טיפוח יראת־אלהים

‏”‏ירא את יהוה וסור מרע”‏.‏ — משלי ג׳:‏7‏.‏

1.‏ עבור מי נכתב ספר משלי?‏

ספר משלי מכיל שפע עצות רוחניות.‏ תחילה,‏ סיפק יהוה ספר הדרכה זה להכוונת עמו הייחודי,‏ ישראל.‏ כיום,‏ ספר זה מספק אימרות חוכמה לעמו המשיחי הקדוש,‏ ’‏אשר קצי העולמים הגיעו אליו’‏.‏ — קורינתים א׳.‏ י׳:‏11;‏ משלי א׳:‏1–5;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9‏.‏

2.‏ מדוע הכתוב במשלי ג׳:‏7 מהווה אזהרה בעתה?‏

² בפנותנו למשלי ג׳:‏7‏,‏ אנו קוראים:‏ ”‏אל תהי חכם בעיניך,‏ ירא את יהוה וסור מרע”‏.‏ עוד מאז ימי זוג הורינו הראשונים,‏ כאשר פיתה הנחש את חוה בהבטיחו לה,‏ כי יהיו ”‏יודעי טוב ורע”‏,‏ לא עלה בידי החוכמה האנושית גרידא למלא את צרכיה של האנושות.‏ (‏בראשית ג׳:‏4,‏ 5;‏ קורינתים א׳.‏ ג׳:‏19,‏ 20‏)‏ באף תקופה בתולדות האנושות לא היה הדבר כה בולט לעין כשם שבמאה ה־20 הנוכחית — בתקופה זו של ”‏אחרית ימים”‏,‏ שבה האנושות קוצרת את פירותיו של האתיאיזם,‏ אורח־חשיבה הדוגל באבולוציה,‏ תקופה המוכה במגיפות הגזענות,‏ האלימות ואי־המוסריות על כל צורותיה.‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5,‏ 13;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏3,‏ 4‏)‏ זהו ’‏אי־סדר עולמי חדש’‏,‏ סבך אשר הן האו״ם והן דתות העולם המפולגות אינן מסוגלות להתיר.‏

3.‏ אילו התפתחויות נובאו מראש בנוגע לימינו אנו?‏

³ דברו הנבואי של אלהים מודיענו,‏ כי רוחות של שדים יצאו ”‏אל מלכי הארץ כולה לאסוף אותם למלחמת היום הגדול אשר לאלהי צבאות.‏ .‏.‏.‏ אל המקום הנקרא בעברית הר מגידון”‏.‏ (‏ההתגלות ט״ז:‏14,‏ 16‏)‏ במהרה,‏ תיפול אימת יהוה על מלכים או שליטים אלה.‏ אימה זו תהא דומה לזו שנפלה על הכנענים עם בואם של יהושע בן־נון ושל עם־ישראל להוציא לפועל את גזר־דינם.‏ (‏יהושע ב׳:‏9–11‏)‏ אך כיום,‏ יהא זה האחד אותו סימל יהושע בן־נון,‏ המשיח ישוע — ”‏מלך המלכים ואדון האדונים”‏ — אשר יכה את האומות ו”‏ירעם בשבט ברזל”‏ כביטוי ל”‏חרון אף יהוה אלהי צבאות”‏.‏ — ההתגלות י״ט:‏15,‏ 16‏.‏

4,‏ 5.‏ מי יוושעו,‏ ומדוע?‏

⁴ מי יוושעו בעת ההיא?‏ לא יהיו הם אלה אשר הפחד גבר עליהם,‏ אלא כל אלה שטיפחו יראת־כבוד כלפי יהוה.‏ במקום להיות חכמים בעיני עצמם,‏ הללו ’‏סרים מרע’‏.‏ בענווה,‏ הם מזינים את מוחם בכל אשר הוא טוב,‏ עד כי נדחקות רגלי הרע ממחשבותיהם.‏ הם רוחשים כבוד רב לאל הריבון,‏ יהוה,‏ ”‏שופט כל הארץ”‏,‏ העומד להשמיד את כל הדבקים ברע,‏ בדיוק כשם שכילה את תושבי סדום המושחתים.‏ (‏בראשית י״ח:‏25‏)‏ אכן,‏ עבור משרתי אלהים ”‏יראת יהוה מקור חיים,‏ לסור ממוקשי מוות”‏.‏ — משלי י״ד:‏27‏.‏

