פרק שמיני
ניצל מלוע האריות!
1, 2. (א) כיצד ארגן דריווש המדי את מעצמתו הגדולה? (ב) תאר את תפקידי האחשדרפנים ואת סמכותם.
בבל נפלה! היא שלטה כמעצמת עולם מאה שנה, ואיבדה את זוהרה בתוך שעות ספורות. נפתח עידן חדש — ימי מדי ופרס. בפני דריווש המדי, שעלה על כס בלשאצר, ניצב האתגר לארגן את מעצמתו הגדולה.
2 דריווש נוקט כמה צעדים, ואחד הראשונים הוא מינוי 120 אֲחַשְדַּרְפְּנִים. סבורים כי מי שעשו לעתים בתפקיד היו קרובי המשפחה של המלך. מכל מקום, כל אֲחַשְדַּרְפָּן הופקד על מחוז גדול או על חלק קטן יותר של האימפריה (דניאל ו׳:2). גביית מסים והעלאת מס לחצר המלוכה היו מתפקידיו, ואף שלפרקים היה מבקר אצלו שליח מטעם המלך, היתה בידיו סמכות ניכרת. משמעות התואר אחשדרפן היא ”מגן המדינה”. בפרובינציה שלו הוא נחשב למלך המקומי, וסמכויותיו היו כמעט שוות לאלה של השליט העליון.
3, 4. מדוע נשא דניאל חן בעיני המלך דריווש, ולאיזה תפקיד נתמנה?
3 היכן ישתלב דניאל בסידור החדש? האם הנביא היהודי הקשיש, הנמצא עתה בשנות ה־90 לחייו, יוסר מתפקידו במצוות דריווש המדי? לא ולא! דריווש בוודאי ידע שדניאל חזה במדויק את נפילת בבל, שלשם כך נדרשה תבונה על־אנושית. הוא גם ידע שהיה לדניאל ניסיון עשיר בטיפול בקהיליות שונות של שבויי בבל. היה בכוונת דריווש לשמור על יחסי שלום עם נתיניו החדשים, תושבי שטחי הכיבוש, ולכן ודאי רצה שיעמוד לצדו אדם חכם ומנוסה כדניאל. אך לאיזה תפקיד ימנה אותו?
4 היה זה די מפתיע לוּ מינה דריווש את דניאל, הגולה היהודי, לאחשדרפן. אך תאר לך איזו מהומה קמה בעקבות הכרזתו כי החליט למנות את דניאל לאחד משלושת המשגיחים ששָׂם על האחשדרפנים! ולא זו בלבד, אלא שדניאל היה ”גדול מכל המשגיחים” האחרים! הוא הוכיח שהוא טוב מהם. ואומנם ”היתה בו רוח יתרה”. דריווש אפילו חשב להעמידו על כל ממלכתו (דניאל ו׳:3, 4).
5. כיצד הגיבו בוודאי המשגיחים והאחשדרפנים על מינויו של דניאל, ומדוע?
5 יתר המשגיחים והאחשדרפנים בוודאי רתחו מזעם. הם לא יכלו להשלים עם העובדה שדניאל, שלא היה לא מדִי ולא פרסי ולא בן למשפחת המלוכה, ממונה עליהם! כיצד יכול היה דריווש למנות זר לעמדה כה בכירה, לרוממו על אנשי חצרו ואפילו על בני משפחתו? צעד זה בוודאי נראה להם בלתי הוגן. זאת ועוד, האחשדרפנים לקחו שוחד ונהגו בשחיתות, ונאמנותו של דניאל כנראה הֵצֵרה את צעדיהם, מה שלא נשא חן בעיניהם. אלא שאיש מן המשגיחים והאחשדרפנים לא העז להביא את הדבר לפני דריווש. ככלות הכל, דריווש רחש לדניאל הערכה רבה.
6. כיצד ניסו המשגיחים והאחשדרפנים לערער את אמינותו של דניאל, ומדוע עלו כל מאמציהם בתוהו?
