’הרוח חוקרת את עמוקות האלוהים’
’הרוח חוקרת הכול, אפילו את עמוקות האלוהים’ (קור״א ב׳:10).
1. איזה תפקיד של רוח הקודש הבליט פאולוס בקורינתים א׳. ב׳:10, ואילו שאלות מתעוררות?
עד כמה אסירי תודה אנו על פעולתה של רוח קודשו של יהוה! המקרא מתאר את רוח הקודש כעוזר, כמתנה, כעֵד וכמי שמפגיעה בעדנו (יוח׳ י״ד:16, ע״ח; מה״ש ב׳:38; רומ׳ ח׳:16, 26, 27). השליח פאולוס הבליט תפקיד חשוב נוסף של רוח הקודש: ’הרוח חוקרת הכול, אפילו את עמוקות האלוהים’ (קור״א ב׳:10). יהוה משתמש ברוח קודשו כדי לחשוף אמיתות רוחניות עמוקות. ללא עזרת רוחו, כיצד היינו יכולים להבין את מטרות יהוה? (קרא קורינתים א׳. ב׳:9–12.) עם זאת, מתעוררות כמה שאלות: כיצד ’חוקרת הרוח את עמוקות האלוהים’? באמצעות מי חשף יהוה דברים אלה במאה הראשונה לספירה? כיצד ובאמצעות מי חוקרת הרוח עמוקות אלה בימינו?
2. באילו שתי דרכים פועלת הרוח?
2 ישוע ציין שתי דרכים שבהן פועלת הרוח. זמן קצר לפני מותו, הוא אמר לשליחיו: ”המנחם [”העוזר”, ע״ח], רוח הקודש שהאב ישלח לכם בשמי, הוא ילמד אתכם הכול ויזכיר לכם כל מה שאני אמרתי לכם” (יוח׳ י״ד:26). רוח הקודש תלמד את המשיחיים, כלומר תעזור להם לתפוס את הדברים שלא היו מובנים להם. היא גם תעזור להם להיזכר וליישם כהלכה את הדברים שהובהרו.
במאה הראשונה לספירה
3. אילו מילים שאמר ישוע מצביעות על כך ש”עמוקות האלוהים” ייחשפו בהדרגה?
3 ישוע לימד את תלמידיו אמיתות חדשות רבות. אך עדיין היה עליהם ללמוד הרבה דברים. ישוע אמר לשליחיו: ”עוד רבות יש לי להגיד לכם, אלא שאתם אינכם יכולים לשאת זאת עכשיו. אבל הוא, אשר הוא רוח האמת, כשיבוא ידריך אתכם אל כל האמת” (יוח׳ ט״ז:12, 13). בכך הראה ישוע שבאמצעות רוח הקודש ייחשפו בהדרגה דברים רוחניים עמוקים.
4. מה לימדה רוח הקודש את פטרוס ומה הזכירה לו בחג השבועות שנת 33 לספירה?
4 בחג השבועות שנת 33 לספירה באה ”רוח האמת” כאשר היא נשפכה על כ־120 משיחיים שנאספו יחד בירושלים. את ההוכחות לכך שרוח הקודש נחה עליהם ניתן היה גם לראות וגם לשמוע (מה״ש א׳:4, 5, 15; ב׳:1–4). התלמידים דיברו במגוון לשונות על ”גדולות האלוהים” (מה״ש ב׳:5–11). כעת הגיע הזמן שמשהו חדש יתגלה. הנביא יואל ניבא שרוח הקודש תישפך כך (יואל ג׳:1–5). הצופים מן הצד ראו את הנבואה מתגשמת בדרך שהם לא העלו על דעתם. השליח פטרוס הסביר את משמעות הדברים. (קרא מעשי השליחים ב׳:14–18.) רוח הקודש לימדה את פטרוס בכך שהיא הבהירה לו שמה שקרה לשליחים היה למעשה התגשמות של נבואה קדומה זו. הרוח גם הזכירה לפטרוס את מה שלמד, שכן הוא ציטט לא רק את הנביא יואל אלא גם קטעים משני מזמורי תהלים שכתב דוד (תהל׳ ט״ז:8–11; ק״י:1; מה״ש ב׳:25–28, 34, 35). מה שכל הנאספים ראו ושמעו היו אכן עמוקות האלוהים.