⁵ ביום משפט אלוהי זה,‏ כל אלה המקדישים עצמם בכל מאודם ליהוה תוך יראה פן יסבו לו אי־פעם מורת־רוח,‏ יגיעו לידי הבנת האמת שבהצהרה הציורית שבמשלי ג׳:‏8‏:‏ ”‏רִפְאוּת תהי [‏יראת יהוה]‏ לְשָׁרֶךָ [‏לטבורך]‏ ושיקוי לעצמותיך”‏.‏

הסבת כבוד ליהוה

6.‏ מה צריך להניענו לשעות לכתוב במשלי ג׳:‏9‏?‏

⁶ על יראתנו את יהוה תוך הוקרה,‏ יחד עם אהבתנו העזה כלפיו,‏ להניענו לשעות לעצה שבמשלי ג׳:‏9‏:‏ ”‏כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך”‏.‏ לא מופעל עלינו כל לחץ לכבד את יהוה בתרומותינו.‏ על אלה לנבוע מרצון,‏ כשם שהדבר מוזכר כ־12 פעם,‏ משמות ל״ה:‏29 ועד דברים כ״ג:‏24‏,‏ בנוגע לקורבנות בתקופת עם־ישראל הקדום.‏ על ביכורים אלה ליהוה להיות המתנות הטובות ביותר שיש לאל ידינו להגיש,‏ בהכירנו בטוב ובחסד להם אנו זוכים מאיתו.‏ (‏תהלים כ״ג:‏6‏)‏ עליהם לשקף את נחישותנו ’‏להמשיך לבקש תחילה את מלכותו ואת צדקתו’‏.‏ (‏מתי ו׳:‏33‏,‏ ע״ח‏)‏ ומה תהיה התוצאה מכך שנכבד את יהוה מהוננו?‏ ”‏וימלאו אסמיך שָׂבָע;‏ ותירוש יְקָבֶיךָ יפרוצו”‏.‏ — משלי ג׳:‏10‏.‏

7.‏ אילו ביכורים עלינו להגיש ליהוה,‏ ומה תהא התוצאה?‏

⁷ המישור העיקרי בו יהוה מברך אותנו הוא רוחני.‏ (‏מלאכי ג׳:‏10‏)‏ לפיכך,‏ על הביכורים שאנו מגישים לו להיות בעיקר רוחניים.‏ עלינו לנצל את זמננו,‏ את כוחנו ואת מרצנו,‏ בעשיית רצונו.‏ בתמורה,‏ דבר זה יזין אותנו באותו אופן שבו הפכה פעילות מעין זו להיות ’‏מאכל’‏ מחזק לישוע.‏ (‏יוחנן ד׳:‏34‏)‏ מאגרינו הרוחניים יתמלאו,‏ ושמחתנו,‏ המסומלת על ידי תירוש,‏ יין חדש,‏ תפרוץ.‏ יתר־על־כן,‏ בעודנו מתפללים בביטחון למען יהא לנו די מזון גשמי מדי יום,‏ נוכל לתרום מן האמצעים העומדים לרשותנו בנדיבות ובקביעות כדי לתמוך בפעילות ההטפה חובקת־העולם.‏ (‏מתי ו׳:‏11‏)‏ כל דבר שבבעלותנו,‏ כולל נכסים חומריים,‏ הגיע לידינו מאת אבינו השמימי האוהב.‏ הוא ירעיף עלינו ברכות נוספות,‏ במידה בה נשתמש בדברים יקרי־ערך אלה לתהילתו.‏ — משלי י״א:‏4;‏ קורינתים א׳.‏ ד׳:‏7‏.‏

