רחמיו של יהוה מחלצים אותנו מייאוש

‏”‏חָנֵני,‏ אלהים,‏ כחסדך.‏ כרוב רחמיך מחה פשעָי”‏.‏ — תהלים נ״א:‏3‏.‏

1,‏ 2.‏ כיצד עלול חטא חמור להשפיע על משרת אלהים?‏

לא ניתן להפר את חוקי יהוה מבלי להיענש על כך.‏ כמה נכון הדבר כשמדובר בביצוע חטא חמור!‏ גם אם שירתנו את יהוה בנאמנות במשך שנים רבות,‏ הפרת חוקיו עלולה לגרום לדאגה גדולה ואף לדיכאון עמוק.‏ יתכן שנסיק שיהוה נטש אותנו ושאיננו ראויים עוד לשרתו.‏ החטא עלול להיראות בעינינו כענן כבד המסתיר את אור חסדו של אלהים.‏

² המלך דוד מצא עצמו פעם במצב זה.‏ כיצד אירע הדבר?‏

מישגים עלולים להוביל לחטא חמור

3,‏ 4.‏ מה אירע למלך דוד במהלך תקופת השיגשוג החומרי?‏

³ דוד אהב את אלהים,‏ אולם נקט צעדים מוטעים שהובילו לחטאים חמורים.‏ (‏השווה גלטיים ו׳:‏1‏.‏)‏ הדבר עלול לקרות לכל בן־אנוש לא־מושלם,‏ במיוחד אם הוא ממונה על אחרים.‏ כמלך מוצלח ועשיר,‏ נהנה דוד מתהילה ומעמדת־כוח.‏ מי העז לחלוק על דברו?‏ אנשים מוכשרים עמדו לשירותו,‏ והכל צייתו לדברו בלהיטות.‏ אך,‏ דוד שגה כשהירבה בנשים וכשערך מיפקד־אוכלוסין.‏ — דברים י״ז:‏14–20;‏ דברי־הימים א׳.‏ כ״א:‏1‏.‏

⁴ במהלך תקופה זו של שיגשוג חומרי,‏ היה דוד אשם בחטאים חמורים נגד אלהים ואדם.‏ חטא גרר חטא,‏ כאריגת שתי־וערב שהכין בשבילו השטן!‏ בשעה שעמיתיו בני־ישראל נלחמו בבני־עמון,‏ צפה דוד מגג ביתו בבת־שבע,‏ אשתו יפת־התואר של אוריה החיתי,‏ בעודה רוחצת.‏ בידעו שאוריה נוטל חלק במלחמה,‏ ציווה המלך להביא את האשה לארמונו,‏ ואזי נאף עימה.‏ שווה בנפשך את ההלם שחש כאשר נודע לו שהרתה!‏ דוד קרא לאוריה,‏ בתקווה שהוא יבלה את הלילה עם בת־שבע ויחשוב שהילד הוא בנו.‏ אף־על־פי שדוד הישקה אותו עד שהשתכר,‏ סירב אוריה לשכב עם אשתו.‏ כעת,‏ משנואש דוד,‏ הורה בחשאי לשר־צבאו,‏ יואב,‏ להציב את אוריה בקו־האש,‏ שם ללא ספק,‏ יפול חלל.‏ אוריה אכן נהרג בקרב,‏ אלמנתו ספדה עליו כנהוג,‏ ודוד נשא אותה לאשה לפני שהריונה נודע ברבים.‏ — שמואל ב׳.‏ י״א:‏1–27‏.‏

