המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • מ93 3/‏1 עמ׳ 18–22
  • יהוה אינו בז ללב שבור

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • יהוה אינו בז ללב שבור
  • המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1993
  • כותרות משנה
  • חומר דומה
  • דרוש לב טהור
  • רוח־הקודש חיונית
  • ששון הישועה
  • ‏”‏אלמדה פושעים דרכיך”‏
  • זבחים המקובלים על אלהים
  • הדאגה לעבודת־אלהים טהורה
  • יהוה שומע את תחינותינו
  • רחמיו של יהוה מחלצים אותנו מייאוש
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1993
  • וידוי המוביל לריפוי
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2001
  • הישען על רוח אלוהים כדי להתמודד עם שינויים בחיים
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2004
  • איזו משמעות נושאת סלחנותו של יהוה עבורך?‏
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2012
ראה עוד
המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1993
מ93 3/‏1 עמ׳ 18–22

יהוה אינו בז ללב שבור

‏”‏זבחי אלהים רוח נשברה;‏ לב נשבר ונדכֶּה,‏ אלהים,‏ לא תבזה”‏.‏ — תהלים נ״א:‏19‏.‏

1.‏ מהי השקפת אלהים באשר למשרתיו החוטאים אך המגלים חרטה?‏

יהוה יכול ’‏לסוכך בענן מעבור תפילה’‏.‏ (‏איכה ג׳:‏44‏)‏ אך,‏ הוא חפץ שלמשרתיו תהיה גישה אליו.‏ גם אם אחד מעובדיו ביצע חטא חמור אך התמלא על כך חרטה,‏ אבינו השמימי זוכר את מעשיו הטובים.‏ לפיכך,‏ השליח פאולוס יכול היה לומר לאחיו המשיחיים:‏ ”‏שכן אלהים לא יעוות צדק ולא ישכח את פעלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו”‏.‏ — עברים ו׳:‏10‏.‏

2,‏ 3.‏ במה צריכים זקני־קהילה משיחיים להתחשב במקרה של אח שביצע חטא?‏

2 גם על זקני־קהילה משיחיים לקחת בחשבון את שנות השירות הנאמן שאחיהם לאמונה הקדישו לאלהים.‏ הדבר כולל את השירות המקודש מצד אלה המביעים חרטה על צעד מוטעה או אף חטא חמור שביצעו.‏ רועים משיחיים מבקשים את טובתם הרוחנית של כל אחד ואחד בתוך עדר אלהים.‏ — גלטיים ו׳:‏1,‏ 2‏.‏

3 חוטא המגלה חרטה זקוק לרחמי יהוה.‏ אך,‏ דרוש יותר מכך.‏ הדבר בא לידי ביטוי בדברי דוד בתהלים נ״א:‏12–21‏.‏

דרוש לב טהור

4.‏ מדוע התפלל דוד לקבלת לב טהור ורוח חדשה?‏

4 מלבד חסדו ומחילתו של יהוה,‏ למה עשוי להזדקק משיחי מוקדש הנמצא במצב רוחני ירוד עקב ביצוע חטא כלשהו?‏ ובכן,‏ דוד ביקש:‏ ‏”‏לב טהור ברא לי,‏ אלהים,‏ ורוח נכון חדש בקרבי”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏12‏)‏ דוד ביקש זאת,‏ ככל הנראה,‏ כיון שחש שהנטייה לחטוא חמורות עדיין קיננה בלבו.‏ יתכן שלגבינו,‏ אין המדובר בחטאים מן הסוג בו נלכד דוד ביחס לבת־שבע ואוריה החיתי,‏ אך אנו זקוקים לעזרת יהוה כדי לעמוד בפני הפיתוי לקחת חלק בכל התנהגות הגובלת בחטא חמור.‏ לכן,‏ יתכן שנזדקק לעזרה אישית מאלהים כדי להסיר מלבנו נטיות מוטעות כגון חמדנות ושנאה — פשעים הסוללים דרך לגניבה ולרצח.‏ — קולוסים ג׳:‏5,‏ 6;‏ יוחנן א׳.‏ ג׳:‏15‏.‏

5.‏ (‏א)‏ מה משמעות המושג ”‏לב טהור”‏?‏ (‏ב)‏ למה התאווה דוד כאשר ביקש רוח חדשה?‏