תוכחות הנובעות מאהבה

8,‏ 9.‏ מה צריכה להיות גישתנו כלפי תוכחה ומוסר?‏

⁸ בפסוקים 11 ו־12‏,‏ שב ומזכיר משלי פרק ג׳‏ את היחסים המאושרים השוררים בין אב לבנו במשפחות יראות־אלהים,‏ בדומה ליחסים שבין יהוה לבין בניו הרוחניים האהובים עלי־אדמות.‏ אנו קוראים:‏ ”‏מוסר יהוה,‏ בני,‏ אל תמאס,‏ ואל תקוץ בתוכחתו;‏ כי את אשר יאהב יהוה יוכיח,‏ וכאב את בן ירצה”‏.‏ אנשי העולם מתעבים תוכחה.‏ על עמו של יהוה לקדמה בברכה.‏ השליח פאולוס ציטט מילים אלה ממשלי,‏ באומרו:‏ ”‏מוסר יהוה,‏ בני,‏ אל תמאס,‏ ואל תקוץ בתוכחתו;‏ כי את אשר יאהב יהוה יוכיח.‏.‏.‏ כל מוסר בעת בואו אינו נחשב לשמחה,‏ כי אם לעצב;‏ אבל אחרי כן יתן פרי שלום וצדקה למתחנכים בו”‏.‏ — עברים י״ב:‏5,‏ 6,‏ 11‏.‏

⁹ אכן כן,‏ תוכחה ומוסר מהווים מרכיב חיוני של ההכשרה שעל כל אחד מאיתנו לעבור,‏ בין אם אנו זוכים להם מההורים,‏ מהקהילה המשיחית או בהרהרנו במקרא במהלך השיעור האישי שלנו.‏ שעייה למוסר מהווה עבורנו עניין של חיים ומוות,‏ כשם שאף מציין משלי ד׳:‏1,‏ 13‏:‏ ”‏שמעו בנים מוסר אב,‏ והקשיבו לדעת בינה.‏ החזק במוסר אַל תֶּרֶף;‏ ניצרה כי היא חייך”‏.‏

האושר הרב מכל

10,‏ 11.‏ מה הם כמה מן ההיבטים של המילים היפות שבמשלי ג׳:‏13–18‏?‏

¹⁰ באילו אימרות־שפר ממשיך הכתוב,‏ אכן,‏ ’‏דברי חפץ.‏.‏.‏ דברי אמת’‏!‏ (‏קהלת י״ב:‏10‏)‏ דברי שלמה אלה שבהשראה מתארים אושר אמיתי.‏ אלה הן מילים שעלינו לחרות בלבנו.‏ אנו קוראים:‏

¹¹ ”‏אשרי אדם מצא חוכמה ואדם יפיק תבונה,‏ כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה.‏ יקרה היא מפנינים,‏ וכל חפציך לא ישוו בה.‏ אורך ימים בימינה;‏ ובשמאלה עושר וכבוד.‏ דרכיה דרכי נועם,‏ וכל נתיבותיה שלום.‏ עץ חיים היא למחזיקים בה,‏ ותומכיה מאושר”‏.‏ — משלי ג׳:‏13–18‏.‏

12.‏ כיצד על החוכמה ועל התבונה להועיל לנו?‏

¹² חוכמה — מה רבות הפעמים בהן היא מוזכרת בספר משלי 46 פעם בסך הכל!‏ ”‏תחילת חוכמה יראת יהוה”‏.‏ זוהי חוכמה אלוהית,‏ מעשית,‏ המבוססת על ידיעת דבר־אלהים והמאפשרת לעמו לפלס לו דרך בטוחה בלב הסערות המסוכנות המשתוללות בעולמו של השטן.‏ (‏משלי ט׳:‏10‏)‏ תבונה,‏ המוזכרת במשלי 19 פעמים,‏ היא יד ימינה של החוכמה,‏ בסייעה לנו להתגבר על נכלי השטן.‏ בחורשו את מזימותיו,‏ יש ברשות המתנגד הגדול אלפי שנים של ניסיון.‏ אולם,‏ ברשותנו מדריך העולה בערכו לאין־שיעור על הניסיון,‏ הלא הוא התבונה האלוהית,‏ היכולת להבחין בין טוב לרע ולבחור בדרך הנכונה בה עלינו להלך.‏ את זאת מלמדנו יהוה באמצעות דברו.‏ — משלי ב׳:‏10–13;‏ אפסים ו׳:‏11‏.‏