5, 6. (א) אילו שאלות חשובות באשר לברית החדשה דרשו מענה לאחר חג השבועות של שנת 33 לספירה? (ב) באמצעות מי הועלו סוגיות אלו, וכיצד התקבלו ההחלטות?
5 עניינים רבים עדיין היו צריכים להתבהר עבור המשיחיים בני המאה הראשונה. לדוגמה, התעוררו שאלות לגבי הברית החדשה שנכנסה לתוקפה בחג השבועות. האם רק יהודים וגרים יכלו להיות חלק בברית החדשה? האם גם גויים יכלו להיכלל בברית ולהימשח ברוח הקודש? (מה״ש י׳:45) האם מאמינים מקרב הגויים היו צריכים תחילה להימול ולקבל על עצמם את תורת משה? (מה״ש ט״ו:1, 5) היו אלה שאלות כבדות משקל. היה צורך שרוח יהוה תחקור דברים עמוקים אלה. באמצעות מי, אם כן, היא תפעל?
6 אחים אחראים העלו את הסוגיות הללו לדיון. פטרוס, פאולוס ובר־נבא נכחו באסיפה של הגוף המנהל שבה עלתה לדיון סוגיית המילה, וסיפרו כיצד יהוה הפנה את תשומת ליבו אל הגויים הלא־נימולים (מה״ש ט״ו:7–12). לאחר ששקלו את הראיות האלה לאור הכתוב בתנ״ך, ובסיועה של רוח הקודש, הגיעו חברי הגוף המנהל להחלטה. אחר כך הודיעו לקהילות בכתב על החלטתם (קרא מעשי השליחים ט״ו:25–30; ט״ז:4, 5; אפסים ג׳:5, 6).
7. כיצד התגלו אמיתות עמוקות?
7 עניינים רבים אחרים הובהרו דרך אגרותיהם של יוחנן, פטרוס, יעקב ופאולוס — איגרות שנכתבו בהשראת אלוהים. אך בשלב מסוים לאחר שהושלמו הכתבים המשיחיים, מתנת הנבואה ומתנת הדעת, כלומר ידע אשר הוענק בדרך נס, חדלו להתקיים (קור״א י״ג:8). האם תמשיך הרוח ללמד ולהזכיר למשיחיים את הדברים שלמדו? האם תמשיך לעזור להם לחקור את עמוקות האלוהים? נבואות שונות הבהירו שאכן כן.
במהלך עת הקץ
8, 9. מי יהיו המשכילים בעלי ההבנה הרוחנית המעמיקה ש”יזהירו” במהלך עת הקץ?
8 בדברו על עת הקץ, ניבא מלאך את הדברים הבאים: ”המשכילים [בעלי הבנה רוחנית מעמיקה] יזהירו כזוהר הרקיע; ומצדיקי הרבים, ככוכבים לעולם ועד... ותרבה הדעת” (דנ׳ י״ב:3, 4). מי יהיו המשכילים שיזהירו? ישוע נתן רמז לכך במשלו על החיטים והעשבים הרעים. בדברו על ”סיום הסדר העולמי” (ע״ח), הוא ציין: ”אז יזהירו הצדיקים כשמש בממלכת אביהם” (מתי י״ג:39, 43). בהסברו הצביע ישוע על ”הצדיקים” כעל ”בני המלכות”, המשיחיים המשוחים (מתי י״ג:38).
