יהוה רוענו
”יהוה רועי, לא אחסר” (תהלים כ״ג:1).
1–3. מדוע אין זה מפתיע שדוד דימה את יהוה לרועה?
מה היית אומר אילו התבקשת להסביר כיצד יהוה דואג למשרתיו? באיזו דוגמה היית משתמש כדי להמחיש באיזו רכות ועדינות הוא מטפל בעובדיו הנאמנים? לפני למעלה מ־000,3 שנה כתב דוד המלך במזמור תהלים תיאור יפהפה של יהוה והשתמש בדוגמה הלקוחה מעיסוקו בימי צעירותו.
2 דוד היה רועה צאן בנערותו, ולפיכך ידע מה כרוך בטיפול בכבשים. הוא היה מודע לכך שבהיעדר השגחה, הכבשים מהר מאוד הולכים לאיבוד ונופלים קורבן לשודדים או לחיות טרף (שמואל א׳. י״ז:34–36). בלי רועה דואג שינהיג אותם, יתקשו הכבשים למצוא חלקות מרעה ומזון. אין ספק שנותרו לדוד זכרונות נעימים מן התקופה שבה במשך שעות ארוכות הנחה את הצאן, הגן עליהם ודאג להם למזון.
3 אין פלא אפוא שדוד נזכר במלאכת הרועה כאשר תיאר בהשראה את האופן שבו יהוה דואג למשרתיו. מזמור כ״ג שכתב דוד נפתח במילים: ”יהוה רועי, לא אחסר”. הבה נראה מדוע זו הצהרה הולמת. תוך כדי עיון במזמור כ״ג נשים לב באילו דרכים יהוה דואג לעובדיו כפי שרועה דואג לצאנו (פטרוס א׳. ב׳:25).
דימוי הולם
4, 5. כיצד מתאר המקרא את תכונות הכבשים?
4 במקרא מוזכרים תארים רבים המיוחסים ליהוה, אך הכינוי ”רועה” הוא בין הכינויים היותר עדינים (תהלים פ׳:2). כדי להבין טוב יותר מדוע יהוה נושא את התואר ההולם ”רועה”, חשוב שנדע שני דברים: ראשית, מהו טבעם של הכבשים, ושנית, מהו תפקידו של הרועה ואילו תכונות מתבקשות ממנו.
5 המקרא מתייחס פעמים רבות לתכונות הכבשים ומתאר אותם כבעלי חיים שמגיבים לחיבה מצד הרועה (שמואל ב׳. י״ב:3), לא תוקפניים (ישעיהו נ״ג:7) וחסרי הגנה (מיכה ה׳:7). סופר אחד בעל ניסיון של מספר שנים בגידול כבשים, ציין: ”בניגוד למה שכמה חושבים, הכבשים אינם מסוגלים ’להסתדר לבד’. יש להעניק להם תשומת לב תמידית וטיפול צמוד, יותר מכל סוגי הבהמות”. הכבשים חסרי האונים זקוקים לרועה מסור כדי לשרוד (יחזקאל ל״ד:5).
6. כיצד אחד המילונים המקראיים מתאר יום טיפוסי בחייו של הרועה הקדום?
6 כיצד נראָה יום טיפוסי בחייו של הרועה הקדום? אחד המילונים המקראיים מסביר: ”השכם בבוקר הוא הוציא את העדר מן המכלאה והוליך את הכבשים למרעה. שם השגיח עליהם במשך היום ושמר שאף כבש לא יאבד. היה ואחד מהם חמק מעינו והתרחק מן העדר, יצא הרועה לחפש אחריו עד שמצא והשיב אותו. ... בלילה החזיר את הכבשים למכלאה, ושם ספר אותם בפתח תחת מטה הרועים כדי לוודא שאף כבש לא נפקד. ... פעמים רבות היה עליו לשמור בחשכת הליל על המכלאה מפני חיות טרף או מפני גנבים משוטטים”.a
7. מדוע לעתים היה על הרועה לנהוג במשנה סבלנות ועדינות?