13.‏ מה יכול להגן עלינו במהלך עתות משבר כלכלי,‏ וכיצד?‏

¹³ התוהו ובוהו הכלכלי השורר בעולמנו כיום מבשר על התגשמות הנבואה שביחזקאל ז׳:‏19‏:‏ ”‏כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנידה יהיה.‏ כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה”‏.‏ לא ניתן אף להשוות את כל העושר החומרי עלי־אדמות לערכן מציל־החיים של החוכמה והתבונה.‏ במקרה אחר,‏ הצהיר המלך שלמה החכם:‏ ”‏כי בצל החוכמה בצל הכסף;‏ ויתרון דעת החוכמה תְּחַיֶּה בעליה”‏.‏ (‏קהלת ז׳:‏12‏)‏ מאושרים באמת הם כל אלה ההולכים כיום בדרכי הנועם של יהוה והבוחרים מתוך חוכמה ב”‏אורך ימים”‏,‏ חיי־עולם המהווים את מתת אלהים לכל המאמינים בקורבן הכופר של ישוע!‏ — משלי ג׳:‏16;‏ יוחנן ג׳:‏16;‏ י״ז:‏3‏.‏

טיפוח חוכמה אמיתית

14.‏ באילו דרכים גילה יהוה חוכמה מופתית?‏

¹⁴ הולם,‏ איפוא,‏ שאנו בני־האדם,‏ אשר נבראנו בצלם אלהים,‏ נשאף לטפח חוכמה ותבונה,‏ מעלות המשתקפות בפעלי הבריאה הנפלאים אשר חולל יהוה עצמו.‏ ”‏יהוה בחוכמה יסד ארץ,‏ כונן שמים בתבונה”‏.‏ (‏משלי ג׳:‏19,‏ 20‏)‏ הוא ברא את היצורים החיים,‏ לא באמצעות תהליך מיסטי ובלתי מוסבר של אבולוציה,‏ אלא על־ידי מעשי בריאה ישירים,‏ בבוראו כל מין ”‏למינהו”‏ ולמען תכלית שיש בה חוכמה.‏ (‏בראשית א׳:‏25‏)‏ כאשר,‏ לבסוף,‏ נברא האדם עם תבונה ותכונות הנעלות בהרבה על אלו של בעלי־החיים,‏ הדהדה בוודאי בשמים התרועה שהשמיעו המלאכים,‏ בני־האלהים,‏ שוב ושוב.‏ (‏השווה איוב ל״ח:‏1,‏ 4,‏ 7‏.‏)‏ יכולתו של יהוה לראות את הנולד בתבונה,‏ חוכמתו ואהבתו,‏ נראות בבירור בכל קנייניו עלי־אדמות.‏ — תהלים ק״ד:‏24‏.‏

15.‏ (‏א)‏ מדוע אין די בטיפוח חוכמה גרידא?‏ (‏ב)‏ איזה ביטחון על משלי ג׳:‏25,‏ 26 לטעת בנו?‏

¹⁵ שומה עלינו לא רק לטפח את תכונות יהוה של חוכמה ותבונה,‏ אלא אף לשומרן מכל משמר,‏ ולעולם לא להתרשל בלומדנו את דברו.‏ הוא מזהירנו:‏ ”‏בני,‏ אל ילוזו מעיניך.‏ נצור תושיה ומזימה,‏ ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרותיך”‏.‏ (‏משלי ג׳:‏21,‏ 22‏)‏ לפיכך,‏ אנו יכולים להתהלך בביטחון ובשלוות־נפש,‏ אף במהלך העת בה יום ה”‏שבר פתאום”‏,‏ אשר יפרוץ על עולמו של השטן,‏ מתקרב כגנב.‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏2,‏ 3‏)‏ במהלך הצרה הגדולה עצמה,‏ ”‏אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא.‏ כי יהוה יהיה בְּכִסְלֶךָ ושמר רגלך מִלָּכֶד”‏.‏ — משלי ג׳:‏23–26‏.‏