9 האם כל המשיחיים המשוחים ”יזהירו”? במובן מסוים, כן, כיוון שכולם ישתתפו בבשורה, יעשו תלמידים ויבנו איש את אחיו באסיפות. המשוחים יציבו את הדוגמה בתחומים אלו (זכ׳ ח׳:23). בנוסף לכך, דברים עמוקים צריכים היו להתגלות במהלך עת הקץ. הנבואה שהעלה דניאל על הכתב הייתה ’חתומה׳ עד לתקופה זו (דנ׳ י״ב:9). כיצד ובאמצעות מי תחקור הרוח דברים עמוקים אלה?
10. (א) באמצעות מי חושפת הרוח אמיתות עמוקות באחרית הימים? (ב) הסבר כיצד התבהרו אמיתות הקשורות למקדשו הרוחני הגדול של יהוה.
10 בימינו, כשמגיע הזמן שעניין רוחני כלשהו יתבהר, מסייעת רוח הקודש לחברי הגוף המנהל, המייצגים את העבד הנאמן והנבון, להבין אמיתות מקראיות עמוקות שלא הובנו בעבר (מתי כ״ד:45; קור״א ב׳:13). כל חברי הגוף המנהל שוקלים אם צריך לעדכן הסברים מסוימים (מה״ש ט״ו:6). לאחר מכן הם מגיעים להחלטה, ואם יש צורך הם מפרסמים את ההסברים המעודכנים לטובת הכול (מתי י׳:27). עם הזמן מתעורר הצורך להבהיר פרטים נוספים, וגם אותם מסבירים בצורה גלויה וישירה (ראה התיבה ”הרוח מגלה בהדרגה מהו המקדש הרוחני”).
מפיקים תועלת מפעולתה של רוח הקודש בימינו
11. כיצד כל המשיחיים כיום מפיקים תועלת מכך שרוח הקודש חושפת את עמוקות האלוהים?
11 כל המשיחיים הנאמנים מפיקים תועלת מכך שרוח הקודש חושפת את עמוקות האלוהים. בדומה למשיחיים במאה הראשונה, גם אנו לומדים את מה שרוח הקודש עוזרת לנו להבין ומאוחר יותר נזכרים במידע ופועלים על־פיו (לוקס י״ב:11, 12). אין אנו זקוקים להשכלה חילונית נרחבת כדי להבין אמיתות רוחניות עמוקות המתפרסמות בספרות שלנו (מה״ש ד׳:13). כיצד נוכל לשפר את הבנתנו באשר לעמוקות האלוהים? תן דעתך למספר הצעות.
12. מתי עלינו להתפלל לקבלת רוח הקודש?
12 בקש בתפילה את רוח הקודש. לפני שאנו ניגשים ללמוד חומר רוחני, עלינו תחילה לבקש בתפילה את הנחיית רוח הקודש. חשוב שנעשה כן גם אם אנו נמצאים לבד או אם הזמן העומד לרשותנו קצר. תפילות אלה הנאמרות מתוך ענווה ודאי משמחות את ליבו של אבינו השמימי. כשם שציין ישוע, יהוה ייתן לנו את רוח הקודש בנדיבות אם נבקש אותה בכנות (לוקס י״א:13).
13, 14. כיצד ההתכוננות לאסיפות עוזרת לנו להבין את עמוקות האלוהים?
13 התכונן לאסיפות. כיתת העבד מספקת לנו ’אוכל בעיתו’. ”העבד” ממלא את תפקידו בכך שהוא מספק לנו ספרות מקראית ומארגן עבורנו תוכניות ללימוד המקרא במסגרת האסיפות. כאשר מחליט ”העבד” שיש לדון בחומר זה או אחר עם ”כל אגודת האחים”, אין זה אלא לאחר שהוא שקל את העניין בקפידה רבה (פט״א ב׳:17, ע״ח; קול׳ ד׳:16; יהד׳ 3). אנחנו פועלים בהתאם לרוח הקודש כאשר אנו עושים כל מאמץ ליישם את ההצעות הניתנות לנו (ההת׳ ב׳:29).