5 יהוה דורש שיהיה לעובדיו ”‏לב טהור”‏,‏ כלומר,‏ כוונות ומניעים טהורים.‏ בהבינו שלא שיקף טוהר מסוג זה,‏ התפלל דוד לאלהים שיטהר את לבבו עד כי יפעל בתואם עם ערכי־הצדק של אלהים.‏ המשורר ביקש גם ’‏רוח נכון חדש’‏,‏ כלומר,‏ נטייה נפשית חדשה ונכונה.‏ הוא היה זקוק לרוח שתסייע לו לעמוד בפני פיתויים ולדבוק בחוזקה בחוקיו ובעקרונותיו של יהוה.‏

רוח־הקודש חיונית

6.‏ מדוע התחנן דוד שיהוה לא יסיר ממנו את רוח־קודשו?‏

6 בשעת ייאוש עקב טעויות או חטאים,‏ עלולים אנו לחוש שאלהים עומד להשליכנו מעל פניו ולהסיר מאיתנו את רוח־קודשו,‏ את כוחו הפעיל.‏ דוד חש כך,‏ ולכן התחנן לפני יהוה:‏ ‏”‏אל תשליכני מלפניך;‏ ורוח קודשך אל תקח ממני”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏13‏)‏ בחרטה ובענווה,‏ הסיק דוד שלאור עוונותיו לא היה ראוי לשרת את יהוה.‏ להיות מושלך מעל פניו של יהוה משמע הדבר לאבד את חסדו,‏ את נחמתו ואת בירכתו.‏ על־מנת להשתקם מבחינה רוחנית,‏ נזקק דוד לרוח־קודשו של יהוה.‏ אם רוח זו תנוח עליו,‏ יוכל המלך לבקש בתפילותיו הכוונה אלוהית כדי להשביע את רצונו,‏ וכמו־כן,‏ יוכל להימנע מן החטא ולמלוך על העם בחכמה.‏ דוד היה מודע לחטאיו נגד זה הנותן את רוח־הקודש,‏ ובהתאם לכך הפציר ביהוה שלא יקח ממנו רוח זו.‏

7.‏ מדוע עלינו להתפלל לקבלת רוח־הקודש ולהישמר פן נצער אותה?‏

7 מה באשר לנו?‏ עלינו להתפלל לשם קבלת רוח־הקודש ולהישמר שלא ’‏נצער אותה’‏ בכך שלא נשעה להדרכתה.‏ (‏לוקס י״א:‏13;‏ אפסים ד׳:‏30‏)‏ אחרת,‏ נאבד רוח זו ולא נוכל לשקף את פירותיה,‏ הלא הם אהבה,‏ שמחה,‏ שלום,‏ אורך־רוח,‏ נדיבות,‏ טוב־לב,‏ נאמנות,‏ ענווה וריסון־עצמי.‏ יהוה מסיר את רוח־קודשו מאלה הממשיכים בביצוע חטא ללא חרטה.‏

ששון הישועה

8.‏ אם אנו חוטאים אך חפצים בששון הנובע מישועה,‏ מה עלינו לעשות?‏

8 חוטא המגלה חרטה,‏ והזוכה לשיקום רוחני,‏ יכול לשוב ולשמוח בעזרת האמצעי שסיפק יהוה לישועה.‏ בכמיהתו לכך,‏ ביקש דוד מאלהים:‏ ‏”‏השיבה לי ששון ישעך,‏ ורוח נדיבה תסְמְכֵני”‏.‏ ‏(‏תהלים נ״א:‏14‏)‏ כמה נפלא לשוש בתקווה הבטוחה לישועה שמעניק לנו יהוה אלהים!‏ (‏תהלים ג׳:‏9‏)‏ לאחר שחטא לאלהים,‏ התאווה דוד לשוב ולזכות בשמחת הישועה מאת אלהים.‏ מאוחר יותר,‏ סיפק יהוה את קרבן־הכופר של בנו,‏ ישוע המשיח,‏ כאמצעי לישועה.‏ אם אנו,‏ כמשרתיו המוקדשים של אלהים,‏ מבצעים חטא חמור,‏ וחפצים שיהוה ישיב לנו את ’‏ששון ישעו’‏,‏ עלינו להוכיח חרטה על מעשינו,‏ ולחדול מן החטא בטרם נגיע למצב בו נואשם ב’‏חטא נגד רוח־הקודש’‏.‏ — מתי י״ב:‏31,‏ 32;‏ עברים ו׳:‏4–6‏.‏