7 לעתים היה על הרועה לנהוג בצאן במשנה סבלנות ועדינות, במיוחד בכבשות ההרות ובטלאים (בראשית ל״ג:13). בספר עיון מקראי אחד נאמר: ”ההמלטה מתרחשת בדרך כלל על צלע הר הרחק מן העדר. הרועה משגיח בשבע עיניים על האם בזמן הרגיש הזה ונושא את הטלה בחזרה אל העדר. במשך מספר ימים, עד שהטלה מסוגל ללכת בכוחות עצמו, הרועה נושא אותו בזרועותיו או בין קפלי מעילו” (ישעיהו מ׳:10, 11). ברור אפוא שרועה טוב נדרש לתעוזה ועדינות.
8. אילו סיבות מזכיר דוד לבטחונו ביהוה?
8 ”יהוה רועי” — האין זה תיאור הולם של אבינו שבשמיים? הכתוב בתהלים כ״ג יעזור לנו לראות כיצד אלוהים דואג לנו כרועה, בעוז ובעדינות. בפסוק 1 מביע דוד את בטחונו בכך שאלוהים יספק את כל הדרוש לכבשיו למען ’לא יחסר’ להם דבר. בהמשך המזמור מזכיר דוד שלוש סיבות לבטחונו: יהוה מנחה את צאנו, מגן עליהם ומספק להם מזון. נדון כעת בהיבטים הללו אחד אחד.
”ינחני”
9. איזו תמונה שלווה מתאר דוד, וכיצד יכלו הכבשים להגיע למצב כזה?
9 ראשית, יהוה מנחה את עמו. דוד כותב: ”בנאות דשא ירביצני; על מי מנוחות ינהלני. נפשי ישובב. ינחני במעגלי צדק למען שמו” (תהלים כ״ג:2, 3). עדר כבשים רובץ לו בנחת במרעה שופע כל טוב — דוד מצייר כאן תמונה של סיפוק, רענון וביטחון. המילה ”נְאוֹת” פירושה גם מקום נעים. סביר להניח שבכוחות עצמם לא יכלו הכבשים למצוא מקום מנוחה לרבוץ בו בשלווה. מתפקידו של הרועה להנחות אותם למקום מרעה נעים.
10. כיצד אלוהים מביע את בטחונו בנו?
10 כיצד יהוה מנחה אותנו כיום? דרך אחת היא באמצעות דוגמתו האישית. דברו קורא לנו ’ללכת בדרכי אלוהים’ (אפסים ה׳:1). ההקשר של המילים האלו מציין רחמים, סלחנות ואהבה (אפסים ד׳:32; ה׳:2). ויהוה בהחלט מציב את הדוגמה הטובה ביותר בגילוי תכונות יפות אלו. האם זה מציאותי מצידו לבקש מאיתנו לחקותו? בהחלט. אותה עצה שנכתבה בהשראה היא בעצם ביטוי יוצא מן הכלל לביטחון שיש לו בנו. באיזה מובן? נבראנו בצלם אלוהים, ומכאן שניחנו בתכונות מוסריות ובכושר רוחני (בראשית א׳:26). לפיכך, יהוה יודע שלמרות חוסר השלמות שלנו, טמון בנו הפוטנציאל לטפח את אותן התכונות שיש לו. תאר לעצמך — אלוהינו האוהב סמוך ובטוח שאנחנו יכולים להיות כמוהו! אם נחקה את דוגמתו, הוא ינחה אותנו למקום ’מנוחות’ נעים. אנו ’נשב לבטח’ בעולם האלים הסובב אותנו, ונתמלא שלווה בידיעה שאלוהים שבע רצון מאיתנו (תהלים ד׳:9; כ״ט:11).
11. מה יהוה מביא בחשבון כשהוא מנחה את צאנו, וכיצד הדבר מתבטא בציפיות שלו מאיתנו?
