בחינה־עצמית לקראת ערב־הזיכרון

‏”‏אם נבחן את עצמנו לא נישפט.‏.‏.‏ כדי שלא נורשע.‏”‏ — קורינתים א׳.‏ י״א:‏31,‏ 32‏.‏

1.‏ ממה מעוניינים המשיחיים האמיתיים להימנע בכל תוקף,‏ ומדוע?‏

הדבר האחרון בו מעוניין המשיחי הוא להישפט משפט מרשיע על־ידי יהוה.‏ הפרת רצונו של ”‏שופט כל הארץ”‏ יכולה להביא ל’‏הרשעה עם העולם’‏,‏ ועקב כך לאובדן הזכות להיוושע.‏ הדבר נכון,‏ בין אם תקוותנו היא לחיות בשמים עם ישוע,‏ או לחיי־נצח בגן־עדן ארצי.‏ — בראשית י״ח:‏25;‏ קורינתים א׳.‏ י״א:‏32‏.‏

2,‏ 3.‏ באיזה תחום עלולים אנו להישפט כאשמים,‏ ומה אמר פאולוס על כך?‏

² באיגרתו הראשונה אל הקורינתים,‏ פרק י״א‏,‏ דן השליח פאולוס במצב בו עלולים אנו להגיע לידי משפט.‏ בו בזמן שהוא כיוון את הערותיו אל המשיחיים המשוחים,‏ הרי שעצותיו חשובות לכול,‏ במיוחד בעונה זו לפני ערב־הזיכרון.‏ עריכת חשבון־נפש יכולה לעזור לנו להשביע את רצונו של אלהים,‏ ולא להישפט כרשעים בעיניו.‏ בדונו בחגיגה השנתית של סעודת־הערב של האדון,‏ כתב פאולוס:‏

³ ”‏האדון ישוע בלילה שהוסגר בו,‏ לקח את הלחם,‏ ברך,‏ בצע אותו ואמר:‏ ’‏זה גופי הנבצע בעדכם,‏ זאת עשו לזכרוני.‏’‏ כן גם לקח את הכוס לאחר הסעודה ואמר:‏ ’‏הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי,‏ זאת עשו לזכרוני בכל עת שתישתו.‏’‏ הן בכל עת שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים את הכוס הזאת,‏ אתם מודיעים את מות אדוננו,‏ עד שיבוא.‏”‏ — קורינתים א׳.‏ י״א:‏23–26‏.‏

4.‏ מה ייערך בערב של ה־10 באפריל,‏ 1990?‏

⁴ לאחר שקיעת השמש ב־10 באפריל,‏ 1990,‏ יחגגו עדי־יהוה את ערב־הזיכרון לזכר מותו של ישוע.‏ בדרך־כלל,‏ כל קהילה תתאסף בנפרד,‏ כך שיהיה מקום גם לאנשים שטרם התחילו לשרת כעדי־יהוה.‏ איזו תכנית תיערך שם?‏ קודם,‏ יינתן נאום מקראי.‏ אזי,‏ לאחר תפילה,‏ תועבר המצה.‏ ואחרי תפילה נוספת תועבר הכוס.‏ במקום שכל זה יתנהל על־פי כללים ותהליכים נוקשים,‏ הרי שמספר המצות והכוסות,‏ והאופן בו יעבירו אותם בין הקהל,‏ נערך לפי הנסיבות המקומיות.‏ העיקר הוא שפריטים אלה יהיו בהישג־ידם של כל הנוכחים,‏ גם אם מרבית הנוכחים פשוט יעבירום הלאה,‏ מבלי ליטול מהם.‏ אם־כן,‏ מה הם הסמלים המועברים,‏ ומה משמעותם?‏ זאת ועוד,‏ במה עלינו לדון לפני מועד מיוחד זה,‏ כדי שנוכל ’‏לבחון את עצמנו’‏?‏

‏”‏זה גופי”‏

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ מה עשה ישוע בכיכר לחם?‏ (‏ב)‏ באיזה סוג של לחם השתמש?‏

⁵ קראנו כבר את ההוראות שפאולוס ’‏קיבל מאת האדון’‏ ביחס לערב־הזיכרון.‏ כמו־כן,‏ שלושה מכותבי ספרי־הבשורה,‏ אשר אחד מהם היה נוכח כשישוע יסד טקס זה,‏ כתבו על כך.‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״א:‏23;‏ מתי כ״ו:‏26–29;‏ מרקוס י״ד:‏22–25;‏ לוקס כ״ב:‏19,‏ 20‏)‏ קטעים אלה מציינים שישוע לקח קודם את הלחם,‏ התפלל,‏ ואחר בצע וחילק אותו.‏ מה היה אותו לחם?‏ במקביל לכך,‏ במה משתמשים כיום?‏ מה משמעו?‏ מה מייצג הוא?‏

