’מעולם לא דיבר איש כמו שדיבר האיש הזה’
”כולם דיברו טובות עליו והתפלאו על דברי החן שיצאו מפיו” (לוקס ד׳:22).
1, 2. (א) מדוע המשרתים שנשלחו לעצור את ישוע חזרו בידיים ריקות? (ב) מניין לנו שלא רק המשרתים התרשמו מדבריו של ישוע?
המשרתים לא עמדו במשימה. הם נשלחו לתפוס את ישוע המשיח וחזרו בידיים ריקות. ראשי הכוהנים והפרושים תבעו הסבר: ”מדוע לא הבאתם אותו?” ובאמת, מדוע לא יכלו לעצור אדם שלא הגן על עצמו בכוח הזרוע? המשרתים השיבו: ”מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה”. הם כל כך התרשמו מן הדברים שאמר ישוע, עד שלא היו מסוגלים לעצור איש רודף שלום זהa (יוחנן ז׳:32, 45, 46).
2 לא רק אותם משרתים התרשמו מתורתו של ישוע. במקרא מסופר שהמונים נהו אחריו רק כדי לשמוע אותו מדבר. תושבי עירו התפלאו על ”דברי החן שיצאו מפיו” (לוקס ד׳:22). לא אחת הוא דיבר מתוך סירה אל המון שנאסף על שפת הכינרת (מרקוס ג׳:9; ד׳:1; לוקס ה׳:1–3). פעם אחת נשאר איתו ”עם רב” במשך מספר ימים, והאנשים אפילו לא אכלו (מרקוס ח׳:1, 2).
3. מהי הסיבה המרכזית לכך שישוע היה מורה מיוחד?
3 בזכות מה היה ישוע מורה טוב כל כך? האהבה היתה הסיבה המרכזית.b ישוע אהב את האמיתות שהסביר וגם אהב את האנשים שאותם לימד. אך הוא גם היה מיומן להפליא בשימוש בשיטות הוראה מסוימות. במאמרים הלימודיים שבהוצאה זו נדון בכמה מן השיטות היעילות שבהן השתמש, ונראה כיצד נוכל גם אנחנו ליישמן.
פשטות ובהירות
4, 5. (א) מדוע לימד ישוע בשפה פשוטה, ומה מיוחד בעובדה זו? (ב) כיצד ממחישה דרשת ההר את הפשטות שבה לימד ישוע?
4 אין זה נדיר שאנשים משכילים מדברים בשפה גבוהה הנשגבת מהבנת השומעים. אך אם אחרים לא יבינו את דברינו, כיצד יוכלו להפיק תועלת מן הידע שלנו? בתור מורה, ישוע מעולם לא דיבר במילים גבוהות ונשגבות. תאר לעצמך איזה אוצר מילים גדול היה לו. אך למרות הידע העצום שלו, הוא לא התמקד בעצמו אלא התחשב במאזיניו. הוא ידע שרבים מהם היו אנשים ”פשוטים ובלתי מלומדים” (מעשי השליחים ד׳:13). לכן כדי ללמדם, דיבר בשפה שתהיה מובנת להם. המילים אולי היו פשוטות, אך האמיתות שהביעו היו עמוקות מאוד.
5 ניקח לדוגמה את דרשת ההר, הכתובה במתי ה׳:3 עד ז׳:27. ייתכן שישוע נשא אותה ב־20 דקות בלבד. אולם ההוראה הטמונה בה מעמיקה ונוגעת לשורשם של עניינים כמו ניאוף, גירושים וחומרנות (מתי ה׳:27–32; ו׳:19–34). אין בה ביטויים מסובכים ונמלצים. השפה בדרשה זו מובנת וברורה אפילו לילדים! לכן אין תימה שכאשר סיים ישוע את דברו, ההמון — שכלל בוודאי עובדי אדמה, רועי צאן ודייגים — ’השתומם על תורתו’ (מתי ז׳:28).
6. הבא דוגמה לדבר פשוט אך מלא משמעות שאמר ישוע.
