ובין משרתי אלוהים כיום?
5 מילים אלה נוגעות לאחדות ולאחווה ששררו בקרב עם־אלוהים הקדום, בני־ישראל. ירושלים היתה מקום שבתם גם יחד בבואם לחוג את שלושת הרגלים. אף שהיו משבטים שונים, הם השתייכו למשפחה אחת. הימצאותם יחד השפיעה עליהם לטובה, בדומה להרגשה המרעננת של משיחה בשמן בעל ריח ניחוח. כאשר שמן מעין זה נשפך על ראש אהרון, הוא ירד במורד זקנו והגיע עד לצווארון מלבושו. שֶבת בני־ישראל גם יחד השפיעה לטובה על כל הקהל הנאסף. האי־הבנות יושבו, והדבר תרם לאחדות. אחדות דומה שוררת כיום בקרב משפחתו הכלל־עולמית של יהוה. להתרועעות הקבועה השפעה רוחנית חיובית על כל חברי משפחה זו. יישום עצתו של דבר־אלוהים מסיר כל אי־הבנה או בעיה (מתי ה׳:23, 24; י״ח:15–17). משרתי יהוה מעריכים עד מאוד את העידוד ההדדי הנובע מן האחדות והאחווה השוררות בקרבם.
6, 7. כיצד היתה אחדות ישראל כטל היורד על החרמון, והיכן ניתן למצוא כיום את ברכת אלוהים?
6 כיצד שֶבת ישראל יחד היתה גם כטל היורד על החרמון? ובכן, פסגת החרמון מתנשאת לרום של כ־800,2 מטרים מעל פני הים, והיא מושלגת כמעט כל ימות השנה. פסגתו המושלגת של החרמון גורמת לעיבוי אדי הלילה, וכך יוצרת שפע טל, המקיים את הצמחייה במהלך העונה השחונה הממושכת. אוויר קר הזורם מרכס החרמון, נושא אדים אלה דרומה אפילו עד איזור ירושלים, שם הם מתעבים ויורדים כטל. לכן מדויק הוא תיאורו של מחבר התהלים באשר ל”טל חרמון שיורד על הררי ציון”. איזו תזכורת נפלאה להשפעה המרעננת התורמת לאחדותה של משפחת עובדי יהוה!
7 בטרם נוסדה הקהילה המשיחית, ציון, כלומר ירושלים היתה מרכז עבודת־אלוהים האמיתית. לפיכך, שם ציווה אלוהים את הברכה. מאחר שמקור כל הברכות שכן באופן סמלי בבית־המקדש שבירושלים, הברכות נבעו משם. אך היות שעבודת־אלוהים האמיתית אינה מוגבלת יותר למקום מסוים, כיום ניתן למצוא בכל רחבי העולם את הברכה, האהבה והאחדות של משרתי אלוהים (יוחנן י״ג:34, 35). מה הם כמה גורמים התורמים לאחדות זו?
גורמים התורמים לאחדות
8. מה אנו למדים על אחדות לפי יוחנן י״ז:20, 21?
8 אחדותם של עובדי יהוה מבוססת על ציות לדבר־אלוהים מתוך הבנה מדויקת, לרבות ציות להוראתו של ישוע המשיח. הדרך לייסודה של הקהילה המשיחית המאוחדת נסללה, כשיהוה שלח לעולם את בנו כדי להעיד על האמת ולמות כקורבן (יוחנן ג׳:16; י״ח:37). תפילת ישוע הבהירה שנועדה לשרור אחדות אמיתית בקרב חברי קהילה זו: ”לא רק בעדם אני מבקש, אלא גם בעד המאמינים בי על־יסוד דברם. יהיו נא כולם אחד; כמו שאתה, אבי, בי ואני בך, שיהיו גם הם בנו, כדי שיאמין העולם כי אתה שלחתני” (יוחנן י״ז:20, 21). תלמידי ישוע השיגו אחדות דומה לזו השוררת בין אלוהים ובנו. הסיבה לכך נעוצה בציותם לדבר־אלוהים ולהוראתו של ישוע. גישה דומה מהווה גורם עיקרי באחדות השוררת כיום במשפחתו הכלל־עולמית של יהוה.
9. איזה תפקיד ממלאת רוח־הקודש באיחוד משרתי יהוה?
