הנח לאמרותיו של ישוע להשפיע על גישתך
”מי ששְלחו האלוהים מדבר את דברי אלוהים” (יוח׳ ג׳:34).
1, 2. למה ניתן לדמות את דברי ישוע בדרשת ההר, ומדוע נוכל לומר כי דרשתו התבססה על ”דברי אלוהים”?
”כוכב אפריקה” הוא ככל הידוע אחד היהלומים המלוטשים הגדולים ביותר, ומשקלו 530 קראט — אבן חן יקרה בהחלט! אולם, אבני החן הרוחניות שבדרשת ההר שנשא ישוע יקרות פי כמה. ואין זה מפתיע, שהרי דבריו של המשיח מקורם ביהוה! במקרא נאמר על ישוע: ”מי ששלחו האלוהים מדבר את דברי אלוהים” (יוח׳ ג׳:34–36).
2 סביר להניח שדרשת ההר ארכה פחות מחצי שעה, אך היא הכילה 21 ציטוטים משמונה ספרים בתנ״ך. על כן היא מבוססת כל כולה על ”דברי אלוהים”. נראה כעת כיצד נוכל ליישם חלק מן האמרות הרבות ויקרות הערך המצויות בדרשה חוצבת הלהבות שנשא בנו אהובו של אלוהים.
”לך תחילה להתרצות לאחיך”
3. איזו עצה יעץ ישוע לאחר שהזהיר את תלמידיו מפני השפעות הכעס?
3 כמשיחיים אנחנו מאושרים ורודפי שלום מכיוון ששוכנת בנו רוח קודשו של אלוהים, וזו מניבה בנו פרי הכולל בתוכו שמחה ושלום (גל׳ ה׳:22, 23). ישוע לא רצה שתלמידיו יאבדו את שלומם ואת שמחתם, ועל כן הזהיר אותם מפני ההשלכות הקטלניות של כעס ממושך. (קרא מתי ה׳:21, 22.) לאחר מכן אמר: ”לכן אם תביא את קורבנך אל המזבח ושם תיזכר כי לאחיך דבר נגדך, עזוב את קורבנך שם לפני המזבח ולך תחילה להתרצות לאחיך ואחר כך בוא והקרב את קורבנך” (מתי ה׳:23, 24).
4, 5. (א) מהו ה’קורבן’ שאליו התכוון ישוע במתי ה׳:23, 24? (ב) עד כמה חשוב להתפייס עם אח שנפגע?
4 ה’קורבן’ עליו דיבר ישוע קיפל בתוכו את כל סוגי הזבחים והמנחות שהועלו במקדש בירושלים. קורבנות בעלי חיים, למשל, היו חשובים מכיוון שמשרתי יהוה נדרשו להקריב בעלי חיים כחלק מעבודתם אותו. ובכל זאת ישוע הדגיש דבר חשוב הרבה יותר — להתרצות לאח שנפגע לפני הקרבת הקורבן לאלוהים.
5 ”להתרצות” משמעו ’לבקש לפייס מישהו’. אם כן, מה הלקח שנוכל להפיק מדברי ישוע? כמובן, הלקח הוא שיחסינו עם רעינו משפיעים השפעה ישירה על יחסינו עם יהוה (יוח״א ד׳:20). ובאמת, קורבנות שהוקרבו לאלוהים בימי קדם היו חסרי משמעות אם המקריב אותם לא התייחס לרעיו כראוי (קרא מיכה ו׳:6–8).
תפקידה המרכזי של הענווה
6, 7. מדוע נדרשת ענווה במאמצים להשיב על כנם את יחסי השלום עם אח שפגענו בו?
6 סביר להניח שההתרצוּת לאח שנפגע תבחן את ענוותנו. אנשים ענווים אינם מתווכחים או רבים עם אחיהם לאמונה כדי לממש את מה שנתפס בעיניהם כזכותם. ויכוחים ומריבות כאלה יוצרים אווירה לא־בריאה — אווירה הדומה לזו ששררה בקרב המשיחיים בקורינתוס הקדומה. השליח פאולוס התייחס לאווירה זו והעלה נקודה מעוררת מחשבה: ”בעצם העובדה שאתם תובעים זה את זה למשפט, כבר הפסדתם. מדוע לא תבכּרו להיות מקופחים? מדוע לא תבכרו להיות נעשקים?” (קור״א ו׳:7).
