פתיחת הדרך בחזרה אל גן־העדן
”השיב לו ישוע: ’אמן. לך אומר אני, היום, איתי תהיה בגן־עדן.’” — לוקס כ״ג:43.
1, 2. (א) מה משמע הביטוי ”גן־עדן”, וכיצד ניתן לתאר את גן־העדן המקורי? (ב) כיצד מתורגם הביטוי ”גן־עדן” בכתבי־הקודש המשיחיים?
המשפחה האנושית החלה את קיומה בגן־עדן. במה שנוגע לבריאת האדם, אנו קוראים בספר הראשון שבתנ״ך: ”וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה, וייפח באפיו נישמת־חיים, ויהי האדם לנפש חיה. ויטע יהוה אלהים גן בעדן, מקדם, וישם שם את האדם אשר יצר.” (בראשית ב׳:7, 8) השם ”עדן” משמעו ”הנאה”, ולכן היה גן־העדן גן נרחב של עדנה והנאה, שבו צדדים יפים רבים.
2 בשפה היוונית, משמשת המלה פַרַדיסוֹס, הדומה למונח העברי ”פרדס”, כתרגום לביטוי העברי ”גן־עדן”. כתבי־הקודש המשיחיים, מספר מתי עד להתגלות, נכתבו בשפה היוונית, ובמלה יוונית זו השתמשו כאשר העלו על הכתב את דברי האדון ישוע המשיח, כאשר נשא את עונש המוות על עמוד־הוקעה בגלגלתא, ב־י”ד בניסן של שנת 33 לספירה.
ישוע מבטיח גן־עדן לפושע
3. (א) מה ביקש הפושע האוהד מישוע? (ב) מה גילתה בקשתו של הפושע באשר לאמונתו לגבי ישוע?
3 אותה עת, הוקעו יחד עם ישוע, שני פושעים. אחד מהם חדל לגדף את ישוע, בזמן שהגנב השני, אשר הוקע לצידו האחר של ישוע, המשיך לזלזל בו. הפושע האוהד פנה ואמר: ”ישוע, אנא זכור אותי כאשר תיכנס למלכותך,” ובכך הביע הוא אמונה שישוע, למרות היותו תלוי לצידו, אכן נועד לזכות בממלכה לעתיד לבוא. (לוקס כ״ג:42; מרקוס ט״ו:32) עד כמה זה נגע ודאי ללבו של האדון ישוע! אותו פושע ידידותי הביע את אמונתו שישוע המשיח היה אדם חף־מפשע, ולכן לא ראוי לעונש כה חמור, הוקעה שקלון פומבי היה כרוך בה. (לוקס כ״ג:41) הוא הראה על־ידי בקשתו, שהוא האמין שישוע יוקם לתחייה מן המתים ויבוא אל מלכותו. הפושע גילה גם אמונה, שהוא עצמו יוכל לקום לתחייה, ושישוע יהיה זה אשר יקרא לו מעם המתים ויעניק לו, ברוב־חסדו, חיים מחודשים עלי־אדמות.
4. כיצד השיב ישוע על בקשתו של הפושע, דבר שהצביע על מה?
4 כאשר אמר לו ישוע: ”אמן. לך אומר אני, היום, איתי תהיה בגן־עדן,” הוא הצביע על תחייה של אותו פושע אוהד. בזה היתה, ודאי, משום נחמה מהותית לפושע אשר גילה אמונה. על־מנת שתחייתו של אותו איש תתאפשר, היה ישוע חייב לקום לתחייה לפני־כן. אזי, בהפעלת כוחו, מטעם אלהים, להחיות את המתים, יקרא ישוע גם לאותו פושע, לחזור מעם המתים, ביום בו יוקם עולם האנושות לתחייה. — לוקס כ״ג:43; יוחנן ה׳:28, 29; קורינתים א׳. ט״ו:20, 23; עברים ט׳:15.
5, 6. (א) מה פקד המושל פונטיוס פילטוס לכתוב מעל לראשו של ישוע המוקע? (ב) באיזו שפה, קרוב לוודאי, דיבר ישוע אל הפושע?