6 ישוע דיבר פעמים רבות במשפטים קצרים וברורים, והביע אמרות פשוטות אך בעלות משמעות רבה. הוא הטביע את בשורתו באופן בל יימחה על שכלם ועל לבם של מאזיניו. הנה כמה דוגמאות לכך: ”אין איש יכול לעבוד שני אדונים... אינכם יכולים לעבוד את האלוהים ואת הממון”. ”אל תשפטו למען לא תישָפטו”. ”בפירותיהם תכירו אותם”. ”לא הבריאים צריכים לרופא, אלא החולים”. ”כל האוחזים בחרב, בחרב יאבדו”. ”את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלוהים — לאלוהים”. ”טוב לתת מלקחת”c (מתי ו׳:24; ז׳:1, 20; ט׳:12; כ״ו:52; מרקוס י״ב:17; מעשי השליחים כ׳:35). עד היום, בחלוף כמעט 000,2 שנה, קל לזכור אמרות נבונות אלה.
שימוש בשאלות
7. מדוע השתמש ישוע בשאלות?
7 ישוע השתמש היטב בשאלות. פעמים רבות שאל שאלות, למרות שהיה חוסך בזמן אילו פשוט היה מסביר לקהל את הכוונה. אם כן, מדוע נקט ישוע בשיטה זו? לעתים הוא שאל שאלות נוקבות כדי לחשוף את מניעי מתנגדיו ולסכור את פיהם (מתי י״ב:24–30; כ״א:23–27; כ״ב:41–46). אך במקרים רבים הקדיש ישוע את הזמן לשימוש בשאלות על מנת להבהיר אמיתות שונות, כדי לגרום למאזיניו לומר את מה שעל לבם ובמטרה להמריץ ולהפעיל את חשיבתם של תלמידיו. נבחן שתי דוגמאות לכך, הנוגעות כל אחת לשליח פטרוס.
8, 9. כיצד נעזר ישוע בשאלות כדי להנחות את פטרוס אל המסקנה הנכונה באשר לתשלום מס המקדש?
8 אתה ודאי זוכר את המקרה שבו ניגשו גובי המס לפטרוס ושאלו אותו אם ישוע משלם את מס המקדש.d פטרוס, שלעתים הגיב בפזיזות, השיב, ”כן”. אך זמן קצר לאחר מכן שוחח איתו ישוע ואמר לו: ”’מה דעתך, שמעון, מלכי הארץ ממי הם לוקחים מכס ומס, מבניהם או מן הזרים?’ כשהשיב ’מן הזרים’, אמר לו ישוע: ’אם כן, הבנים פטורים’” (מתי י״ז:24–27). פטרוס היה אמור להבין את המסר שרצה ישוע להבהיר. מדוע?
9 בימי ישוע, היו בני האצולה פטורים ממס, כך שבתור בנו יחידו של המלך השמימי, שאותו עבדו בבית המקדש, לא הוטלה על ישוע החובה לשלם את המס. שים לב שבמקום לומר לפטרוס ישירות את התשובה, נעזר ישוע בשאלות ביעילות ובעדינות כדי שפטרוס יגיע למסקנה הנכונה, ואולי גם יכיר בצורך לחשוב טוב יותר לפני שהוא מדבר.
10, 11. כיצד הגיב ישוע לאחר שקיצץ פטרוס את האוזן של איש אחד בערב חג הפסח בשנת 33 לספירה, ומדוע תגובתו של ישוע ממחישה את מודעותו לערכן הרב של השאלות?
10 המקרה השני קשור למה שאירע בערב חג הפסח, בשנת 33 לספירה, כאשר בא המון לעצור את ישוע. התלמידים שאלו את ישוע אם עליהם להילחם כדי להגן עליו (לוקס כ״ב:49). מבלי לחכות לתשובה, קיצץ פטרוס בחרב את אוזנו של איש אחד (ייתכן שפטרוס התכוון לגרום לנזק חמור יותר). פטרוס פעל בניגוד לרצון אדונו, שהרי ישוע היה מוכן ומזומן להיעצר. מה היתה תגובתו של ישוע? באורך הרוח האופייני לו שאל את פטרוס שלוש שאלות: ”האם לא אשתה את הכוס שנתן לי האב?” ”שמא חושב אתה שאינני יכול לבקש מאבי ומייד ימציא לי יותר משנים־עשר לגיונות מלאכים? אבל כיצד יתקיימו דברי הכתובים שכך צריך להיות?” (יוחנן י״ח:11; מתי כ״ו:52–54).