⁶ בהישג־יד היו פריטים מסדר־הפסח,‏ אחד מהם מצות,‏ שאליהן התייחס משה כ”‏מצות,‏ לחם עוני”‏.‏ (‏דברים ט״ז:‏3;‏ שמות י״ב:‏8‏)‏ מצה עשויה מקמח־חיטים בלא שאור,‏ מלח או תבלינים.‏ מאחר שאין בה שאור,‏ היא שטוחה ופריכה;‏ יש צורך לבצעה לפרוסות בגודל מתאים לאכילה.‏ — מרקוס ו׳:‏41;‏ ח׳:‏6;‏ מעשי־השליחים כ״ז:‏35‏.‏

7.‏ באיזה סוג לחם משתמשים עדי־יהוה בערב־הזיכרון?‏

⁷ ישוע השתמש במצות בסעודת־הערב של האדון,‏ מכך שעדי־יהוה כיום עושים אותו הדבר.‏ מצות רגילות משמשות למטרה זו,‏ אם הן נטולות כל תוספת של לתת,‏ בצל,‏ או ביצים.‏ (‏קשה לכנות מצות המכילות מרכיבים כגון אלה ”‏לחם עוני”‏.‏)‏ כאפשרות אחרת,‏ יכולים זקני־הקהילה לבקש ממישהו לאפות מצות מבצק מורכב מקמח־חיטים ומים.‏ אם אין להשיג קמח־חיטים,‏ אפשר לאפות מצות מקמח שהוכן משעורים,‏ מאורז,‏ מתירס,‏ או מתבואה אחרת.‏ יש לרדד את הבצק עד דק ולאפותו בתבנית־אפייה בתוספת מעט שמן.‏

8.‏ כיצד משמשת המצה סמל נאות,‏ ומה מסמלת האכילה ממנה?‏ (‏עברים י׳:‏5–7;‏ פטרוס א׳.‏ ד׳:‏1‏)‏

⁸ המצות הולמות מטרה זו,‏ מאחר שאין הן מכילות כל שאור או שמרים,‏ המשמש בכתבי־הקודש כסמל לכיליון או חטא.‏ פאולוס יעץ בנוגע לאיש לא־מוסרי בקהילה:‏ ”‏מעט שאור מחמיץ את כל העיסה.‏ בערו את השאור הישן,‏ למען תהיו עיסה חדשה.‏ .‏.‏.‏ שהרי נזבח שה הפסח שלנו — המשיח.‏ לכן נחוגה לא בשאור ישן ולא בשאור הרוע והרשע,‏ אלא במצות התום והאמת.‏”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ה׳:‏6–8‏;‏ השווה מתי י״ג:‏33;‏ ט״ז:‏6,‏ 12‏.‏)‏ מצה מהווה סמל מתאים לגופו האנושי של ישוע,‏ כיון שהיה ”‏קדוש,‏ תמים,‏ טהור,‏ נבדל מחוטאים.‏”‏ (‏עברים ז׳:‏26‏)‏ ישוע היה נוכח שם בגופו האנושי המושלם,‏ כאשר אמר לשליחים:‏ ”‏קחו ואיכלו [‏לחם זה]‏,‏ זה גופי.‏”‏ (‏מתי כ״ו:‏26‏)‏ האוכל מן המצה מציין בכך שהוא מאמין בערכו של קרבן־הכופר של ישוע למענו,‏ ושהוא אישית בוטח בו.‏ אך,‏ כרוך בכך יותר מזה.‏

יין בעל משמעות

9.‏ באיזה סמל אחר יש להשתמש,‏ לדברי ישוע?‏

⁹ ישוע השתמש בסמל אחר:‏ ”‏לקח את הכוס,‏ ברך ונתן להם באמרו:‏ ’‏שתו ממנה כולכם,‏ כי זה דמי,‏ דם הברית [‏החדשה]‏ הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים.‏’‏”‏ (‏מתי כ״ו:‏27,‏ 28‏)‏ מה היה באותה כוס משותפת,‏ שאותה העביר לכל אחד מהם,‏ ומה משמעה לגבינו בעודנו בוחנים את עצמנו?‏