6 פוליטיקאים קנאים אלה ישבו וטיכסו עצה. הם ניסו ”למצוא עלילה על דניאל בדבר המלכות”. האם מעל דניאל בתפקידו? האם נהג באי־יושר? המשגיחים והאחשדרפנים לא יכלו למצוא שום שגיאה או מגרעת, שום רשלנות או שחיתות, בדרך שבה מילא דניאל את חובותיו. הם אמרו: ”לא נמצא על דניאל זה כל עלילה אחרת מאשר עבודת אלוהיו”. וכך נולדה במוחם של גברים נלוזים אלה מזימה, שנועדה להביא את קצו של דניאל, אחת ולתמיד (דניאל ו׳:5, 6).
מזימה רצחנית בפעולה
7. מה הציעו המשגיחים והאחשדרפנים למלך, וכיצד עשו כן?
7 פמליה של משגיחים ואחשדרפנים ’ממהרת’ או ’רוגשת’ (ככתוב בתרגומים אחרים של ספר דניאל) אל דריווש. למילה הארמית המופיעה כאן יש משמעות של המולה ושאון. נראה שגברים אלה עשו את הרושם שבפיהם דבר דחוף ביותר. אולי סברו שאם יציגו את עצתם בביטחון, כעניין הדורש טיפול מיידי, דריווש לא ישאל שאלות מיותרות. לכן, לא הלכו סחור־סחור ואמרו: ”כל המשגיחים, המושלים, האחשדרפנים, השרים והפחות עצו עצה אשר יוציא המלך פקודה וישליט איסור, לאמור כי מי שיבקש בשלושים הימים הבאים בקשה מאל או מאדם אחר זולתי ממך, המלך, יושלך אל גוב האריות”a (דניאל ו׳:7, 8).
8. (א) מדוע החוק שהוצע לדריווש נשא חן בעיניו? (ב) מה היה המניע האמיתי של המשגיחים והאחשדרפנים?
8 תעודות היסטוריות מציינות שהיה מקובל לראות במלכי מסופוטמיה אלים ולסגוד להם, ולכן הצעה זו בוודאי החמיאה לדריווש. ייתכן גם שדריווש הבחין בצד המעשי של ההצעה. זכור שלתושבי בבל היה דריווש זר, ’פנים חדשות’. חוק חדש זה עשוי היה לחזק את מעמדו כמלך ולעודד את ההמונים המתגוררים בבבל להצהיר אמונים למשטר החדש ולתמוך בו. אלא שלא טובת המלך היא שעמדה לנגד עיני המשגיחים והאחשדרפנים כשיזמו את הפקודה. המניע האמיתי היה הכשלת דניאל, שכן ידעו שדניאל נוהג להתפלל לאלוהיו שלוש פעמים ביום אל מול החלונות הפתוחים בעליית גגו.
9. מדוע לא היה בחוק החדש כדי לקומם את רוב הנוכרים?
9 האם היה בהגבלה זו בעניין התפילה כדי לקומם את כל הקבוצות הדתיות בבבל? לא בהכרח, ואחת הסיבות לכך היא שהאיסור נועד לחול חודש ימים בלבד. זאת ועוד, נוכרים מעטים בלבד ראו בסידור הזמני של תפילה לאדם עבירה על דתם. חוקר מקרא מציין: ”פולחן המלך לא נחשב לדרישה יוצאת דופן בעיני האומה הפגנית ביותר; ולכן כאשר נקראו הבבלים לסגוד לכובש — דריווש המדי — כמו לאל, צייתו ללא היסוס. רק היהודים דחו דרישה זו מכל וכל”.
10. איזו תפיסה רווחה אצל המדים והפרסים בעניין חוקי המלך?
10 אורחי דריווש קראו לו: ”הוצא את האיסור וכתוב תעודה שאין לשנותה, כמשפט מדי ופרס, חוק ולא יעבור” (דניאל ו׳:9). רצון המלך במזרח הקדום היה מעל לכל, מה שהנציח את התפיסה שהמלך אינו שוגה. אסור היה לשנות אפילו חוק שעלול להביא למותם של חפים מפשע!
