’עימדו בדברי’
”אם תעמדו בדברי, תלמידיי אתם באמת” (יוחנן ח׳:31).
1. (א) מה השאיר אחריו ישוע על כדור־הארץ כאשר חזר לשמים? (ב) באילו שאלות נעסוק?
כאשר ישוע המשיח, מייסד הדת המשיחית, חזר לשמים, הוא לא השאיר אחריו על כדור־הארץ ספרים פרי עטו, מצבות זיכרון מעשה ידיו או אוצרות כלשהם שצבר. מה שהוא כן השאיר אחריו היה תלמידים וגם דרישות מוגדרות ממי שרוצים להיות תלמידיו. למעשה, בהתאם לספר הבשורה על־פי יוחנן, ישוע הזכיר שלוש דרישות חשובות שכל מי שרוצה להיות תלמידו חייב לעמוד בהן. מה הן אותן דרישות? מה נוכל לעשות כדי לעמוד בהן? וכיצד נוודא שאנו אישית כשירים להיות תלמידיו של המשיח כיום?a
2. מהי דרישה חשובה ממי שרוצה להיות תלמיד המשיח, ככתוב בספר הבשורה על־פי יוחנן?
2 בערך שישה חודשים לפני מותו, עלה ישוע לירושלים ולימד את ההמון שהתאסף שם כדי לחגוג את חג הסוכות שארך שבעה ימים. כתוצאה מכך, בחלוף חצי ימי החג היו ’רבים מן העם שהאמינו בו’. ישוע המשיך ללמד, ובעקבות זאת ביום האחרון של החג שוב ”האמינו בו רבים” (יוחנן ז׳:10, 14, 31, 37; ח׳:30). אז פנה ישוע למאמינים החדשים וציין דרישה חשובה מכל הרוצה להיות תלמידו, כפי שכתב השליח יוחנן: ”אם תעמדו בדברי, תלמידיי אתם באמת” (יוחנן ח׳:31).
3. איזו תכונה נחוצה כדי ’לעמוד בדברו’ של ישוע?
3 ישוע לא רמז בדבריו שלמאמינים החדשים חסרה אמונה. הוא הצביע על כך שעמדה לפניהם ההזדמנות להיעשות תלמידים אמיתיים — וזאת בתנאי שיעמדו בדברו, שיגלו התמדה. הם כבר קיבלו את דברו, אך עתה היה עליהם להמשיך לעמוד בו (יוחנן ד׳:34; עברים ג׳:14). אכן, ישוע ראה בהתמדה תכונה כה חשובה עבור תלמידיו עד כי בשיחה האחרונה שהיתה לו עם השליחים, ככתוב בבשורה על־פי יוחנן, הוא אמר פעמיים לאחד מהם: ”לך אחרי [”בהתמדה”, ע״ח]!” (יוחנן כ״א:19, 22) רבים מן המשיחיים הקדומים עשו כדבריו של ישוע (יוחנן ב׳. 4). מה עזר להם להתמיד?
4. מה איפשר למשיחיים הקדומים להתמיד ולהחזיק מעמד?
4 השליח יוחנן, שהיה תלמיד נאמן של המשיח במשך כשבעים שנה, ציין גורם חשוב. הוא שיבח משיחיים נאמנים באומרו להם: ”אתם חזקים ודבר אלוהים קיים בקרבכם וניצחתם את הרע”. אותם תלמידים של המשיח התמידו והחזיקו מעמד, כלומר עמדו בדבר אלוהים, משום שדבר אלוהים היה קיים בקרבם. הם הוקירו את דברו מעומק לבם (יוחנן א׳. ב׳:14, 24). בדומה לכך, כדי ש’נחזיק מעמד עד הקץ’ בימינו, עלינו לוודא שדבר אלוהים קיים בקרבנו (מתי כ״ד:13). כיצד נבדוק זאת? התשובה טמונה במשל שסיפר ישוע.
’שומעים את הדבר’
5. (א) אילו סוגי אדמה הזכיר ישוע באחד ממשליו? (ב) מה מייצגים הזרע והאדמה במשלו של ישוע?