14 כאשר אנו מתכוננים לאסיפות המשיחיות, כדאי שנפתח את הפסוקים המוזכרים וננסה לחשוב כיצד כל פסוק מתייחס לנושא הנלמד. בדרך זו נוכל אט אט להעמיק את הבנתנו במקרא (מה״ש י״ז:11, 12). אם נפתח את הפסוקים במקרא, רוח הקודש תעזור לנו לזכור את תוכנם. בנוסף, הדבר יעזור לנו לזכור באיזה מקום בעמוד נמצא הפסוק כך שנדע למצוא אותו בעת הצורך.
15. מדוע עלינו להתעדכן בחומר היוצא לאור, וכיצד אתה עושה כן?
15 הייה מעודכן. יש מידע היוצא לאור בספרות שלנו אשר אינו נידון באסיפות, אך גם אותו מכינים לתועלתנו. אפילו בהוצאות המיועדות לציבור הוקדשה מחשבה עבורנו. בעולם סבוך ומורכב זה אנו נאלצים לעיתים קרובות לחכות למישהו או למשהו. אם נישא עימנו ספרות כלשהי שלא קראנו, או שקראנו רק באופן חלקי, נוכל לנצל הזדמנויות אלו כדי לקרוא בה. יש המקשיבים לקבצי שמע של הספרות שלנו בזמן שהם הולכים ברגל או במהלך נסיעה, וכך מתעדכנים בחומר החדש. כל החומר הזה הוכן לאחר מחקר קפדני והותאם לקורא הממוצע כדי שהקריאה בו תהיה מהנה. הוא עוזר לנו להבין דברים רוחניים יותר לעומק ולהגביר את הערכתנו כלפיהם (חב׳ ב׳:2).
16. איזו תועלת תצמח לנו אם נרשום את השאלות המתעוררות במוחנו ונבחן אותן לעומק?
16 הרהר. בזמן הקריאה במקרא או בספרות המקראית, הקדש זמן להרהורים בנקרא. בעודך עוקב אחר רצף הדברים שאתה קורא, אולי יתעוררו במוחך שאלות. תוכל לרשום אותן בצד ולחזור אליהן מאוחר יותר. אנו נוטים לבחון לעומק נושאים המעניינים אותנו. ההבנה שאנו רוכשים הופכת לחלק מאוצרנו האישי שממנו נוכל לדלות לכשנצטרך (מתי י״ג:52).
17. מה אתה למד במסגרת התוכנית הרוחנית המשפחתית או במסגרת הלימוד האישי?
17 הקצה זמן לתוכנית הרוחנית המשפחתית. הגוף המנהל עודד את כולנו להקדיש מדי שבוע ערב אחד או זמן אחר ללימוד אישי או ללימוד משפחתי. תוכנית האסיפות החדשה מאפשרת לנו ליישם עצה זו. מה אתה לומד בערבי המשפחה הרוחניים? יש הקוראים במקרא ולאחר מכן עורכים מחקר לגבי פסוקים שעוררו שאלות במוחם ורושמים הסברים קצרים במקרא שלהם. משפחות רבות חושבות ביחד כיצד יוכלו ליישם כמשפחה את החומר שלמדו. ישנם ראשי משפחות הבוחרים חומר המתאים לצורכי המשפחה או הקשור לנושאים או לשאלות שהמשפחה ביקשה לדון בהם. אין ספק שעם הזמן תמצא עוד ועוד נושאים אחרים שאותם תרצה ללמוד ולחקור.a
18. מדוע אל לנו להירתע מללמוד את האמיתות העמוקות שבדבר־אלוהים?