5.‏ מה אירע בעקבות חטאו של דוד עם בת־שבע,‏ וכיצד השפיעו עליו חטאיו?‏

⁵ באמצעות נתן הנביא,‏ חשף יהוה את חטאי דוד,‏ ואמר:‏ ”‏הנני מקים עליך רעה מביתך”‏.‏ לפיכך,‏ הילד אשר נולד לבת־שבע,‏ מת.‏ (‏שמואל ב׳.‏ י״ב:‏1–23‏)‏ בנו הבכור של דוד,‏ אמנון,‏ אנס את אחותו־למחצה,‏ תמר,‏ ונרצח בידי אחיה.‏ (‏שמואל ב׳.‏ י״ג:‏1–33‏)‏ בן אחר של המלך,‏ אבשלום,‏ ניסה לתפוס בכוח את כס המלוכה,‏ והמיט חרפה על אביו בתנותו אהבים עם פלגשיו.‏ (‏שמואל ב׳.‏ ט״ו:‏1 עד ט״ז:‏22‏)‏ מלחמת־אחים נסתיימה במותו של אבשלום ובשכול נוסף לדוד.‏ (‏שמואל ב׳.‏ י״ח:‏1 עד י״ט:‏1‏)‏ אך,‏ חטאיו של דוד לימדו אותו ענווה והדגישו לו את הצורך לדבוק באלהיו הרחום.‏ אם נחטא,‏ הבה נגלה חרטה ונקְרַב ליהוה.‏ — השווה יעקב ד׳:‏8‏.‏

6.‏ מדוע היתה אשמתו של המלך דוד גדולה במיוחד?‏

⁶ דוד היה אשם במיוחד משום שכמלך של עם־ישראל הכיר היטב את חוקי יהוה.‏ (‏דברים י״ז:‏18–20‏)‏ הוא לא היה כפרעה מצרים או מלך בבל,‏ שלא ידעו את אלהים,‏ ולכן ביצעו בקביעות מעשים פסולים בעיני אלהים.‏ (‏השווה אפסים ב׳:‏12;‏ ד׳:‏18‏.‏)‏ כבן לאומה המוקדשת ליהוה,‏ הבין דוד שניאוף ורצח הינם חטאים חמורים.‏ (‏שמות כ׳:‏13,‏ 14‏)‏ גם המשיחיים יודעים את חוקי אלהים.‏ אך,‏ בדומה לדוד,‏ יש העוברים על חוקיו בגלל החטא התורשתי,‏ בשל חולשות אנוש,‏ ומפני שאינם עומדים בפיתוי.‏ אם יקרה הדבר לאי־מי מאיתנו,‏ אל לנו לשקוע במצב נפשי קודר,‏ שיערפל את ראייתנו הרוחנית ושיאפוף אותנו בייאוש עמוק.‏

הודאה במעשה מביאה הקלה

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ מה אירע לדוד כאשר ניסה להסתיר את חטאיו?‏ (‏ב)‏ מדוע יש להודות בחטאים ולחדול מהם?‏

⁷ אם אנו אשמים בהפרה חמורה של חוקי אלהים,‏ יתכן שנתקשה להודות בחטאינו,‏ אפילו בפני יהוה.‏ מה עלולה להיות התוצאה?‏ בתהלים ל״ב‏,‏ הודה דוד:‏ ”‏כי הֶחרַשְתי [‏במקום להודות]‏ בָלוּ עצמָי בשאגתי כל היום.‏ כי יומם ולילה תכבּד עלי ידךָ [‏יהוה]‏.‏ נהפּךְ לְשַדִי בחרבוֹנֵי קיץ”‏.‏ (‏פסוקים 3,‏ 4‏)‏ הניסיון להסתיר את חטאו ולהשתיק את מצפונו המציק,‏ התיש את דוד הסורר.‏ הייסורים גזלו מחדוותו עד כי דמה לעץ מוכה בצורת,‏ ”‏חרבוֹנֵי קיץ”‏,‏ שהתייבש ’‏לשדו’‏,‏ או נוזל־החיים שלו.‏ למעשה,‏ יתכן שהדבר אף השפיע לרעה הן על מצבו הנפשי והן על מצבו הגופני.‏ מכל מקום,‏ הוא איבד את השמחה שלו.‏ אם אי־מי מאיתנו נמצא במצב דומה,‏ מה עליו לעשות?‏