5 ישוע סיפר משל על זורע שיצא לזרוע. המשל מופיע בספרי הבשורה על־פי מתי, מרקוס ולוקס (מתי י״ג:1–9, 18–23; מרקוס ד׳:1–9, 14–20; לוקס ח׳:4–8, 11–15). במהלך קריאת התיאורים אולי תבחין שהמאפיין העיקרי של המשל הוא שאותו סוג של זרע נופל על כמה סוגי אדמה ומניב תוצאות שונות. האדמה הראשונה קשה, השנייה אינה עמוקה והשלישית חנוקה בקוצים. הרביעית שונה מן האחרות והיא ”אדמה טובה”. כפי שהסביר ישוע, הזרע הוא מסר המלכות הכתוב בדבר־אלוהים, ואילו האדמה מסמלת אנשים השונים זה מזה במצב לבם. אף־על־פי שלאנשים המדומים לסוגי האדמה יש כמה דברים במשותף, לאלה המקבילים לאדמה הטובה יש מאפיין המבדיל אותם מן השאר.
6. (א) במה שונה האדמה הרביעית במשלו של ישוע משלושת סוגי האדמה האחרים, ומה משמעות הדבר? (ב) מה חיוני כדי שנגלה התמדה בתור תלמידי המשיח?
6 הכתוב בלוקס ח׳:12–15 מראה שבכל ארבעת המקרים, האנשים ”שומעים את הדבר”. אך אלה שלבם ”ישר וטוב” לא רק ”שומעים את הדבר”. הם ”מחזיקים בו... ועושים פרי בסבלנות”. האדמה הטובה, שהיא רכה ועמוקה, מאפשרת לשורשי הזרע לחדור לעומק, וכתוצאה מכך הזרע צומח ועושה פרי (לוקס ח׳:8). בדומה לכך, אלה שלבם טוב מבינים, מעריכים ומפנימים את דבר האלוהים (רומים י׳:10; טימותיאוס ב׳. ב׳:7). דבר אלוהים נשאר בקרבם. בעקבות זאת הם עושים פרי בסבלנות. לפיכך, הערכה עמוקה וכנה כלפי דבר־אלוהים חיונית כדי לגלות התמדה וכוח סבל בתור תלמידי המשיח (טימותיאוס א׳. ד׳:15). אך כיצד נוכל לפתח הערכה עמוקה שכזו כלפי דבר־אלוהים?
מצב הלב והָגוּת מעמיקה
7. באיזו פעילות כרוך הלב הטוב?
7 שים לב באיזו פעילות כורך המקרא שוב ושוב את הלב הישר והטוב. ”לב צדיק יהגה לענות” (משלי ט״ו:28). ”יהיו לרצון אמרי פי והֶגְיוֹן לבי לפניך, יהוה” (תהלים י״ט:15). ”הָגוּת לבי [ידבר] תבונות” (תהלים מ״ט:4).
8. (א) ממה עלינו להימנע כשאנו קוראים את המקרא, ומה כן עלינו לעשות? (ב) איזו תועלת אנו מפיקים מהגוּת בדבר־אלוהים תוך כדי תפילות? (דון במסגרת ”יציבים בָּאמת”.)
8 בדומה לאותם כותבי מקרא, מן הראוי שגם אנחנו נהגה בהערכה ותוך תפילות בדבר־אלוהים ובפעליו. במהלך קריאה במקרא או בפרסומים מקראיים, אל לנו להיות כמו תיירים לחוצים שמתרוצצים מאתר לאתר, מצלמים הרבה ורואים מעט. במקום זאת, במהלך לימוד המקרא רצוי שניקח את הזמן וכביכול ניהנה מהנוף.b כאשר אנו הוגים חרש בדברים שאנו קוראים, התוצאה היא שדבר אלוהים משפיע על לבנו. הוא נוגע ברגשותינו ומעצב את חשיבתנו. הוא גם דוחק בנו להתפלל לאלוהים ולחלוק עימו את מחשבותינו הכמוסות ביותר. בעקבות זאת, הקשר שלנו עם יהוה מתהדק, ואהבתנו כלפיו מניעה אותנו להמשיך ללכת אחרי ישוע חרף נסיבות קשות (מתי י׳:22). ברור אפוא שהרהורים בדברי אלוהים חיוניים אם ברצוננו להישאר נאמנים עד הקץ (לוקס כ״א:19).
9. כיצד נוודא שלבנו יישאר פתוח כדי לקבל אל תוכו את דבר אלוהים?
9 המשל של ישוע גם מראה שישנם מכשולים לצמיחת הזרע המשול לדבר אלוהים. לכן כדי להישאר תלמידים נאמנים, אנו צריכים (1) לזהות את המכשולים שמייצגים תנאי האדמה הלא טובים שמוזכרים במשל ו־(2) לנקוט צעדים כדי לתקן את המצב או להימנע מאותם מכשולים. כך נוודא שלבנו יישאר פתוח כדי לקבל אל תוכו את זרע המלכות וימשיך לעשות פרי.
