מלכות אלוהים — האם אתה מבין את משמעותה?
”הנזרע על האדמה הטובה הוא השומע את הדבר ומבין” (מתי י״ג:23).
1. מה הן כמה אמונות רווחות באשר ל’מלכות השמים’?
האם אתה ”מבין” את משמעותה של מלכות אלוהים? במרוצת הדורות, התפיסות בנוגע ל’מלכות השמים’ היו שונות מאוד זו מזו. כיום, בקרב חברי כנסיות אחדים רווחת האמונה שהמלכות הינה דבר שאלוהים מחדיר ללב האדם עם התנצרותו. אחרים חשים שהיא המקום שאליו הולכים האנשים הטובים לאחר מותם כדי ליהנות מאושר עילאי נצחי. אך יש הטוענים, כי אלוהים הותיר בידי האנשים להקים את המלכות בארץ באמצעות מאמציהם להחדיר את התורות והמנהגים המשיחיים בענייני הממשלה והחברה.
2. כיצד מסביר המקרא מהי מלכות אלוהים, ומה היא תבצע?
2 אולם, המקרא מראה בבירור שמלכות אלוהים אינה מוסד ארצי. היא אף אינה מצב של הלב או התנצרותה של החברה האנושית. אמת, הבנה נכונה של מהות המלכות מחוללת שינויים כבירים בחיי המאמינים בה. אך כשלעצמה, המלכות מהווה ממשלה שמימית שנוסדה על־ידי אלוהים, המקיימת את רצונו, מסירה את כל השפעות החטא והמוות ומשיבה את תנאי הצדק אל הארץ. מלכות זו כבר הפעילה את כוחה בשמים, ובקרוב ”היא תפורר את כל המלכויות האלה [של האדם] ותשים להן קץ והיא תקום לעולם” (דניאל ב׳:44; ההתגלות י״א:15; י״ב:10).
3. כאשר החל ישוע את שירותו, איזו דרך נפתחה בפני בני־האדם?
3 ההיסטוריון ה. ג׳. וֶלס כתב: ”עיקר־אמונה זה, ’מלכות השמים’, שהיווה את עיקר הוראתו של ישוע, והממלא תפקיד כה מזערי בין עיקרי־הדת של הנצרות, הנו ללא ספק אחד מעיקרי־האמונה המהפכניים ביותר שעוררו ושינו את פני החשיבה האנושית”. מלכתחילה, נושא שירותו של ישוע היה: ”חיזרו בתשובה, כי קרבה מלכות שמים” (מתי ד׳:17). הוא היה עלי־אדמות כמלך משוח, ולמרבה השמחה אותה עת נפתחה הדרך עבור בני־האדם לא רק להשתתף בברכות המלכות, אלא גם להיות מלכים וכוהנים השותפים לישוע במלכות זו! (לוקס כ״ב:28–30; ההתגלות א׳:6; ה׳:10).
4. במאה הראשונה לספירה, כיצד הגיבו ההמונים ל”בשורת המלכות”, ולאיזה גזר־דין הוביל הדבר?
4 אומנם המונים שמעו את ”בשורת המלכות” המשמחת, אך רק מעטים האמינו. הדבר נבע בחלקו ממנהיגי־הדת, ש’סגרו... את מלכות השמים בפני בני־אדם’. הם ’הסירו את מפתח הדעת’ על־ידי תורותיהם הכוזבות. משום שמרבית האנשים דחו את ישוע כמשיח וכמלך המשוח של מלכות אלוהים, אמר להם ישוע: ”תילקח מכם מלכות האלוהים ותינתן לגוי אשר יפיק את פריה” (מתי ד׳:23; כ״א:43; כ״ג:13; לוקס י״א:52).
5. כיצד הוכיחו מרבית האנשים שהאזינו למשלי ישוע, כי לא הבינו את אשר שמעו?
