האם אמרותיו של ישוע משפיעות על תפילותיך?
”כשגמר ישוע את דבריו אלה השתומם המון העם על תורתו” (מתי ז׳:28).
1, 2. מדוע השתומם המון העם מן האופן שבו לימד ישוע?
עלינו לקבל את אמרותיו של בנו יחידו של אלוהים, ישוע המשיח, וליישם אותן בחיינו. אין ספק שאיש לא דיבר כמוהו. נמסר כי מאזיניו השתוממו מהאופן שבו לימד בדרשת ההר (קרא מתי ז׳:28, 29).
2 בנו של יהוה לא לימד כדרך שלימדו הסופרים אשר ביססו את נאומיהם רבי המלל על תורות של בני אדם לא־מושלמים. המשיח לימד ”כבעל סמכות” מכיוון שדבריו נבעו מאלוהים (יוח׳ י״ב:50). הבה נראה, אם כן, איזו השפעה יכולה וצריכה להיות לדבריו הבאים של ישוע בדרשת ההר על תפילותינו.
אל תתפלל כצבועים
3. סכם את דברי ישוע במתי ו׳:5.
3 התפילה מהווה מרכיב חשוב בעבודת האל האמיתית, ועלינו להתפלל ליהוה דרך קבע. עם זאת, מן הדין שניתן לדברי ישוע בדרשת ההר להשפיע על האופן שבו אנו מתפללים. הוא אמר: ”כאשר אתם מתפללים אל תהיו כצבועים, האוהבים להתפלל בעומדם בבתי כנסת ובפינות של רחובות למען ייראו לבני אדם. אמן אומר אני לכם, שכרם איתם” (מתי ו׳:5).
4–6. (א) מדוע אהבו הפרושים להתפלל ”בעומדם בבתי כנסת ובפינות של רחובות”? (ב) כיצד יקבלו הצבועים הללו את ”שכרם” המלא?
4 בתפילותיהם היה על תלמידי ישוע לא להיות ”צבועים” כמו הפרושים הצדקנים, אשר רק עטו אצטלה של שומרי מצוות לנגד עיני הציבור (מתי כ״ג:13–32). הצבועים הללו אהבו להתפלל ”בעומדם בבתי כנסת ובפינות של רחובות”. מדוע? למען ”ייראו לבני אדם”. היהודים מן המאה הראשונה נהגו להתפלל בציבור בזמנים שבהם הוקרבו קורבנות עולה בבית המקדש (בערך בתשע בבוקר ובשלוש אחר הצהריים). רבים מתושבי ירושלים התפללו בתחום המקדש יחד עם קהל עובדי אלוהים. מחוץ לעיר, נהגו יהודים מסורים להתפלל פעמיים ביום ”בעומדם בבתי כנסת” (השווה לוקס י״ח:11, 13).
5 רוב האנשים לא היו קרובים לבית המקדש או לבתי הכנסת בזמן התפילות המוזכרות לעיל, ולכן מן הסתם התפללו במקום שבו היו באותו זמן. חלקם אהבו להימצא בזמני התפילה ”בפינות של רחובות”. הם רצו ’להיראות לבני האדם’ שעברו שם. הצבועים המתחסדים הללו ’האריכו להתפלל למראית עין’ כדי שרואיהם יעריצו אותם (לוקס כ׳:47). לא זו הגישה שעלינו לאמץ.
6 ישוע קבע שצבועים אלו יקבלו את ”שכרם”. הם התאוו לקבל הלל ושבחים מבני אדם — והם יקבלו את זה ורק את זה. זה יהיה שכרם המלא, שהרי יהוה אינו מתכוון לענות לתפילותיהם המעושות. מנגד, אלוהים עונה לתפילותיהם של המשיחיים האמיתיים, כפי שניתן לראות מדבריו הבאים של ישוע בנושא.
7. מהי כוונת העצה להתפלל ’בחדרנו’?
7 ”ואתה כאשר תתפלל היכנס לחדרך, סגור את הדלת בעדך והתפלל לאביך אשר בסתר, ואביך הרואה במסתרים יגמול לך” (מתי ו׳:6). עצתו של ישוע להתפלל בחדר, לאחר סגירת הדלת, אינה אומרת שאיש אינו יכול לייצג את הקהילה בתפילה. עצה זו נועדה לצאת נגד תפילות בציבור שנישאו בכוונה למקד את תשומת לב הקהל אל המתפלל ולגרוף מהם שבחים. עלינו לזכור זאת אם יש לנו הזכות לייצג בתפילה פומבית את משרתי אלוהים. הבה נישמע גם לעצותיו הנוספות של ישוע בנוגע לתפילות.