”בשולי הדרך” — שקועים בטרדות החיים
10. תאר את האדמה הראשונה במשלו של ישוע, והסבר את משמעותה.
10 האדמה הראשונה שהזרע נופל עליה נמצאת ”בשולי הדרך”, ושם הזרע ’נרמס’ (לוקס ח׳:5). אדמה שנמצאת בשולי דרך העוברת בשדות הקמה היא אדמה שנעשתה קשה בגלל תנועה קבועה של עוברים ושבים (מרקוס ב׳:23). בדומה לכך, מי שנותנים להמולת החיים לגזול מהם יותר מדי זמן וכוחות עלולים למצוא את עצמם טרודים מכדי שיוכלו לפתח הערכה עמוקה כלפי דבר אלוהים. הם שומעים את הדבר, אבל מכיוון שאינם הוגים בו, לבם נשאר קשה. עוד לפני שהם מספיקים לפתח אהבה כלפיו, ”בא השטן ולוקח את הדבר מלבם, למנוע אותם מלהאמין ולהיוושע” (לוקס ח׳:12). האם ניתן למנוע מצב כזה?
11. כיצד נוכל למנוע מצב שבו לבנו יהפוך להיות כמו אדמה קשה?
11 ניתן לעשות הרבה כדי למנוע מצב שבו הלב הופך להיות כמו האדמה העקרה שבשולי הדרך. אדמה הדוקה וקשה יכולה להיעשות רכה ופורה אם חורשים אותה ומסיטים ממנה את התנועה. בדומה לכך, אם מפנים זמן ללימוד והגות בדבר־אלוהים, הלב בסופו של דבר יכול להפוך להיות כמו אדמה טובה ופורייה. המפתח הוא לא להיות שקועים יותר מדי בענייני היומיום (לוקס י״ב:13–15). במקום זאת, יש להקפיד להקציב זמן להרהורים ב”דברים החשובים יותר” בחיים (פיליפים א׳:9–11, ע״ח).
”על סלע” — פחד
12. מהי הסיבה האמיתית לכך שהצמח נובל בסוג האדמה השני המוזכר במשלו של ישוע?
12 כאשר הזרע נופל על הסוג השני של האדמה, הוא לא רק נשאר על פני השטח כפי שקרה בדוגמה הראשונה. הוא מכה שורש וצומח. אבל עם עלות החמה, הצמח הצעיר נצרב בחום ונובל. אבל שים לב לפרט החשוב כאן. החום אינו הסיבה האמיתית לכך שהצמח נובל. הרי גם הצמח הגדל באדמה הטובה חשוף לשמש, אך הוא אינו נובל אלא דווקא עולה כפורח. מה עושה את ההבדל? ישוע הסביר שהצמח נבל ’מפני שלא היתה לו אדמה עמוקה’ ו’בגלל חוסר לחות’ (מתי י״ג:5, 6; לוקס ח׳:6). ”סלע” או שכבה סלעית הנמצאים מתחת לרובד העליון של האדמה, מונעים מהזרע להכות שורשים עמוקים ולמצוא לחות ויציבות. הצמח נובל מפני שהאדמה אינה מספיק עמוקה.
13. אילו אנשים ניתן להמשיל לאדמה רדודה, ומהי סיבה עמוקה יותר לתגובתם?
13 חלק זה של המשל מתייחס לאלה ’המקבלים את הדבר בשמחה’ ואז הולכים אחרי ישוע בהתלהבות רק ל”זמן מה” (לוקס ח׳:13). כאשר הם נחשפים לשמש היוקדת, כלומר ל”צרה או רדיפה”, הם נתפסים לפחד, ואז מאבדים את שמחתם ואת כוחם ומפסיקים ללכת בעקבות המשיח (מתי י״ג:21). אך הסיבה העמוקה יותר לפחד שלהם אינה ההתנגדות. הרי מיליונים מתלמידי המשיח סובלים כל מיני צרות ובכל זאת נשארים נאמנים (קורינתים ב׳. ב׳:4; ז׳:5). הסיבה האמיתית לכך שכמה מתחילים לפחד ונופלים היא שמצב לבם סלעי, וזה מונע מהם להגות מספיק לעומק בדברים חיוביים ורוחניים. כתוצאה מכך, ההערכה שהם מפתחים כלפי יהוה ודברו היא שטחית מדי וחלשה מכדי לעמוד בפני התנגדות. כיצד ניתן למנוע תוצאה שכזו?
14. אילו צעדים על הפרט לנקוט כדי שמצב לבו לא יהיה כמו אדמה רדודה?
