¹¹ אולם במהלך מאות שנות השלטון החשוכות של הנצרות,‏ עדיין נותרו כמה משיחיים אמיתיים,‏ ה”‏חיטים”‏ במשלו של ישוע.‏ בדומה לגולים היהודים המוזכרים ביחזקאל ו׳:‏9‏,‏ הם זכרו את האל האמיתי.‏ היו שהתנגדו באומץ לתורות הכזב של הנצרות,‏ ובשל כך סבלו מלעג ורדיפות.‏ האם יהוה התכוון לזנוח את עמו ולהשאירו בחשיכה רוחנית לתמיד?‏ לא!‏ בדיוק כמו במקרה של עם ישראל הקדום,‏ יהוה הביע את כעסו במידה הנכונה ולמשך פרק הזמן הנכון (‏יר׳ מ״ו:‏28‏)‏.‏ זאת ועוד,‏ יהוה לא הותיר את עמו ללא תקווה.‏ נשוב כעת לאותם גולים יהודים בבבל ונראה כיצד העניק להם יהוה תקווה להשתחרר מהשבי.‏