הנה עבדו הרצוי של יהוה!
”הן עבדי... רצתה נפשי!” (יש׳ מ״ב:1).
1. מה נקראים משרתי יהוה לעשות, בייחוד עם התקרב ערב הזיכרון, ומדוע?
עם התקרב טקס הזיכרון למות המשיח, נקראים משרתי אלוהים להישמע לעצת השליח פאולוס ו’להביט אל ישוע מכונן האמונה ומשלימהּ’. עוד כתב פאולוס: ”התבוננו אל האחד שסבל התנגדות כזאת מאת החוטאים, כדי שלא תתעייפו ולא תרפה נפשכם” (עב׳ י״ב:2, 3). מבט בוחן בחיי הנאמנות שחי המשיח, אשר הגיעו לשיאם בקורבן שהקריב, יעזור הן למשיחיים המשוחים והן לעמיתיהם אנשי הצאן האחרות להמשיך לשרת את יהוה בנאמנות מבלי ש’תרפה נפשם’ (השווה גלטים ו׳:9).
2. מה ניתן ללמוד מנבואות ישעיהו הנוגעות לבן אלוהים?
2 ברוח יהוה כתב הנביא ישעיהו שורת נבואות הנוגעות ישירות לבן אלוהים. נבואות אלו יעזרו לנו ’להביט אל מכונן האמונה ומשלימה’, המשיח ישוע.a הן שופכות אור על אישיותו, על סבלותיו ועל העלאתו למעמד רם בתור מלכנו וגואלנו. הן יעמיקו את הבנתנו באשר לערב הזיכרון, שאותו נקיים השנה ביום חמישי, 9 באפריל, לאחר שקיעת החמה.
זיהוי העבד
3, 4. (א) אל מי מיוחסת המילה ’עבד’ בספר ישעיהו? (ב) כיצד המקרא עצמו מזהה את העבד המוזכר בישעיהו פרקים מ״ב, מ״ט, נ׳, נ״ב ו־נ״ג?
3 המילה ”עבד” על הטיותיה השונות מופיעה פעמים רבות בספר ישעיהו. לעיתים היא משמשת ככינוי לנביא עצמו (יש׳ כ׳:3; מ״ד:26). לפעמים היא מיוחסת ליעקב או ישראל ככינוי לכל עם ישראל (יש׳ מ״א:8, 9; מ״ד:1, 2, 21). אבל מה באשר לנבואות העבד המיוחדות בפרקים מ״ב, מ״ט, נ׳, נ״ב ו־נ״ג של ספר ישעיהו? כתבי־הקודש המשיחיים אינם מותירים כל ספק לגבי זהות עבד יהוה בפרקים האלה. מעניין לציין כי השר האתיופי המוזכר בספר מעשי השליחים קרא באחת מהנבואות הללו כאשר הורתה הרוח על פיליפוס המבשר לגשת אליו ולשוחח עימו. השר, שקרא את הכתוב בישעיהו נ״ג:7, 8, שאל את פיליפוס: ”אשאל אותך, על מי הנביא אומר זאת, על עצמו או על מישהו אחר?” מבלי להתמהמה החל פיליפוס להסביר שישעיהו דיבר על המשיח, ישוע (מה״ש ח׳:26–35).
4 זמן קצר לאחר לידת ישוע הכריז ברוח הקודש צדיק ששמו שמעון ש”הילד ישוע” יהפוך ל”אור להאיר לגויים”, כמנובא בישעיהו מ״ב:6 ו־מ״ט:6 (לוקס ב׳:25–32). יתרה מזו, היחס המשפיל שהעניקו לישוע בליל משפטו נחזה מראש בנבואה שבישעיהו נ׳:6–9 (מתי כ״ו:67; לוקס כ״ב:63). אחרי חג השבועות שנת 33 לספירה, זיהה השליח פטרוס מפורשות את ישוע בתור ’עבד’ יהוה. (יש׳ נ״ב:13; נ״ג:11; קרא מעשי השליחים ג׳:13, 26.) מה נוכל ללמוד מנבואות משיחיות אלו?
יהוה מלמד את עבדו
5. איזו הכשרה הוענקה לעבד?