9.‏ מה דרש דוד כאשר ביקש מאלהים שיתמוך בו באמצעות ”‏רוח נדיבה”‏?‏

9 דוד ביקש את תמיכת יהוה באמצעות ”‏רוח נדיבה”‏.‏ כפי הנראה,‏ אין הדבר מתייחס לנכונותו של אלהים לספק לו את רוח־הקודש,‏ אלא לנטיותיו ודחפיו של דוד עצמו.‏ דוד חפץ שיהוה יתמוך בו ויקנה לו רוח של נכונות לעשות את הרצוי לפניו,‏ כדי לא ליפול שוב במלכודת החטא.‏ יהוה אלהים תומך ללא הרף במשרתיו ו’‏זוקף את כל הכפופים’‏ תחת נסיונותיהם הרבים.‏ (‏תהלים קמ״ה:‏14‏)‏ עד כמה מנחם לדעת זאת,‏ במיוחד אם הפרנו את חוקי אלהים אך בלבנו חרטה על כך ואנו חפצים להתמיד לשרת את יהוה בנאמנות לעולם!‏

‏”‏אלמדה פושעים דרכיך”‏

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ מה יכול היה דוד ללמד פושעים,‏ או חוטאים,‏ בקרב בני־ישראל?‏ (‏ב)‏ מה היה על דוד לעשות בטרם יוכל ללמד את החוטאים?‏

10 ברשות אלהים,‏ דוד רצה לעשות דבר־מה,‏ ללא מניע אנוכיי,‏ אשר יביע את הערכתו לרחמי יהוה וכן יסייע לזולת.‏ בתפילתו ליהוה,‏ המשיך והצהיר המלך תוך חרטה:‏ ‏”‏אלמדה פושעים דרכיך,‏ וחטאים אליך ישובו”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏15‏)‏ כיצד יכול היה דוד החוטא ללמד פושעים שהפרו את חוקי אלהים?‏ מה יכול היה לומר להם?‏ ואיזו טובה עשויה היתה לצמוח מכך?‏

11 בהראותו לחוטאים מקרב עם־ישראל את דרכי יהוה תוך תקווה להשיבם מדרכם הפסולה,‏ יכול היה דוד להדגיש עד כמה רע ושלילי הוא החטא,‏ מה משמעות החרטה וכיצד ניתן לזכות ברחמי אלהים.‏ כמי שחווה על בשרו את הייסורים הנובעים מאובדן בירכת יהוה וממצפון לא נקי,‏ יכול היה דוד להיות,‏ ללא ספק,‏ מורה־דרך רחום לחוטאים שבורי־לב שגילו חרטה.‏ כמובן,‏ הוא יכול היה להשתמש בדוגמתו האישית כדי ללמד אחרים,‏ רק לאחר שקיבל על עצמו את ערכיו של יהוה וזכה למחילת חטאיו,‏ משום שאלה המסרבים להיכנע לדרישות אלהים אינם רשאים ’‏לספר חוקיו’‏.‏ — תהלים נ׳:‏16,‏ 17‏.‏

12.‏ כיצד הפיק דוד תועלת מהידיעה שאלהים שיחרר אותו מאשמת־הדמים שרבצה עליו?‏

12 דוד חזר על כוונותיו במלים אחרות:‏ ‏”‏הצילני מדמים,‏ אלהים,‏ אלהי תשועתי,‏ תרנן לשוני צידקתך”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏16‏)‏ אשמת־דמים נשאה בכנפיה גזר־דין מוות.‏ (‏בראשית ט׳:‏5,‏ 6‏)‏ אם כן,‏ הידיעה שאלהי ישעו ישחררו מאשמת־הדמים שרבצה עליו עקב מותו של אוריה החיתי,‏ העניקה לדוד שלוות נפש.‏ על־כן,‏ יכולה היתה לשונו לרנן בשמחה לא על צידקתו הוא,‏ אלא על צידקת אלהים.‏ (‏קהלת ז׳:‏20;‏ רומיים ג׳:‏10‏)‏ דוד לא יכול היה למחוק את מעשהו הלא־מוסרי או להשיב לחיים את אוריה,‏ כשם שאדם בן־זמננו אינו מסוגל להשיב את תומתה של זו שפיתה,‏ או להקים לתחייה את זה שרצח.‏ האין עלינו לתת דעתו על כך כשאנו עומדים בפני פיתוי כלשהו?‏ עד כמה עלינו להעריך את החמלה שמגלה כלפינו יהוה בצידקתו!‏ למעשה,‏ על הערכתנו להניענו לכוון אחרים למעיין שופע זה של צדק ומחילה.‏