11. כיצד יושפע דניאל מחוק דריווש?
11 דריווש, שלא חשב באותו רגע על דניאל, כתב את הצו (דניאל ו׳:10). בכך חתם, שלא ביודעין, על הפקודה להמית את האיש שהעריך מכל. אין ספק שצו זה ישפיע על חיי דניאל.
דריווש נאלץ לדון לכף חובה
12. (א) מה עשה דניאל משנודע לו על החוק החדש? (ב) מי צפו בדניאל, ומדוע?
12 עד מהרה נודע לדניאל על החוק בעניין התפילה. מייד נכנס לביתו, ועלה לעליית הגג שחלונותיה פתוחים לעבר ירושלים.b שם התפלל לאלוהיו ”כאשר היה עושה גם לפני־כן”. אפשר שחשב שהוא בגפו, אך חורשי רעתו צפו בו. לפתע נדחקו האנשים ההם לביתו, בוודאי באותה ההתרגשות שניגשו לדריווש. עתה, הם ראו זאת במו־עיניהם — דניאל ”מתפלל ומתחנן לפני אלוהיו” (דניאל ו׳:11, 12). בידי המשגיחים והאחשדרפנים היתה כעת הראיה הדרושה כדי להאשימו בפני המלך.
13. מה סיפרו אויבי דניאל למלך?
13 אויבי דניאל שאלו בעורמה את דריווש: ”הלא כתבת איסור, שכל אדם שיבקש בשלושים הימים הבאים בקשה מכל אל או אדם זולתי ממך, המלך, יושלך אל גוב האריות?” דריווש השיב: ”נכון הדבר, כמשפט מדי ופרס, חוק ולא יעבור”. חורשי הרעה ניגשו מייד לעניין. ”דניאל, מבני גלות יהודה, אינו שם לבו עליך, המלך, ועל האיסור שכתבת, והוא מתפלל שלוש פעמים ביום את תפילתו” (דניאל ו׳:13, 14).
14. מדוע כנראה כינו המשגיחים והאחשדרפנים את דניאל ”מבני גלות יהודה”?
14 המשגיחים והאחשדרפנים מכנים את דניאל ”מבני גלות יהודה”, פרט חשוב כשלעצמו. הם כנראה רצו להדגיש שדניאל זה, שדריווש רומם למעמד כה מכובד, אינו אלא עבד יהודי, וככזה בוודאי אינו מעל החוק, גם אם הוא חביב על המלך!
15. (א) כיצד הגיב דריווש על הדברים שהביאו לידיעתו המשגיחים והאחשדרפנים? (ב) מה עוד עשו המשגיחים והאחשדרפנים כביטוי לתיעובם את דניאל?
15 המשגיחים והאחשדרפנים אולי ציפו שהמלך יגמול להם על עבודת הבילוש המוצלחת, אך נכונה להם הפתעה. דריווש הוטרד מאוד מן הדברים שהובאו לידיעתו. הוא לא זעם על דניאל וגם לא ציווה מייד שישליכוהו לגוב האריות, אלא הקדיש את כל היום לניסיונות להצילו. אך כל מאמציו עלו בתוהו. עד מהרה שבו חורשי הרעה, ותבעו ללא בושה את ראשו של דניאל (דניאל ו׳:15, 16).
16. (א) מדוע רחש דריווש כבוד לאלוהי דניאל? (ב) מה קיווה דריווש לגבי דניאל?
