איזו משמעות נושאת עבורך תפילת האדון?
תפילת האדון, כפי שנמסרה על־ידי ישוע המשיח בדרשת ההר, מופיעה במקרא במתי פרק ו׳ פסוקים 9–13. לפני שנשא תפילה זו אמר ישוע: ”כאשר אתם מתפללים הימנעו מלגבב מילים כגויים, החושבים שברוב דיבורם יישמעו” (מתי ו׳:7).
נהיר אפוא, שלא היתה זו כוונתו של ישוע שידקלמו את תפילת האדון מילה במילה. אמת, מאוחר יותר הוא חזר על אותה התפילה לתועלתם של מאזינים אחרים (לוקס י״א:2–4). עם זאת, יש הבדלי נוסח קטנים בין התפילות המופיעות בספרי הבשורה של מתי ולוקס. יתר על כן, בתפילות מאוחרות יותר שנשאו ישוע ותלמידיו לא דבקו הם בקפדנות יתרה במילים הספציפיות המופיעות בתפילתו לדוגמה.
מדוע תפילת האדון מתועדת במקרא? באמצעות תפילה לדוגמה זו, מלמד אותנו ישוע כיצד תהיינה תפילותינו מקובלות על אלוהים. אנו מוצאים בה גם תשובות לשאלות בסיסיות הנוגעות לחיינו. הבה נדון כעת בכל חלק וחלק מתפילת האדון.
מהו שם אלוהים?
”אבינו שבשמים, יתקדש שמך” (מתי ו׳:9). מילות הפתיחה שבתפילה לדוגמה עוזרות לנו לקרוב לאלוהים ולפנות אליו בתור ”אבינו”. בדומה לילד שנמשך באופן טבעי להורה אוהב ומבין, ביכולתנו לקרוב לאבינו השמימי בביטחון שהוא מעוניין לשמוע אותנו. ”שומע תפילה” שר דוד המלך, ”עָדיך כל בשר יבואו” (תהלים ס״ה:3).
ישוע מורה לנו להתפלל לקידוש שם אלוהים. אך מהו שם אלוהים? המקרא משיב באלה המילים: ”אתה, שמך יהוה, לבדך עליון על כל הארץ” (תהלים פ״ג:19).
למעשה שמו של אלוהים, יהוה, מופיע כ־000,7 פעם בכתבי היד הקדומים של המקרא. אלא שיש מתרגמים שהרחיקו לכת עד כדי השמטת שם זה מהתרגומים שלהם. אם כן, בצדק אנו מתפללים שבוראנו יקדש את שמו (יחזקאל ל״ו:23). דרך אחת לפעול בהתאם לתפילות מעין אלה היא להשתמש בשם יהוה בשעה שאנו פונים לאלוהים.
אישה בשם פטרישה חונכה כקתולית והכירה היטב את תפילת האדון. כיצד הגיבה כאשר אחת מעדי־יהוה הראתה לה את שמו המפורש של אלוהים במקרא? ”לא יכולתי להאמין!” אמרה בהתרגשות. ”לכן הבאתי את ספר המקרא שלי — וגם שם הוא הופיע. אחר כך פתחה העדה במתי ו׳:9, 10 והסבירה לי ששם אלוהים קשור לתפילת האדון. התרגשתי מאוד וביקשתי ממנה שתְלמד אותי את המקרא”.
רצון אלוהים ייעשה על הארץ
”תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ” (מתי ו׳:10). כיצד יתגשם חלק זה מן התפילה לדוגמה של ישוע? רוב האנשים מציירים בדמיונם את השמים כתחום שבו שלום ושלווה מושלים בכיפה. כתבי־הקודש מתארים את השמים כ’זבול [מעון] קודשו ותפארתו’ של יהוה (ישעיהו ס״ג:15). אין תימה אפוא, שאנו מתפללים שרצון אלוהים ייעשה על הארץ ”כבשמים”! אבל האם זה יקרה אי פעם?
