פרק שבעה־עשר
זיהוי עובדי אלוהים האמיתיים בעת הקץ
1. אילו מאורעות יוצאי דופן נועדו לקרות בימינו לקבוצה קטנה וחסרת ישע לפי הכתוב בדניאל ז׳?
קבוצה קטנה וחסרת ישע נופלת קורבן למתקפה אכזרית מצד מעצמת עולם אדירה. חבריה יוצאים מן המתקפה ללא פגע ומשתקמים, אך לא בכוחם הם, אלא בזכות יהוה אלוהים המוקיר אותם. דניאל ז׳ חוזה מאורעות אלה, שהתחוללו בראשית המאה ה־20. מי הם חברי קבוצה זו? בדניאל ז׳ הם מכונים ”קדושי עליון”, קדושיו של יהוה אלוהים, ונאמר עליהם שבסופו של דבר יהיו מלכים שותפים במלכות המשיח (דניאל ז׳:13, 14, 18, 21, 22, 25–27).
2. (א) איזה רגש מקנן ביהוה לגבי משרתיו המשוחים? (ב) איזה קו פעולה נבון ראוי לנקוט בזמנים אלה?
2 למדנו מדניאל י״א שמלך הצפון לא בא עד קצו אלא לאחר שאיים על נחלתם הרוחנית המוגנת של הנאמנים (דניאל י״א:45; השווה יחזקאל ל״ח:18–23). יהוה מגונן מאוד על נאמניו המשוחים. נאמר בתהלים ק״ה:14: ”ויוכח [יהוה] עליהם מלכים: ’אל תיגעו במשיחיי, ולנביאיי אל תָרֵעו’”. ודאי תסכים שאין זה אלא נבון מצד ’ההמון הרב’ הגדל להדק את קשריו עם הקדושים בימים טרופים אלה (ההתגלות ז׳:9; זכריה ח׳:23). ישוע המשיח המליץ לדמויי הכבש להתרועע עם אחיו הרוחניים המשוחים ולסייע להם בפעילותם (מתי כ״ה:31–46; גלטים ג׳:29).
3. (א) מדוע אין זה קל למצוא את תלמידיו המשוחים של המשיח ולדבוק בהם? (ב) כיצד יעזור לנו בכך הכתוב בדניאל י״ב?
3 אלא שהשטן, אויבו של אלוהים, פתח במתקפה רבתי נגד המשוחים. הוא ארגן דתות כזב, ומילא את העולם במשיחיים מזויפים. רבים הותעו, ואחרים פשוט נואשו מחיפושיהם אחר נציגי דת האמת (מתי ז׳:15, 21–23; ההתגלות י״ב:9, 17). גם מי שמצאו את ’העדר הקטן’ ונתחברו אליו חייבים להיאבק כדי לשמור על נאמנותם, משום שהעולם אינו חדל מניסיונותיו למוטט את אמונתם (לוקס י״ב:32). ומה איתך? האם מצאת את ”קדושי עליון” ואתה דבק בהם? היש בידך ראיות מוצקות לכך שמי שבעיניך נחשבים לבחירי אלוהים הם אכן בחיריו? בידי ראיות אלה לחזק את אמונתך ולתת בידך כלים לעזור לזולת למצוא את האמת למרות הבלבול הדתי הרווח כיום בעולם. פרק י״ב בספר דניאל עתיר בדעת מצילת־חיים.
השר הגדול נכנס לפעולה
4. (א) אילו שני דברים שונים חוזה דניאל י״ב:1 לגבי מיכאל? (ב) מה מסמלת בדרך כלל ’עמידת’ מלך בספר דניאל?
4 בדניאל י״ב:1 נאמר: ”ובעת ההיא יעמוד מיכאל, השר הגדול העומד על בני עמך”. פסוק זה חוזה שני דברים שונים לגבי מיכאל: האחד — שהוא ”עומד”, מה שמלמד על מצב נתון בפרק זמן מסוים; והשני — שהוא ”יעמוד”, מה שמלמד על מאורע שיתרחש באותו פרק זמן. תחילה אנו מעוניינים לדעת באיזו תקופה ”עומד [מיכאל] על בני [עמו של דניאל]”. אל תשכח שכאשר ישוע בשמים בתפקיד של שליט נקרא שמו מיכאל. המילה ”עומד” מזכירה לנו את שאר המקרים שהיא והטיותיה מוזכרות בספר דניאל, כשלרוב מדובר בפעולה שנוקט מלך, כגון עלייתו לשלטון (דניאל י״א:2–4, 7, 20, 21).