⁸ הווידוי בפני אלהים עשוי להביא סליחה והקלה.‏ ”‏חטאתי אודיעך,‏ ועווני לא כיסיתי”‏,‏ שר דוד.‏ ”‏אמרתי:‏ ’‏אודה עלֵי פשָעַי ליהוה’‏.‏ ואתה נשאת עוון חטאתי”‏.‏ (‏תהלים ל״ב:‏5‏)‏ האם רוחך נופלת בשל חטא מוסתר?‏ הלא מוטב שתודה בו ותחדל ממנו כדי לזכות ברחמיו של אלהים?‏ תוכל,‏ כמו־כן,‏ לפנות לזקני־הקהילה ולבקש מהם עזרה רוחנית.‏ (‏משלי כ״ח:‏13;‏ יעקב ה׳:‏13–20‏)‏ הם יכירו ברוח החרטה שאתה מגלה,‏ ועם הזמן תשוב אליך שמחתך המשיחית.‏ ”‏אשרי נשוי פשע,‏ כְסוי חטאה”‏,‏ כתב דוד.‏ ”‏אשרי אדם לא יחשוב יהוה לו עוון,‏ ואין ברוחו רְמייה”‏.‏ — תהלים ל״ב:‏1,‏ 2‏.‏

9.‏ מתי נכתב מזמור נ״א של ספר תהלים,‏ ומדוע?‏

⁹ דוד ובת־שבע נתנו את הדין לפני יהוה אלהים על חטאם.‏ אף־על־פי שניתן היה להוציאם להורג בעבור חטאיהם,‏ ריחם עליהם אלהים.‏ הוא ריחם על דוד בעיקר בשל הברית למלכות שכרת עימו.‏ (‏שמואל ב׳.‏ ז׳:‏11–16‏)‏ הגישה מליאת־החרטה שגילה דוד בנוגע לחטאיו עם בת־שבע באה לידי ביטוי בספר תהלים,‏ מזמור נ״א‏.‏ המלך חיבר את המזמור הנוגע־ללב לאחר שהנביא נתן העיר את מצפונו להבין את מלוא חומרת העבירה על חוקי אלהים.‏ נתן נדרש לאומץ רב כדי להביא את חטאי המלך לתשומת־לבו,‏ כשם שעל זקני־קהילה משיחיים כיום לאזור אומץ כדי לנהוג באותה דרך.‏ במקום להתכחש לאשמה ולצוות על הוצאתו להורג של נתן,‏ הודה המלך בענווה כי חטא.‏ (‏שמואל ב׳.‏ י״ב:‏1–14‏)‏ מזמור נ״א מגלה את דברי דוד בתפילתו לאלהים באשר למעשיו השפלים,‏ והולם יהיה שנהרהר בתפילה זו,‏ בעיקר אם שגינו ואנו כמהים לזכות ברחמיו של אלהים.‏

עלינו לתת את הדין בפני אלהים

10.‏ כיצד יכול היה דוד להשתקם מבחינה רוחנית?‏

¹⁰ דוד לא ניסה להצטדק,‏ אלא התחנן:‏ ‏”‏חָנֵני,‏ אלהים,‏ כחסדך.‏ כרוב רחמיך מחה פשָעָי”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏3‏)‏ כשחטא,‏ עבר דוד על חוקי אלהים.‏ אך,‏ היתה תקווה שייזכה לריפוי רוחני,‏ אם יטה לו אלהים חסד,‏ או יעניק לו מאהבתו הנאמנה.‏ שפע הרחמים שהוכיח אלהים בעבר סיפק למלך המתחרט יסוד לאמונה שבוראו ’‏ימחה את פשעיו’‏.‏

11.‏ למה היוו הקרבנות שהוגשו ביום־הכיפורים מעין ’‏צל’‏ נבואי,‏ ומה נדרש מאדם כדי להיוושע כיום?‏

¹¹ באמצעות משמעותם הנבואית של הקרבנות שהוקרבו בבית־המקדש ביום־הכיפורים,‏ הבהיר אלהים שהועיד דרך לטהר את החוטאים המגלים חרטה.‏ עתה ידוע לנו שנוכל לזכות ברחמיו ומחילתו על־יסוד אמונתנו בקרבן־הכופר שסיפק ישוע המשיח.‏ אם דוד,‏ שהכיר רק את הקרבנות שהיוו ’‏צל’‏ נבואי לקרבן־הכופר של המשיח,‏ יכול היה לבטוח בחסדו וברחמיו של אלהים,‏ עד כמה יותר יכולים משרתי אלהים בני־זמננו לגלות אמונה עמוקה בקרבן־הכופר שסופק לישועתנו!‏ — רומיים ה׳:‏8;‏ עברים י׳:‏1‏.‏