10.‏ כיצד החלו להשתמש ביין בסדר־הפסח?‏

¹⁰ כאשר מסר משה לראשונה פרטים על חג־הפסח,‏ לא הזכיר משקה כלשהו.‏ חוקרים רבים מאמינים שהיין הוכלל בסדר־הפסח במועד מאוחר בהרבה,‏ אולי במאה השנייה לפה״ס.‏a בכל מקרה,‏ השימוש ביין בסעודה זו היה כבר נפוץ במאה הראשונה לספירה,‏ וישוע לא התנגד לכך.‏ בעצם,‏ הוא השתמש ביין שהיה על שולחן הסדר,‏ כאשר יסד את הטקס לערב־הזיכרון.‏

11.‏ איזה סוג של יין הינו נאות לשימוש בסעודת־הערב של האדון?‏

¹¹ לאור העובדה שחג־הפסח חל זמן רב לאחר הבציר,‏ הרי ברור שישוע השתמש,‏ לא במיץ־ענבים שטרם החל לתסוס,‏ אלא ביין אדום,‏ שהיווה סמל מתאים ביותר לדמו.‏ (‏השווה ההתגלות י״ד:‏20‏.‏)‏ דמו של המשיח לא היה זקוק לכל תוספות,‏ לכן יין אדום רגיל מהווה סמל מתאים לכך,‏ במקום יין אשר הוסיפו לו ברֶנדי (‏כמו פורט,‏ שרי,‏ או מוסקאט)‏ או תבלינים (‏כמו ורמוט,‏ ’‏דובונה’‏,‏ או משקאות מְתַאַבְנִים רבים)‏.‏ עם זאת,‏ אל לנו להיות מודאגים יתר־על־המידה באשר לשיטת הכנת היין,‏ למשל,‏ באשר להוספת כמות כלשהי של סוכר במהלך ההתססה,‏ על־מנת להשיג טעם או חוזק אלכוהולי מסוימים,‏ או באם הוסיפו מעט גופרית במטרה למנוע את קילקולו.‏b קהילות רבות משתמשות ביין אדום רגיל (‏כמו,‏ למשל,‏ אדום עתיק,‏ שאטו־ווינדסור,‏ וכדומה)‏ או יין אדום פשוט תוצרת־בית.‏ היין והמצה אינם אלא סמלים,‏ לכן,‏ ניתן לקחת הביתה את מה שנותר,‏ ולהשתמש בהם כמזון ומשקה רגילים.‏

12.‏ בהתאם להסבר של ישוע,‏ מה מסמל היין?‏

¹² העובדה שישוע התייחס לדמו בליל הסדר,‏ באה להזכיר לנוכחים את דם השה שהותז על משקופי הדלתות במצרים.‏ אך,‏ שים לב לכך שישוע בעצם היקנה לו סמליות אחרת,‏ באמרו:‏ ”‏הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם.‏”‏ (‏לוקס כ״ב:‏20‏)‏ אלהים כרת את ברית־התורה עם עם־ישראל,‏ ברית שקיבלה תוקף בשפיכת דמן של בהמות שהוקרבו .‏ היתה הקבלה בין דם אותם קרבנות לבין דמו של ישוע.‏ שניהם היו כרוכים בברית עם ’‏עם’‏ המורכב מעובדיו.‏ (‏שמות כ״ד:‏3–8;‏ עברים ט׳:‏17–20‏)‏ ברית התורה הציבה לפני עם־ישראל את התוחלת שישמש ”‏ממלכת כהנים”‏.‏ (‏שמות י״ט:‏5,‏ 6‏)‏ אך,‏ כשעם־ישראל לא קיים את בריתו של יהוה,‏ אמר הוא שיחליף את ה”‏ברית הראשונה”‏ ב”‏ברית חדשה”‏.‏ (‏עברים ט׳:‏1,‏ 15;‏ ירמיהו ל״א:‏31–34‏)‏ כוס היין שישוע העביר בין שליחיו הנאמנים,‏ ייצגה את אותה ברית חדשה.‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ מה משמעות הזכות להיכלל בברית החדשה?‏ (‏ב)‏ מה מציין הפרט בכך שהוא נוטל מן הסמלים?‏