5 באיזו שפה העניק ישוע הבטחה זו? אותה עת היו בשימוש מספר שפות. דבר המעיד על כך היתה פקודתו של הנציב פונטיוס פילטוס לכתוב מעל לראשו של ישוע המשיח בעת הוקעתו, כשהוא מזהה אותו, למען יוכלו כל העוברים ושבים לקרוא את זהותו. הכתוב ביוחנן י״ט:19, 20 מציין: ”פילטוס כתב שלט וקבע אותו על הצלב [עמוד־ההוקעה, ע״ח], וזה לשון הכתוב: ’ישוע מנצרת, מלך היהודים.’ את הכתובת הזאת קראו יהודים רבים, כי מקום צליבתו [הוקעתו] של ישוע היה קרוב לעיר והכתובת היתה בעברית, ברומית [לטינית] וביוונית.”
6 בהיוולדו בבית־לחם לאמו הבתולה, מרים, נולד ישוע יהודי או עברי. בהתאם לכך, בעת הטפתו במרוצת שלוש שנים וחצי בארץ הולדתו, כנראה מסר את הבשורה בשפה בה דיברו היהודים דאז, היינו, עברית. לכן, כאשר הבטיח ישוע את אשר הבטיח לפושע האוהד, הוא דיבר, קרוב לוודאי, בעברית. אם כן, הוא השתמש בביטוי העברי ”גן־עדן” כאשר התייחס לתקווה שהציב לפניו, אותו הביטוי המופיע בבראשית ב׳:8. שם, משתמש הנוסח היווני של תרגום השבעים של כתבי־הקודש במלה פַרַדיסוֹס, כתרגום למלה המקורית ”גן”.
7. כיצד זכה ישוע לתפארת, כאשר הוקם לתחייה?
7 ישוע הוקם לתחייה מן המתים ביום השלישי שלאחר הוקעתו, או ב־ט”ז בניסן. כעבור ארבעים יום, הוא חזר השמיימה, אל מישכנו המקורי, אך עתה במעמד נעלה יותר. (מעשי־השליחים ה׳:30, 31; פיליפים ב׳:9) הוא עטה עתה אלמוות, סגולה אשר אותה חלק עם אביו השמימי. יהוה אלהים היה בעל האלמוות היחיד, עד להקמתו לתחייה של ישוע מעם המתים, באותו יום ראשון, ט״ז בניסן. — רומיים ו׳:9; טימותיוס א׳. ו׳:15, 16.
הכופר סולל את הדרך
8. מה היתה מטרתו המקורית של יהוה בנוגע לכדור־הארץ, ומה מראה שהוא דבק באותה מטרה?
8 כל אלה היו צעדים לקראת הגשמת מטרתו של אלהים, לעטות את כדור־הארץ כולו ביופי גן־עדני, כלומר, להפכו לגן־עדן כל־עולמי. (בראשית א׳:28; ישעיהו נ״ה:10, 11) בקורינתים א׳. ט״ו:45, כינה השליח פאולוס את ישוע בשם ”אדם האחרון”. תואר זה מציין שאלהים דבק במטרתו המקורית במה שנוגע לכדור־הארץ, ושמישהו יגשים את המטרה שאותה לא הצליח אדם הראשון להגשים.
9. מה סיפק ישוע כדי לפתוח את הדרך חזרה אל גן־העדן?
9 פאולוס הסביר שישוע סיפק ”כופר בעד הכל”. (טימותיוס א׳. ב׳:6) ישוע המשיח עצמו אמר: ”כשם שבן־האדם לא בא כדי שישרתוהו אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים.” הדבר נועד לאפשר לכל מי שיגלה אמונה בישוע המשיח, לזכות בחיי־נצח. — מתי כ׳:28; יוחנן ג׳:16.
10. (א) מה קבע אלהים לגבי מספר מוגבל של בני־אנוש שנועדו לזכות לחסד מיוחד? (ב) מתי החלה בחירת ”העדר הקטן”, ועל־ידי מי?
10 כאשר עלה ישוע המשיח השמיימה, לאחר תחייתו, יכול היה להציג את ערך קרבן־הכופר שלו לאלהים, למען המשפחה האנושית. ברם, אביו השמימי, יהוה אלהים, קבע לקחת מקרב גויי הארץ ”עם לשמו”. (מעשי־השליחים ט״ו:14) בהתאם לכתוב בהתגלות ז׳:4 ו־י״ד:1–4, מספרם של אלה נועד להיות רק 000,144 יחידים, ”העדר הקטן” שנקרא אל המלכות השמימית של אלהים. (לוקס י״ב:32) בחירת אנשים אלה, הזוכים לברכה מיוחדת מאת יהוה אלהים, החלה עם בחירת 12 שליחי ישוע המשיח. (מתי י׳:2–4; מעשי־השליחים א׳:23–26) ישוע אמר לחברים ראשונים אלה של קהילתו: ”לא אתם בחרתם בי, אלא אני בחרתי בכם.” (יוחנן ט״ו:16) עליהם הוטל לשרת כ’חוד־החנית’ בפעילות ההכרזה על גן־העדן החובק־עולם, שיכונן שלטון המלכות.