8. מאיזו דרך לא־הולמת להתפלל עלינו להימנע על־פי מתי ו׳:7?
8 ”כאשר אתם מתפללים הימנעו מלגבב מילים כגויים, החושבים שברוב דיבורם יישמעו” (מתי ו׳:7). ישוע הזכיר בדבריו דרך לא־הולמת נוספת להתפלל — חזרה על מילים. הוא לא התכוון שאל לנו לחזור אף פעם על בקשותינו הכנות ועל ביטויי הכרת תודה בתפילה. בלילה שלפני מותו, בהיותו בגן גת שמנים, חזר ישוע על ”אותם דברים” בתפילה (מר׳ י״ד:32–39).
9, 10. באיזה מובן עלינו להימנע מלחזור על דברינו בתפילות?
9 תהיה זו טעות מצידנו לחזור על נוסחי תפילה קבועים כדוגמת ה”גויים”. הם משננים קטעים המכילים הרבה מילים מיותרות וחוזרים עליהם שוב ושוב. כשעובדי הבעל התחננו אל אלוהי הכזב שלהם ’מהבוקר ועד הצהריים, ואמרו: ”הבעל, עננו!”’ לא הועיל להם הדבר במאומה (מל״א י״ח:26). מיליונים כיום חוזרים על נוסחי תפילה קבועים וארוכים, וחושבים לשווא שהם ”יישמעו”. אך ישוע עוזר לנו להבין שלחזרה על מילים ’מרובות’ בנוסחי תפילה קבועים וארוכים אין כל ערך מנקודת מבטו של יהוה. הוא אמר בהמשך:
10 ”אל תהיו דומים להם, כי יודע אביכם את צורכיכם בטרם תבקשו ממנו” (מתי ו׳:8). רבים ממנהיגי הדת היהודים דאז נהגו כדוגמת הגויים והכבירו מילים בתפילותיהם. תפילות הנובעות מן הלב, אשר כוללות הלל, הודיה ותחינה, ממלאות תפקיד חשוב בעבודת אלוהים הטהורה (פיל׳ ד׳:6). אולם, תהיה זו טעות מצידנו לומר שוב ושוב את אותם הדברים במחשבה שצריך לחזור על מילים כדי לומר לאלוהים למה אנו זקוקים. בתפילותינו עלינו לזכור שאנו פונים למי ש’יודע את צרכינו בטרם נבקש ממנו’.
11. מה עלינו לזכור אם נפלה בחלקנו הזכות לשאת תפילה בציבור?
11 דבריו של ישוע באשר לתפילות בלתי מקובלות אמורים להזכיר לנו שאלוהים אינו מתרשם מלשון מליצית ומהכברה במילים. עוד עלינו להבין כי תפילות בציבור אינן בגדר הזדמנות להרשים את קהל המאזינים, ושהמתפלל אינו צריך לגרום להם לתהות מתי כבר יוכלו לומר ”אמן”. שימוש בתפילה למסירת הודעות או למתן עצות ותיקון לקהל אינו עולה אף הוא בקנה אחד עם רוח הדברים שאמר ישוע בדרשת ההר.
ישוע מלמדנו להתפלל
12. מה משמעות הבקשה ”יתקדש שמך”?
12 ישוע הזהיר מפני מימוש פסול של הזכות הנהדרת להתפלל, אך יחד עם זאת לימד את תלמידיו כיצד יש להתפלל. (קרא מתי ו׳:9–13.) אל לנו לשנן את התפילה לדוגמה ולחזור עליה שוב ושוב. תחת זאת, היא משמשת דגם לפיו עלינו להתפלל. למשל, ישוע הראה שאלוהים בא בעדיפות עליונה ואמר בתחילת התפילה: ”אבינו שבשמיים, יתקדש שמך” (מתי ו׳:9). אנחנו פונים אל יהוה כאל ”אבינו”, וכך יאה שהרי הוא בוראנו היושב במקום משכנו הנעלה ”בשמיים” (דב׳ ל״ב:6; דה״ב ו׳:21; מה״ש י״ז:24, 28). השימוש במילה ”אבינו” מזכיר לנו שגם לאחינו לאמונה יש יחסים קרובים עם אלוהים. המילים ”יתקדש שמך” הן בקשה מיהוה שיפאר את שמו בכך שיטהר אותו מכל חרפה שהומטה עליו מאז המרד בגן עדן. כמענה לתפילה זאת, יסיר יהוה את הרשע מעל פני האדמה, ובכך יקדש את שמו (יח׳ ל״ו:23).