13.‏ למה נדרש החוטא כדי שיוכל שוב לפתוח את שפתיו בתהילה ליהוה?‏

13 אין החוטא רשאי לפתוח את שפתיו בתהילה ליהוה אלא אם אלהים ברוב רחמיו,‏ יפתח לו את פיו וירשה לו לדבר את אמיתותיו.‏ לפיכך,‏ שר דוד:‏ ‏”‏אדני,‏ שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏17‏)‏ כשמצפונו חדל להעיק עליו,‏ בעקבות מחילת חטאיו,‏ חש דוד דחף ללמד חוטאים אחרים את דרכי יהוה,‏ וחופש להללו.‏ על כל אלה אשר,‏ בדומה לדוד,‏ זכו לסליחת חטאיהם,‏ להעריך את חסדו של יהוה כלפיהם,‏ ולנצל כל הזדמנות כדי להכריז את אמיתות אלהים וכן ’‏לשלוח את אורו’‏.‏ — תהלים מ״ג:‏3‏.‏

זבחים המקובלים על אלהים

14.‏ (‏א)‏ אילו קרבנות דרשה התורה?‏ (‏ב)‏ מדוע יהא זה מוטעה לחשוב שניתן להמשיך לחטוא ולכפר על כך במספר מעשים טובים?‏

14 דוד רכש הבנה עמוקה אשר הניעה אותו לומר:‏ ‏”‏כי לא תחפוץ זבח — ואתנה;‏ עולה לא תרצה”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏18‏)‏ התורה דרשה הקרבת בהמות לאלהים.‏ אך,‏ לא היה בקרבנות אלה כדי לכפר על חטאיו של דוד,‏ ניאוף ורצח,‏ שדינם מוות.‏ אחרת,‏ לא היה דוד חוסך בהוצאות כדי להגיש ליהוה קרבנות של בעלי־חיים.‏ ללא חרטה הנובעת מעומק הלב,‏ אין כל ערך לקרבנות.‏ אם כן,‏ תהיה זו טעות להסיק שניתן לחטוא ולכפר על החטאים בביצוע כמה מעשים טובים.‏

15.‏ מהי גישתו של אדם מוקדש אשר לו ”‏לב נשבר”‏?‏

15 דוד הוסיף ואמר:‏ ‏”‏זבחי אלהים רוח נשברה;‏ לב נשבר ונדכֶּה,‏ אלהים,‏ לא תבזה”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏19‏)‏ במקרה של חוטא שגילה חרטה,‏ ”‏זבחי.‏.‏.‏ רוח נשברה”‏ היו מקובלים על אלהים.‏ איש שכזה אינו מגלה גישה תוקפנית.‏ לבו ’‏הנשבר’‏ של אדם מוקדש מלא צער עמוק על חטאו.‏ רוחו נמוכה ביודעו שאלהים אינו שבע־רצון ממנו,‏ והוא נכון לעשות כל שביכולתו כדי לזכות שוב בחסד אלהים.‏ איננו יכולים להציע לאלהים דבר,‏ אם לא נתחרט על חטאינו ונעניק לו את לבבנו במסירות בלעדית.‏ — נחום א׳:‏2‏.‏