קרובה המלכות
11. מתי נועדה להיווסד מלכות המשיח?
11 בשם האדון ישוע המשיח, אנו ממשיכים כיום לשאת תפילות ליהוה, שתבוא מלכותו. (מתי ו׳:9, 10; יוחנן י״ד:13, 14) המלכות המשיחית נועדה לקום בתום ”עתות הגויים”. (לוקס כ״א:24) אותן ’עתות גויים’ הסתיימו בשנת 1914 לספירה.a
12. מה אירע בשנת 1914 לספירה, בתואם עם נבואת ישוע על המאורעות הראויים־לציון, שיאפיינו את נוכחותו הסמויה?
12 באותה שנה פרצה מלחמת־העולם הראשונה בתולדות אנוש. דבר זה תאם את נבואת ישוע, לגבי הדברים הראויים־לציון אשר יהוו אות לנוכחותו הסמויה־מן־העין באון־מלכות לגבי כדור־הארץ. תלמידיו שאלו אותו את השאלה: ”הגד נא לנו מתי יהיה הדבר הזה ומה הוא אות בואך [נוכחותך, ע״ח] וקץ העולם?” בתשובה אמר ישוע: ”גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה ויהיו רעב ורעידות־אדמה במקומות רבים, אך כל אלה ראשית הצרות. ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי־כן יבוא הקץ.” — מתי כ״ד:3, 7, 8, 14; מרקוס י״ג:10.
13. (א) באיזה מובן מהווה ההכרזה על מלכות אלהים בשורה טובה? (ב) כמה זמן כבר נישאות תפילות לבואה של מלכות אלהים, והאם לא עייפו עדיו שעל הארץ מנשיאת תפילות אלה?
13 היום מוטפת בשורה טובה זו על מלכות יהוה, ביותר מ־200 ארצות, ונערכים מאמצים להרחיבה לעבר שטחים נוספים. בשורה זאת אינה מתייחסת לממשלה עולמית העתידה לקום, אלא למלכות שהיא כבר בתוקף עתה, כזאת שכבר מושלת. מלכות זו נוסדה ב־1914. היא הכינה רקע למענה לאותה תפילה שישוע התווה לפני יותר מ־900,1 שנה. תפילה זו הופנתה למייסד המלכות מאז שהמשיח, שנועד למלוך באותה ממשלה, לימד את תלמידיו להתפלל למענה. מכך שמייסד המלכות שומע את הבקשות לבואה, מזה זמן רב. הוא שבע־רצון בשמעו את התפילה שנשאו אליו עדיו שעלי־אדמות במרוצת הדורות, כיון שבכך התמידו להדגים את דבקותם באמונה בבוא המלכות. הם לא עייפו מלשאת אותה תפילה אל ”אבינו שבשמים”, כאילו הפך זה לגביהם לדבר חסר־טעם. — מתי ו׳:9, 10.
14. מדוע מתמידים עדי־יהוה בהטפת הבשורה הטובה על מלכות אלהים?
14 בעוד שעדי־יהוה מאמינים ומכריזים, שהמלכות נוסדה בשמים ב־1914, הם מתמידים בהטפת בשורה טובה זו של המלכות. הם עושים כן, כיון שאותה מלכות שנוסדה, טרם לקחה לידיה את רסן השלטון המלא על כדור־הארץ, אלא הירשתה למלכויות העולם הזה להמשיך להפעיל את כוחן וסמכותן, על כל השבטים והגזעים שבקרב האנושות. (רומיים י״ג:1) לכן, עליה עדיין לבוא במלוא מובן המלה, כלומר, עד למידה שהיא תהיה הממשלה הבלעדית השולטת בכדור־הארץ כולו. — דניאל ב׳:44.
15. מה נערך מאז חג־השבועות של שנת 33 לספירה, בקנה־מידה גדול יותר מאשר בימים בהם נמשחו מלכי ישראל?