13. (א) כיצד תתגשם הבקשה ”תבוא מלכותך”? (ב) מה יהיה כרוך בעשיית רצון אלוהים עלי אדמות?
13 ”תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמיים כן בארץ” (מתי ו׳:10). באשר לבקשה זו בתפילה לדוגמה, עלינו לזכור כי ’המלכות’ היא הממשלה השמימית שבידי המשיח ושותפיו ’הקדושים’ המוקמים לתחייה (דנ׳ ז׳:13, 14, 18; יש׳ ט׳:5, 6). התפילה ל’בואה’ היא בקשה שמלכות אלוהים תצא נגד כל מתנגדיו הארציים של שלטון אלוהים. הדבר יתרחש בקרוב ויסלול את הדרך לגן עדן חובק עולם שבו הצדקה, השלום והשפע ימשלו בכיפה (תהל׳ ע״ב:1–15; דנ׳ ב׳:44; פט״ב ג׳:13). רצון יהוה נעשה בשמיים, והבקשה שייעשה רצונו בארץ משמשת למעשה תחינה לאלוהים שיגשים את מטרותיו באשר לכדור־הארץ, כולל הכחדת מתנגדיו כיום כבימי קדם (קרא תהלים פ״ג:2, 3, 14–19).
14. מדוע הולם הדבר לבקש ”את לחם חוקנו”?
14 ”את לחם חוקנו תן לנו היום” (מתי ו׳:11; לוקס י״א:3). במילים אלו אנו למעשה מבקשים מאלוהים שיספק לנו את המזון הדרוש לנו מדי יום. הדבר מצביע על אמונתנו ביכולתו של יהוה לדאוג לצרכינו על בסיס יומיומי. אין זו תפילה למותרות. הבקשה לסיפוק צרכינו היומיומיים אולי מזכירה לנו שאלוהים ציווה על בני ישראל ללקט מָן מדי ”יום ביומו” (שמ׳ ט״ז:4).
15. מה עלינו לעשות כדי שיהוה יסלח לנו?
15 הבקשה הבאה בתפילה לדוגמה מדגישה בפנינו דבר מה שעלינו לעשות. ישוע אמר: ”סלח לנו על חטאינו כפי שסולחים גם אנחנו לחוטאים לנו” (מתי ו׳:12). נוכל לצפות מיהוה שיסלח לנו רק אם כבר ’סלחנו’ לחוטאים לנו. (קרא מתי ו׳:14, 15.) עלינו לסלוח לאחרים ברוחב לב (אפ׳ ד׳:32; קול׳ ג׳:13).
16. מה פשר הבקשה: ”אל תביאנו לידי ניסיון, כי אם חלצנו מיד הרָשָע”?
16 ”אל תביאנו לידי ניסיון, כי אם חלצנו מיד הרָשָע” (מתי ו׳:13, ע״ח). שתי הבקשות האלו בתפילה שלימד ישוע קשורות זו לזו. מה פשרן? על דבר אחד אין עוררין: יהוה אינו מנסה אותנו במובן זה שאין הוא מפתה אותנו לחטוא. (קרא יעקב א׳:13.) השטן — הלוא הוא ”הרשע” — הוא הוא ”המנסה” (מתי ד׳:3). עם זאת, לעיתים המקרא מתאר את אלוהים כעושה דבר מה, בשעה שהוא רק מניח לו להתרחש (רות א׳:20, 21; קהלת י״א:5). לכן הבקשה ”אל תביאנו לידי ניסיון” מהווה תחינה ליהוה שלא ייתן לנו ליפול כשניצב בפנינו הפיתוי להמרות את פיו. כמו כן, התחינה ”חלצנו מיד הרשע” היא בקשה מיהוה שלא ירשה לשטן להכריע אותנו. ואנחנו סמוכים ובטוחים ש’האלוהים לא יניח לנו להתנסות למעלה מיכולתנו’ (קרא קורינתים א׳. י׳:13).