9 גורם נוסף המאחד את משרתי יהוה הוא שיש לנו רוח־קודשו של אלוהים, היינו כוחו הפעיל. היא מאפשרת לנו להבין את האמת הנגלית בדבר יהוה, ולפיכך לשרתו באחדות (יוחנן ט״ז:12, 13). הרוח מסייעת לנו להימנע ממעשי בשר מפלגים, כגון סכסוכים, קנאה, התפרצויות זעם ומריבות. תחת זאת, רוח אלוהים מניבה בנו את פרייה המאחד, אהבה, שמחה, שלום, אורך־רוח, נדיבות, טוב לב, אמונה, ענווה וריסון עצמי (גלטים ה׳:19–23).
10. (א) איזו השוואה ניתן לערוך בין האהבה השוררת בקרב משפחה אנושית מאוחדת לבין האהבה השוררת בקרב אלה שמסורים ליהוה? (ב) כיצד חבר בגוף המנהל של עדי־יהוה ביטא את רגשותיו לגבי ההתאספות עם אחיו הרוחניים?
10 חברי משפחה מאוחדת אוהבים זה את זה ושמחים להיות גם יחד. בהשוואה לכך, חברי המשפחה המאוחדת של עובדי יהוה אוהבים אותו, את בנו ואת אחיהם לאמונה (מרקוס י״ב:30; יוחנן כ״א:15–17; יוחנן א׳. ד׳:21). כשם שבמשפחה אוהבת בני־המשפחה אוכלים בצוותא, אלה המסורים לאלוהים שמחים לנכוח באסיפות ובכינוסים המשיחיים ולהפיק תועלת מהתרועעות בונה וממזון רוחני מצוין (מתי כ״ד:45–47; עברים י׳:24, 25). חבר בגוף המנהל של עדי־יהוה אמר פעם: ”עבורי, ההתאספות עם אחיי היא אחת ההנאות הגדולות ביותר בחיים ומקור עידוד. אני אוהב להיות באולם־המלכות בין הראשונים, ואם אפשר, לעזוב את המקום בין האחרונים. אני חש שמחה פנימית בשעה שאני משוחח עם משרתי אלוהים. כאשר אני ביניהם אני מרגיש כמו בבית, בחברת המשפחה שלי”. האם זו גם תחושתך? (תהלים כ״ז:4).
11. באיזו פעילות עדי־יהוה מוצאים שמחה רבה במיוחד, ומה נובע מהצבת שירות אלוהים במרכז חיינו?
11 משפחה מאוחדת מוצאת שמחה בעשיית דברים בצוותא. בדומה לכך, החברים במשפחת עובדי יהוה שמחים בביצוע פעילות ההכרזה על המלכות ובעשיית תלמידים גם יחד (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). השתתפות קבועה בפעילות זו מקרבת אותנו לעדי־יהוה אחרים. הצבת שירות אלוהים במרכז חיינו ותמיכה בכל הפעילויות של עמו, מעודדת בקרבנו את הרוח המשפחתית.
סדר תיאוקרטי חיוני
12. מה מאפיין משפחה מאושרת ומאוחדת, ואיזה סידור תרם לאחדות בקהילות המשיחיות במאה הראשונה לספירה?
12 סביר להניח שמשפחה בעלת ראשות איתנה אך אוהבת, וששורר בה סדר, תהיה מאוחדת ומאושרת (אפסים ה׳:22, 33; ו׳:1). יהוה הוא אלוהי סדר ושלום, וכל החברים במשפחתו רואים בו ”עליון” (דניאל ז׳:18, 22, 25, 27; קורינתים א׳. י״ד:33). הם אף מכירים בכך שמינה את בנו, ישוע המשיח, ליורש הכל, והאציל עליו כל סמכות בשמים ובארץ (מתי כ״ח:18; עברים א׳:1, 2). בראשותו של המשיח, הקהילה המשיחית מהווה ארגון מסודר ומאוחד (אפסים ה׳:23). כדי לפקח על פעילות הקהילות במאה הראשונה לספירה, היה קיים גוף מנהל שהורכב משליחים ומ”זקנים” המבוגרים מבחינה רוחנית. לכל קהילה בפני עצמה היו משגיחים או זקני־קהילה ומשרתים־עוזרים (מעשי־השליחים ט״ו:6; פיליפים א׳:1). ציות למשגיחים תרם לאחדות (עברים י״ג:17).
13. מדוע אנשים נמשכים אל יהוה, ומה נובע מכך?