5, 6. (א) באיזו תקופה עומד מיכאל? (ב) מתי וכיצד ”יעמוד” מיכאל, ולְמה זה יוביל?
5 המלאך מצביע כאן בבירור על פרק זמן המוגדר גם בנבואות מקרא אחרות. ישוע כינה את העת שבה ימלוך בשמים עת ’נוכחותו’ (פארוסיה ביוונית) (מתי כ״ד:37–39, ע״ח). עת זו נקראת גם ”אחרית הימים” ו”עת קץ” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1; דניאל י״ב:4, 9). ראשיתה ב־1914, ומאז עומד מיכאל כמלך בשמים. (השווה ישעיהו י״א:10; ההתגלות י״ב:7–9.)
6 אם כן, מתי ”יעמוד” מיכאל? כאשר יקום ויֵצא לפעולה יוצאת דופן, מאורע הצפון בחיק העתיד. בהתגלות י״ט:11–16 מתואר ישוע בלשון הנבואה כמלך גיבור, המלך המשיח, הרוכב בראש צבא המלאכים ומשמיד את אויבי אלוהים. עוד נאמר בדניאל י״ב:1: ”והיתה עת צרה אשר לא נִהְיְתָה מהיות גוי עד העת ההיא”. המשיח הוא המוציא לפועל הראשי של משפטי יהוה, והוא שיביא עולם מרושע זה אל קצו ב’צרה הגדולה’ החזויה (מתי כ״ד:21; ירמיהו כ״ה:33; תסלוניקים ב׳. א׳:6–8; ההתגלות ז׳:14; ט״ז:14, 16).
7. (א) מהי תקוות הנאמנים ב”עת צרה” קרֵבה זו? (ב) מהו ספרו של יהוה, ומדוע חיוני להיכתב בו?
7 ומה יהיה בימים חשוכים אלה על המאמינים? נאמר לדניאל: ”בעת ההיא יימלט עמך, כל הנמצא כתוב בספר”. (השווה לוקס כ״א:34–36.) באיזה ספר מדובר? ביסודו של דבר מסמל הספר את העובדה שיהוה אלוהים זוכר את שמותיהם של עושי רצונו (מלאכי ג׳:16; עברים ו׳:10). השמות שכתובים בספר הם שמות האנשים המוגנים ביותר בעולם, שכן אלוהים פורש עליהם כנפיו. גם אם יאונה להם רע, יוכל יהוה להשיב את הנעשה, וכך יעשה. גם אם ימותו לפני ”עת צרה” קרובה זו, ישכנו לבטח בזיכרונו האינסופי של יהוה. הוא יזכור אותם ויקימם לתחייה במרוצת אלף שנות שלטונו של ישוע המשיח (מעשי השליחים כ״ד:15; ההתגלות כ׳:4–6).
קדושים ”יקיצו”
8. איזו תקווה נפלאה טמונה בדניאל י״ב:2?
8 בתקוות התחייה נוחם רב. דניאל י״ב:2 מזכיר זאת ומציין: ”ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם”. (השווה ישעיהו כ״ו:19.) מילים אלה מזכירות לנו את הבטחתו המרגשת של ישוע המשיח, הבטחת התחייה (יוחנן ה׳:28, 29). תקוות התחייה משמחת ביותר — חשוֹב על ידידים או בני־משפחה יקרים שנמצאים עתה בין המתים וישובו לחיים! אך הכתוב בדניאל דן בראש ובראשונה בתחייה מסוג אחר, תחייה שכבר התחוללה. האם זה אפשרי?
9. (א) מדוע הגיוני לצפות שדניאל י״ב:2 יתגשם באחרית הימים? (ב) באיזו מין תחייה דנה הנבואה, ומניין לנו?
9 שים לב להקשר. הפסוק הראשון בפרק י״ב עוסק כאמור בכל אחרית הימים ולא רק בקץ העולם. בעצם, רוב הפרק מתגשם בעת הקץ ולא בגן־העדן הארצי הממשמש ובא. האם התחוללה תחיית מתים בעת הקץ? השליח פאולוס כתב שתחיית ”השייכים למשיח” תתחולל ”ב[עת] נוכחותו” (ע״ח). הללו יקומו לחיים בשמים ”בלי כיליון” (קורינתים א׳. ט״ו:23, 52). איש מהם לא יקום לַ’חרפות ולדראון העולם’ המוזכרים בדניאל י״ב:2. האם יש תחייה מסוג אחר? במקרא עוטה לפעמים התחייה משמעות רוחנית. למשל, גם ביחזקאל וגם בספר ההתגלות יש קטעים נבואיים הדנים בהתחדשות רוחנית, בתחייה רוחנית (יחזקאל ל״ז:1–14; ההתגלות י״א:3, 7, 11).