¹³ מהמשיחיים הזוכים לחלק בברית חדשה זו,‏ מורכב עם רוחני,‏ שהוא ”‏ממלכת כהנים”‏.‏ (‏גלטיים ו׳:‏16‏)‏ השליח פטרוס כתב:‏ ”‏אתם עם נבחר,‏ ממלכת כהנים וגוי קדוש,‏ עם סגולה,‏ למען תספרו תהילותיו של הקורא אתכם מחושך אל אורו הנפלא.‏”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9‏)‏ כתבי־הקודש מבהירים לאיזו ישועה הם זוכים — חיים בשמים בתור שותפים־לשלטון ביחד עם ישוע.‏ ההתגלות כ׳:‏6 מאשר זאת:‏ ”‏מאושר וקדוש מי שחלקו בתחייה הראשונה;‏ .‏.‏.‏ כי יהיו כהנים לאלהים ולמשיח ויימלכו איתו אלף שנים.‏”‏

¹⁴ בעצם,‏ לאחר שישוע הדריך את השליחים ליטול מן המצה והיין בעלי המשמעות הסמלית,‏ אמר להם שהם ’‏יאכלו ויישתו על שולחנו במלכותו,‏ ויישבו על כיסאות לשפוט את שנים־עשר שבטי ישראל.‏’‏ (‏לוקס כ״ב:‏28–30‏)‏ לפיכך,‏ משמעות הנטילה מן הסמלים היא יותר מאשר אמונה בקרבן־הכופר של ישוע.‏ על כל משיחי להאמין בקרבן־הכופר כדי לזכות בחיי־נצח,‏ בין אם בשמים ובין אם עלי־אדמות.‏ (‏מתי כ׳:‏28;‏ יוחנן ו׳:‏51‏)‏ אך,‏ הנטילה מן הסמלים מציינת שהאדם נכלל ב’‏ברית החדשה’‏,‏ היינו,‏ נבחר להיות עם ישוע במלכותו.‏

הצורך בחשבון־נפש במועד ערב־הזיכרון

15.‏ כיצד הציג ישוע תקווה חדשה לעובדי אלהים?‏

¹⁵ כפי שהבהיר המאמר הקודם,‏ לפני זמנו של ישוע לא היתה לעובדי אלהים הנאמנים כל תקווה לעלות השמיימה.‏ הם נשאו עיניהם לעבר זכייה בחיי־נצח על־פני כדור־הארץ,‏ משכנה המקורי של האנושות.‏ ישוע המשיח היה ראשון המוקמים לתחייה בתור רוח,‏ והוא נעשה הראשון מבין האנושות שנלקח השמיימה.‏ (‏אפסיים א׳:‏20–22;‏ פטרוס א׳.‏ ג׳:‏18,‏ 22‏)‏ פאולוס אישר זאת,‏ בכתבו:‏ ”‏מכיון שיש לנו ביטחון להיכנס אל הקודש בדם ישוע,‏ בדרך חדשה וחיה אשר הוא חנך לנו.‏”‏ (‏עברים י׳:‏19,‏ 20‏)‏ מי נועדו ללכת בעיקבות ישוע לאחר שפתח את הדרך הזאת?‏

16.‏ מה טמון בחיק העתיד למי שנוטלים מן המצה והיין?‏

¹⁶ בלילה בו יסד ישוע את סעודת־הערב של האדון,‏ אמר לשליחיו הנאמנים,‏ שהוא מכין להם מקום בשמים.‏ (‏יוחנן י״ד:‏2,‏ 3‏)‏ ישוע ציין גם שהאוכלים מהמצה והשותים מהכוס יהיו שותפים לו במלכותו ויישבו על כסאות במעמד של שופטים.‏ האם התייחס רק לשליחים?‏ לא,‏ כיון שמאוחר יותר נוכח השליח יוחנן לדעת שמשיחיים אחרים ינצחו,‏ ו’‏יישבו עם ישוע על כסאו’‏,‏ ושביחד הם ייעשו ל”‏ממלכת כהנים”‏ שתמלוך על כדור־הארץ כולו.‏ (‏ההתגלות ג׳:‏21;‏ ה׳:‏10‏)‏ יוחנן גם למד לדעת מהו המספר הכולל של המשיחיים ”‏הפדויים מן הארץ”‏ — 000,‏144.‏ (‏ההתגלות י״ד:‏1–3‏)‏ כיון שהם מהווים קבוצה קטנה יחסית,‏ ’‏עדר קטן’‏,‏ בהשוואה לרבים שעבדו את אלהים במהלך הדורות,‏ על כל אחד מהם לערוך בחינה־עצמית מיוחדת לקראת ערב־הזיכרון.‏ — לוקס י״ב:‏32‏.‏