13 אך האם סדר זה מרמז שניתן לייחס את אחדות עובדי יהוה להנהגה תקיפה וקרה? ודאי שלא! כל הקשור ליהוה ולארגונו כרוך באהבה. אנשים נמשכים אל יהוה בזכות אהבתו, ומדי שנה מאות אלפים מצטרפים מרצון ובשמחה לארגון יהוה ונטבלים כסמל להקדשתם בלב שלם לאלוהים. הרוח השוררת בקרבם דומה לזו של יהושע, אשר הפציר בבני־ישראל: ”בחרו לכם היום את מי תעבודון... ואנוכי וביתי, נעבוד את יהוה” (יהושע כ״ד:15).
14. מדוע נוכל לומר שארגון יהוה הוא תיאוקרטי?
14 כחלק ממשפחת יהוה, אנו שמחים ואף חשים ביטחון. זאת מפני שארגונו תיאוקרטי. מלכות אלוהים היא תיאוקרטיה (מיוונית תי־אוס, אלוהים, וקרא -טוס, שלטון). היא שלטון שאלוהים קבע ויסד. ’הגוי הקדוש’ שיהוה משח כפוף לשלטונו, ולכן הוא גם תיאוקרטי (פטרוס א׳. ב׳:9). כאשר התיאוקרט הגדול, יהוה, הוא שופטנו, מחוקקנו ומלכנו, יש לנו כל סיבה שבעולם לחוש ביטחון (ישעיהו ל״ג:22). אולם מה אם מתפתח סכסוך כלשהו, המעיב על שמחתנו, ומאיים על בטחוננו ואחדותנו?
הגוף המנהל נוקט פעולה
15, 16. איזה סכסוך התפתח במאה הראשונה, ומדוע?
15 כדי לשמור על אחדות המשפחה, לעתים מן ההכרח ליישב סכסוכים. אם כן, נניח שבמשפחת עובדי אלוהים במאה הראשונה לספירה התעוררה בעיה רוחנית, וכדי לשמור על האחדות צריך היה ליישבה. מה נעשָׂה בנידון? הגוף המנהל נקט פעולה, ופסק בעניינים רוחניים. במקרא, עומד לרשותנו תיעוד של הפעולה שנקט.
16 בערך בשנת 49 לספירה, הגוף המנהל התכנס בירושלים כדי ליישב בעיה חמורה שהתעוררה ובכך לשמור על אחדותו של ”בית אלוהים” (אפסים ב׳:19). כ־13 שנה קודם לכן, השליח פטרוס בישר לקורנליוס, וראשוני הגויים, כלומר הנוכרים, הפכו למאמינים טבולים (מעשי־השליחים פרק י׳). במהלך מסע השליחות הראשון של פאולוס, רבים מקרב הגויים חבקו את המשיחיות (מעשי־השליחים י״ג:1 עד י״ד:28). למעשה, באנטיוכיה שבסוריה נוסדה קהילה המורכבת ממשיחיים מקרב הגויים. היו משיחיים מרקע יהודי שסברו כי הנוכרים שהפכו למאמינים צריכים להימול ולקיים את תורת משה, ואילו אחרים חלקו על דעתם (מעשי־השליחים ט״ו:1–5). ויכוח זה עלול היה להוביל לפילוג מוחלט, אפילו עד כדי ייסוד קהילות נפרדות לאלה מרקע יהודי ולאלה מקרב הגויים. לפיכך, הגוף המנהל נקט פעולה מיידית כדי לשמור על האחדות המשיחית.
17. איזה תהליך תיאוקרטי מאחד מתואר בפרק ט״ו במעשי־השליחים?
17 על־פי הכתוב במעשי־השליחים ט״ו:6–22, ”התכנסו השליחים והזקנים לעיין בדבר הזה”. עם הנוכחים נמנו גם אחרים, לרבות משלחת מאנטיוכיה. פטרוס הסביר תחילה כי ’מפיו שמעו הגויים את דבר הבשורה והאמינו’. אזי, ”כל הנאספים” היטו אוזן לבר־נבא ולפאולוס אשר ”סיפרו אילו אותות ומופתים עשה אלוהים על־ידם בקרב הגויים”. לאחר מכן, יעקב הציע דרך ליישוב הבעיה. לאחר שהגוף המנהל פסק בנידון, נאמר: ”נתקבל על דעת השליחים והזקנים וכל הקהילה לשלוח אנשים שנבחרו מקרבם אל אנטיוכיה, יחד עם שאול ובר־נבא”. אותם ”אנשים שנבחרו מקרבם” — יהודה וסילא — נשאו עימם איגרת לאחיהם לאמונה.