5 באחד המקרים, כאשר לימד המון רב, כמנהגו השתמש ישוע בסדרת משלים כדי לבחון את ההמון ולנפות את אלה שגילו במלכות עניין שטחי גרידא. המשל הראשון הוא על זורע, שזרע זרע בארבעה סוגי אדמה. שלושת הסוגים הראשונים היו סביבה לא מתאימה לגידול צמחים, אך האחרון היה ”אדמה טובה” אשר הניבה פרי טוב. המשל הקצר נחתם בעידוד: ”מי שאוזניים לו, שישמע!” (מתי י״ג:1–9) רוב הנוכחים האזינו אך לא ’שמעו’, היינו לא היטו אוזן קשבת. הם לא גילו כל דחף או כל עניין אמיתי לדעת כיצד הזרע שנזרע בתנאים השונים היה כמלכות השמים. הם שבו לביתם לשגרת חייהם היומיומית, כשמתקבל על הדעת שהם סבורים שמשלי ישוע היו סיפורים טובים בנושא מוסר ותו לא. איזו הבנה עשירה ואילו זכויות והזדמנויות נפלאות החמיצו מאחר שכבד לבבם!
6. מדוע הבנת ”סודות מלכות השמים” הוענקה רק לתלמידי ישוע?
6 ישוע אמר לתלמידיו: ”לכם ניתן לדעת את סודות מלכות השמים, אך להם לא ניתן”. כשציטט את ישעיהו, הוסיף: ”’השמן לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע, פן יראה בעיניו ובאוזניו ישמע ולבבו יבין, ושב ורפא לו’. אשרי עיניכם הרואות ואוזניכם השומעות” (מתי י״ג:10–16; מרקוס ד׳:11–13).
’הבנת’ המלכות
7. מדוע חשוב ’להבין’ את משמעות המלכות?
7 ישוע הצביע על הבעיה. היא היתה קשורה ל’הבנת’ בשורת המלכות. ביחידות, אמר לתלמידיו: ”ובכן שימעו אתם את פשר משל הזורע. כל השומע את דבר המלכות ואיננו מבין, בא הרע וחוטף את מה שנזרע בלבבו”. הוא המשיך והסביר שארבעת סוגי האדמה סימלו את המצבים השונים ששררו בלב, אשר בו נזרע ”דבר המלכות” (מתי י״ג:18–23; לוקס ח׳:9–15).
8. מה מנע מן ’הזרע’ שנזרע בשלושת סוגי האדמה הראשונים להניב פרי?
8 ה’זרע’ היה טוב בכל אחד מהמקרים, אך הפרי היה תלוי במצב האדמה. אם אדמת הלב היתה כדרך עמוסה ורמוסה, שהתקשתה עקב הפעילויות הלא־רוחניות הרבות, הרי שקל היה לשומע בשורת המלכות לפטור עצמו בטענה שאין לו פנאי למלכות. הזרע המוזנח עלול היה להיחטף על־נקלה בטרם יכה שורש. אך, מה עולה בגורלו של זרע הנזרע בלב המדומה לאדמת טרשים? הזרע עשוי לנבוט, אלא שיתקשה להעמיק את שורשיו כדי לזכות למזון וליציבות. התוחלת להיות משרת אלוהים צייתן, במיוחד בלהט הרדיפות, תהווה עבורו אתגר קשה מנשוא והפרט ייכשל. ושוב, אם אדמת הלב מלאה בדאגות או בתשוקה החומרית להתעשר דמויות הקוצים, הרי שצמח המלכות הדק והארוך ייחנק. לא תהא תנובה של פרי המלכות אף באחד משלושה מצבים אופייניים אלה.
9. מדוע הזרע אשר נזרע באדמה טובה הצליח להניב פרי טוב?
9 אך, מה באשר לזרע המלכות אשר נזרע באדמה טובה? ישוע משיב: ”הנזרע על האדמה הטובה הוא השומע את הדבר ומבין וגם עושה פרי — זה עושה פי מאה, זה פי שישים וזה פי שלושים” (מתי י״ג:23). לאחר שהם ’מבינים’ את משמעות המלכות, הם מניבים פרי טוב על־פי נסיבותיהם האישיות.