18 ישוע אמר שהרוח תשמש כעוזר. לכן אל לנו להירתע מללמוד את האמיתות העמוקות שבדבר־אלוהים. אמיתות אלה הן חלק מ”דעת אלוהים” היקרה ואנו נקראים לחקור אותן. (קרא משלי ב׳:1–5.) הן מגלות רבות על ”אשר הכין האלוהים לאוהביו”. ככל שנתאמץ להעמיק חקר בדבר יהוה, רוח הקודש תעזור לנו, שכן ’הרוח חוקרת הכול, אפילו את עמוקות האלוהים’ (קור״א ב׳:9, 10).
[הערת שוליים]
a ראה גם גליון שירות המלכות מאוקטובר 2008, עמוד 8.
השב על השאלות
• באילו שתי דרכים מסייעת לנו הרוח לחקור את ”עמוקות האלוהים”?
• באמצעות מי הבהירה הרוח אמיתות מקראיות עמוקות במאה הראשונה?
• כיצד רוח הקודש מבהירה דברים כיום?
• מה תוכל לעשות כדי להפיק תועלת מפעולתה של הרוח?
[תיבה בעמוד 22]
הרוח מגלה בהדרגה מהו המקדש הרוחני
בין ”עמוקות האלוהים” שנחשפו במאה הראשונה הייתה העובדה שהמשכן ובית המקדש הראשון והשני, אשר הוקמו מאוחר יותר, היוו סמל לממשות רוחנית גדולה הרבה יותר. פאולוס כינה ממשות זו ’המשכן האמיתי אשר כונן יהוה ולא אדם’ (עב׳ ח׳:2). היה זה מקדש רוחני גדול — מסגרת שבאמצעותה ניתן להתקרב לאלוהים על בסיס קורבנו וכהונתו של ישוע המשיח.
’המשכן האמיתי’ החל להתקיים ב־29 לספירה כאשר ישוע נטבל ויהוה קיבל אותו כמי שעתיד לשמש קורבן מושלם (עב׳ י׳:5–10). לאחר מותו ותחייתו, נכנס ישוע אל קודש הקודשים במקדש הרוחני והציג את ערך קורבנו ”לפני האלוהים” (עב׳ ט׳:11, 12, 24).
במקום אחר כתב השליח פאולוס שהמשיחיים המשוחים ’גדלים להיות היכל קודש ליהוה’ (אפ׳ ב׳:20–22). האם ההיכל הזה הוא למעשה ’המשכן האמיתי’ שתיאר השליח מאוחר יותר באיגרתו אל העברים? כך סברו משרתי יהוה במשך עשרות שנים. הם חשבו שמשיחיים משוחים החיים על הארץ נערכים להיות כ”אבנים” במקדשו השמימי של יהוה, כלומר בהיכלו (פט״א ב׳:5).
אולם לקראת שנת 1971, חברי הגוף המנהל המייצגים את כיתת העבד החלו להבין שלא ייתכן שההיכל שעליו דיבר פאולוס באיגרתו אל האפסים הוא מקדשו הרוחני הגדול של יהוה. אילו היה ’המשכן האמיתי’ מורכב ממשיחיים משוחים שהוקמו לתחייה, הוא היה בא לידי קיום רק לאחר תחייתם, שהחלה במהלך ”נוכחות האדון” (תסל״א ד׳:15–17, ע״ח). אך פאולוס ציין שהמשכן כבר היה קיים בימיו, שהרי כתב: ”זה משל לזמן הזה” (עב׳ ט׳:9).
לאחר השוואה מדוקדקת בין פסוקים אלו ואחרים, התברר שהמקדש הרוחני אינו נמצא בתהליך ’בנייה’, ושהמשיחיים המשוחים החיים על הארץ לא יהפכו להיות ”אבנים” המרכיבות את המקדש הרוחני. למעשה, המשיחיים המשוחים משרתים בחצר ובקודש של המקדש הרוחני ומקריבים לאלוהים מדי יום ”זבח תודה” (עב׳ י״ג:15).
[תמונה בעמוד 23]
כיצד נוכל להבין טוב יותר את ”עמוקות האלוהים”?