14 כדאי שכל אחד יוודא שאין בלבו מכשולים דמויי אבן, כגון תחושה עמוקה של מרירות, נטייה חבויה לאנוכיות או רגשות דומים ”קשים” ונסתרים. אם כבר קיימים מכשולים כאלה, אזי הכוח שבדברו של אלוהים מסוגל לנפץ אותם (ירמיהו כ״ג:29; אפסים ד׳:22; עברים ד׳:12). לאחר מכן, הרהורים תוך תפילות יעזרו לפרט להפנים ”את הדבר הנטוע” עמוק עמוק בתוך לבו (יעקב א׳:21). כך יהיו לו הכוח להתגבר על תקופות של ייאוש והאומץ להישאר נאמן בניסיונות.
”בין הקוצים” — לב חצוי
15. (א) מדוע חשוב שנשים לב במיוחד לסוג השלישי של האדמה שהזכיר ישוע? (ב) מה קורה לבסוף בסוג השלישי של האדמה, ומדוע?
15 חשוב במיוחד שנשים לב לסוג האדמה השלישי, זו עם הקוצים, מכיוון שהיא דומה בכמה היבטים לאדמה הטובה. כמו במקרה של האדמה הטובה, האדמה שצומחים בה קוצים מאפשרת לזרע להכות שורש ולגדול. אין בהתחלה הבדל כלשהו בהתפתחות הצמח החדש בשני סוגי האדמה. אך עם הזמן נוצרים תנאים שבסופו של דבר חונקים את הצמח. שלא כמו באדמה הטובה, אדמה זו מתחילה להתכסות בקוצים. כאשר הנטע הצעיר מתחיל לגדול, עליו להתחרות עם ’קוצים שצומחים יחד עימו’. במשך זמן מה מתחרים ביניהם שני סוגי הגידולים על חומרי מזון, אור ומרחב, אבל בסופו של דבר גוברים הקוצים על הצמח ו’מחניקים אותו’ (לוקס ח׳:7).
16. (א) אילו אנשים ניתן להמשיל לאדמה המכוסה קוצים? (ב) מה מסמלים הקוצים לפי שלושת תיאורי המשל בספרי הבשורה? (ראה הערת שוליים.)
16 אילו אנשים ניתן להמשיל לאדמה המכוסה קוצים? ישוע מסביר: ”הנופלים בין הקוצים הם השומעים אשר בלכתם נחנקים בדאגות ובעושר ובתענוגות החיים, ואינם עושים פרי ראוי לאכילה” (לוקס ח׳:14). כשם שהזרע של הזורע והקוצים גדלים בו זמנית, כך גם ישנם כאלה שמנסים לתת מקום בחייהם לדבר אלוהים ובאותו זמן ליהנות גם מ”תענוגות החיים”. האמת של דבר אלוהים אומנם נטועה בלבם של אותם אנשים, אך היא נאלצת להתחרות בשאיפות אחרות המסיחות את דעתם. לבם הסמלי נעשה חצוי (לוקס ט׳:57–62). מצב זה מונע מהם להקדיש מספיק זמן כדי להרהר בדבר אלוהים באופן משמעותי ותוך כדי תפילות. הם אינם סופגים באופן מלא את דבר אלוהים, וכתוצאה מכך חסרה להם ההערכה העמוקה הדרושה כדי להתמיד ולהחזיק מעמד. לאט לאט העניינים הרוחניים מתחילים לתפוס מקום משני לעומת הדברים הלא־רוחניים, עד שבסופו של דבר הרוחניות ’נחנקת’ לגמרי.c איזה סוף מר ועצוב לאלה שאינם אוהבים את יהוה בלב שלם! (מתי ו׳:24; כ״ב:37).
17. אילו החלטות עלינו להחליט בחיינו כדי שהקוצים הסמליים המוזכרים במשלו של ישוע לא יחנקו אותנו?
17 אם ניתן עדיפות לעניינים רוחניים על פני שיקולים חומריים, אזי הצרות והתענוגות של העולם הזה לא יחנקו אותנו (מתי ו׳:31–33; לוקס כ״א:34–36). לעולם אל לנו להזניח את הקריאה במקרא ואת ההרהורים במה שאנו קוראים. נוכל למצוא יותר זמן להגוּת מרוכזת ולתפילות אם נפשט עד כמה שאפשר את אורח חיינו (טימותיאוס א׳. ו׳:6–8). משרתי אלוהים שנוהגים כך — שכביכול עוקרים את הקוצים מן האדמה כדי לתת יותר חומרי מזון, אור ומרחב לצמח העושה פרי — זוכים לברכת יהוה. הנה דבריה של סנדרה, בת 26: ”כשאני חושבת על כל הברכות שיש לי בתוך האמת, אני מבינה שהעולם לא יכול להציע לי שום דבר שמשתווה להן!” (תהלים פ״ד:12).