11 חשוב לרגע על הנסיבות. ישוע היה מוקף בהמון זועם, וידע שמותו קרוב ושטיהור שם אביו וישועת המין האנושי מונחים על כתפיו. ובכל זאת, הוא הקדיש את הזמן כדי להבהיר לפטרוס אמיתות חשובות בעזרת שאלות. האם לא ברור מכך שישוע היה מודע לערכן הרב של השאלות?
גוזמאות ציוריות
12, 13. (א) מהי גוזמה? (ב) באיזו גוזמה השתמש ישוע כדי להראות עד כמה טיפשי להיטפל למגרעות השוליות של אחינו?
12 פעמים רבות במהלך שירותו נעזר ישוע בעוד שיטת הוראה טובה — הגוּזמה. הגוזמה היא הגזמה מכוּונת שמטרתה להמחיש רעיון. בעזרת גוזמאות שונות צייר ישוע בשכלם של מאזיניו תמונות שקשה מאוד לשכוח. נשים לב למספר דוגמאות.
13 כאשר הבליט ישוע בדרשת ההר את הצורך ’לא לשפוט’, אמר: ”מדוע אתה רואה את הקיסם אשר בעין אחיך ואינך שם לב לקורה אשר בעינך?” (מתי ז׳:1–3) האם אתה יכול לשוות בדמיונך את התמונה? אדם ביקורתי רוצה להוציא קיסם קטן מ’עינו’ של אחיו; הוא טוען שאחיו אינו מסוגל לראות את הדברים נכוחה כדי לשפוט היטב. אבל יכולתו של המבקר עצמו לשפוט לוקה בחסר בגלל ”קורה”, חתיכת עץ גדולה לתמיכה בגג. איזו דרך טובה להבליט בצורה בלתי נשכחת עד כמה טיפשי להיטפל למגרעות שוליות של אחינו, בעוד שלנו עצמנו יש מגרעות רציניות!
14. מדוע דבריו של ישוע על סינון היתוש ובליעת הגמל הם גוזמה מרשימה במיוחד?
14 במקרה אחר גינה ישוע את הפרושים וכינה אותם ”מורי דרך עיוורים העוצרים את היתוש במסננת ובולעים את הגמל” (מתי כ״ג:24). השימוש בגוזמה זו היה מרשים במיוחד. מדוע? הניגוד בין היתוש הזעיר ובין הגמל, שבתקופת ישוע נחשב בעיני האנשים לאחד מבעלי החיים הגדולים ביותר, היה יוצא דופן. אומרים כי דרושים בערך 70 מיליון יתושים כדי להגיע למשקל של גמל ממוצע! ישוע גם ידע שהפרושים נהגו לסנן יין דרך בד. אותם דקדקנים פעלו כך כדי שחלילה לא יבלעו יתוש ויהיו טמאים. אך יחד עם זאת, הם כאילו בלעו גמל שלם, שגם הוא טמא (ויקרא י״א:4, 21–24). המסר של ישוע היה ברור. הפרושים דקדקו כחוט השערה על קיום הדרישות השוליות ביותר בתורה והזניחו את הדברים החשובים יותר — ”את המשפט, את החסד ואת האמונה” (מתי כ״ג:23). היטב חשף ישוע את פרצופם האמיתי!
15. אילו לקחים לימד ישוע בעזרת גוזמאות?
15 ישוע נעזר פעמים רבות בלשון גוזמה במהלך שירותו. הנה כמה דוגמאות. ”אמונה [שגודלה] כגרגיר החרדל” ושביכולתה להזיז הרים — לא היתה דרך טובה יותר להדגיש שאפילו מעט אמונה יכולה להשיג הרבה (מתי י״ז:20). גמל גדל־ממדים המתאמץ לעבור דרך נקב מחט — גוזמה הממחישה היטב עד כמה קשה לאדם עשיר לשרת את אלוהים ובה בעת להמשיך לנהל אורח חיים חומרני (מתי י״ט:24). האינך מתרשם מן הביטויים המעניינים שבהם השתמש ישוע ומיכולתו להשיג מקסימום תוצאות במינימום מילים?