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ איזה נוהג שלילי הפך למקובל אצל מספר משיחיים בקהילת קורינתוס?‏ (‏ב)‏ מדוע היוו אכילה ושתייה מופרזות דבר כה חמור?‏ (‏עברים י׳:‏28–31‏)‏

¹⁷ פאולוס העלה נקודה זו באיגרתו אל הקורינתים,‏ בעת שכמה מהשליחים היו עדיין בחיים,‏ וכאשר אלהים קרא למשיחיים ”‏להיות קדושים”‏.‏ דברי פאולוס מבהירים שנוהג שלילי התפתח שם בקרב אלה אשר הוטל עליהם ליטול מן הסמלים.‏ אחדים מהם סעדו לפני־כן,‏ והפריזו באכילה ושתייה,‏ דבר שגרם להם לנמנם,‏ במקום להיות ערניים.‏ כתוצאה מכך,‏ לא יכולים היו ”‏לנהוג הבחנה בגוף”‏,‏ כלומר גופו הפיסי של ישוע שיוצג על־ידי המצה.‏ האם היה זה כה חמור?‏ אכן כן!‏ בכך שנטלו מן הסמלים מבלי שיהיו ראויים לכך,‏ נעשו הם ’‏אשמים לגבי גוף האדון ודמו’‏.‏ אילו היו ערים מבחינה נפשית ורוחנית,‏ ’‏היו בוחנים את עצמם לגבי מה שהם,‏ ולא היו מורשעים בדין.‏’‏ — קורינתים א׳.‏ א׳:‏2;‏ י״א:‏20–22,‏ 27–31‏.‏

¹⁸ בחשבון־הנפש שערכו,‏ מה היה על אותם משיחיים לבחון בעצמם?‏ כיצד עשו זאת?‏ בעיקר,‏ חיוני היה שיעריכו אל־נכון,‏ בלבם ובמחשבותיהם,‏ את קריאתם להימנות עם 000,‏144 יורשי החיים השמימיים.‏ כיצד הבחינו הם בכך,‏ והאם על רבים כיום להסיק שהם שייכים לאותה קבוצה קטנה בה בחר אלהים במהלך הדורות מאז ימי השליחים?‏

19.‏ אילו נתונים מעניינים מובאים כאן ביחס לערב־הזיכרון של שנת 1989?‏

¹⁹ האמת היא,‏ שרק מיעוט קטן ביותר מבין המשיחיים כיום מבחינים בכך שזכו לקריאה זו.‏ בסעודת־הערב של האדון ב־1989,‏ למשל,‏ יותר מ־000,‏479,‏9 התכנסו בקהילות של עדי־יהוה סביב כדור־הארץ.‏ מהם כ־700,‏8 ציינו שלהם התקווה ’‏להיוושע אל המלכות השמימית.‏’‏ (‏טימותיוס ב׳.‏ ד׳:‏18‏)‏ הרוב הגדול — בעצם מיליוני משיחיים נאמנים ומבורכים אחרים,‏ אשר התכנסו עימם — הבחינו בכך שתקוותם הנכונה היא,‏ לחיות לנצח על־פני כדור־הארץ.‏

20.‏ כיצד נעשים חברי ה־000,‏144 מודעים לכך שהם בין ה’‏נקראים’‏?‏ (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏27‏)‏

²⁰ בחג־השבועות של שנת 33 לספירה,‏ החל אלהים לבחור את ה־000,‏144 המיועדים לחיים בשמים.‏ מאחר שאותה תקווה היתה חדשה,‏ ועובדי אלהים שחיו בתקופה הטרום־משיחית לא ידעו עליה כלל,‏ כיצד נועדו אותם נבחרים לדעת שזכו לחלק בתקווה זו?‏ הם מבחינים בכך עקב העדות הניתנת להם על־ידי רוח־הקודש של אלהים.‏ אין משמע הדבר שהם רואים את הרוח (‏אין היא אישיות)‏ או שיש להם חזיון בו הרוח יוצרת עימם קשר,‏ ואין הם שומעים קולות מתחום הרוחות.‏ פאולוס הסביר:‏ ”‏הרוח עצמה מעידה יחד עם רוחנו שבנים לאלהים אנו.‏.‏.‏ אזי יורשים:‏ יורשי נחלת אלהים וגם יורשים השותפים למשיח,‏ שכן סובלים אנו עימו כדי שגם נזכה לכבוד עימו.‏”‏ — רומיים ח׳:‏16,‏ 17‏.‏

