שאלות של קוראים
האם נכון לומר שיהוה מרכך את הדין במידת הרחמים?
אף שכך אומרים לפעמים, מוטב שלא להגיד זאת, משום שמשתמע שרחמי יהוה ממתנים או מרסנים את משפטו, כאילו שרחמיו נעלים על מידת הדין הנוקשה. אך אין זה נכון.
דין או צדק קשור קשר הדוק לצדקה. המילה דין נושאת בדרך כלל משמעות משפטית. אך לא כך היא לגבי צדקה. מידת הדין של יהוה כרוכה אומנם בהטלת עונש צודק, אבל היא גם יכולה להקנות ישועה לראויים (בראשית י״ח:20–32; ישעיהו נ״ו:1; מלאכי ג׳:20). לפיכך, אין לראות במשפטו של יהוה מידה נוקשה שיש לרככה.
המילה רחמים משמעה בין היתר לפעול לפנים משורת הדין. היא גם מתייחסת לביטויי חמלה ולהושטת עזרה לנזקקים (דברים י׳:18; לוקס י׳:29–37).
יהוה הוא גם אל משפט וגם אל רחום (שמות ל״ד:6, 7; דברים ל״ב:4; תהלים קמ״ה:9). משפטו ורחמיו מושלמים ופועלים יחדיו בהרמוניה (תהלים קט״ז:5; הושע ב׳:21). שתי מידות אלה מאזנות זו את זו בצורה מושלמת. אז אם נאמר שרחמי יהוה מרככים או מאזנים את מידת הדין שלו, נצטרך גם לומר שמידת הדין שלו מאזנת את רחמיו.
ישעיהו ניבא: ”יחכה יהוה לַחֲנַנְכֶם, ולכן ירום לְרַחֶמְכֶם. כי אלוהי משפט יהוה” (ישעיהו ל׳:18). ישעיהו מראה שמידת הדין של יהוה מניעה אותו לנהוג ברחמים, ולא שרחמיו מרככים או מגבילים את משפטו. יהוה נוהג ברחמים מכיוון שהוא אל של צדק וגם מפני שהוא אל אוהב.
יעקב, אחד מכותבי המקרא, אכן אמר ש”הרחמים מתנשאים על הדין” (יעקב ב׳:13). אך לפי ההקשר יעקב אינו מתייחס כאן ליהוה, אלא למשיחיים הנוהגים ברחמים, שאולי לדוגמה עושים חסד עם הסובלים והעניים (יעקב א׳:27; ב׳:1–9). כשרחמנים אלה נקראים לתת את הדין לפני יהוה, הוא זוקף לזכותם את פעליהם וסולח להם ברחמיו על יסוד הקורבן של בנו. כך רחמנותם מתנשאת או גוברת על דין חמור שאולי הם ראויים לו (משלי י״ד:21; מתי ה׳:7; ו׳:12; ז׳:2).
לפיכך אין זה נכון לומר שרחמיו של יהוה מרככים את הדין שלו במובן שצריך למתן את הצדק שלו בעזרת רחמים. שתי מידות אלה באות לידי ביטוי אצל יהוה באיזון מושלם. הן מאזנות זו את זו כפי שהן מאזנות את יתר מידותיו של יהוה, כגון אהבה וחוכמה, והללו מאזנות אותן.