15 גם אם נבחר הוא כמלך של המלכות, אין ישוע מולך לבד. יהוה אלהים מינה 000,144 נוהים אחרי בנו המלכותי, על־מנת שיהיו יורשים־שותפים במלכות המשיח. (דניאל ז׳:27) ממש כשם שמלכי ישראל הקדום נמשחו על־ידי הכהן הגדול, במישחת־קודש, כך גם מאז חג־השבועות של שנת 33 לספירה, משח יהוה ברוח־קודשו 000,144 יורשים־שותפים לישוע המשיח. בדרך זו, הוליד אותם כבניו עם התוחלת לחיים רוחניים בשמים עם ”מלך המלכים ואדון האדונים”. — ההתגלות י״ט:16; השווה מלכים א׳. א׳:39.
”אדם האחרון” יחזיר גן־עדן לקדמותו
16. כיצד נראו פני־הדברים באשר למלכות, בעת הוקעתו של ישוע, אך כיצד הוכח שלא היה מכריזה של בשורה כוזבת?
16 בעת הוקעתו של ישוע, בשנת 33 לספירה, לא נראה שיזכה כלל למלכות. אך, בהטפתו על מלכות אלהים, לא הכריז הוא בשורת כזב. ביום השלישי למותו של ישוע, פעל מייסד המלכות כדי להבטיח שתלמידי ישוע לא יישאו תפילות למען ממשלה לא־מציאותית. יהוה הקים לתחייה את ישוע, שנועד לייצגו במלכות שלמענה מתפללים, והעניק לו אלמוות.
17, 18. (א) מהי משמעות הכינוי ”אדם האחרון” שיוחס לישוע? (ב) מה מציינים מאורעות העולם מאז שנת 1914?
17 ישוע ידע שבורא גן־העדן הראשון על כדור־הארץ, יטיל עליו את האחריות לחדש את גן־העדן ולפקח על יישוב אותו גן כל־עולמי. בקורינתים א׳. ט״ו:45, 47, אנו קוראים: ”וכן כתוב על אדם הראשון: ’ויהי האדם לנפש חיה,’ אבל אדם האחרון — לרוח מחַיָה. האדם הראשון הוא עפר מן האדמה; האדם השני מן השמים הוא.” אדם השני ירד מן השמים, והוא הוא האחד שבו משתמש יהוה על־מנת להחזיר תנאי גן־עדן אל כדור־הארץ. על יסוד זה יכול האדון ישוע לומר לפושע האוהד: ”איתי תהיה בגן־עדן.” (לוקס כ״ג:43) משיחה זו מתברר שוב, שבחסות מלכות השמים בידי ישוע המשיח, שנועד לזכות לתפארת, הלא הוא ”אדם האחרון”, ייווסד גן־עדן עלי־אדמות.
18 מאורעות העולם מאז 1914, תואמים את נבואותיו של ישוע המשיח, והם מוכיחים שישוע מחזיק בידיו את רסן־השלטון מאז. עתה, במרוצת יותר משבעים שנה, בני הדור הזה של המאה העשרים, החיים מאז 1914, התנסו ומתנסים בהתגשמות ההתפתחויות המוזכרות בנבואת ישוע המצוטטת במתי פרק כ״ד. ברור, אם כן, שתקופת־זמן זו מתקרבת אל קיצה; משמע הדבר שהחזרת תנאי גן־העדן אל כדור־הארץ קרובה לבוא. — מתי כ״ד:32–35; השווה תהלים צ׳:10.
לפנינו עידן מרגש של עולם חדש
19, 20. (א) לאחר מלחמת הר־מגידון, אל תוך מה יעביר יהוה את אוהביו? (ב) מה יהיה צורך לעשות, מיד לאחר מלחמת הר־מגידון?
19 יהוה לא יעניק לאוהביו סדר־דברים משעמם וחדגוני, לאחר שיטהר את ריבונותו האוניברסלית מעל לכל צל של ספק, בשדה־מלחמת הר־מגידון. העידן הממשמש ובא למשפחה האנושית, שבחסות שלטונו המופתי של המלך המשיח, ישוע, בן־האלהים, אכן יהיה מרגש ביותר. אהה, כמה פעלים חיוביים יידרשו! תוסר כל צלקת שתיוותר על־פני כדור־הארץ, מהמאבק החובק־עולם בין הצבאות השמימיים של יהוה, לבין כוחות הרשע הערוכים נגדם. לא יישאר מכך שום זכר.