21.‏ (‏א)‏ כיצד יודעים המשוחים שהוענקה להם התקווה השמימית?‏ (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏15–17‏)‏ (‏ב)‏ איזה מין אנשים הם המשוחים,‏ וכיצד מעידים הם,‏ בצניעות,‏ על תקוותם?‏

²¹ עדות או הבנה זו,‏ מכוונת את אורח־חשיבתם ותקוותם.‏ הם עודם בני־אנוש,‏ נהנים מן הדברים הטובים שבבריאתו הארצית של יהוה,‏ אך הכיוון העיקרי בחייהם ומה שמעסיק אותם,‏ הוא להיות יורשים־שותפים עם המשיח.‏ הם לא הגיעו להשקפה זו בדרך רגשית.‏ הם ממשיכים להיות אנשים רגילים,‏ מאוזנים בהשקפותיהם ובהתנהגותם.‏ אך,‏ כיון שקוּדשו על־ידי רוח אלהים,‏ הם משוכנעים באשר לאמיתות קריאתם,‏ ואין להם ספקות מתמידים באשר לכך.‏ ברור להם שישועתם תהיה לחיים בשמים אם יוכיחו עצמם נאמנים.‏ (‏תסלוניקים ב׳.‏ ב׳:‏13;‏ טימותיוס ב׳.‏ ב׳:‏10–12‏)‏ עקב הבנתם את משמעות קרבן־הכופר של ישוע לגביהם,‏ וההבחנה שהינם משיחיים משוחים ברוח,‏ הם נוטלים בצניעות מהסמלים בערב־הזיכרון.‏

22.‏ מה יבחינו לגבי עצמם מרבית הנוכחים בסעודת־הערב של האדון?‏

²² מרבית אלה שיתכנסו בצייתנות ב־10 באפריל,‏ אין להם תקווה זו,‏ כיון שאלהים לא משח אותם ברוח,‏ ולא קראם לחיים שמימיים.‏ כפי שכבר ציינּו,‏ החל אלהים לבחור את ה־000,‏144 בימי השליחים.‏ אך,‏ עם השלמת אותה קריאה,‏ יש לצפות לכך שלאחרים הבאים לעבדו,‏ תוענק התקווה שהיתה למשה,‏ לדוד,‏ ליוחנן המטביל,‏ ולנאמנים אחרים,‏ אשר מתו לפני שישוע פתח את הדרך לחיים בשמים.‏ מכך שמיליוני עובדים נאמנים ונלהבים כיום אינם נוטלים מהסמלים בערב־הזיכרון.‏ משיחיים אלה מבינים את מעמדם בפני אלהים,‏ עקב בחינה־עצמית,‏ במובן זה שהם מבינים מהי תקוותם הנכונה.‏ הם מפיקים תועלת מדמו וגופו של ישוע,‏ בכך שהם זוכים למחילה על חטאיהם,‏ ואחר יזכו בחיים עד־אין־סוף על־פני כדור־הארץ.‏ — פטרוס א׳.‏ א׳:‏19;‏ ב׳:‏24;‏ ההתגלות ז׳:‏9,‏ 15‏.‏

23.‏ מדוע יהווה ערב־הזיכרון אירוע רב־שמחה?‏ (‏השווה דברי־הימים ב׳.‏ ל׳:‏21‏.‏)‏

²³ הבה,‏ אם־כן,‏ נישא עינינוצפה בדריכות למועד המשמח שייערך ב־10 באפריל.‏ יהיה זה מועד בו נשתמש בכושר האבחנה שלנו,‏ וגם מועד לשמחה.‏ שמחה תהיה מנת־חלקם של מספר קטן בעלי התקווה השמימית,‏ אשר בצייתנות ובצדק יאכלו מן המצה ויישתו מן הכוס.‏ (‏ההתגלות י״ט:‏7‏)‏ שמחה תהיה גם למיליוני משיחיים מאושרים,‏ אשר באותו ערב יתבוננו מן הצד וילמדו,‏ ואשר תקוותם היא שיזכרו לנצח עלי־אדמות אותה חגיגה רבת־משמעות.‏ — יוחנן ג׳:‏29‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

מהי תשובתך?‏

◻ מדוע מעבירים מצה בערב־הזיכרון,‏ ומה מסמלת היא?‏

◻ מהי הכוס המועברת בסעודת־הערב של האדון,‏ ומה מסמלת היא?‏

◻ מדוע יש צורך בגילוי אבחנה בקשר עם הטקס הנערך בערב־הזיכרון?‏

◻ מדוע מצפה אתה בשמחה לערב־הזיכרון שייערך בקרוב?‏