מן ההבנה נובעת אחריות
10. (א) כיצד הראה ישוע כי ’הבנת’ משמעות המלכות תניב ברכות וגם תצפון בחובה אחריות? (ב) האם הצו של ישוע ללכת ולעשות תלמידים מתייחס רק לתלמידים בני המאה הראשונה לספירה?
10 לאחר שסיפר שישה משלים נוספים כדי להסביר היבטים שונים של המלכות, שאל ישוע את תלמידיו: ”האם הבינותם את כל זה?” כאשר הם השיבו ”כן”, אמר: ”לכן כל סופר לְמוד מלכות שמים דומה לבעל־בית המוציא מאוצרו חדשות וגם ישנות”. ההוראות וההכשרה שסיפק ישוע נועדו להביא את תלמידיו אלי בגרות משיחית, כדי שיוכלו להוציא מ’אוצרם’ מלאי בלתי נדלה של מזון רוחני עשיר. מרבית המזון קשור למלכות אלוהים. ישוע הבהיר כי ’הבנת’ משמעות המלכות תניב ברכות אך תצפון בחובה גם אחריות. הוא ציווה: ”לכו אפוא ועשו תלמידים מאנשי כל העמים... ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם. הנה אנוכי עימכם כל הימים עד סיום סדר־הדברים” (מתי י״ג:51, 52; כ״ח:19, 20, ע״ח).
11. בהגיע שנת 1914, אילו אירועים הקשורים למלכות התרחשו?
11 כשם שהבטיח, ישוע המשיך להיות עם תלמידיו האמיתיים במרוצת כל הדורות עד ימינו. באחרית ימים זו, הוא סיפק להם בהדרגה הבנה, ואף דרש מהם להיות אחראים לשימוש באור האמת ההולך וגובר (לוקס י״ט:11–15, 26). בשנת 1914, במהירות ובאופן דרמטי החלו להתרחש מאורעות הקשורים למלכות. אותה שנה, לא זו בלבד שחלה ’הולדת’ המלכות הכה מיוחלת, אלא החל ”סיום סדר־הדברים” (ההתגלות י״א:15; י״ב:5, 10; דניאל ז׳:13, 14, 27). משיחיים אמיתיים, שעמדו על משמעות המאורעות הנוכחיים, ניהלו את מסע ההכרזה וההוראה על המלכות הגדול ביותר בהיסטוריה. ישוע חזה זאת במילים: ”ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14).
12. (א) מה היתה התוצאה של העדות הנרחבת הנישאת בימינו על המלכות? (ב) בעולם ספקני זה, איזו סכנה אורבת למשיחיים?
12 עדות נרחבת זו על המלכות התפשטה ליותר מ־230 ארצות. כבר עתה יותר מחמישה מיליון תלמידים אמיתיים נוטלים חלק בפעילות זו, ואחרים עודם מתקבצים. אך, אם נשווה בין מספר התלמידים ובין 6.5 מיליארד תושבי כדור־הארץ, ברור שכשם שהיה בימי ישוע, הרוב המכריע של בני־האדם אינם ’מבינים’ את משמעות המלכות. רבים, כצפוי, לועגים ואומרים: ”איפה בואו המובטח?” (פטרוס ב׳. ג׳:3, 4) הסכנה האורבת לנו כמשיחיים היא שגישתם השאננה, הספקנית והחומרנית תשפיע בהדרגה על השקפתנו לגבי הזכויות שלנו בשירות המלכות. כשאנו מוקפים באנשי העולם, בנקל נוכל לאמץ כמה מגישותיהם וממעשיהם. מה חיוני ש’נבין’ את משמעות מלכות אלוהים ושנדבוק בה בחוזקה!