אהבה לעשיית הטוב

16.‏ איזו פעולה נדרשת מן המשיחיים בנוסף לגילוי התלהבות בשירות?‏

¹⁶ אלה הם ימים בהם יש לגלות להיטות בהטפת הבשורה הטובה על אודות המלכות לעדות לכל הגויים.‏ אך,‏ לפעילות הטפה זו צריכה להתלוות פעילות משיחית אחרת,‏ כשם שמתאר זאת משלי ג׳:‏27,‏ 28‏:‏ ”‏אל תמנע טוב מבעליו,‏ בהיות לאל ידך לעשות.‏ אל תאמר לרעך:‏ ’‏לך ושוב ומחר אתן’‏,‏ ויש אִתָּךְ”‏.‏ (‏השווה יעקב ב׳:‏14–17‏.‏)‏ כאשר חלק ניכר מן העולם נמצא תחת אחיזתם של העוני והרעב,‏ הגיעו אלינו קריאות דחופות להיחלץ לעזרת זולתנו,‏ בעיקר לעזרת אחינו הרוחניים.‏ כיצד הגיבו עדי־יהוה לקריאות אלה?‏

17–19.‏ (‏א)‏ איזה צורך דחוף התמלא במהלך שנת 1993,‏ ומה היתה התגובה לכך?‏ (‏ב)‏ מה מדגים שאחינו הנצורים הינם ”‏יותר ממנצחים”‏?‏

¹⁷ שקול דוגמה אחת:‏ במהלך השנה שחלפה,‏ יצאה קריאה בהולה לעזרה מיוגוסלביה לשעבר.‏ האחים בארצות השכנות הגיבו באורח נפלא.‏ במהלך חודשי הקרה של החורף שעבר,‏ נתאפשר לכמה שיירות סיוע לחדור לאיזור הקרבות,‏ בהעבירן פרסומים עדכניים,‏ ביגוד חם,‏ מזון ותרופות לאחים נזקקים.‏ באחד המקרים,‏ הגישו האחים בקשה לקבלת היתר להעביר 15 טונות של אספקה,‏ אך כאשר קיבלו את ההיתר,‏ היה הוא עבור 30 טונות!‏ עדי־יהוה באוסטריה שיגרו במהירות שלוש משאיות נוספות.‏ בסיכומו של דבר,‏ הגיעו 25 טונות ליעדן.‏ מה שמחים היו אחינו לקבל אספקות נדיבות הן רוחניות והן חומריות אלה!‏

¹⁸ כיצד הגיבו אלה שקיבלו אותן?‏ בראשית השנה,‏ כתב זקן־קהילה:‏ ”‏האחים והאחיות בסרייבו בריאים ושלמים,‏ והדבר החשוב מכל הוא,‏ שעודנו איתנים מבחינה רוחנית כדי להחזיק מעמד במלחמה מטורפת זו.‏ המצב היה קשה מאוד בכל הקשור למזון.‏ יברככם יהוה ויגמול לכם עבור המאמצים שהשקעתם למעננו.‏ הרשויות רוחשות כבוד מיוחד לעדי־יהוה בשל אורח־חייהם,‏ המהווה דוגמה,‏ וכן בשל הכבוד שהעדים מגלים לרשויות.‏ אנו אף אסירי־תודה בעבור המזון הרוחני אשר העברתם אלינו”‏.‏ — השווה תהלים קמ״ה:‏18‏.‏

¹⁹ אחים אלה,‏ החיים בצל הסכנה,‏ גילו הערכה גם באמצעות התלהבותם בשירות־השדה.‏ שכנים רבים באו אליהם בבקשם שיעורי־מקרא ביתיים.‏ בעיר טוּזְלָה,‏ שאליה הגיע סיוע של 5 טונות מזון,‏ דיווחו 40 מבשרים על ממוצע של 25 שעות למבשר בשירות־השדה באותו חודש,‏ כתמיכה נאה לתשעת החלוצים שבקהילה.‏ הנוכחות בערב־הזיכרון למות ישוע היתה יוצאת מן הכלל,‏ 243 איש.‏ אכן,‏ אחים יקרים אלה הם ’‏יותר ממנצחים בעזרת האוהב אותם’‏.‏ — רומים ח׳:‏37‏.‏