11 יהוה מנחה אותנו בעדינות ובסבלנות. הרועה מתחשב במגבלות צאנו, ולכן מוליך אותן ”לרגל המלאכה”, כלומר, לפי קצב ההליכה שלהן (בראשית ל״ג:14). בדומה לכך, גם יהוה מנחה את צאנו בהתאם לקצב שלהן. הוא מביא בחשבון את מגבלותינו ואת נסיבותינו. במילים אחרות, הוא משנה בהתאם את קצב ההליכה ולעולם אינו מצפה מאיתנו לעשות מעל ומעבר ליכולתנו. מה שיהוה כן מבקש הוא שנעבוד אותו בכל נפשנו (קולוסים ג׳:23). אבל מה אם אתה כבר מבוגר ואינך מסוגל לעשות את מה שעשית בעבר? ומה אם מחלה קשה מגבילה אותך? כאן מתבטא היופי של הדרישה לעבוד את אלוהים בכל נפשנו. אין שתי נפשות זהות לחלוטין. לעבוד את אלוהים בכל נפשנו פירושו לנצל בשירותו את הכוח והמרץ שלך כמיטב יכולתך האישית. יהוה מוקיר את העובדה שאנו משרתים אותו בלב שלם, למרות החולשות שמשפיעות על הקצב שלנו (מרקוס י״ב:29, 30).
12. איזו דוגמה מתורת משה ממחישה שיהוה מנחה את צאנו בהתאם לקצב שלהן?
12 דוגמה לכך שיהוה מנחה את צאנו בהתאם לקצב שלהן היא מה שנאמר לגבי קורבנות אשם שנדרשו במסגרת תורת משה. יהוה רצה שבני ישראל יקריבו קורבנות מובחרים מתוך לב שופע הערכה. אך במקביל לכך, הקורבנות סוּוגו בהתאם ליכולתו של המקריב. בתורה נאמר: ”ואם לא תגיע ידו די שה, והביא... שתי תורים או שני בני יונה”. ומה אם ידו אינה משגת להביא אפילו שני בני יונה? במקרה כזה הוא יכול היה להקריב ”סולת” [קמח משובח] (ויקרא ה׳:7, 11). מכאן שאלוהים לא דרש משהו שהיה מעבר להישג ידו של המקריב. הואיל ואלוהים אינו משתנה, נוכל להתנחם בידיעה שהוא לעולם לא יבקש מאיתנו לתת מעבר ליכולתנו; הוא שמח לקבל כל מה שבאפשרותנו לתת (מלאכי ג׳:6). כמה נעים שרועה כל כך מתחשב מנחה אותנו!
”לא אירא רע, כי אתה עימדי”
13. כיצד מתנסח דוד באופן יותר קרוב ולבבי בתהלים כ״ג:4, ומדוע אין תימה בכך?
13 דוד מזכיר סיבה נוספת לבטחונו: יהוה מגן על צאנו. נאמר: ”גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע, כי אתה עימדי; שבטך ומשענתך המה ינחמוני” (תהלים כ״ג:4). דוד מתנסח כאן באופן יותר קרוב ולבבי ופונה אל יהוה במילה ”אתה”, בלשון נוכח. אין תימה בכך, שכן דוד מדבר על האופן שבו אלוהים עזר לו לעמוד במצוקות. פעמים רבות היה דוד ב”גיא צלמוות” כאשר חייו היו תלויים לו מנגד. אך הוא לא נתן לפחד לגבור עליו משום שהרגיש שאלוהים נמצא לצידו — באמצעות ’שבטו’ ו’משענתו’. המודעות להגנתו של יהוה ניחמה את דוד וללא ספק עזרה לו לקרוב אליו.b
14. מה מובטח לנו במקרא באשר להגנתו של יהוה, אך מה אין להבין מכך?