20 אך, מה בנוגע לכל הציוד המלחמתי שיותירו מאחוריהן האומות? לאור ההתייחסות הסמלית לפרק־הזמן שיידרש כדי לסלק את החלקים הבעירים שלו, תהיה הכמות אדירה. (יחזקאל ל״ט:8–10) ייתכן שניצולי מלחמת הר־מגידון ינצלו בתכניות חיוביות, חומרים אחרים כלשהם שיישרדו מאמצעי־המלחמה של האומות. — ישעיהו ב׳:2–4.
21. בדומה למה שאירע במקרה של ניצולי המבול, בפני איזה מצב יתייצבו ניצולי הר־מגידון, אך תוך איזה הבדל עיקרי?
21 נוח ובני־משפחתו ניצלו בדרך־נס מהמבול הכל־עולמי; מקביליהם המבורכים בני־זמננו יתייצבו בפני מצב דומה לזה שבו מצאו עצמם בני־משפחת נוח. אך, השטן ושדיו שוב לא יטרידו את השמים הסמויים הסובבים את כדור־הארץ, אלא יוּצאו מכלל פעולה למשך אלף שנים. (ההתגלות כ׳:1–3) על ניצולי מלחמת הר־מגידון תוטל המשימה רבת־האתגר של כיבוש כדור־ארץ אשר עבר את ”מלחמת היום הגדול אשר לאלהי צבאות”, ותיקון נזק כלשהו שייגרם לכוכב־הלכת הזה. — ההתגלות ט״ז:14.
22. כיצד יגיבו ניצולי מלחמת הר־מגידון, למשימה מליאת האתגרים של הרחבת גן־העדן אל פני כדור־הארץ כולו?
22 מאחר שיינצלו ממלחמת הר־מגידון מעטים יחסית, ניתן יהא, מדרך־הטבע, לצפות לכך שיחששו לאור גודל המשימה שתוטל עליהם של הרחבת גן־העדן ברחבי כדור־הארץ כולו. אך, נהפוך הוא — בהיותם נרגשים ביותר, יתחילו בעבודה תוך נכונות וצייתנות. הם מבינים היטב שכדור־הארץ הינו הדום־רגליו הסמלי של אלהים, ויהיו מעוניינים בכל לב ונפש שכוכב־לכת זה יגיע לכדי כליל היופי והנוי הראויים להדום לרגליו.
23. לאיזו תמיכה יזכו ניצולי הר־מגידון, כערובה לכך שיצליחו במאמציהם להחזיר תנאי גן־עדן?
23 יש בזה משום שמחה ועידוד בידיעה שלא ייוותרו לבדם וחסרי־עזרה, בביצוע אותו שירות משמח, תוך ציות לצוו האלוהי בנוגע לכדור־הארץ. (השווה ישעיהו ס״ה:17, 21–24.) הם ייזכו לגיבוי המלא והבלתי־מוגבל של האחד, אשר הבטיח את החזרת תנאי גן־עדן, ואשר אמר ביום עלייתו השמיימה: ”ניתנה לי כל סמכות בשמים ובארץ.” (מתי כ״ח:18) הוא מחזיק עדיין באותה סמכות, והוא מסוגל לממש את הבטחתו הראויה־לציון, לפושע האוהד, כפי שנראה מן המאמר הבא.
[הערת שוליים]
a למציאת פרטים, ראה את הספר ביכולתך לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות, שיצא לאור מטעם חברת המצפה, פרק 16; ראה גם יחזקאל כ״א:32.
שאלות סקירה
◻ מה מאשרת הבטחתו של ישוע בגלגלתא, הן לאותו פושע והן לאנושות?
◻ איזה דבר יסודי דרוש לשם פתיחת הדרך חזרה אל גן־העדן?
◻ מה לא הצליח אדם הראשון לעשות, אך מה יצליח לבצע ”אדם האחרון”?
◻ לאחר מלחמת הר־מגידון, אל תוך איזה סדר־דברים יכניס יהוה את אוהביו?
[תמונה בעמוד 5]
המאמר ”קץ כל המלכויות ב־1914” הופיע בעיתון The World Magazine (העולם) מ־30 באוגוסט, 1914