5 אחת מנבואות עבד אלוהים שופכת אור על היחסים הקרובים ששררו בין יהוה לבין בנו בכורו במהלך קיומו הקדם־אנושי של הבן. (קרא ישעיהו נ׳:4–9.) העבד עצמו מעיד שיהוה לימד אותו ללא הפסק באומרו: ”יעיר לי אוזן לשמוע כלימודים [תלמידים]” (יש׳ נ׳:4). במשך כל הזמן הזה הקשיב עבד יהוה לאביו ולמד ממנו. כך היה לתלמיד צייתן. איזו זכות מיוחדת במינה נפלה בחלקו ללמוד מפי בורא היקום!
6. כיצד הביע העבד את כניעתו המושלמת לאביו?
6 בנבואה זו קורא העבד לאביו ”אדני יהוה”. מכאן שהעבד למד את העובדה הבסיסית שיהוה הוא ריבון היקום. לאות כניעתו המושלמת לאביו אמר: ”אדני יהוה פתח לי אוזן, ואנוכי לא מריתי. אחור לא נסוגותי” (יש׳ נ׳:5). הוא היה ’אצל [יהוה] אָמוֹן’, כלומר, איש מלאכה מיומן, בבריאת היקום הגשמי והאדם. ה”אמון” ’שיחק [שמח] לפניו [לפני יהוה] בכל עת, ושיחק בתבל ארצו, ושעשועיו את [כלומר, חביבי נפשו של בן אלוהים היו] בני אדם’ (מש׳ ח׳:22–31).
7. מניין לנו שהעבד ידע בביטחון שאביו יתמוך בו בנסיונות?
7 ההכשרה שקיבל העבד והחיבה שרחש כלפי בני האדם היו לו למועיל כשבא אל העולם וספג התנגדות קשה. עשיית רצון אביו עדיין הייתה לו לעונג, גם לנוכח רדיפות מרות (תהל׳ מ׳:9; מתי כ״ו:42; יוח׳ ו׳:38). לאורך נסיונותיו עלי אדמות, ידע ישוע בביטחון שאביו מרוצה ממנו ותומך בו. ישוע יכול היה לומר כמנובא בישעיהו: ”קרוב מצדיקי, מי יריב איתי? ... הן אדני יהוה יעזור לי” (יש׳ נ׳:8, 9). ואכן יהוה עזר לעבדו הנאמן במהלך שירותו הארצי, ועל כך מעידה גם נבואה אחרת מספר ישעיהו.
שירותו הארצי של העבד
8. מה מוכיח שישוע היה ’בחיר’ יהוה כמנובא בישעיהו מ״ב:1?
8 המקרא מוסר לנו מה אירע כשנטבל ישוע ב־29 לספירה: ”רוח הקודש ירדה עליו... וקול היה מן השמיים: ’אתה בני אהובי, בך חפצתי’” (לוקס ג׳:21, 22). כך זיהה יהוה בבירור את ’בחירו’ המוזכר בנבואת ישעיהו. (קרא ישעיהו מ״ב:1–7.) במרוצת שירותו הארצי הגשים ישוע נבואה זו בצורה יוצאת מגדר הרגיל. בספר הבשורה שלו ציטט מתי את ישעיהו מ״ב:1–4 וייחס זאת לישוע (מתי י״ב:15–21).
9, 10. (א) כיצד הגשים ישוע במהלך שירותו את הכתוב בישעיהו מ״ב:3? (ב) כיצד הוציא ישוע ”משפט” בהיותו על הארץ, ומתי ”ישים בארץ משפט”?
9 פשוטי העם בקרב היהודים היו בזויים בעיני מנהיגי הדת היהודים (יוח׳ ז׳:47–49). הציבור זכה ליחס קשה והיה כ”קנה רצוץ” וכפתילת ”פשתה” בזיק אורה האחרון. לעומת זאת, ישוע נהג בחמלה עם העניים והנדכאים (מתי ט׳:35, 36). הוא העניק להם הזמנה לבבית: ”בואו אליי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה” (מתי י״א:28). זאת ועוד, ישוע ’הוציא משפט’ על־ידי כך שלימד מה נכון ומה לא־נכון בעיני יהוה (יש׳ מ״ב:3). בנוסף, הוא הראה שיש לקיים את תורת אלוהים בשיקול דעת ובחמלה (מתי כ״ג:23). ישוע נהג בצדק גם בכך שבישר ללא דעות קדומות הן לעשירים והן לעניים (מתי י״א:5; לוקס י״ח:18–23).