7 ישוע לא אמר שעלינו ללכת אל אחִינו כדי לשכנעו שאנחנו צודקים ושהוא טועה. מטרתנו היא להשיב את יחסי השלום על כנם. להשכנת שלום, עלינו לבטא בכנות את שעל ליבנו. עלינו גם להכיר בכך שרגשותיו של הצד השני נפגעו. ואם טעינו, כדאי מאוד שנתנצל בענווה.
”אם עינך הימנית תכשיל אותך”
8. סכם את דברי ישוע במתי ה׳:29, 30.
8 בדרשת ההר יעץ ישוע עצה מועילה בנוגע למוסר. הוא ידע שאיברי גופנו הלא־מושלמים עלולים להשפיע עלינו בצורה שתסכן אותנו. לכן אמר: ”אם עינך הימנית תכשיל אותך, נקר אותה והשלך אותה ממך, כי מוטב לך שיאבד אחד מאיבריך משיושלך כל גופך לגיהינום. ואם ידך הימנית תכשיל אותך, קצץ אותה והשלך אותה ממך, כי מוטב לך שיאבד אחד מאיבריך מרדת כל גופך לגיהינום” (מתי ה׳:29, 30).
9. כיצד עלולות ’עיננו’ ו’ידנו’ ’להכשיל’ אותנו?
9 ה’עין’ שעליה מדבר ישוע מסמלת את היכולת למקד את תשומת ליבנו בדבר מסוים, וה’יד’ קשורה למה שאנחנו עושים בידינו. אם לא ניזהר, עלולים איברי הגוף הללו ’להכשיל’ אותנו ולגרום לנו להפסיק ’להתהלך עם אלוהים’ (בר׳ ה׳:22; ו׳:9). אם כן, כאשר אנו עומדים בפני פיתוי להמרות את פי יהוה, עלינו לנקוט פעולה חריפה, וכביכול לנקר את עיננו או לקצץ את ידנו.
10, 11. מה יכול לעזור לנו להימנע מאי־מוסריות מינית?
10 כיצד נוכל לרסן את עינינו מלהתמקד בדברים לא־מוסריים? ”ברית כרתי לעיניי”, אמר איוב ירא האלוהים. ”ומה אתבונן על בתולה?” (איוב ל״א:1) איוב היה גבר נשוי אשר החליט חד־משמעית לא להפר את חוקי המוסר שקבע אלוהים. זו צריכה להיות גישתנו בין אם אנו נשואים ובין אם אנו רווקים. על מנת שנוכל להימנע מאי־מוסריות מינית, עלינו לקבל את הדרכת רוח הקודש של אלוהים, אשר מניבה באוהביו ריסון עצמי (גל׳ ה׳:22–25).
11 כדי להימנע מאי־מוסריות מינית, מוטב שנשאל את עצמנו: ’האם אני מרשה לעיניי לעורר בי תיאבון לחומר לא־מוסרי שניתן למצוא בקלות בספרים, בטלוויזיה או באינטרנט?’ הבה נזכור גם את מילותיו של יעקב, אחד מתלמידי המשיח: ”כל איש מתנסה כאשר הוא נמשך ומתפתה בתאוותו שלו. אחרי כן תהרה התאווה ותלד חטא; והחטא כשיִשְלַם יוליד מוות” (יעקב א׳:14, 15). למעשה, אם אדם המוקדש לאלוהים ”מביט” ממושכות בבן המין השני מתוך מניעים לא־מוסריים, עליו לערוך שינויים רציניים, ממש כמו ניקור העין והשלכתה (קרא מתי ה׳:27, 28).
12. איזו עצה שיעץ פאולוס יכולה לסייע לנו להילחם בתאווֹת לא־מוסריות?
12 שימוש פסול בידינו עלול להוביל להפרה חמורה של עקרונות המוסר של יהוה, ולכן עלינו להיות נחושי החלטה להיוותר טהורים מבחינה מוסרית. היות שכך, אנחנו צריכים להישמע לעצתו של פאולוס: ”מותתו את האיברים השייכים לארץ, את הזנות והטומאה והזימה והתאווה הרעה, ואת החמדנות שאינה אלא עבודת אלילים” (קול׳ ג׳:5). המילה ”מותתו” מדגישה את הצעדים החריפים שיש לנקוט על מנת להילחם בתאווֹת הבשרים הלא־מוסריות.
13, 14. מדוע הכרחי שנימנע ממחשבות וממעשים לא־מוסריים?