20.‏ איזו ’‏שוויוניות’‏ התקיימה בברית־המועצות לשעבר?‏

²⁰ הנדיבות,‏ שבאה לידי ביטוי בשיירות הסיוע הגדולות של מזון וביגוד חם שנשלחו לתחומיה של ברית־המועצות לשעבר,‏ תאמה אף היא את התלהבותם של האחים במקום.‏ במוסקבה לדוגמה,‏ היו נוכחים השנה בערב־הזיכרון 549,‏7 איש לעומת 500,‏3 אשתקד.‏ במהלך אותה תקופה,‏ גדל מספר הקהילות בעיר מ־12 ל־16.‏ בכל רחבי ברית־המועצות לשעבר (‏מלבד המדינות הבלטיות)‏,‏ שיעור הגידול במספר הקהילות היה 14 אחוז,‏ במספר מבשרי המלכות 25 אחוז ובמספר החלוצים 74 אחוז.‏ איזו רוח של התלהבות ושל הקרבה־עצמית!‏ היא מזכירה את רוח ה’‏שוויוניות’‏,‏ זו שנתגלתה במאה הראשונה לספירה.‏ המשיחיים שהיו ברשותם נכסים רוחניים וחומריים העניקו מתנות נדיבות לאלה שבאיזורי עוני,‏ בעוד שהתלהבותם של אלה שהיו שרויים במצוקה הביאה שמחה ועודדה את התורמים.‏ — קורינתים ב׳.‏ ח׳:‏14‏.‏

שנא את הרע!‏

21.‏ כיצד מובלט הניגוד שבין החכמים לכסילים בדברי הסיום בפרק ג׳ של ספר משלי‏?‏

²¹ הפרק השלישי של ספר משלי מציג סדרה של ניגודים,‏ בסיימו בדברי אזהרה:‏ ”‏אל תקנא באיש חמס,‏ ואל תבחר בכל דרכיו.‏ כי תועבת יהוה נלוז,‏ ואת ישרים סודו.‏ מְאֵרַת יהוה בבית רשע,‏ ונווה צדיקים יברך.‏ אם ללצים,‏ הוא יליץ;‏ ולענווים יתן חן.‏ כבוד חכמים ינחלו,‏ וכסילים מֵרִים קלון”‏.‏ — משלי ג׳:‏29–35‏.‏

22.‏ (‏א)‏ כיצד נוכל להימנע מלהימנות עם הכסילים?‏ (‏ב)‏ מה שונאים החכמים,‏ מה הם מטפחים,‏ ומהו גמולם?‏

²² כיצד נוכל להימנע מלהימנות עם הכסילים?‏ עלינו ללמוד לשנוא את הרע,‏ כן,‏ לתעב את מה שיהוה מתעב — את כל הדרכים הערמומיות של עולם אלים זה,‏ שעליו רובצת אשמת דמים.‏ (‏ראה גם משלי ו׳:‏16–19‏.‏)‏ בניגוד לכך,‏ עלינו לטפח את אשר הוא טוב — יושר,‏ צדקה ושפלות־רוח — כך שבענווה וביראת יהוה נוכל להשיג ”‏עושר וכבוד וחיים”‏.‏ (‏משלי כ״ב:‏4‏)‏ יהא זה הגמול לכל אלה מאיתנו השועים בנאמנות להתראה:‏ ”‏בטח ביהוה בכל לבך”‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏12/‏15)‏

כיצד תשיב?‏

◻ כיצד מתייחס פסוק־המפתח של מאמר זה לימינו?‏

◻ כיצד עלינו לכבד את יהוה?‏

◻ מדוע אל לנו להמעיט בערך המוסר?‏

◻ היכן ניתן למצוא את האושר הרב מכל?‏

◻ כיצד נוכל לאהוב את הטוב ולשנוא את הרע?‏

‏[‏תמונה בעמוד 10]‏

אלה המגישים ליהוה את קורבנותיהם הטובים ביותר יזכו לשפע ברכות