היגיון מוחץ
16. לאיזו מטרה ניצל ישוע את חריפות שכלו?
16 ישוע, שהיה בעל שכל מושלם, ידע להביא טיעונים הגיוניים להפליא בשיחותיו עם אחרים. אך הוא אף פעם לא ניצל לרעה את כישוריו המיוחדים. כאשר לימד, הוא תמיד רתם את חריפות שכלו לקידום האמת. לעתים הוא השתמש בהיגיון מוחץ כדי להפריך האשמות שווא שהטיחו בו מתנגדים דתיים, ובמקרים רבים נעזר בטיעונים הגיוניים על מנת ללמד את תלמידיו לקחים חשובים. נבחן כעת את מומחיותו של ישוע בשימוש בטיעונים הגיוניים.
17, 18. כיצד נעזר ישוע בהיגיון מוחץ כדי להפריך את האשמות השווא שהעלו נגדו הפרושים?
17 חשוב על מה שקרה כאשר ריפא ישוע איש עיוור ואילם שהיה אחוז שד. הפרושים, ששמעו מה שעשה, אמרו: ”זה איננו מגרש את השדים אלא בעזרת בעל־זבול [השטן] שר השדים”. שים לב שהפרושים הודו שדרושים כוחות על־טבעיים כדי לגרש את שדיו של השטן. אך כדי למנוע מן העם להאמין בישוע, הם ייחסו את כוחותיו לשטן. בתשובתו הראה להם ישוע שהם לא חשבו על הטיעון שלהם עד הסוף: ”כל ממלכה המפולגת בתוך עצמה סופה שהיא נחרבת, וכל עיר או בית המפולגים בתוך עצמם לא יחזיקו מעמד. אם השטן מגרש את השטן, כי אז התפלג בתוך עצמו ואיך תעמוד ממלכתו?” (מתי י״ב:22–26) ישוע כאילו אמר: ’אילו הייתי באמת שליח של השטן, כפי שאתם טוענים, ומפר את פעולות השטן, מכאן שהשטן פועל נגד עצמו ועד מהרה יפול’. האין זה היגיון מוחץ?
18 ישוע הוסיף לומר דברי טעם בעניין זה. הוא ידע שכמה פרושים גירשו שדים, לכן שאל שאלה פשוטה שפרקה אותם מנשקם: ”אם אני מגרש את השדים בעזרת בעל־זבול, בעזרת מי מגרשים אותם בניכם [תלמידיכם]?” (מתי י״ב:27) בעיקרו של דבר, טען ישוע, ’אם אני מגרש שדים בכוחו של השטן, תלמידיכם ודאי נעזרים באותו כוח כדי לעשות זאת’. מה כבר יכלו הפרושים לומר? הרי לא יעלה על דעתם להודות שתלמידיהם פועלים בכוחו של השטן. בעזרת היגיון מוחץ גימד ישוע את האשמתם לשיעור של טענה מגוחכת.
19, 20. (א) לאיזו מטרה חיובית השתמש ישוע בהיגיון? (ב) כיצד השתמש ישוע בהסברי קל וחומר כשהשיב לבקשת תלמידיו שילמדם להתפלל?
19 ישוע השתמש בהיגיון לא רק כדי לסכור את פי מתנגדיו; הוא גם הביא טיעונים משכנעים על מנת ללמד אמיתות מעודדות ומחממות לב אודות יהוה. פעמים רבות נעזר ישוע בהסברים שניתן לכנותם ”הסברי קל וחומר”. הללו סייעו למאזיניו להתקדם מהבנת עובדה ידועה לאמונה בדבר נוסף. נבחן רק שתי דוגמאות לכך.