14 כיצד יהוה מגן כיום על צאנו? במקרא מובטח לנו ששום מתנגד — אם שד ואם אדם — לא יצליח למחות את צאנו מעל פני האדמה. יהוה לעולם לא ירשה שדבר כזה יקרה (ישעיהו נ״ד:17; פטרוס ב׳. ב׳:9). אך אין להבין מכך שרוענו יסוכך עלינו מפני כל צרה ומצוקה. כולנו מתנסים בקשיים כבני אדם וגם סובלים מהתנגדות כמו כל המשיחיים האמיתיים (טימותיאוס ב׳. ג׳:12; יעקב א׳:2). לעתים אולי נלך ”בגיא צלמוות” אם חיינו יהיו בסכנה כתוצאה מרדיפות או משבר בריאותי, או שחלילה משהו יקרה לאדם יקר ללבנו והוא ימות. גם בזמנים הקודרים ביותר, רוענו איתנו והוא ישמור עלינו. כיצד?
15, 16. (א) באילו דרכים יהוה עוזר לנו להתגבר על מכשולים בדרכנו? (ב) ספר חוויה הממחישה כיצד יהוה עוזר לנו בעת צרה.
15 יהוה אינו מבטיח לחולל עבורנו ניסים.c אבל דבר אחד בטוח: יהוה יעזור לנו להתגבר על כל מכשול בדרכנו. הוא יכול לתת לנו את החוכמה להתמודד עם ”כל מיני נסיונות” (יעקב א׳:2–5). הרועה משתמש במטה שלו לא רק כדי להרחיק טורפים, אלא גם כדי לכוון את צאנו בעזרת נגיעות קלות כדי שילכו בדרך הנכונה. גם יהוה יכול לכוון אותנו, לעתים באמצעות אח לאמונה, כדי שניישם עצה מקראית שיכולה לחולל שינוי משמעותי במצבנו. בנוסף לכך, יהוה יכול לתת לנו את הכוח להחזיק מעמד (פיליפים ד׳:13). הוא יכול להעניק לנו באמצעות רוח הקודש את ”הכוח הנשגב” (קורינתים ב׳. ד׳:7). רוח אלוהים יכולה לעזור לנו לעמוד בכל הנסיונות שמביא עלינו השטן (קורינתים א׳. י׳:13). האין זה מנחם לדעת שיהוה תמיד מוכן לעזור לנו?
16 אם כן, לא משנה באיזה ”גיא צלמוות” נמצא את עצמנו, איננו חייבים לצעוד בו לבדנו. רוענו איתנו והוא יעזור לנו בדרכים שאולי לא נבחין בהן בהתחלה. חשוב למשל על מה שקרה לזקן־קהילה שאובחן אצלו גידול ממאיר במוח. ”אני חייב להודות שבהתחלה תהיתי אם יהוה כועס עליי או אם הוא בכלל אוהב אותי. אבל הייתי נחוש בדעתי לא לעזוב את יהוה. סיפרתי לו את כל מה שהיה על לבי, והוא עזר לי. פעמים רבות הוא ניחם אותי באמצעות אחיי ואחיותיי. רבים מהם נתנו לי עצות טובות על סמך נסיונם האישי בהתמודדות עם מחלה קשה. הדברים השקולים שהם חלקו איתי הזכירו לי שהבעיה שלי לא הייתה נדירה. העזרה שלהם הייתה מעשית והסיוע שהציעו לי נגע ללבי. כל זה חיזק את הביטחון שלי בכך שיהוה עדיין היה מרוצה ממני. כמובן, אני עדיין צריך להילחם במחלה שלי, ואינני יודע מה יהיה בסוף. אבל אני משוכנע שיהוה איתי ושהוא ימשיך לעזור לי להתמודד עם המצב”.
”תערוך לפניי שולחן”
17. כיצד מתאר דוד את יהוה בתהלים כ״ג:5, ומדוע תיאור זה אינו עומד בסתירה לדימוי הרועה?
17 דוד מזכיר בהמשך סיבה שלישית לבטחונו ברועה שלו: יהוה מספק מזון לצאנו, ובשפע. דוד כותב: ”תערוך לפניי שולחן נגד צורריי. דישנת בשמן ראשי; כוסי רוויה” (תהלים כ״ג:5). דוד מתאר בפסוק זה את רועהו כמארח נדיב שמספק מזון ומשקה בשפע. שני הדימויים — האחד של הרועה והשני של המארח הנדיב — אינם סותרים זה את זה. אחרי הכול, רועה טוב צריך לדעת היכן למצוא אדמות מרעה דשנות ודי והותר מי שתייה כדי ש’לא יחסר’ דבר לצאנו (תהלים כ״ג:1, 2).