18. כיצד נוכל לעמוד בדבר אלוהים ולהחזיק מעמד כמשיחיים?
18 ברור אפוא שכולנו — צעירים ומבוגרים — נוכל לעמוד בדבר אלוהים ולהחזיק מעמד כתלמידי המשיח כל עוד דבר אלוהים יתקיים בקרבנו. לכן הבה נקפיד שאדמת לבנו הסמלי אף פעם לא תתקשה, תיעשה רדודה או תתמלא קוצים ודרדרים, אלא תמיד תישאר רכה ועמוקה. כך נוכל לספוג לקרבנו את מלוא דבר האלוהים ו’לעשות פרי בסבלנות’ (לוקס ח׳:15).
[הערות שוליים]
a במאמר זה נדון בדרישה הראשונה. שתי הדרישות האחרות יוסברו במאמרים הבאים.
b כדי להגות תוך כדי תפילות בקטע מסוים שאתה קורא במקרא, תוכל למשל לשאול את עצמך: ’האם הקטע מגלה תכונה אחת או כמה מתכונותיו של יהוה? כיצד קשור הכתוב לנושא המרכזי של המקרא? כיצד אוכל ליישם את הדברים בחיי או להשתמש בהם כדי לעזור לאחרים?’
c לפי שלושת תיאורי המשל של ישוע בספרי הבשורה, הזרע נחנק הן בגלל הצרות והן בגלל תענוגות העולם: ”דאגות העולם הזה”, ”מדוחי העושר”, ”תאוות לשאר דברים” ו”תענוגות החיים” (מרקוס ד׳:19; מתי י״ג:22; לוקס ח׳:14; ירמיהו ד׳:3, 4).
מה הן תשובותיך?
• מדוע עלינו ’לעמוד בדברו של ישוע’?
• כיצד נאפשר לדברו של אלוהים להתקיים בתוך לבנו?
• אילו סוגי אנשים מסמלים ארבעת סוגי האדמה שהזכיר ישוע?
• כיצד תוכל למצוא זמן להגות בדבר אלוהים?
[תיבה/תמונה בעמוד 10]
”יציבים בָּאמת”
תלמידים רבים של המשיח, אשר משרתים זה שנים רבות, מוכיחים שנה אחר שנה שהם ”יציבים באמת” (פטרוס ב׳. א׳:12). מה עוזר להם להתמיד? הנה כמה מהדברים שהם מציינים.
”בסוף כל יום אני קוראת קטע מהמקרא ומתפללת. אחר כך אני חושבת על מה שקראתי” (ג׳ין, נטבלה ב־1939).
”כשאני מקדישה זמן לחשוב כיצד יהוה — ישות כה נעלה — אוהב אותנו בצורה עמוקה, זה נותן לי תחושה של ביטחון וגם כוח להישאר נאמנה” (פטרישיה, נטבלה ב־1946).
”מה שעוזר לי להמשיך זה התמדה בשגרת לימוד טובה של המקרא ושל ’עמוקות האלוהים’” (קורינתים א׳. ב׳:10; אנה, נטבלה ב־1939).
”אני קוראת את המקרא ואת הפרסומים המקראיים שלנו מתוך מטרה לבחון את לבי ואת המניעים שלי” (זלדה, נטבלה ב־1943).
”הזמן האהוב עלי ביותר הוא כשאני הולך לטיול קצר בחוץ ומדבר עם יהוה בתפילה, ופשוט מספר לו איך אני באמת מרגיש” (ראלף, נטבל ב־1947).
”אני מתחילה את היום בקריאת הפסוק היומי וקטע מתוך המקרא. כך יש לי חומר טרי שאני יכולה להגות בו במהלך היום” (מארי, נטבלה ב־1935).
”בשבילי, דיונים בספר מהמקרא בשיטה של פסוק אחר פסוק הם ממש כמו זריקת מרץ” (דניאל, נטבל ב־1946).
מתי אתה מקדיש זמן כדי להגות תוך תפילות בדבר־אלוהים? (דניאל ו׳:11; מרקוס א׳:35; מעשי השליחים י׳:9).
[תמונה בעמוד 13]
אם ניתן עדיפות לעניינים רוחניים נוכל ’לעשות פרי בסבלנות’