בחינה עצמית ביחס למלכות
13. באשר לצו להכריז את בשורת המלכות, כיצד אנו יכולים לבחון אם אנו ממשיכים ’לשמוע’ בתבונה?
13 ישוע אמר לגבי עת הקציר, שבה אנו חיים: ”בן־האדם ישלח את מלאכיו וילקטו מממלכתו את כל המכשלות ואת כל עושי הרשע... אז יזהירו הצדיקים כשמש בממלכת אביהם. מי שאוזניים לו, שישמע!” (מתי י״ג:41, 43) האם אתה ממשיך ’לשמוע’ מתוך נכונות להישמע לצו להכריז את בשורת המלכות ולעשות תלמידים? זכור, ”הנזרע על האדמה הטובה” ’שמע את הדבר והבין’ ואף הניב פרי (מתי י״ג:23).
14. כאשר ניתנת הדרכה, כיצד נוכיח שאנו ’מבינים’ את העצה הניתנת?
14 כאשר אנו לומדים לימוד אישי ונוכחים באסיפות המשיחיות, עלינו ’להטות לבבנו לתבונה’ (משלי ב׳:1–4). בשעה שניתנת עצה בנוגע להתנהגות, ללבוש, למוסיקה ולבידור, עלינו להניח לה לשקוע בלבנו ולהניענו לחולל את השינויים הנחוצים. לעולם אל נחפש להצטדק, נמציא תירוצים או נמאן להיענות לה בכל דרך אחרת. אם המלכות ממשית בחיינו, הרי שנחיה על־פי אמות־המידה שלה ונכריז עליה בהתלהבות לזולת. ישוע אמר: ”לא כל האומר לי ’אדוני, אדוני’ ייכנס למלכות השמים, אלא העושה את רצון אבי שבשמים” (מתי ז׳:21–23).
15. מדוע חשוב ’לבקש תחילה את מלכות אלוהים ואת צדקתו’?
15 הנטייה האנושית היא לדאוג למזון, ללבוש ולמחסה הנחוצים, אך ישוע אמר: ”בקשו תחילה את מלכותו [של אלוהים] ואת צדקתו, וכל אלה ייווספו לכם” (מתי ו׳:33, 34). בקביעת סדר־עדיפויות, תציב את המלכות במקום הראשון בחייך. נהל חיים פשוטים, הסתפק בדברים החיוניים. תהא זו איוולת למלא את חיינו בפעילויות ובקניינים מיותרים, אולי מתוך הנימוק שמקובל לעשות כן, שכן הדברים הללו אינם בהכרח שליליים כשלעצמם. בעוד שייתכן שכך הדבר, כיצד עלולים רכישת המותרות הללו והשימוש בהם, להשפיע על תוכניתנו ללימוד אישי, על נוכחותנו באסיפות המשיחיות ועל השתתפות בפעילות ההטפה? ישוע אמר כי המלכות דומה לסוחר אשר מצא ”מרגלית אחת יקרת־ערך [ו]הלך ומכר את כל אשר לו וקנה אותה” (מתי י״ג:45, 46). כך עלינו לחוש בנוגע למלכות אלוהים. עלינו לחקות את פאולוס ולא את דימס, אשר נטש את השירות ”בגלל אהבתו את העולם הזה” (טימותיאוס ב׳. ד׳:10, 18; מתי י״ט:23, 24; פיליפים ג׳:7, 8, 13, 14; טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10, 17–19).
”עושי עוול לא יירשו את מלכות האלוהים”
16. כיצד ’הבנת’ משמעותה של מלכות אלוהים עוזרת לנו להימנע ממעשים פסולים?