18. מה מראה שיהוה הוא מארח נדיב?
18 האם רוענו הוא גם מארח נדיב? ללא ספק! רק חשוב על האיכות, הכמות והמגוון של המזון הרוחני שעומד לרשותנו כיום. יהוה מספק לנו באמצעות כיתת העבד הנאמן והנבון פרסומים מועילים ותוכניות הוראה עשירות באסיפות ובכינוסים — הכול כדי למלא את צרכינו הרוחניים (מתי כ״ד:45–47). קשה לומר שקיים מחסור במזון רוחני. ”העבד הנאמן” מדפיס ומוציא לאור מיליוני ספרי מקרא וספרות עזר ללימוד המקרא, פרסומים שניתן להשיג כיום ב־413 שפות. יהוה מספק לנו מגוון רחב של מזון רוחני — החל ב”חלב”, אמיתות מקראיות בסיסיות, וכלה ב”מזון מוצק”, מידע רוחני עמוק יותר (עברים ה׳:11–14). משום כך אנו בדרך כלל יכולים למצוא בדיוק את מה שדרוש לנו כדי להתמודד עם בעיות ולקבל החלטות שונות. מה היינו עושים בלי המזון הרוחני הזה? אין ספק בדבר, רוענו דואג לנו ברוחב לב! (ישעיהו כ״ה:6; ס״ה:13).
”ושבתי בבית יהוה”
19, 20. (א) איזה ביטחון מבטא דוד בתהלים כ״ג:6, וכיצד נוכל להיות שותפים לתחושתו? (ב) במה יעסוק המאמר הבא?
19 בחושבו על דרכיו של הרועה והמארח הנדיב שלו, דוד מסכם ואומר: ”אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי; ושבתי בבית יהוה לאורך ימים” (תהלים כ״ג:6). דוד מדבר בלב שופע הכרת טובה ואמונה — הכרת טובה בזוכרו את העבר, ואמונה בנושאו עיניו אל העתיד. בתור רועה לשעבר דוד יושב לבטח ויודע שכל עוד ישמור על יחסי קרבה עם הרועה שלו שבשמיים ובאופן סמלי ישב בביתו, יהוה תמיד יטפל בו באהבה.
20 כמה שאנחנו מעריכים את הדברים היפים שנכתבו בתהלים כ״ג! דוד לא יכול היה למצוא דרך טובה יותר לתאר את האופן שבו יהוה מנחה את צאנו, מגן עליהם ומספק להם מזון. התיאורים המרגשים של דוד הונצחו במקרא כדי לנסוך בנו את הביטחון בכך שגם אנחנו יכולים לשאת את עינינו אל יהוה בתור רוענו. כל עוד נישאר קרובים ליהוה, הוא ידאג לנו כרועה אוהב ”לאורך ימים”, לעולמי עולמים. אך יחד עם זאת, בתור צאנו מחובתנו להתהלך עם רוענו הגדול, יהוה. המאמר הבא יעסוק במה שמשתמע מכך.
[הערות שוליים]
b דוד כתב כמה וכמה מזמורי תהלים שבהם שיבח את יהוה על שהציל אותו מסכנה. (ראה למשל את כתובות המזמורים בתהלים י״ח, ל״ד, נ״ו, נ״ז, נ״ט, ס״ג.)
c ראה המאמר ”התערבות אלוהים — לְמה אפשר לצפות?” בהוצאת המצפה מ־1 באוקטובר 2003.
האם אתה זוכר?
• מדוע היה זה הולם מצד דוד לדמות את יהוה לרועה?
• כיצד יהוה מנחה אותנו בהתחשבות?
• באילו דרכים יהוה עוזר לנו לעמוד בקשיים?
• מה מראה שיהוה הוא מארח נדיב?
[תמונה בעמוד 18]
יהוה מנחה את צאנו בדומה לרועה בישראל