10. (א) באיזה מובן קמה השארית המשוחה לתחייה בעת הקץ? (ב) באיזה מובן קמו חלק מן המשוחים ל’חרפות ודראון עולם’?
10 האם עובדי אלוהים המשוחים זכו להתחדשות רוחנית בעת הקץ? כן. ההיסטוריה מלמדת שמתקפה אדירה, המכוּונת נגד שארית קטנה של משיחיים נאמנים, שמה ב־1918 קץ לפעילותם המאורגנת, פעילות ההטפה. ואז ב־1919, בניגוד לכל הציפיות, הם שבו לחיים במובן הרוחני. עובדות אלה תואמות את תיאור התחייה שבדניאל י״ב:2. מאז ואילך, היו ש’הקיצו’ רוחנית, אולם לצערנו לא הכל נשארו בחיים מבחינה רוחנית. מי שהקיצו, אך בחרו לדחות את המלך המשיח ונטשו את עבודת אלוהים, הביאו על עצמם ’חרפות ודראון עולם’ ככתוב בדניאל י״ב:2 (עברים ו׳:4–6). לעומתם, המשוחים הנאמנים שהיטיבו לנצל את תקומתם הרוחנית, תמכו נאמנה במלך המשיח. נאמנותם מובילה, לדברי הנבואה, ”לחיי עולם”. חיותם הרוחנית לנוכח התנגדות עוזרת לזהותם בימינו.
’זוהרים ככוכבים’
11. מי הם ”המשכילים” כיום, ובאיזה מובן הם זוהרים ככוכבים?
11 שני הפסוקים הבאים בפרק י״ב בדניאל תורמים עוד יותר לזיהוי ”קדושי עליון”. בפסוק 3 אומר המלאך לדניאל: ”המשכילים יזהירו כזוהר הרקיע; ומצדיקי הרבים, ככוכבים לעולם ועד”. מי הם ”המשכילים” כיום? גם הפעם מצביעות הראיות על ”קדושי עליון”. שהרי מי השכיל להבין, פרט לשארית המשוחה הנאמנה, שמיכאל השר הגדול עומד כמלך מ־1914? חברי השארית זוהרים ”כמאורות” בעולם אפל רוחנית בכך שהם מבשרים אמיתות אלה ונוהגים כיאה למשיחיים (פיליפים ב׳:15; יוחנן ח׳:12). היטב ניבא עליהם ישוע: ”אז יזהירו הצדיקים כשמש בממלכת אביהם” (מתי י״ג:43).
12. (א) כיצד המשוחים ’מצדיקים רבים’ בעת הקץ? (ב) כיצד יהיו המשוחים ל”מצדיקי הרבים” ו’יזהירו ככוכבים’ באלף שנות שלטון המשיח?
12 דניאל י״ב:3 מלמד גם על הפעילות שבה יהיו המשיחיים המשוחים עסוקים בעת הקץ. הם יהיו ”מצדיקי הרבים”, כלומר ידריכו את הרבים ללכת באורחות צדק. השארית המשוחה ניגשה למלאכת איסוף שארית ה־000,144, שארית היורשים השותפים למשיח (רומים ח׳:16, 17; ההתגלות ז׳:3, 4). כאשר נשלם איסוף זה בצורה ברורה באמצע שנות ה־30’, הוחל באיסוף ”המון רב” של ”צאן אחרות” (ההתגלות ז׳:9; יוחנן י׳:16). גם ההמון הרב מאמינים בקורבן־הכופר של ישוע המשיח, ולכן הם טהורים בעיני יהוה. הם מונים כיום מיליונים, ותקוותם להינצל מהשמדתו הקרבה של עולם מרושע זה. ישוע ועימו 000,144 מלכים וכוהנים ירעיפו בזכות קורבן־הכופר רוב ברכות על עושי רצון אלוהים שעל הארץ, ויעזרו לכל המאמינים בקורבן זה להיפטר מן החטא התורשתי מבלי שיהיה לו זכר. הדבר יתרחש באלף שנות שלטון המשיח (פטרוס ב׳. ג׳:13; ההתגלות ז׳:13, 14; כ׳:5, 6). אז יהיו המשוחים בין ”מצדיקי הרבים” ו’יזהירו ככוכבים’ ברקיע במלוא מובן המילה. האם התקווה לחיות עלי־אדמות כנתין מלכות נהדרת זו, שבראשה המשיח ושותפיו, יקרה ללבך? זו זכות גדולה להכריז את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים לצד ה’קדושים’ (מתי כ״ד:14).
’משוטטים’
13. באיזה מובן היו דברי ספר דניאל סתומים וחתומים?
13 הודעת המלאך לדניאל, שראשיתה בדניאל י׳:20, נחתמת כעת בלבביות: ”ואתה דניאל, סתום הדברים וחתום הספר עד עת קץ. ישוטטו רבים ותִרבה הדעת” (דניאל י״ב:4). חלק ניכר ממה שכתב דניאל בהשראת אלוהים היה עלום וסתום לבני האדם, חתום ולא ברור. דניאל עצמו כתב: ”ואני שמעתי ולא אבין” (דניאל י״ב:8). במובן זה היה ספר דניאל חתום מאות שנים. ומה מצבו היום?
14. (א) מי ’משוטטים’ ב”עת קץ”, והיכן? (ב) מה מלמד שיהוה מברך ’שיטוט’ זה?
14 זו זכות לחיות ב’עת הקץ’ המוזכרת בספר דניאל. כמנובא, נאמנים רבים ’משוטטים’ ומעלעלים בדבר־אלוהים. והתוצאה? בברכת יהוה הִרבו אנשים דעת, את דעת האמת. עדי־יהוה המשוחים והנאמנים נתברכו והשכילו להבין דברים רבים. הם הבינו שבן האדם מָלך ב־1914, הם זיהו את החיות שבנבואות דניאל, הזהירו מפני ’השיקוץ המשומם’ ועוד כהנה וכהנה (דניאל י״א:31). מכאן שהידע הרב של ”קדושי עליון” גם הוא מזהה אותם. אלא שמתגלות לדניאל ראיות נוספות.
’מנופצים’
15. מהי שאלת המלאך, ואת מי היא מזכירה לנו?
15 כזכור, את ההודעות מאת המלאך קיבל דניאל על שפת ”הנהר הגדול” חידקל, המוכר גם בשם טיגריס (דניאל י׳:4). עתה הוא רואה שלושה מלאכים ואומר: ”וראיתי, אני דניאל, והנה שניים אחרים עומדים, אחד הנָה לשפת היאור ואחד הנָה לשפת היאור. ויאמר לאיש לבוש הבדים, אשר ממעל למימי היאור: ’עד מתי קץ הפלאות?’” (דניאל י״ב:5, 6) אפשר ששאלת המלאך מזכירה לנו שוב את ”קדושי עליון”, שהוגיעו את מוחם בראשית ’עת הקץ’, ב־1914, בשאלה מתי יתמלאו הבטחות אלוהים. התשובה מבהירה שהנבואה אכן דנה בהם.
16. מה מנבא המלאך, וכיצד הוא מדגיש שהתגשמות הנבואה ודאית?
16 וזה לשון סיפורו של דניאל: ”ואשמע את האיש לבוש הבדים, אשר ממעל למימי היאור, וירם ימינו ושמאלו אל השמים ויישבע בחֵי העולם: ’כי למועד, מועדים וחצי, וככלות נַפֵּץ יד עַם קודש, תכלינה כל אלה’” (דניאל י״ב:7). מדובר בעניין חשוב ביותר. אפשר שהמלאך נושא ידיו בשבועה כדי ששני המלאכים העומדים משני עברי הנהר הרחב יראו מחווה זו. כך הוא מדגיש שהתגשמות הנבואה ודאית לחלוטין. מה הם אפוא מועדים אלה? לא מסובך מדי לברר זאת, אולי אפילו פשוט משחשבת.
17. (א) מה הם הקווים המקבילים בין הנבואות בדניאל ז׳:25, דניאל י״ב:7 וההתגלות י״א:3, 7, 9? (ב) מה אורכם של השלושה וחצי מועדים או עידנים?
17 הנבואה דומה מאוד לשתי נבואות אחרות — האחת בדניאל ז׳:25 ובה דן הפרק התשיעי של ספר זה, והשנייה בספר ההתגלות י״א:3, 7, 9. שים לב לכמה קווים מקבילים. הנבואות מתרחשות בעת הקץ. שתיהן נוגעות לעובדי אלוהים הקדושים, ובשתיהן הם מצטיירים כמי שנרדפים ואינם מסוגלים לבשר את הבשורה לזמן מה. בכל אחת מהנבואות שבים עובדי אלוהים לחיים ולפעילות, על אפם וחמתם של רודפיהם, ובכל אחת מהן מוזכר כמה זמן נמשכים קשיי הקדושים. בשתי נבואות דניאל (ז׳:25 וי״ב:7) מוזכרות תקופות חופפות — ”עידן ועידנים וחצי עידן” ו”מועד, מועדים וחצי”. רוב חוקרי המקרא תמימי דעים שמדובר בשלושה וחצי מועדים או עידנים. פרק זמן זה מוגדר גם בספר ההתגלות, הפעם כ־42 חודש או 260,1 יום (ההתגלות י״א:2, 3). מכאן ששלושה וחצי המועדים או העידנים שבדניאל אינם אלא שלוש שנים וחצי, כשבכל שנה 360 יום. אך מתי מתחיל מניין ה־260,1 יום?
18. (א) מה מציין את סיומם של ה־260,1 יום לפי דניאל י״ב:7? (ב) מתי נתנפצה ”יד עַם קודש”, ואיך? (ג) מתי החל מניין ה־260,1 יום, וכיצד התנבאו המשוחים ”לבושי שקים” באותה תקופה?
18 מן הנבואה ברור מתי מסתיים מניין ה־260,1 יום — ”ככלות נַפֵּץ יד עַם קודש”. באמצע שנת 1918 הורשעו באשמות שווא מנהלים בכירים של חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים, ובהם נשיא החברה, ג׳. פ. רתרפורד, ונגזרו עליהם שנות מאסר רבות. קדושי האל בהחלט ראו איך פעילותם ’מתנפצת’ לרסיסים, ’ידם מנופצת’ ותש כוחם. שלוש שנים וחצי קודם לכן, בסוף שנת 1914, היתה קבוצת משוחים קטנה זו מוכנה נפשית להתקפה ולרדיפות העזות שנכונו לה. מלחמת העולם הראשונה פרצה וההתנגדות לפעילות גברה. הפסוק השנתי שנבחר לשנת 1915 התבסס על השאלה ששאל המשיח את תלמידיו: ”האם יכולים אתם לשתות את הכוס אשר אני עתיד לשתות?” (מתי כ׳:22) מה שנחזה בספר ההתגלות י״א:3 קם והיה. המשוחים עברו 260,1 ימים קודרים, שבהם התנבאו כשהם כביכול לבושי שקים. הרדיפות החריפו. חלקם נאסרו, אחרים הותקפו בידי אספסוף והיו שאף עונו. ב־1916, בעקבות מותו של צ׳. ט. ראסל, הנשיא הראשון של חברת המצפה, נפלה רוחם של רבים. ומה נועד להתרחש לאחר ימים חשוכים אלה שבסופם נהרגו הקדושים כארגון המפיץ את הבשורה?
19. כיצד נבואת ההתגלות י״א מחזקת את ביטחוננו כי לא לעד ינצרו המשוחים את לשונם?
19 הנבואה המקבילה שבספר ההתגלות י״א:3, 9, 11 מציינת ש’שני העדים’ נהרגים, ומוטלים ללא רוח חיים לפרק זמן קצר — שלושה ימים וחצי — בטרם באה בהם רוח חיים. גם הנבואה בדניאל י״ב מראה כי לא לעד ינצרו הקדושים את לשונם, וכי נכונה להם עבודה רבה.
’מתבררים ומתלבנים ונצרפים’
20. לאילו ברכות יזכו המשוחים שיעמדו בקשיים לדברי דניאל י״ב:10?
20 כאמור, דניאל כתב דברים אלה מבלי להבינם. הוא בוודאי תוהה אם הקדושים יישמדו בידי רודפיהם, ולכן שואל: ”מה אחרית אלה?” המלאך משיב: ”לך, דניאל, כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ. יתבררו ויתלבנו וייצרפו רבים. והרשיעו רשעים, ולא יבינו כל רשעים; והמשכילים יבינו” (דניאל י״ב:8–10). העתיד הצפוי לקדושים הוא ודאִי: הם לא יישמדו אלא יתלבנו ויתברכו במעמד טהור בפני יהוה אלוהים (מלאכי ג׳:1–3). שלא כרשעים הממאנים להבין דברים רוחניים, ישכילו הקדושים להבין דברים רוחניים, ולכן יהיו טהורים בעיני אלוהים. אך מתי יהיו כל אלה?
21. (א) מתי נועד להתחיל פרק הזמן שבדניאל י״ב:11, ובאילו תנאים? (ב) מה היה ”התמיד”, ומתי הוסר? (ראה מסגרת בעמוד 298.)
21 נאמר לדניאל: ”ומעת הוסר התמיד ולתת שיקוץ שומם, ימים אלף מאתיים ותשעים”. מכאן שמניין הימים נועד להתחיל בתנאים מסוימים. התנאי הראשון היה הסרת ”התמיד”,a שהיה קורבן יום יום (דניאל י״ב:11). על איזה קורבן דיבר המלאך? לא על קורבנות בעלי־חיים שהוקרבו במקדש ארצי כלשהו. אפילו המקדש שבירושלים היה רק ”בבואה של האמיתי”, של היכלו הרוחני הגדול של יהוה אשר מתפקד מאז היה המשיח לכהן גדול ב־29 לספירה. ההיכל הרוחני מסמל את המסגרת לעבודת אלוהים הטהורה, ואין צורך להקריב בו קורבנות חטאת דבר יום ביומו, שכן ’המשיח הוקרב פעם אחת לשאת חטאי רבים’ (עברים ט׳:24–28). עם זאת, כל המשיחיים האמיתיים מקריבים קורבנות בהיכל זה. השליח פאולוס כתב: ”בכל עת נקריבה בתיווכו [של המשיח] זבח תודה לאלוהים, כלומר, פרי שפתיים המודות לשמו” (עברים י״ג:15). מכאן שהתנאי הראשון לקיום הנבואה, הסרת ”התמיד”, התקיים באמצע שנת 1918, כאשר פעילות ההטפה כמעט פסקה לחלוטין.
22. (א) מהו ’השיקוץ השומם’, ומתי הוא ניתָן? (ב) מתי החל פרק הזמן שבדניאל י״ב:11, ומתי הסתיים?
22 ומתי התקיים התנאי השני? מתי ניתָן ”שיקוץ שומם”? מדיוננו בדניאל י״א:31 עולה שהשיקוץ היה חבר הלאומים, ולימים ארגון האומות המאוחדות. שניהם משוקצים משום שהוכרז שהם התקווה היחידה לשלום עלי־אדמות. וכך, הפכו בעיני רבים לתחליף למלכות אלוהים! הקמת החבר הוצעה רשמית בינואר 1919, ואז נתקיימו בעצם שני התנאים שבדניאל י״ב:11. יוצא מכך שה־290,1 יום ראשיתם בתחילת 1919 וסופם בסתיו 1922 (שבחצי הכדור הצפוני).
23. כיצד נטהרו הקדושים ונשתקמו במידה רבה עד תום ה־290,1 יום שעליהם נובא בדניאל י״ב?
23 האם באותה עת התבררו הקדושים והתלבנו בעיני אלוהים? בהחלט! במרס 1919 שוחררו נשיא חברת המצפה ועמיתיו מן הכלא, וכעבור זמן מה זוכו לחלוטין מאשמות השווא נגדם. היה נהיר להם שמלאכה רבה לפניהם, ועל כן לא התמהמהו, ומייד החלו לארגן כינוס שנערך בספטמבר 1919. אותה שנה יצא לאור לראשונה כתב־העת הנלווה לחוברת המצפה, שנקרא תור הזהב (היום עורו!). כתב־עת זה תמיד תמך בחוברת המצפה ויחד חשפו ללא חת את שחיתות העולם ועזרו למשרתי אלוהים להישמר נקיים. הקדושים נטהרו ונשתקמו במידה רבה עד תום ה־290,1 יום, ובאותה עת בערך, בספטמבר 1922, נערך בסידר פוינט אוהיו, שבארה״ב, כינוס שהיה לציון־דרך בתולדותיהם. בכינוס זה קיבלה פעילות ההטפה תנופה אדירה. אך נדרשה התקדמות נוספת, וגם זו נועדה להתרחש בפרק זמן מוגדר.
אשרי הקדושים
24, 25. (א) איזה פרק זמן מוזכר בדניאל י״ב:12, מתי החל כנראה ומתי הסתיים? (ב) מה היה מצבה הרוחני של השארית המשוחה בתחילת ה־335,1 יום?
24 מלאך יהוה חותם את הנבואה על קדושי עליון במילים: ”אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלוש מאות שלושים וחמישה!” (דניאל י״ב:12) המלאך אינו נותן קצה חוט לא לגבי ראשיתו של פרק זמן זה ולא לגבי סיומו. לפי ההיסטוריה, נראה שתקופה זו החלה בתום קודמתה. אם כך, ראשיתה בסתיו 1922 וסיומה בסוף אביב 1926 (שבחצי הכדור הצפוני). האם בתום תקופה זו היו הקדושים מאושרים? כן, מִטעמים רוחניים חשובים.
25 גם לאחר הכינוס ב־1922 (שתצלומו בעמוד הקודם) היו קדושים שעדיין הביטו בגעגועים אל העבר. המקרא וסדרת הספרים עיונים בכתבי־הקודש (אנג׳) מאת צ׳. ט. ראסל המשיכו לשמש כחומר הלימוד הבסיסי באסיפותיהם. ההשקפה הרווחת באותה תקופה היתה שב־1925 תתחולל תחיית־מתים ושהארץ תשוקם ותהיה לגן־עדן. רבים שירתו את אלוהים כשלנגד עיניהם תאריך מסוים, והיו שראו פחיתות כבוד בהטפת הבשורה הטובה. לא היו אלה ימי אושר, המצב היה עגום.
26. כיצד השתנה מצב המשוחים כשנקפו 335,1 הימים?
26 אך 335,1 הימים נקפו, ופני הדברים השתנו. פעילות ההטפה הודגשה, ונקבעו סידורים כדי שהכל יוכלו לבשר את הבשורה. כדי ללמוד את שיעור המצפה במתכונת שבועית, נוסדה לכך אסיפה. בחוברת המצפה מ־1 במרס 1925 (אנג׳) הופיע המאמר ההיסטורי ”הוּלדת אומה”, מאמר שהקנה לעם אלוהים הבנה עמוקה על מאורעות 1914–1919. אחרי שנת 1925 לא הוסיפו הקדושים לשרת את אלוהים כשלנגד עיניהם תאריך יעד קרוב וברור, אלא העמידו בראש מעייניהם את קידוש שם יהוה. אמת חשובה ביותר זו הובלטה יותר מתמיד בחוברת המצפה מ־1 בינואר 1926, במאמר ”מי יכבד את יהוה?” בכינוס שנערך במאי 1926 יצא לאור הספר גאולה (אנג׳). (ראה עמוד 302.) ספר זה היה הראשון בסדרת ספרים חדשה שנועדה להחליף את עיונים בכתבי־הקודש. הקדושים חדלו להביט לאחור, פניהם היו מועדות קדימה, למלאכה שנכונה להם. בתום 335,1 הימים היה האושר מנת־חלקם. כך נובא וכך היה.
27. כיצד ניתן לזהות בוודאות את משוחיו של יהוה מסקירת דניאל י״ב?
27 מובן שלא הכל החזיקו מעמד בתקופה סוערת זו, ועל כן מדגיש המלאך שחשוב ’לחכות’. מי שחיכו והחזיקו מעמד נתברכו עד מאוד, מה שעולה בעליל מסקירת דניאל י״ב. המשוחים שבו לחיים, הם קמו לתחייה רוחנית כמנובא. הם השכילו מאוד בדבר־אלוהים, הוסמכו ’לשוטט’ בו, ובהכוונת רוח־הקודש גם פיענחו סודות מקראיים עתיקי יומין. הם נתבררו וטוהרו רוחנית בידי יהוה, זהרו באור נגוהות ככוכבים. כך הצדיקו רבים, עזרו להם להיות צדיקים בעיני יהוה אלוהים.
28, 29. מה צריכה להיות החלטתנו הנחושה לקראת תום ’עת הקץ’?
28 כל המאפיינים הנבואיים הללו מצביעים על זהותם של ”קדושי עליון”. היש צידוק כלשהו שלא להכיר בהם ולא לדבוק בהם? ההמון הרב העובדים את יהוה לצד כיתת המשוחים הקטֵנה צפויים לברכות נאדרות. על כולנו לחכות לקיום הבטחות אלוהים (חבקוק ב׳:3). זה עשרות שנים שמיכאל, השר הגדול, עומד על עם אלוהים. עוד מעט קט יוציא מיכאל אל הפועל את משפט אלוהים על סדר זה. ומה יהיה עלינו כשיעשה כן?
29 התשובה לכך תלויה בנו, בהחלטתנו לשמור לו אמונים כבר עתה. בעזרת הפסוק האחרון בספר דניאל נוכל לחזק את נחישותנו לעשות זאת עתה, לקראת תום ’עת הקץ’. הפרק הבא בספר ידון בפסוק זה, ויעזור לנו לראות כיצד עמד דניאל לפני אלוהיו וכיצד ישוב ויעמוד לפניו בעתיד.
[הערת שוליים]
a מעניין לציין ש”התמיד” תורגם בתרגום השבעים כ”קורבן”.
מה הבנת?
• באיזו תקופה ”עומד” מיכאל, וכיצד ומתי ”יעמוד”?
• באיזו מין תחייה דן דניאל י״ב:2?
• אילו תאריכים מציינים את תחילתם ואת סופם של
השלושה מועדים וחצי המוזכרים בדניאל י״ב:7?
ה־290,1 יום המוזכרים בדניאל י״ב:11?
ה־335,1 יום החזויים בדניאל י״ב:12?
• כיצד עוזר לנו דניאל י״ב לזהות את עובדי יהוה האמיתיים?
[תיבה בעמוד 298]
הסרת התמיד
”התמיד” מוזכר חמש פעמים בספר דניאל, ועניינו זבח תודה, ”פרי שפתיים”, שעובדי יהוה אלוהים מקריבים לו דרך קבע (עברים י״ג:15). הסרת התמיד מנובאת בדניאל ח׳:11, י״א:31 וי״ב:11.
עַם יהוה נרדף עד צוואר בתחומי ”מלך הנגב” ו”מלך הצפון” בשתי מלחמות העולם (דניאל י״א:14, 15). ”התמיד” הוסר לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, באמצע שנת 1918, כשפעילות ההטפה כמעט פסקה כליל (דניאל י״ב:7). ’התמיד הוּרם’ למשך 300,2 יום במהלך מלחמת העולם השנייה על־ידי מעצמת העולם אנגלו־אמריקה (דניאל ח׳:11–14; ראה פרק 10 בספר זה). הוא אף הוסר בידי ’זרועות’ הנאצים לפרק זמן שאינו מוגדר בכתבי־הקודש (דניאל י״א:31; ראה פרק 15 בספר זה).
[טבלה/תמונות בעמוד 301]
פרקי זמן נבואיים בדניאל
שבעה עידנים (520,2 שנה): מאוקטובר 607 לפה״ס עד
דניאל ד׳:13, 22 אוקטובר 1914 לספירה
(הקמת מלכות המשיח.
ראה פרק 6 בספר זה.)
שלושה וחצי עידנים או מועדים מדצמבר 1914 עד יוני 1918
(260,1 יום): (עינוי המשיחיים המשוחים.
דניאל ז׳:25; י״ב:7 ראה פרק 9 בספר זה.)
300,2 עד ערב ובוקר: מ־1 או 15 ביוני 1938 עד
דניאל ח׳:14 8 או 22 באוקטובר 1944
(”המון רב” מופיע וגדֵל.
ראה פרק 10 בספר זה.)
70 שָׁבועים (490 שנה): מ־455 לפה״ס עד 36 לספירה
דניאל ט׳:24–27 (ביאת המשיח ושירותו עלי־אדמות.
ראה פרק 11 בספר זה.)
290,1 יום: מינואר 1919 עד
דניאל י״ב:11 ספטמבר 1922
(המשיחיים המשוחים שבים
לעילות ומתקדמים רוחנית.)
335,1 יום: מספטמבר 1922 עד מאי 1926
דניאל י״ב:12 (המשיחיים המשוחים מאושרים.)
[תמונות בעמוד 287]
משרתי יהוה בולטים הושלכו שלא כצדק לבית־הכלא הפדרלי באטלנטה, ג׳ורג׳יה שבארה״ב. משמאל לימין: (יושבים) א. ה. מקמילן, ג׳. פ. רתרפורד, וו. א. ון אמבורג; (עומדים) ג׳. ה. פישר, ר. ג׳. מרטין, ג׳. דצ׳קה, פ. ה. רוביסון, ק. ג׳. וודוורת
[תמונות בעמוד 299]
כינוסים שהיו ציון־דרך נערכו בסידר פוינט אוהיו, שבארה״ב, ב־1919 (למעלה) וב־1922 (למטה)
[תמונה על כל העמוד בעמוד 302]