16.‏ מהי השקפת אלהים בנוגע לאדם שלבו שבור בשל חטאו?‏

16 אלהים אינו דוחה קרבן כגון לב שבור ונדכה.‏ אם כן,‏ חרף כל הקשיים הניצבים לפנינו כעובדיו,‏ הבה לא ניכנע לייאוש.‏ אם כשלנו בדרך לחיים באופן כלשהו הגורם ללבנו לזעוק לחסד אלהים,‏ המצב אינו אבוד.‏ אף אם חטאנו באופן חמור,‏ אך גילינו חרטה,‏ יהוה לא ידחה בבוז את לבנו הנשבר.‏ הוא יסלח לנו על־יסוד קרבן־הכופר של המשיח וישיב לנו את חסדו.‏ (‏ישעיהו נ״ז:‏15;‏ עברים ד׳:‏16;‏ יוחנן א׳.‏ ב׳:‏1‏)‏ מכל מקום,‏ בדומה לדוד,‏ מטרת תפילותינו איננה להתחמק מהתוכחה או התיקון הנחוצים,‏ אלא לזכות שוב בחסדו של אלהים.‏ אלהים סלח לדוד,‏ אך הוא גם ייסר אותו.‏ — שמואל ב׳.‏ י״ב:‏11–14‏.‏

הדאגה לעבודת־אלהים טהורה

17.‏ מלבד נשיאת תחינה לסליחה מאת אלהים,‏ מה על החוטאים לעשות?‏

17 אם אנו אשמים בחטא חמור,‏ ללא ספק,‏ יעיק עלינו הדבר,‏ ולבנו מלא החרטה יניענו להתחנן לסליחה מאלהים.‏ יחד עם זאת,‏ הבה נתפלל גם למען אחרים.‏ גם אם דוד חפץ בכל לבו לשוב ולהיות מקובל על אלהים כאחד ממשרתיו,‏ מזמור התהלים שכתב לא התעלם באנוכיות מצרכי הזולת.‏ הוא כלל את התחינה לאלהים:‏ ‏”‏היטיבה ברצונך את ציון,‏ תבנה חומות ירו־שלים”‏.‏ — תהלים נ״א:‏20‏.‏

18.‏ מדוע התפלל דוד מלא־החרטה למען ציון?‏

18 דוד אכן השתוקק שאלהים ישיב לו את חסדו.‏ אולם,‏ הוא גם התפלל בענווה ש’‏אלהים יטיב ברצונו את ציון’‏,‏ את ירושלים,‏ בירת ישראל,‏ שם ציפה דוד להקים את בית־מקדשו של אלהים.‏ חטאיו החמורים של דוד העיבו על האומה בכללותה,‏ משום שהעם כולו עלול היה לסבול בשל חטאי המלך.‏ (‏השווה שמואל ב׳.‏ פרק כ״ד‏.‏)‏ חטאיו כאילו עירערו והחלישו את ”‏חומות ירושלים”‏,‏ כך שהיה צורך לשקמן.‏

19.‏ אם חטאנו אך נסלחו חטאינו,‏ למען מה הולם יהיה להתפלל?‏

19 אם חטאנו חטא חמור,‏ אך זכינו למחילה מאת אלהים,‏ יהא זה הולם להתפלל ליהוה בבקשה שיתקן נזק כלשהו שגרמו חטאינו.‏ אפשר שהמטנו חרפה על שמו הקדוש,‏ שהיינו אבן־נגף לקהילה,‏ או גרמנו צער רב למשפחתנו.‏ אבינו השמימי האוהב יכול להסיר כל חרפה מעל שמו,‏ לחזק את הקהילה באמצעות רוח־קודשו ולנחם את לבם של משרתיו בקרב יקירינו.‏ בין אם ביצענו חטא ובין אם לאו,‏ על קידוש שם יהוה ושלום קהילת עבדיו לעמוד תמיד בראש מעיינינו.‏ — מתי ו׳:‏9‏.‏

20.‏ באילו נסיבות היה אלהים שבע־רצון מהזבחים והעולות שהגישו בני־ישראל?‏

20 אם יהוה ישקם את חומות ירושלים,‏ מה עשוי לקרות?‏ דוד שר ליהוה:‏ ‏”‏אז תחפוץ זבחי צדק,‏ עולה וכליל;‏ אז יעלו על מזבחך פרים”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏21‏)‏ דוד התאווה בכל לבו שהוא והאומה כולה ייהנו מחסד יהוה ויעבדוהו באופן המשביע את רצונו.‏ אז יתענג יהוה על זבחיהם ועולותיהם.‏ הדבר יתכן משום שיהיו אלה ”‏זבחי צדק”‏ אותם מגישים אנשים מוקדשים וכנים,‏ הנהנים מחסד אלהים בזכות החרטה שגילו.‏ מתוך הכרת־תודה לרחמי יהוה,‏ יקריבו הם פרים על מזבחו — הקרבנות המשובחים והיקרים ביותר.‏ כיום,‏ אנו מכבדים את יהוה בהעניקנו לו את מיטב משאבינו.‏ קרבנותינו כוללים ”‏פרים שפתינו”‏,‏ ”‏פרי שפתיים המודות לשמו”‏,‏ זבחי תהילה לאל הרחום,‏ יהוה.‏ — הושע י״ד:‏3;‏ עברים י״ג:‏15‏.‏