12.‏ מה משמע הדבר לחטוא,‏ וכיצד חש דוד באשר לפשעיו?‏

¹² בתחינתו לאלהים,‏ הוסיף דוד:‏ ‏”‏הֶרֶב כבסני מעווני,‏ ומחטאתי טהרני.‏ כי פשעי אני אדע,‏ וחטאתי נגדי תמיד”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏4,‏ 5‏)‏ לחטוא פרושו להחטיא את המטרה של התנהגות על־פי ערכי יהוה.‏ ברור שדוד עשה כן.‏ אך,‏ הוא לא היה כרוצח ונואף המגלה אדישות ביחס לחטאיו,‏ או המביע צער רק בשל העונש הכרוך בדבר או בשל הסיכון שיידבק במחלה.‏ כאדם שאהב את יהוה,‏ דוד שנא רע.‏ (‏תהלים צ״ז:‏10‏)‏ החטא עצמו עורר בו גועל והוא חפץ שאלהים יטהר אותו כליל.‏ דוד היה מודע למלוא חומרת הפשעים שביצע וחש צער עמוק על שהירשה לתשוקתו החוטאת לשלוט בו.‏ חטאו היה תמיד לנגד עיניו,‏ מאחר שמצפונו של אדם ירא־אלהים לא ישקוט עד שיגלה חרטה,‏ יתוודה על חטאו וייזכה לסליחה מיהוה.‏

13.‏ מדוע יכול היה דוד לומר כי חטא נגד אלהים לבדו?‏

¹³ בהכירו באשמתו לפני יהוה,‏ אמר דוד:‏ ‏”‏לך לבדך חטאתי,‏ והרע בעיניך עשיתי,‏ למען תצדק בדברֶך,‏ תזכה בשפטך”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏6‏)‏ דוד עבר על חוקי אלהים,‏ בז למלוכה,‏ ואף ’‏נאץ את יהוה’‏,‏ בהמיטו חרפה על שמו הקדוש.‏ (‏שמואל ב׳.‏ י״ב:‏14a‏;‏ שמות כ׳:‏13,‏ 14,‏ 17‏)‏ בנוסף־לכך,‏ פשעיו של דוד פגעו בעם־ישראל ובבני־משפחתו,‏ כשם שחטאיו של משיחי טבול מצערים ומכאיבים את חברי הקהילה המשיחית ואת יקיריו.‏ גם אם המלך המתחרט הכיר בכך שחטא לאנשים אחרים,‏ כגון אוריה החיתי,‏ הוא הכיר באחריות הגדולה יותר שנשא לפני יהוה.‏ (‏השווה בראשית ל״ט:‏7–9‏.‏)‏ דוד ידע שיהוה ישפטו בצדק.‏ (‏רומיים ג׳:‏4‏)‏ על משיחי אשר חטא לאמץ את אותה השקפה.‏

נסיבות מקֵלות

14.‏ על אילו נסיבות מקֵלות הצביע דוד?‏

¹⁴ דוד לא ניסה להצדיק את מעשיו,‏ אך ציין:‏ ‏”‏הן בעווֹן חוללְתי ובחטא יֶחֱמַתְני [‏הרתה אותי]‏ אמי”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏7‏)‏ דוד נולד בחטא ואמו סבלה חבלי לידה בשל החטא שירשה.‏ (‏בראשית ג׳:‏16;‏ רומיים ה׳:‏12‏)‏ הוא לא התכוון לומר שקיום יחסי־מין בין זוגות נשואים ותהליכי ההתעברות והלידה מהווים מעשי חטא,‏ שהרי אלהים סיפק אותם במסגרת חיי־הנישואין והבאת הילדים לעולם;‏ וכן לא התייחס דוד לחטא כלשהו מצד אמו.‏ אמו הרתה אותו בחטא מפני ששני הוריו היו חוטאים ככל בני־האדם חסרי השלימות.‏ — איוב י״ד:‏4‏.‏