16 דריווש הבין שאין מוצא. לא ניתן היה לבטל את החוק וגם לא למחול על ה”פשע” של דניאל. לא נותר לו אלא לומר לדניאל: ”אלוהיך אשר אתה עובד אותו בכל עת, הוא יצילך”. דריווש רחש כנראה כבוד לאלוהי דניאל, שכן יהוה הוא שחנן את דניאל ביכולת לחזות את נפילת בבל. הוא אף חנן את דניאל ב”רוח יתרה”, שבגינה היה גדול מכל המשגיחים. אולי ידע המלך שעשרות שנים קודם לכן הציל אֵל זה שלושה צעירים עברים מכבשן האש, וסביר להניח שקיווה שמאחר שלא עלה בידו לשנות את החוק שחוקק, יציל יהוה את דניאל. לכן, הושלך דניאל אל גוב האריות.c ”ויביאו אבן אחת ויישימוה על פי הגוב ויחתום המלך אותה בטבעתו ובטבעת נכבדיו, למען לא ישתנה רצונו בדבר דניאל” (דניאל ו׳:17, 18).
מהפך דרמתי
17, 18. (א) מה מוכיח שדריווש היה מדוכדך ממצבו של דניאל? (ב) מה אירע בבוקר המחרת עם שובו של המלך לגוב האריות?
17 דריווש המדוכדך שב לארמונו. הוא לא רצה שיובאו לפניו נגנים, שכן רוחו לא היתה טובה עליו. כל הלילה צם והיה עֵר על משכבו. ”שנתו נדדה ממנו”. בעלות השחר, חש המלך אל גוב האריות, וזעק בקול עצוב: ”דניאל, עבד אלוהים חיים, אשר אתה עובד אותו בכל עת, האם עלה בידו להצילך מן האריות?” (דניאל ו׳:19–21) לתדהמתו, זכה לתשובה! אבן נגולה מעל לבו!
18 ”המלך לעולם יחיה!” ברכת כבוד זו הוכיחה שדניאל לא נטר טינה למלך. הוא הבין כי לא דריווש מבקש את נפשו, אלא המשגיחים והאחשדרפנים הקנאים. (השווה מתי ה׳:44; מעשי השליחים ז׳:60.) דניאל הוסיף ואמר: ”אלוהַי שלח את מלאכו וסגר את פי האריות ולא חיבלוני, יען כי נמצאתי זכאי לפניו. ואף לפניך, המלך, כל רע לא עשיתי” (דניאל ו׳:22, 23).
19. כיצד הערימו המשגיחים והאחשדרפנים על דריווש?
19 אילו נקיפות מצפון חש בוודאי דריווש למשמע דברים אלה! הוא ידע מלכתחילה שדניאל לא עשה דבר המצדיק את השלכתו לגוב האריות. הוא הבין שמשגיחיו ואחשדרפניו הם שזממו להמית את דניאל, הערימו עליו, על המלך, כדי להשיג את מטרותיהם האנוכיות. הם טענו בתוקף כי ”כל המשגיחים” בממלכה ממליצים להוציא את הפקודה, ובכך רמזו שגם דניאל בסוד העניינים. דריווש התכוון לטפל באנשים נלוזים אלה אחר כך. תחילה ציווה להעלות את דניאל מגוב האריות. בדרך נס יצא דניאל מן הגוב בריא ושלם, ללא שריטה! (דניאל ו׳:24).
20. מה עלה בגורלם של אויבי דניאל הרשעים?
20 עתה, משנפשו של דניאל אינה בסכנה, נִפנה דריווש לטפל בעניין השני. ”וייצו המלך ויביאו את האנשים האלה אשר העלילו על דניאל, וישליכום אל גוב האריות, אותם, את בניהם ואת נשותיהם. ולא הגיעו אל תחתית הגוב עד שהשתלטו עליהם האריות וכיתתו את עצמותיהם”d (דניאל ו׳:25).
21. כיצד נהגו בבני משפחה של עבריין לפי תורת משה וכיצד לפי חוקי תרבויות קדומות אחרות?
21 המתת חורשי הרעה על נשיהם וילדיהם נתפסת אולי כעונש כבד מדי ובלתי סביר. לעומת זאת, בתורה שנתן אלוהים באמצעות משה הנביא, נאמר ש”לא יומתו אבות על בנים, ובנים לא יומתו על אבות. איש בחטאו יומתו” (דברים כ״ד:16). אף על פי כן, במקרה של פשעים חמורים נהגו בתרבויות קדומות להוציא להורג גם את העבריין וגם את משפחתו, וזאת אולי כדי למנוע מבני המשפחה לנקום את דמו. אך לא דניאל הוא שיזם את הצעד הזה נגד משפחות המשגיחים והאחשדרפנים. סביר להניח שהוא הֵצֵר על האסון שהביאו רשעים אלה על משפחותיהם.