13 סביר להניח כי אדם יסכים לעבור ניתוח לכריתת איבר מסוים כדי להציל את חייו. מן ההכרח ש’נשליך’ באופן סמלי את עיננו ואת ידנו כדי להימנע ממחשבות וממעשים לא־מוסריים, העלולים לעלות לנו בחיינו הרוחניים. הדרך היחידה להימלט מדין גיהינום — סמל לאבדון עולם — היא להישאר טהורים שכלית, מוסרית ורוחנית.
14 עקב החטא והאי־שלמות התורשתיים, נדרשים מאמצים לשמירת טוהר מוסרי. ”נוהג אני בקשיחות עם גופי ומשעבדו”, אמר פאולוס, ”שמא לאחר שאטיף לאחרים, אני עצמי אמצֵא פסול” (קור״א ט׳:27). הבה נהיה נחושים אפוא לנהוג על־פי עצתו של ישוע בנושא המוסר, ולעולם לא להרשות לעצמנו להתנהג בדרכים שיצביעו על חוסר הערכה כלפי קורבן הכופר שסיפק (מתי כ׳:28; עב׳ ו׳:4–6).
”תנו ויינתן לכם”
15, 16. (א) איזו דוגמה הציב ישוע בנתינה? (ב) מה כוונת דבריו של ישוע בלוקס ו׳:38?
15 דברי ישוע ודוגמתו הנעלה מעודדים את רוח הנתינה. הוא גילה נדיבות רבה בבואו אל הארץ לתועלת בני האדם הלא־מושלמים. (קרא קורינתים ב׳. ח׳:9.) מרצונו החופשי ויתר ישוע על תפארתו השמימית כדי להפוך לאדם ולתת את חייו עבור בני האדם החוטאים, אשר מקצתם יזכו לעושר בשמיים כיורשים השותפים לו במלכות (רומ׳ ח׳:16, 17). וישוע אכן עודד נדיבות כשאמר:
16 ”תנו ויינתן לכם; מידה יפה, דחוסה, גדושה ושופעת ייתנו בחיקכם, כי במידה שאתם מודדים יימדד לכם” (לוקס ו׳:38). המילים ”ייתנו בחיקכם” שאובות ממנהג שרווח בקרב חלק מן הסוחרים. הקונים יצרו קפל דמוי כיס בבגדם העליון, שאותו קשרו באבנט, והסוחרים מילאו את הקפל במרכולתם. אם נגלה נדיבות מכל הלב, ייתכן שנקבל בתמורה מידה יפה, אולי בשעה שנהיה אנו שרויים במחסור (קהלת י״א:2).
17. כיצד הציב יהוה את הדוגמה הנעלה מכול לנתינה, ואיזו נתינה יכולה לשמח את ליבנו?
17 יהוה אוהב את הנותנים בשמחה וגומל להם. הוא בעצמו הציב את הדוגמה הנעלה מכול כשנתן את בנו יחידו ”למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוח׳ ג׳:16). פאולוס כתב: ”הזורע בנדיבות יקצור בשפע. כל איש כפי שידבנו ליבו ייתן, לא מתוך צער או הכרח, שהרי את הנותן בשמחה אוהב אלוהים” (קור״ב ט׳:6, 7). אין ספק בכך שאם נשקיע זמן, כוחות ומשאבים למען קידום ענייני עבודת אלוהים האמיתית, יסב לנו הדבר שמחה וגמול רב (קרא משלי י״ט:17; לוקס ט״ז:9).
”אל תשמיע קול תרועה לפניך”
18. מה עלול לשלול מאיתנו ”שכר” מאת אבינו שבשמיים?
18 ”הישמרו מלעשות את צדקתכם לפני בני אדם מתוך כוונה שיראו אתכם; אם תעשו כן, אין לכם שכר אצל אביכם שבשמיים” (מתי ו׳:1). בהתייחסו ל’צדקה’, התכוון ישוע להתנהגות העולה בקנה אחד עם רצון אלוהים. הוא לא התכוון שאסור אף פעם לעשות לעיני הבריות מעשים הנושאים חן בעיני אלוהים, שהרי הוא אמר לתלמידיו להאיר את ’אורם לפני בני אדם’ (מתי ה׳:14–16). אך ’לא יהיה לנו שכר’ אצל אבינו שבשמיים אם נעשה דברים ’מתוך כוונה שיראו אותנו’ ויעריצו אותנו, כשחקנים על בימת תיאטרון. אם נפעל מן המניעים הללו, לא ניהנה מיחסים הדוקים עם אלוהים או מן הברכות הנצחיות שיתלוו לשלטון המלכות.
