המקרא,‏ לעומת זאת,‏ מציג את המוסר באור אחר.‏ ”‏מוסר יהוה,‏ בני,‏ אל תמאס”‏,‏ כתב המלך החכם שלמה (‏משלי ג׳:‏11‏)‏.‏ מילים אלו אינן עוסקות במוסר כללי,‏ אלא ב”‏מוסר יהוה”‏,‏ כלומר,‏ במוסר המבוסס על עקרונותיו הנעלים של אלוהים.‏ זהו המוסר הבלעדי שתועלת רוחנית בצידו ושראוי לבקשו ולרצות בו.‏ בניגוד לכך,‏ מוסר הנשען על חשיבה אנושית ועומד בניגוד לעקרונותיו הנעלים של יהוה הוא על־​פי־​רוב פוגע ומזיק.‏ משום כך,‏ רבים רואים את המוסר באור שלילי.‏

מדוע המקרא קורא לנו לקבל את מוסר יהוה?‏ המוסר האלוהי מוצג בכתבי־​הקודש כביטוי לאהבת אלוהים כלפי ברואיו.‏ זו הסיבה ששלמה הוסיף ואמר:‏ ”‏את אשר יאהב יהוה יוכיח,‏ וכאָב את בן ירצה”‏ (‏משלי ג׳:‏12‏)‏.‏

מה ההבדל בין מוסר לעונש?‏

המוסר המקראי לובש צורות רבות — הכוונה,‏ הדרכה,‏ חינוך,‏ תוכחה,‏ תיקון וגם ענישה.‏ אך בכל מקרה,‏ המוסר מוּנע על־​ידי אהבה ותכליתו להועיל למקבליו.‏ המוסר המתקן של יהוה לעולם אינו ניתן לשם ענישה בלבד.‏

באיזה מובן שימשו עונשים אלו ”‏דוגמה לעתידים לעשות רשעה”‏?‏ באיגרתו אל התסלוניקים הצביע פאולוס על ימינו כעל התקופה שבה אלוהים,‏ ביד בנו ישוע המשיח,‏ ’‏ישיב נקם לאלה שאינם יודעים את האלוהים ולאלה שאינם נשמעים לבשורת אדוננו ישוע’‏.‏ פאולוס הוסיף:‏ ”‏הללו יוטל עליהם עונש של אבדון עולם”‏ (‏תסלוניקים ב׳.‏ א׳:‏​8,‏ 9‏)‏.‏ ברור שעונש זה לא נועד ללמד או לצרוף את הנענשים.‏ ואולם,‏ כאשר יהוה מזמין את משרתיו לקבל את המוסר שמטעמו,‏ אין הכוונה לעונשם של חוטאים חסרי חרטה.‏

ראוי לציין שהמקרא אינו מציג את יהוה בעיקר כמעניש.‏ אדרבה,‏ הוא לרוב מתואר כמורה אוהב ומחנך סבלן (‏איוב ל״ו:‏22;‏ תהלים ע״א:‏17;‏ ישעיהו נ״ד:‏13‏)‏.‏ מוסר אלוהים כצעד מתקן מלוּוה תמיד באהבה ובסבלנות.‏ הבנת מטרת המוסר תקל על המשיחיים לקבל ולתת מוסר בגישה הנכונה.‏