דניאל, נביא יהוה, חזה כי ’אלוהי השמים יקים מלכות שלא תחרב לעולם. מלכות זו לא תעבור לעם אחר. היא תפורר את כל המלכויות האלה [שעל הארץ] ותשים להן קץ והיא תקום לעולם’ (דניאל ב׳:44). מלכות או ממשלה שמימית זו, תפעל בקרוב להשכנת שלום כלל עולמי תחת שלטון רב צדק (פטרוס ב׳. ג׳:13).
תפילה לבואה של מלכות אלוהים ושרצונו ייעשה על הארץ היא ביטוי של אמונה שלא תיכזב. השליח המשיחי יוחנן כתב: ”שמעתי קול גדול מן הכיסא — אומר: ’הנה משכן האלוהים עם בני אדם וישכון עימהם; המה יהיו לו לעם והוא האלוהים יהיה עימהם, וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו’”. ועוד הוסיף יוחנן: ”אמר היושב על הכיסא... ’כתוב, כי הדברים האלה נאמנים ואמיתיים הם’” (ההתגלות כ״א:3–5).
תפילה וצרכינו החומריים
במילים שנשא בתפילה לדוגמה הראה ישוע כי הדברים שצריכים לעמוד בראש מעיינינו בתפילה קשורים לשם אלוהים ולרצונו. יחד עם זאת, המשכה של התפילה לדוגמה נוגע בבקשות אישיות הולמות ליהוה.
והנה הראשונה שבהן: ”את לחם חוקנו תן לנו היום” (מתי ו׳:11). אין זו בקשה לרווחה חומרית. ישוע מעודד אותנו להתפלל: ”את לחם חוקנו תן לנו יום יום” (לוקס י״א:3). כפי שמראה תפילת האדון, ביכולתנו להתפלל לאלוהים באמונה ולבקש שיספק לנו את צרכינו מדי יום בתנאי שנאהב אותו ונציית לו.
דאגה מופרזת בשל בעיות כלכליות עלולה לגרום לנו להזניח את צרכינו הרוחניים, וכך לא נעשה את מה שיהוה מצפה מאיתנו. אך אם נציב את עבודת אלוהים במקום הראשון בחיים, נוכל להיות סמוכים ובטוחים שתחינותינו לצרכים חומריים כגון מזון ובגדים יתקבלו על לבו. ישוע אמר: ”בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו [של אלוהים], וכל אלה ייווספו לכם” (מתי ו׳:26–33). הואיל וכולנו חוטאים וזקוקים לסליחה ולמחילה, לא קל לבקש את צדקת יהוה (רומים ה׳:12). תפילת האדון נוגעת גם להיבט זה.
תפילותינו ובקשת סליחה
”סלח לנו את חובותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחייבינו” (מתי ו׳:12, דל’). על־פי נוסח תפילת האדון בלוקס, ’חובות’ אלו עניינם ב’חטאים’ (לוקס י״א:4). האם יהוה אלוהים סולח באמת ובתמים על חטאינו?
דוד המלך אומנם ביצע חטאים חמורים, אך התחרט עליהם והתפלל ליהוה בביטחון: ”כי אתה אדני טוב וסַלָּח ורב חסד לכל קוראיך” (תהלים פ״ו:5). עד כמה מנחם לדעת זאת! אבינו שבמרומים ”סַלָּח”, כלומר מוכן תמיד לסלוח על חטאיהם של מי שפונים אליו בלב מלא חרטה. בדיוק כפי שניתן למחוק חוב כליל, כך מסוגל יהוה אלוהים למחול על כל חטאינו.
אבל ישוע ציין תנאי: כדי שאלוהים יסלח לנו, חובה עלינו לסלוח לאחרים (מתי ו׳:14, 15). אף שאיוב הצדיק לא זכה ליחס הוגן מצד שלושת רעיו, הוא סלח להם ואפילו התפלל בעדם (איוב מ״ב:10). אם נסלח למי שחוטאים לנו, נשמח את לב אלוהים ונהיה במעמד בו נוכל לזכות ברחמיו.
נכונותו של אלוהים להטות אוזן לתחנונינו, צריכה להניענו לשאת חן בעיניו — והדבר אפשרי על אף היותנו בלתי מושלמים (מתי כ״ו:41). יהוה יכול לעזור לנו גם בעניין זה, כפי שהראה ישוע בבקשה החשובה החותמת את התפילה לדוגמה.