יהוה שומע את תחינותינו

21,‏ 22.‏ אילו לקחים מועילים ניתן ללמוד ממזמור תהלים נ״א‏?‏

21 תפילתו של דוד,‏ בתהלים מזמור נ״א‏,‏ שנבעה מעמקי לבו,‏ מראה לנו כי במקרה של חטא עלינו להביע חרטה אמיתית.‏ המזמור מכיל לקחים ברורים הפועלים לתועלתנו.‏ למשל,‏ אם חטאנו אך התחרטנו על מעשינו,‏ יכולים אנו לבטוח בחסד אלהים.‏ אולם,‏ עלינו להציב בראש דאגתנו את הסרתה של כל חרפה מעל שם יהוה.‏ (‏פסוקים 3–6‏)‏ בדומה לדוד,‏ יכולים אנו לפנות לאבינו השמימי בתחינה לקבלת רחמיו לאור השפעת החטא התורשתי.‏ (‏פסוק 7‏)‏ עלינו להיות דוברי אמת ולבקש חכמה מאלהים.‏ (‏פסוק 8‏)‏ אם חטאנו,‏ עלינו לפנות אל יהוה בתחינה שיטהרנו ויעניק לנו לב טהור ורוח איתנה.‏ — פסוקים 9–12‏.‏

22 מזמור נ״א של תהלים מבהיר לנו,‏ כמו־כן,‏ שאל לנו להרשות לעצמנו לאבד את רגישותנו באשר לחומרת החטא,‏ עד כי נקהה ונאטום את מצפוננו.‏ אם נעשה כן,‏ יהוה יסיר מאיתנו את רוח־קודשו,‏ או את כוחו הפעיל.‏ אולם,‏ כשרוח אלהים שורה עלינו,‏ נוכל בהצלחה ללמד אחרים את דרכיו.‏ (‏פסוקים 13–15‏)‏ אם נחטא אך נתחרט,‏ יתיר לנו יהוה להמשיך להללו משום שאין הוא בז ללב נשבר ונדכה.‏ (‏פסוקים 16–19‏)‏ המזמור אף מורה שאל לתפילותינו להתרכז אך ורק בעצמנו.‏ תחת זאת,‏ עלינו להתפלל לשלומם ולבירכתם של כל אלה הנוטלים חלק בעבודת־אלהים הטהורה.‏ — פסוקים 20,‏ 21.‏

23.‏ מדוע על מזמור נ״א להניענו לגלות אומץ־לב וגישה חיובית?‏

23 מזמור שובה־לב זה של דוד יש בו כדי להניענו לגלות אומץ־לב ולשמור על גישה חיובית.‏ הוא מסייע לנו להבין שאל לנו לחשוב שאבדנו אפילו אם כשלנו בחטא.‏ מדוע?‏ משום שבזכות החרטה,‏ חסד יהוה יכול להצילנו מייאוש.‏ אם אנו פונים אל אבינו השמימי בלב מלא צער ובמסירות בלעדית,‏ אזי ישמע לשוועתנו לחסדו.‏ ועד כמה מנחם הדבר לדעת כי יהוה אינו בז ללב נשבר!‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏3/‏15)‏

כיצד תשיב?‏

◻ לשם מה זקוק המשיחי ללב טהור ולרוח־קודשו של אלהים?‏

◻ מה יכול אדם המתחרט על חטאיו ללמד אחרים שהפרו את חוקי יהוה?‏

◻ מהי השקפת אלהים בנוגע ללב שבור ונדכה?‏

◻ אילו לקחים מוצאים אנו במזמור נ״א של ספר תהלים?‏

‏[‏תמונה בעמוד 19]‏

האם אתה מתפלל לקבלת רוח־הקודש ונזהר מלצער אותה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

גלה הערכה לחסד יהוה בהכריזך את אמיתו

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף