ישוע — חייו ושליחותו
מבט מראש בתפארת המלכותית של המשיח
ישוע עצר בדרכו לקיסריה־פיליפי, ולימד את הקהל הרב יחד עם שליחיו. בנאומו, השמיע להם את ההודעה המפתיעה: ”אמן. אומר אני לכם, יש מן העומדים פה שלא יטעמו מוות עד כי יראו את בן־האדם בא במלכותו”.
’למה התכוון?’ תהו ודאי התלמידים לדעת. כעבור כשבוע־ימים, לקח איתו ישוע את פטרוס, יעקב ויוחנן, והם טיפסו יחד על הר גבוה. כפי הנראה, היתה זו שעת לילה משום שהתלמידים היו רדומים. בעוד ישוע מתפלל, השתנה מראהו לנגד עיניהם. פניו החלו לזהור כשמש ובגדיו הבהיקו כאור.
והנה, הופיעו שתי דמויות המזוהות כ”משה ואליהו”, והחלו לדבר על ’הסתלקותו שנועדה להתגשם בירושלים’. אותה ”הסתלקות” התייחסה, כנראה, למותו והקמתו לתחייה של ישוע. שיחה זו הוכיחה, איפוא, שמותו המשפיל לא היה מאורע שניתן היה להתחמק ממנו, כשם שחפץ פטרוס.
עתה, בהיותם ערים לחלוטין, הביטו התלמידים והקשיבו בהשתוממות רבה. אף־על־פי שהיה זה חזון, הוא נראה כל כך מוחשי עד שפטרוס החל ליטול בו חלק, באמרו: ”רבי, טוב שאנחנו כאן. אם תרצה אעשה פה שלוש סוכות, לך אחת, למשה אחת ולאליהו אחת”.
בעוד פטרוס מדבר, כיסה אותם ענן לבן ומתוך הענן נשמע קול שאמר: ”זה בני אהובי; אשר חפצתי בו. אליו תשמעון”. בשמעם את הקול, נפלו התלמידים על פניהם. אולם, ישוע ניגש אליהם ואמר: ”קומו ואל תפחדו!” כשקמו לא ראו איש זולת ישוע.
למחרת, ברדתם מן ההר, ציווה עליהם ישוע: ”אל תספרו את המראה לאיש עד אשר יקום בן־האדם מן המתים”. הופעתו של אליהו בחזון עוררה שאלה בקרב התלמידים. ”מדוע זה”, שאלו, ”אומרים הסופרים כי אליהו צריך לבוא תחילה?”
”אליהו כבר בא”, השיב ישוע, ”ולא הכירוהו”. ישוע התייחס ליוחנן המטביל, שמילא תפקיד דומה לזה של אליהו. יוחנן סלל את הדרך לקראת בואו של המשיח, כפי שעשה אליהו עבור אלישע.
עד כמה חיזק החזון את רוחם של ישוע והתלמידים כאחד! אותו חזון היה מעין מבט מראש בתפארתו המלכותית של המשיח. התלמידים ראו בעצם את ”בן־האדם בא במלכותו”, כפי שניבא ישוע שבוע קודם לכן. לאחר מותו של ישוע, ציין פטרוס באיגרתו שהם ’ראו במו־עיניהם את תפארת המשיח כשהיו עימו בהר הקודש’.
הפרושים ביקשו מישוע אות שיוכיח כי הוא האחד שהובטח במקרא כמלכו הנבחר של אלהים. הם לא זכו לכל אות מהסוג הזה. לעומתם, הורשו תלמידיו הקרובים של ישוע לראות את שינוי־מראהו המפואר של ישוע בתור אישור למהימנות הנבואות על המלכות. עקב כך, כתב פטרוס מאוחר יותר: ”אכן נתאשר לנו ביתר תוקף דבר הנבואה”. מתי ט״ז:28 עד י״ז:13; מרקוס ט׳:1–13; לוקס ט׳:27–37; פטרוס ב׳. א׳:16–19.
(מקור המאמר: 1988/1/1)
◆ כיצד ראו אחדים את המשיח בתפארת מלכותו בטרם טעמו את המוות?
◆ בחזון, על מה דיברו משה ואליהו עם ישוע?
◆ מדוע חיזק החזון את רוחם של התלמידים?