10 נבואת ישעיהו חזתה כי ’בחיר’ יהוה ”ישים בארץ משפט” (יש׳ מ״ב:4). כך יעשה בקרוב כאשר בתור המלך במלכות המשיח ישמיד את כל המלכויות הפוליטיות ויחליפן בשלטונו הצודק. בעקבות זאת ייכון עולם חדש אשר ’צדק ישכון בו’ (פט״ב ג׳:13; דנ׳ ב׳:44).
”אור” ו”ברית”
11. באיזה מובן היה ישוע ”אור גויים” במאה הראשונה, ובאיזה מובן הוא משמש ככזה עד ימינו אנו?
11 כהתגשמות הכתוב בישעיהו מ״ב:6 ישוע אכן הוכיח עצמו כ”אור גויים”. בשנות שירותו הארצי האיר אור רוחני בעיקר עבור היהודים (מתי ט״ו:24; מה״ש ג׳:26). עם זאת, ישוע אמר: ”אני אור העולם” (יוח׳ ח׳:12). הוא היה לאור הן ליהודים והן לגויים לא רק בזכות ההארה הרוחנית שהביא עימו, אלא גם בתיתו את חיי האנוש המושלמים שלו ככופר בעד כל בני האדם (מתי כ׳:28). לאחר תחייתו הורה לתלמידיו להיות עדיו ”עד קצה הארץ” (מה״ש א׳:8). במהלך שירותם ציטטו פאולוס ובר־נבא את הצירוף ”אור גויים” וייחסו אותו לפעילות הבישור שביצעו בקרב הלא־יהודים (מה״ש י״ג:46–48; השווה ישעיהו מ״ט:6.) פעילות זו עדיין מתבצעת. אחיו המשוחים של ישוע ועמיתיהם מפיצים אור רוחני ועוזרים לזולת להאמין בישוע, ”אור גויים”.
12. באיזה מובן נתן יהוה את עבדו כ”ברית עם”?
12 באותה נבואה אמר יהוה לעבדו הנבחר: ”אצורך ואתנך לברית עם” (יש׳ מ״ב:6). השטן לא הרפה במאמציו להשמיד את ישוע ולמנוע ממנו להשלים את שירותו עלי אדמות, אך יהוה נצר אותו עד שהגיעה העת שבה היה עליו למות (מתי ב׳:13; יוח׳ ז׳:30). אחר כך הקים יהוה את ישוע לתחייה ונתן אותו כ”ברית”, או כהתחייבות, לבני אדם. הבטחה חגיגית זו הייתה כערובה לכך שעבדו הנאמן של אלוהים יוסיף להיות ”אור גויים” ולשלח לחופשי את השרויים בחשיכה רוחנית (קרא ישעיהו מ״ט:8, 9).b
13. באיזו דרך שחרר ישוע בתקופת שירותו הארצי ”יושבי חושך”, וכיצד הוא ממשיך לעשות כן?
13 בהתאם להתחייבות זו, עבדו הנבחר של יהוה נועד ”לפקוח עיניים עיוורות”, ”להוציא ממסגר אסיר” ולשחרר ”יושבי חושך” (יש׳ מ״ב:7). בתקופת שירותו הארצי עשה כן ישוע על־ידי כך שחשף מסורות דת כוזבות ובישר את בשורת המלכות (מתי ט״ו:3; לוקס ח׳:1). כך שחרר מעבדות רוחנית את היהודים שנעשו לתלמידיו (יוח׳ ח׳:31, 32). במקביל לכך, מקנה ישוע חירות רוחנית למיליוני לא־יהודים. הוא ציווה על תלמידיו ’ללכת ולעשות תלמידים מאנשי כל העמים’, והבטיח להיות איתם ”עד סיום הסדר העולמי” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). ממעמדו בשמיים משגיח ישוע המשיח על פעילות הבישור הכלל עולמית.
יהוה רומם את ה’עבד’
14, 15. מדוע וכיצד רומם יהוה את עבדו?