15.‏ אפילו אם יהוה מוכן להתחשב בנסיבות מקֵלות כלשהן,‏ מה אל לנו לעשות?‏

¹⁵ אם חטאנו,‏ יכולים אנו להזכיר בתפילתנו לאלהים נסיבות מקֵלות כלשהן,‏ שייתכן שיש להן חלק במעשה.‏ אך,‏ הבה לא ננצל את חסדו של אלהים כדי להצדיק התנהגות נלוזה כלשהי,‏ או להשתמש בחטא התורשתי כבמסך־עשן להסתתר מאחוריו מפני נשיאת האחריות על חטאנו.‏ (‏יהודה 3,‏ 4‏)‏ דוד קיבל עליו את האחריות על שלא דחה את מחשבותיו הטמאות שקננו בלבו,‏ אלא נכנע לפיתוי.‏ הבה נתפלל שלא נבוא לידי ניסיון,‏ ואזי ננקוט פעולה בתואם עם תפילתנו.‏ — מתי ו׳:‏13‏.‏

בקש להיטהר

16.‏ באילו תכונות חפץ אלהים,‏ וכיצד על הדבר להשפיע על מעשינו?‏

¹⁶ אדם עשוי להיראות טוב ומסור לאלהים,‏ אך אלהים מתבונן מתחת לפני השטח ורואה את פנימיותו.‏ דוד אמר:‏ ‏”‏הן אמת חפצת בטוּחות [‏בכליות]‏;‏ ובסָתוּם חכמה תודיעני”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏8‏)‏ דוד היה אשם במירמה והונאה כאשר תיכנן את מות אוריה וניסה להסתיר את האמת אודות הריונה של בת־שבע.‏ יתר על כן,‏ הוא ידע שאלהים חפץ באמת ובקדושה.‏ יש בכך כדי להניענו למעשים חיוביים,‏ משום שיהוה ירשיענו אם נתנהג בצביעות וערמומיות.‏ (‏משלי ג׳:‏32‏)‏ דוד אף הכיר בכך שאם יהוה ’‏יודיעו חכמה’‏,‏ הוא יוכל,‏ כמלך שהתחרט על מעשיו,‏ לנהל את שארית חייו על־פי ערכי־הצדק של אלהים עד יום מותו.‏

17.‏ מה היתה משמעות תפילתו של דוד להיטהר באמצעות האזוב?‏

¹⁷ מאחר שמחבר המזמור הבין שהוא זקוק לעזרת אלהים כדי להתגבר על נטיותיו לחטוא,‏ הוא המשיך והפציר באלהים:‏ ‏”‏תחַטְּאֵני באֵזוב ואטהר;‏ תכבסני ומשלג אלבין”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏9‏)‏ צמח האֵזוב שימש,‏ בין היתר,‏ כחומר חיטוי ובטקסי טיהור של אנשים שנרפאו מצרעת.‏ (‏ויקרא י״ד:‏2–7‏)‏ על כן,‏ הולמת היתה תפילת דוד שאלהים יטהרו מן החטא באמצעות האזוב.‏ מושג הטוהר מתקשר גם לתחינתו של דוד שיהוה יכבסו כך שיטוּהר לחלוטין,‏ יהפוך אף לבן משלג טרי,‏ אשר טרם נטמא בפיח או בזוהמה אחרת.‏ (‏ישעיהו א׳:‏18‏)‏ אם אי־מי מאיתנו סובל מנקיפות מצפון בשל מעשה חטא כלשהו,‏ הבה יגלה אמונה שאם יבקש מחילה מאלהים,‏ תוך חרטה כנה,‏ הוא יוכל לצרף ולטהר אותו על בסיס קרבן־הכופר של ישוע.‏

בקש חידוש הקשרים התקינים

18.‏ מה היה מצבו של דוד בטרם גילה חרטה והודה בחטאו,‏ וכיצד יכולה הידיעה על כך לעזור לנו כיום?‏