16 כאשר הקהילה הקורינתית גילתה סובלנות כלפי אי־מוסריות, אמר פאולוס בגילוי־לב: ”או שמא אינכם יודעים כי עושי עוול לא יירשו את מלכות האלוהים? אל תטעו; לא זונים ולא עובדי אלילים, לא מנאפים ולא עושי זימה ולא יודעי משכב זכר, לא גנבים ולא חמדנים, לא סובאים ולא מגדפים ולא חומסים יירשו את מלכות האלוהים” (קורינתים א׳. ו׳:9, 10). אם אנו ’מבינים’ את משמעותה של מלכות אלוהים, לא נוליך עצמנו שולל במחשבה שיהוה יגלה סובלנות כלפי צורה כלשהי של אי־מוסריות, כל עוד הוא רואה שאנו עסוקים בשירות המשיחי. אל לנו אף להעלות על דל שפתינו כל טומאה (אפסים ה׳:3–5). האם אתה שם לב כי חלק מן החשיבה או מן המעשים המעוותים של העולם הזה מסתננים לתוך חייך? התגבר עליהם מייד! המלכות יקרה מכדי שתאבד אותה עקב הדברים הללו (מרקוס ט׳:47).
17. באילו דרכים הערכה למלכות אלוהים תעודד ענווה ותסיר מכשולים?
17 תלמידי ישוע שאלו: ”מי הוא הגדול במלכות השמים?” ישוע העמיד ילד ביניהם והשיב: ”אמן אומר אני לכם, אם לא תשובו ותהיו כילדים לא תיכנסו למלכות השמים. לכן מי שישפיל את עצמו להיות כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים” (מתי י״ח:1–6). הגאים, התובעניים, האדישים והרשעים לא יהיו במלכות אלוהים, הם אף לא יהיו נתיני המלכות. האם אהבתך כלפי אחיך, ענוותך ויראת האלוהים שבך מניעות אותך להימנע מלהכשיל אחרים בהתנהגותך? או שמא אתה עומד על ”זכויותיך” ואין זה משנה כיצד ישפיעו גישתך והתנהגותך על הזולת? (רומים י״ד:13, 17).
18. מה תהא התוצאה עבור בני־האדם הצייתנים, כאשר מלכות אלוהים תגרום שרצונו ייעשה ”כבשמים כן בארץ”?
18 יהוה, אבינו השמימי, ייעתר בקרוב לחלוטין לתפילה העזה: ”תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ”. בקרוב מאוד המלך המולך, ישוע המשיח, יבוא במובן שיֵשב על כסא משפטו כדי להפריד את ”הכבשים” מן ”העזים”. בעת שקבע, ”יאמר המלך אל הניצבים לימינו, ’בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז היווסד תבל’”. העזים ”ילכו לעונש עולם והצדיקים לחיי עולם” (מתי ו׳:10; כ״ה:31–34, 46). ”הצרה הגדולה” תבער את סדר־הדברים הישן ואת כל המסרבים ’להבין’ את משמעות המלכות. אך, מיליוני הניצולים מן ”הצרה הגדולה” ומיליארדי המוקמים לתחייה יירשו את אין־ספור ברכות המלכות בגן־העדן המשוקם עלי־אדמות (ההתגלות ז׳:14). המלכות הינה הממשלה החדשה של כדור־הארץ, המולכת מן השמים. היא תשלים את מטרת יהוה לגבי כדור־הארץ והאנושות, והכל לקידוש השם הקדוש מכל. האין נחלה זו ראויה שנעמול למענה, נקריב למענה ונצפה לה? בכך צריכה להתבטא ’הבנת’ משמעות המלכות!
כיצד תשיב?
◻ מהי מלכות אלוהים?
◻ מדוע מרבית מאזיניו של ישוע לא ’הבינו’ את משמעות המלכות?
◻ כיצד ’הבנת’ משמעות המלכות מניבה ברכות אך גם טומנת בחובה אחריות?
◻ באשר להטפת הבשורה, מה מעיד שאנו ’מבינים’ את משמעות המלכות?
◻ כיצד נוכיח בהתנהגותנו שאנו ’מבינים’ את משמעות העצה הניתנת?
[תמונה בעמוד 17]
תלמידי ישוע ’הבינו’ את משמעות המלכות והניבו פרי טוב