עזרה לרדוף צדקה
”אל תביאנו לידי ניסיון, כי אם חלצנו מיד הרָשע (ע״ח)” (מתי ו׳:13). יהוה אינו נוטש אותנו בעת פיתויים או גורם לנו לבצע חטא. בדברו נאמר: ”אלוהים לא ינוּסה ברע ואין הוא מנסה איש” (יעקב א׳:13). אלוהים מרשה שיעברו עלינו נסיונות, אך ביכולתו לחלץ אותנו מיד המנסה הגדול — ”הרָשע” — הלוא הוא השטן.
השליח פטרוס הפציר באחיו המשיחיים: ”הייו ערים ועימדו על המשמר. אויבכם השטן משוטט כאריה שואג ומחפש לו לטרוף מישהו” (פטרוס א׳. ה׳:8). למעשה, השטן ניסה לפתות אפילו את האיש המושלם ישוע המשיח! מה רצה השטן להשיג בכך? להרחיק את ישוע מעבודת יהוה אלוהים הטהורה (מתי ד׳:1–11). אם תרצה לשרת את אלוהים, השטן ינסה לטרוף גם אותך!
באמצעות העולם הנתון בשליטתו, עלול השטן לפתות אותנו לעשות מעשים שיסבו לאלוהים מורת רוח (יוחנן א׳. ה׳:19). לפיכך, חיוני שנתמיד לפנות לאלוהים לקבלת עזרה, במיוחד אם אנו מתמודדים עם נסיונות מתמשכים. ואם אנו עובדים את יהוה לפי דברו, המקרא, הוא יצילנו בכך שיעזור לנו להתייצב נגד השטן. ”נאמן הוא האלוהים”, אומר לנו המקרא, ”ולא יניח לכם להתנסות למעלה מיכולתכם” (קורינתים א׳. י׳:13).
אמונה באלוהים היא חיונית
עד כמה מחמם את הלב לדעת שאבינו שבמרומים מתעניין בכל אחד ואחד מאיתנו! הוא אפילו השתמש בבנו, ישוע המשיח, כדי ללמד אותנו כיצד להתפלל. אין ספק שהדבר מניע אותנו לרצות להשביע את רצונו של יהוה אלוהים. כיצד נוכל לעשות זאת?
המקרא מצהיר: ”בלי אמונה אי אפשר להיות רצוי לאלוהים, כי כל הקרב אל אלוהים צריך להאמין שהוא קיים והוא נותן גמול לדורשיו” (עברים י״א:6). כיצד ניתן לרכוש אמונה כגון זו? ”האמונה באה בשמיעה”, מלמד המקרא (רומים י׳:17). עדי־יהוה שמחים לשוחח על נושאים מקראיים עם כל מי שחפצים לשרת את אלוהים באמונה אמיתית.
אנו תקווה שהדיון בעניין תפילת האדון העמיק את הערכתך לגבי משמעותה. אם תוסיף ידע על יהוה ועל הבטחתו לתת גמול ”לדורשיו”, תחזק את אמונתך באלוהים. מי ייתן ותעמיק את ידיעותיך עליו ועל מטרותיו וכך תוכל ליהנות מיחסים הדוקים עם אביך שבשמים לעולמי עולמים (יוחנן י״ז:3).
[קטע מוגדל בעמוד 5]
”אבינו שבשמים, יתקדש שמך, תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ. את לחם חוקנו תן לנו היום, וסלח לנו על חטאינו כפי שסולחים גם אנחנו לחוטאים לנו. ואל תביאנו לידי ניסיון, כי אם חלצנו מן הרע [מיד הרָשע, ע״ח]” (מתי ו׳:9–13).
[תמונה בעמוד 7]
יהוה מספק לאוהביו את צורכיהם
[תמונה בעמוד 7]
אלוהים עוזר לנו גם להתייצב נגד השטן
[תמונה בעמוד 7]
אם בדומה לאיוב נסלח למי שחוטאים לנו, נהנה מרחמי אלוהים