20 כאשר ביקשו ממנו תלמידיו שילמדם להתפלל, סיפר ישוע על איש אחד, שבזכות ”העזתו” שכנע את ידידו לתת לו את מבוקשו. ישוע הוסיף ותיאר את נכונותם של ההורים ”לתת מתנות טובות” לילדיהם, ואז סיכם: ”הן אתם הרעים יודעים לתת מתנות טובות לבניכם, כל שכן האב שבשמים יתן את רוח הקודש למבקשים ממנו!” (לוקס י״א:1–13) ישוע הבהיר את הנקודה לאו דווקא בעזרת השוואה, אלא על דרך הניגוד. אם אפשר לשכנע ידיד סרבן למלא את מבוקשו של שכנו, ואם הורים לא־מושלמים דואגים לצורכי ילדיהם, קל וחומר שאבינו האוהב שבשמים יתן את רוח הקודש למשרתיו הנאמנים המתפללים אליו בענווה!
21, 22. (א) באיזו שיטת הסברה השתמש ישוע כשייעץ כיצד להתמודד עם דאגה מופרזת לדברים חומריים? (ב) מה ברור לנו אחרי שסקרנו כמה משיטות ההוראה של ישוע?
21 ישוע השתמש בשיטת הסברה דומה כאשר ייעץ כיצד להתמודד עם דאגה מופרזת לדברים חומריים. הוא אמר: ”התבוננו אל העורבים: אינם זורעים ואינם קוצרים. גם אסם או מחסן אין להם, ואלוהים מכלכל אותם. על אחת כמה וכמה חשובים אתם מן הציפורים! התבוננו אל השושנים, איך הם גדלים; אינם טווים אף אינם אורגים... אם ככה מלביש אלוהים את חציר השדה, אשר היום ישנו ומחר יושלך לתוך התנור, על אחת כמה וכמה אתכם, קטני אמונה!” (לוקס י״ב:24, 27, 28) אם יהוה דואג לציפורים ולפרחים, קל וחומר שידאג לצורכי משרתיו! הטיעון היה חזק אך גם מלא רוך, וללא ספק נגע אל לבם של מאזיניו של ישוע.
22 אחרי שעברנו על כמה משיטות ההוראה של ישוע, ברור לנו שאותם משרתים שלא עצרו את ישוע לא הגזימו באומרם: ”מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה”. אך שיטת ההוראה המוכרת ביותר של ישוע היא השימוש בדוגמאות או משלים. מדוע הוא נעזר בשיטה זו? בזכות מה היו הדוגמאות שלו כה יעילות? המאמר הבא יעסוק בשאלות אלה.
[הערות שוליים]
a המשרתים היו ככל הנראה שליחים מטעם הסנהדרין ותחת מרותם של ראשי הכוהנים.
b ראה המאמרים ”מופת נתתי לכם” ו”לכו אחרי” בהוצאת המצפה מ־15 באוגוסט 2002.
c את המשפט האחרון, שהוא ציטוט ממעשי השליחים כ׳:35, ציין רק השליח פאולוס, אף־על־פי שרוח הדברים באה לידי ביטוי בספרי הבשורה. ייתכן שהצהרה זו נאמרה לפאולוס (על־ידי תלמיד ששמע זאת מפי ישוע או על־ידי ישוע עצמו אחרי שקם מן המתים) או שהוא שמע אותה בחזון (מעשי השליחים כ״ב:6–15; קורינתים א׳. ט״ו:6, 8).
d על היהודים הוטל מס מקדש שנתי של שתי דרכמות (שכר של כשני ימי עבודה). הכסף שימש לאחזקת בית המקדש ולדאגה למלאכות השונות ולקורבנות שהועלו בעד העם.
האם אתה זוכר?
• אילו דוגמאות מראות שישוע לימד בפשטות ובבהירות?
• מדוע השתמש ישוע בשאלות כאשר לימד?
• מה הן גוזמאות, וכיצד השתמש בהן ישוע כשיטת הוראה?
• באילו טיעונים הגיוניים השתמש ישוע כדי ללמד את תלמידיו אמיתות מחממות לב על יהוה?
[תמונה בעמוד 9]
ישוע לימד בשפה פשוטה שאנשים מן השורה יכלו להבין
[תמונה בעמוד 10]
הפרושים ’עצרו את היתוש במסננת ובלעו את הגמל’