22. באיזו הכרזה יצא דריווש?
22 המשגיחים והאחשדרפנים חורשי הרעה מתו. דריווש יצא בהכרזה וזה לשונה: ”מלפני יצאה פקודה, כי בכל ממשלת מלכותי יהיו חרדים ויראים מפני אלוהי דניאל, שהוא אלוהים חי וקיים לעולם, אשר מלכותו לא תיכלה ושלטונו יהיה עד קץ הימים. הוא ממלט ומציל ועושה אותות ומופתים בשמים ובארץ. הוא שהציל את דניאל מיד האריות” (דניאל ו׳:26–28).
שרת את אלוהים בכל עת
23. איזו דוגמה הציב דניאל בעניין העבודה החילונית, וכיצד נוכל להידמות לו?
23 דניאל הציב דוגמה נפלאה לכל משרתי אלוהים בימינו. התנהגותו היתה תמיד ללא דופי. בעבודתו החילונית, ”נאמן היה ולא נמצאה בו כל שגיאה או מגרעת” (דניאל ו׳:5). גם המשיחי צריך להיות עובד חרוץ. אין בזה לומר שעליו להיות איש עסקים קשוח ורודף בצע או לדרוך על גוויות כדי להתקדם בסולם הדרגות (טימותיאוס א׳. ו׳:10). המקרא דורש מן המשיחיים להיות עובדים ישרים ולעבוד בכל נפשם ”כעושים למען יהוה” (קולוסים ג׳:22, 23; טיטוס ב׳:7, 8; עברים י״ג:18).
24. כיצד הוכיח דניאל כי אינו מוכן לעבור על דתו?
24 דניאל לא היה מוכן לעבור על דתו. הכל ידעו שהוא נוהג להתפלל. היה גם ברור ונהיר למשגיחים ולאחשדרפנים שדניאל אינו מקל ראש בעבודת האלוהים שלו, ושגם אם החוק יאסור עליו להתפלל, לא יחדל להתפלל. איזה מופת נפלא למשיחיים! גם להם יש שם של מי שמציבים את עבודת אלוהים במקום הראשון בחייהם (מתי ו׳:33). עובדה זו צריכה לבלוט לעין, שכן ישוע ציווה על תלמידיו: ”יאר נא אורכם לפני בני אדם, למען יראו את מעשיכם הטובים ויכבדו את אביכם שבשמים” (מתי ה׳:16).
25, 26. (א) אילו טענות יש שיטענו לגבי דרך הפעולה שנקט דניאל? (ב) מדוע היתה בעיני דניאל כל חריגה ממנהגו ככפירה בדתו?
25 יהיו שיטענו כי היו נחסכות מדניאל הרדיפות הללו, לוּ היה מתפלל ליהוה בחשאי באותם 30 יום. ככלות הכל, אלוהים אינו דורש שנתפלל בתנוחה מסוימת או במקום מסוים כתנאי לכך שתפילתנו תישמע. הוא יכול לקרוא גם את הרהורי לבנו (תהלים י״ט:15). אלא שבעיני דניאל, כל חריגה ממנהגו כמוה ככפירה בדתו. מדוע?
26 מאחר שהיה ידוע לכל שדניאל נוהג להתפלל, מה היה משתמע לוּ לפתע היה חדֵל מכך? צופה מן הצד יכול היה להסיק, ובצדק, שאחזה בו חרדת אדם ושצו המלך חשוב מחוק יהוה (תהלים קי״ח:6). אך במעשיו הוכיח דניאל שיהוה זוכה למסירותו הבלעדית (דברים ו׳:14, 15; ישעיהו מ״ב:8). מובן שלא היה בהתנהגותו משום זלזול בחוק המלך. אך הוא גם לא כפר בדתו מפחדנות. דניאל פשוט נהג כמנהגו והתפלל בעליית ביתו ”כאשר היה עושה גם לפני־כן”, לפני צו המלך.