19, 20. (א) למה התכוון ישוע כשדיבר נגד ’השמעת קול תרועה’ בעשיית ”מעשי חסד”? (ב) באיזה מובן אין אנו נותנים לשמאלנו לדעת את אשר עושה ימיננו?
19 אם תהיה לנו הגישה הנכונה, נפעל על־פי עצתו של ישוע: ”לכן בעשותך מעשי חסד אל תשמיע קול תרועה לפניך כמו שעושים הצבועים בבתי הכנסת וברחובות כדי שיכבדו אותם הבריות. אמן אומר אני לכם, שכרם איתם” (מתי ו׳:2). ”מעשי חסד” היו תרומות לעזרת הנזקקים. (קרא ישעיהו נ״ח:6, 7.) ישוע ושליחיו החזיקו בקוּפה משותפת שנועדה לעזור לעניים (יוח׳ י״ב:5–8; י״ג:29). הואיל ואנשים לא באמת תקעו בחצוצרה כשנתנו נדבה למעוטי היכולת, ניתן להסיק כי ישוע השתמש בלשון גוזמה כשאמר שאל לנו ’להשמיע קול תרועה’ לפנינו בעשותנו ”מעשי חסד”. אל לנו לפרסם ברבים את מעשי הנתינה שלנו כמו שעשו הפרושים. ישוע כינה אותם צבועים כי הם עשו פומבי לנדבותיהם ”בבתי הכנסת וברחובות”. ”שכרם” של אותם צבועים היה ”איתם”. קריאות ההלל שקיבלו מבני אדם ואולי גם המושבים הראשונים בבתי הכנסת לצד רבנים ידועי שם היו כל שכרם — מיהוה הם לא יקבלו לא כלום (מתי כ״ג:6). אולם, כיצד היה על תלמידי המשיח לנהוג? ישוע אמר להם, וגם לנו:
20 ”ואתה בעשותך מעשה חסד אל תדע שמאלך את אשר עושה ימינך, למען יהיו חסדיך בסתר ואביך הרואה במסתרים יגמול לך” (מתי ו׳:3, 4). בדרך כלל ידינו עובדות יחדיו. לכן אין אנו נותנים לשמאלנו לדעת את אשר עושה ימיננו במובן זה שאין אנו מפרסמים ברבים את מעשי החסד שלנו ואף לא בקרב מי שקרובים אלינו כקרבת היד השמאלית לימנית.
21. מה כרוך בשכר שמעניק ”הרואה במסתרים”?
21 אם לא נתפאר בנדבנותנו, יהיו ’מעשי החסד’ שאנו עושים נסתרים מעיני הבריות. או אז יגמול לנו אבינו, ”הרואה במסתרים”. מנקודת מבטו של האדם, אבינו השמימי מצוי ”במסתרים”, משום שהוא שוכן בשמיים ונסתר מעיני כול (יוח׳ א׳:18). יהוה, ”הרואה במסתרים”, גומל לנו בין היתר בזה שהוא מאפשר לנו לרקום עימו יחסים הדוקים וסולח על חטאינו, ובנוסף לכך הוא יעניק לנו בעתיד חיי עולם (מש׳ ג׳:32; יוח׳ י״ז:3; אפ׳ א׳:7). זהו שכר טוב פי כמה מקבלת שבחים מבני אדם!
דברי חמדה שיש לנצור
22, 23. מדוע עלינו לנצור את אמרותיו של ישוע?
22 דרשת ההר אכן משובצת יהלומים רוחניים יפהפיים ומרובי פאות. היא בהחלט מכילה מילים יקרות ערך שבכוחן לשמח את ליבנו אף בעולם סוער זה. כן, נהיה מאושרים אם ננצור את אמרותיו של ישוע ונניח להן להשפיע על גישתנו ועל אורח חיינו.
23 כל ה”שומע” ו”עושה” את מה שלימד ישוע יבורך. (קרא מתי ז׳:24, 25.) לפיכך, הבה נהיה נחושי החלטה להיענות לעצת ישוע. דברים נוספים שאמר ישוע בדרשת ההר יידונו במאמר החותם את סדרת המאמרים.
השב על השאלות
• מדוע חשוב להתפייס עם אח שנפגע?
• כיצד נוכל למנוע מ’עיננו הימנית’ להכשיל אותנו?
• מה צריכה להיות גישתנו באשר לנתינה?
[תמונה בעמוד 11]
כמה טוב ”להתרצות” לאח שנפגע!
[תמונות בעמודים 12, 13]
יהוה מברך את הנותנים בשמחה