18. איזו החלטה קיבל הגוף המנהל באשר לתורת משה, וכיצד השפיע הדבר על המשיחיים מרקע יהודי ומקרב הגויים?
18 האיגרת הודיעה את החלטת הגוף המנהל ופתחה במילים: ”השליחים וזקני האחים דורשים בשלום האחים שמקרב הגויים באנטיוכיה ובסוריה ובקיליקיה”. אומנם אחים אחרים נכחו באסיפה היסטורית זו, אך ככל הנראה הגוף המנהל היה מורכב מ”השליחים והזקנים”. רוח־אלוהים הדריכה אותם, שהרי האיגרת ציינה: ”נראה לרוח הקודש ולנו שלא להטיל עליכם שום מעמסה נוספת מלבד הדברים הנחוצים האלה: להימנע מזבחי אלילים ומדם, מבשר הנחנק ומן הזנות” (מעשי־השליחים ט״ו:23–29). לא נדרש מן המשיחיים להימול ולקיים את תורת משה. החלטה זו עזרה למשיחיים מרקע יהודי ומקרב הגויים לפעול ולדבר באחדות. הקהילות נתמלאו שמחה, והאחדות היקרה נשמרה, בדומה למצב השורר כיום במשפחתו הכלל־עולמית של אלוהים, בהדרכתו הרוחנית של הגוף המנהל של עדי־יהוה (מעשי־השליחים ט״ו:30–35).
שרת באחדות תיאוקרטית
19. מדוע אחדות משגשגת במשפחת עובדי יהוה?
19 אחדות משגשגת כאשר בני־משפחה משתפים פעולה זה עם זה. הדבר נכון גם לגבי משפחת עובדי יהוה. מאחר שהיו תיאוקרטיים, זקני־הקהילה ואחרים במאה הראשונה לספירה שירתו את אלוהים בשיתוף־פעולה מלא עם הגוף המנהל וקיבלו את החלטותיו. בעזרת הגוף המנהל, זקני־הקהילה ’הכריזו את הדבר’ וחברי הקהילה ככלל היו ’תמימי דעים במוצא פיהם’ (טימותיאוס ב׳. ד׳:1, 2; קורינתים א׳. א׳:10). לכן, אותן אמיתות מקראיות הוצגו בשירות ובאסיפות המשיחיות בירושלים, באנטיוכיה, ברומא, בקורינתוס ובכל מקום אחר. אחדות תיאוקרטית זו שוררת כיום.
20. מה עלינו לעשות כדי לשמור על אחדותנו המשיחית?
20 כדי לשמור על אחדותנו, מן הראוי שכולנו, המהווים חלק ממשפחתו הכלל־עולמית של יהוה, נשתדל לגלות אהבה תיאוקרטית (יוחנן א׳. ד׳:16). עלינו להיכנע לרצון אלוהים ולגלות כבוד רב כלפי ”העבד הנאמן” והגוף המנהל. בדומה להקדשתנו לאלוהים, מובן שגם ציותנו הוא מרצון ובשמחה (יוחנן א׳. ה׳:3). עד כמה הולמים דברי מחבר התהלים הכורכים זה בזה שמחה וציות! הוא שר: ”הללו יה! אשרי איש ירא את יהוה, במצוותיו חפץ מאוד” (תהלים קי״ב:1).
21. כיצד נוכל להוכיח שאנו תיאוקרטיים?
21 ישוע, ראש הקהילה, תיאוקרטי במלוא מובן המילה, ותמיד עושה את רצון אביו (יוחנן ה׳:30). הבה, אם כן, נחקה את המופת שלנו ונעשה את רצון יהוה באופן תיאוקרטי ובאחדות בשיתוף־פעולה מלא עם ארגונו. אזי, נוכל לחזור על דברי המזמור של מחבר התהלים בשמחה ובתודה מעומק־הלב: ”הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד!”
כיצד היית משיב?
◻ כיצד ניתן לייחס את אחדותנו המשיחית לכתוב בתהלים מזמור קל״ג?
◻ מה הם כמה גורמים התורמים לאחדות?
◻ מדוע סדר תיאוקרטי חיוני לאחדותם של משרתי אלוהים?
◻ כיצד פעל הגוף המנהל במאה הראשונה לספירה כדי לשמור על האחדות?
◻ מה משמע הדבר עבורך לשרת באחדות תיאוקרטית?
[תמונה בעמוד 13]
הגוף המנהל נקט פעולה כדי לשמור על האחדות