¹⁸ כל משיחי אשר סבל אי־פעם ממצפון מעיק יכול להזדהות עם דברי דוד:‏ ‏”‏תשמיעני ששון ושמחה,‏ תָגֵלנה עצמוֹת דִכִּיתָ”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏10‏)‏ לפני שדוד התחרט והתוודה על חטאיו,‏ העיק עליו מצפונו ואימלל אותו.‏ הוא אף לא מצא הנאה בשירי ששון ושמחה שהשמיעו זמרים טובים ומוסיקאים מוכשרים.‏ כה עמוק היה יגונו של דוד על אובדן בירכת אלהים עד כי הישווה את כאבו לזה של אדם שרוסקו עצמותיו.‏ הוא השתוקק למחילה,‏ לשיקום רוחני ולהשבת השמחה שחש קודם לכן.‏ חוטא המגלה חרטה כיום זקוק אף הוא לסליחתו של יהוה כדי לזכות שוב בשמחה שהיתה לו בטרם פגם ביחסיו עם אלהים.‏ כאשר שבה ”‏שמחת רוח־הקודש”‏ לאדם המגלה חרטה,‏ מעיד הדבר על כך שיהוה אכן סלח לו,‏ וכי הוא רוחש לו אהבה.‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ א׳:‏6‏)‏ איזו נחמה טמונה בכך!‏

19.‏ כיצד היה דוד מרגיש אילו היה מוחה אלהים את כל עוונותיו?‏

¹⁹ דוד המשיך והתפלל:‏ ‏”‏הסתר פניך מחטאָי וכל עוונותי מְחֵה”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏11‏)‏ אין לצפות שיהוה יתייחס לחטאים בשביעות־רצון.‏ לפיכך,‏ דוד ביקש שיסתיר את פניו מהחטאים שביצע.‏ המלך אף התחנן שיהוה ימחה את כל עוונותיו,‏ ימחוק כל עוול שעשה.‏ לוּ רק יעשה כן יהוה!‏ הדבר היה מרומם את רוחו של דוד,‏ מסיר מעליו את עול מצפונו המציק,‏ ומבטיח למלך מלא החרטה שאלהים סלח לחטאיו.‏

מה עליך לעשות אם חטאת?‏

20.‏ מה מומלץ לכל משיחי אשר ביצע חטא חמור?‏

²⁰ תהלים פרק נ״א מבהיר שכל אחד ממשרתיו המוקדשים של יהוה אשר ביצע חטא חמור,‏ אך גילה חרטה על כך,‏ יכול לבקש בביטחון מיהוה שיטה לו חסד ויטהרו מחטאו.‏ אם אתה משיחי אשר חטא בדרך זו,‏ בקש נא מאבינו השמימי בתפילה וברוח ענווה שיסלח לך.‏ הכר בכך שאתה זקוק לעזרת יהוה כדי לזכות בבירכתו,‏ ובקש שישיב לך את השמחה שהיתה לך.‏ משיחיים שגילו חרטה יכולים לפנות ליהוה בביטחון מלא בבקשות אלה בהתפללם,‏ ”‏אל אלהינו כי ירבה לסלוח”‏.‏ (‏ישעיהו נ״ה:‏7;‏ תהלים ק״ג:‏10–14‏)‏ כמובן,‏ במקרים כגון אלה יש לקרוא לזקני־הקהילה כדי שיוכלו לספק את העזרה הרוחנית הדרושה.‏ — יעקב ה׳:‏13–15‏.‏

21.‏ במה נדון בהמשך?‏

²¹ רחמיו של יהוה אכן מחלצים את משרתיו מייאוש.‏ אך,‏ הבה נבחן את יתר בקשותיו של דוד,‏ בנוסף לביטויי החרטה ממעמקי לבו,‏ במזמור נ״א בספר תהלים.‏ דיוננו יוכיח כי יהוה אינו בז ללב שבור.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏3/‏15)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

כיצד תשיב?‏

◻ כיצד עלול חטא חמור להשפיע על משרתי יהוה?‏

◻ מה אירע לדוד כאשר ניסה להסתיר את חטאיו?‏

◻ מדוע יכול היה דוד לומר כי חטא נגד אלהים לבדו?‏

◻ גם אם יתחשב אלהים בנסיבות מקֵלות כלשהן,‏ מה אל לנו לעשות?‏

◻ מה על המשיחי לעשות אם ביצע חטא חמור?‏