27. כיצד יכולים משרתי אלוהים כיום לנהוג כדוגמת דניאל (א) בכניעה לרשויות השלטון? (ב) בציות לאלוהים יותר מאשר לבני אדם? (ג) במאמציהם לחיות בשלום עם כל אדם?
27 כיום יכולים משרתי אלוהים להפיק לקחים מדוגמתו של דניאל. הם ’נכנעים לרשויות השלטון’ ושומרים את חוקי המדינה שבה הם חיים (רומים י״ג:1). ברם, אם חוקי האדם נוגדים את חוקי אלוהים, עמדתם של משרתי יהוה כעמדת שליחי ישוע, שהצהירו באומץ: ”לאלוהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם” (מעשי השליחים ה׳:29). משיחיים שנוהגים כך אינם מעודדים התקוממות או מרד. כל חפצם הוא לחיות בשלום עם כל אדם ’למען יוכלו לחיות חיי שלווה והשקט במלוא חסידות’ (טימותיאוס א׳. ב׳:1, 2; רומים י״ב:18).
28. כיצד שירת דניאל את יהוה ”בכל עת”?
28 פעמיים הזכיר דריווש שדניאל עובד את אלוהים ”בכל עת” (דניאל ו׳:17, 21). הוראתו היסודית של שורש המילה הארמית שתורגמה ל”בכל עת” היא ”תמידות, במחזוריות”, מה שמצביע על רצף. וכזו היתה נאמנותו של דניאל. היא התנהלה במסלול קבוע. לא היה כל ספק כיצד ינהג דניאל בשעת מבחן, אם קל ואם קשה. הוא ינהג כמנהגו זה עשרות שנים — הוא יהיה נאמן ומסור ליהוה.
29. איזו תועלת יכולים עובדי יהוה בני־זמננו להפיק מנאמנותו של דניאל?
29 עובדי אלוהים בני־זמננו מעוניינים ללכת בעקבות דניאל. השליח פאולוס קרא למשיחיים לבחון את דוגמתם של יראי אלוהים מימי קדם, יראי אלוהים שעל־ידי אמונה ”פעלו צדק, השיגו הבטחות”, ו”סגרו פי אריות”, מה שכנראה רומז על דניאל. כמשרתי יהוה, הבה נגלה אמונה והתמדה כדוגמת דניאל, ”ובסבלנות נרוצה את המירוץ הערוך לפנינו” (עברים י״א:32, 33; י״ב:1).
[הערות שוליים]
a כתובות קדומות תומכות במסקנה שהיה בבבל ’גוב אריות’. הללו מציינות כי חלק משליטי המזרח הקדום נהגו להחזיק גני חיות ובהם חיות פרא.
b עליית הגג היתה חדר שאליו יכול היה האדם לפרוש כשרצה פרטיות.
c גוב האריות היה כנראה חדר תת־קרקעי ולו פתח בתקרתו. קרוב לוודאי שהיו לו גם דלתות או סורגים שניתן היה להרים כדי להכניס דרכם חיות.
d הביטוי הארמי שתורגם ל”העלילו” נושא את המשמעות של הוצאת דיבה והאשמת שווא, ומבליט את זדוניותם של אויבי דניאל.
מה הבנת?
• מדוע החליט דריווש המדי למנות את דניאל לתפקיד כה בכיר?
• איזו עצה ערמומית טיכסו המשגיחים והאחשדרפנים?
• כיצד הציל יהוה את דניאל?
• מה למדת ממופת הנאמנות של דניאל?
[תמונה על כל העמוד בעמוד 114]
[תמונה על כל העמוד בעמוד 121]
[תמונה בעמוד 127]
דניאל שירת את יהוה ”בכל עת”. ומה איתך?