14 בנבואה נוספת על העבד המשיח, אומר יהוה: ”הנה ישכיל עבדי. יָרוּם ונישא וגבה מאוד” (יש׳ נ״ב:13). בעקבות כניעתו הבלתי מסויגת של בנו לריבונותו ולנוכח נאמנותו במבחן הקשה מכול, רומם אותו יהוה.
15 השליח פטרוס כתב אודות ישוע: ”[הוא] עלה השמיימה והוא לימין אלוהים, ולפניו הוכנעו מלאכים ורשויות וגבורות” (פט״א ג׳:22). ברוח דומה כתב השליח פאולוס: ”[הוא] השפיל עצמו וציית עד מוות, עד מוות [”בעמוד הוקעה”, ע״ח]. על כן הגביהו אלוהים מאוד ונתן לו את השם הנעלה על כל שם, למען תכרע בשם ישוע כל ברך, בשמיים ובארץ ומתחת לארץ, וכל לשון תודה כי ישוע המשיח הוא האדון, לתפארת אלוהים האב” (פיל׳ ב׳:8–11).
16. כיצד ”גבה” ישוע מאוד בשנת 1914, ומה ביצע מאז?
16 בשנת 1914 רומם יהוה את ישוע אף יותר. הוא ”גבה מאוד” כשהוכתר בידי יהוה למלך במלכות המשיח (תהל׳ ב׳:6; דנ׳ ז׳:13, 14). מאז ואילך המשיח ’רודה בקרב אויביו’ (תהל׳ ק״י:2). בתחילה הכניע את השטן ואת שדיו והשליך אותם אל תחום כדור־הארץ (ההת׳ י״ב:7–12). בהמשך, בתור כורש הגדול יותר, שחרר המשיח את שארית אחיו המשוחים עלי אדמות מאחיזתה של ”בבל הגדולה” (ההת׳ י״ח:2; יש׳ מ״ד:28). הוא עומד בראשה של פעילות הטפה חובקת עולם המובילה לאיסופם של ”שאר” אחיו הרוחניים ואחר כך לאיסופם של מיליוני אנשי ’הצאן האחרות’, עמיתיו המסורים של ’העדר הקטן’ (ההת׳ י״ב:17; יוח׳ י׳:16; לוקס י״ב:32).
17. מה למדנו עד כה מלימוד נבואות ישעיהו על ה’עבד’?
17 לימוד הנבואות המרשימות הללו שבספר ישעיהו בהחלט מעצים את הערכתנו כלפי מלכנו וגואלנו, המשיח ישוע. כניעתו לאביו במהלך שירותו הארצי שיקפה את ההכשרה שקיבל ממנו לפני שירד ארצה. הוא הוכיח עצמו כ”אור גויים” בשירותו הארצי ובפעילות הבישור שעליה הוא משגיח עד היום הזה. כפי שנראה במאמר הבא, נבואה נוספת על העבד המשיח מגלה שהוא עתיד היה לסבול ולהקריב את חייו למעננו — עובדות הראויות לעיון מעמיק עם התקרב טקס הזיכרון למותו (עב׳ י״ב:2, 3).
[הערות שוליים]
a נבואות אלה מצויות בישעיהו מ״ב:1–7; מ״ט:1–12; נ׳:4–9; נ״ב:13 עד נ״ג:12.
b לדיון בנבואה שבישעיהו מ״ט:1–12, ראה נבואות ישעיהו — אור לאנושות כרך ב׳, עמודים 136–145.
שאלות חזרה
• מיהו ה’עבד’ המוזכר בנבואות ישעיהו, ומניין לנו?
• איזו הכשרה קיבל העבד מיהוה?
• באיזה מובן ישוע הוא ”אור גויים”?
• כיצד נישא העבד?
[תמונה בעמוד 21]
פיליפוס זיהה מפורשות את ישוע המשיח כ’עבד’ שמזכיר ישעיהו
[תמונה בעמוד 23]
כעבדו בחירו של יהוה, נהג ישוע בחמלה כלפי העניים והנדכאים
[תמונה בעמוד 24]
ישוע רוֹמַם בידי אביו והוכתר למלך במלכות המשיח