’התמידו לבקש, לחפש, לדפוק’
17, 18. מה כוונת המילים ’התמידו לבקש, לחפש, לדפוק’?
17 השליח פאולוס האיץ באחיו לאמונה: ”התמידו בתפילה” (רומ׳ י״ב:12). קודם לכן ציווה ישוע ברוח דומה: ”בקשו [”התמידו לבקש”, ע״ח] ויינתן לכם. חפשו [”התמידו לחפש”, ע״ח] ותמצאו. דיפקו [”התמידו לדפוק”, ע״ח] וייפתח לכם. כי כל המבקש מקבל, והמחפש מוצא, והמתדפק ייפתח לו” (מתי ז׳:7, 8). מן הראוי ’להתמיד לבקש’ כל דבר המשתלב עם רצון אלוהים. השליח יוחנן כתב ברוח דבריו של ישוע: ”בטחוננו בו [באלוהים] שאם נבקש דבר כרצונו ישמע אותנו” (יוח״א ה׳:14).
18 כשיעץ ’להתמיד לבקש ולחפש’, התכוון ישוע שעלינו להתפלל בחוזקה ולא להרים ידיים. עוד הכרחי ש’נתמיד לדפוק’; כך נוכל להיכנס למלכות וליהנות מברכותיה ומהתועלת שתביא בכנפיה. אך האם נוכל להיות בטוחים בכך שאלוהים יענה לתפילותינו? אם נהיה נאמנים ליהוה, נוכל גם נוכל, שהרי המשיח אמר: ”כל המבקש מקבל, והמחפש מוצא, והמתדפק ייפתח לו”. חוויות רבות שחוו משרתי יהוה מוכיחות כי אלוהים אכן ”שומע תפילה” (תהל׳ ס״ה:3).
19, 20. באיזה מובן יהוה הוא כאב אוהב לאור דבריו של ישוע במתי ז׳:9–11?
19 ישוע דימה את אלוהים לאב אוהב הנותן אך טוב לצאצאיו. תאר לעצמך שהיית שם מבין המאזינים כשישוע אמר: ”מי מכם האיש אשר בנו יבקש לחם והוא ייתן לו אבן? או אם יבקש דג הייתן לו נחש? הן אם אתם הרעים יודעים לתת מתנות טובות לבניכם, כל שכן אביכם שבשמיים ייתן אך טוב למבקשים ממנו” (מתי ז׳:9–11).
20 אב בשר ודם, הנחשב ל’רע’ יחסית מפאת החטא התורשתי, חש חיבה טבעית לילדיו. הוא לא ירמה את בנו אלא יעשה הכול על מנת לתת לו ”מתנות טובות”. אבינו האוהב שבשמיים מעניק לנו יחס אבהי ונותן לנו ”אך טוב”. הוא נותן לנו, למשל, את רוח קודשו (לוקס י״א:13). היא יכולה לתת לנו את הכוח לעבוד בצורה נכונה את יהוה, אשר הוא מקור ”כל מתנה טובה וכל מתנה שלמה” (יעקב א׳:17).
המשך להיעזר באמרות ישוע
21, 22. במה בולטת דרשת ההר, ומה אתה חש בנוגע לדבריו של ישוע?
21 דרשת ההר היא אכן הדרשה הטובה ביותר שניתנה אי פעם. היא בולטת בתוכנהּ הרוחני ובבהירותה. כפי שראינו מהנקודות שנלקחו ממנה ושהוצגו בסדרת מאמרים זו, תצמח לנו תועלת רבה אם ניישם את העצות שניתנו בדרשת ההר. יש באמרותיו של ישוע כדי לשפר את חיינו כעת וכדי להעניק לנו תקווה לעתיד מאושר.
22 במאמרים הללו בחנּו רק כמה מאבני החן הרוחניות בדרשת ההר שנשא ישוע. אין פלא שמאזיניו ’השתוממו על תורתו’ (מתי ז׳:28). גם אנחנו ודאי נרגיש כך אם נמלא את שכלנו ואת ליבנו במרגליות יקרות ערך אלו ובמרגליות אחרות שיצאו מפיו של המורה הגדול, ישוע המשיח.
השב על השאלות
• מה אמר ישוע באשר לתפילות מעושות?
• מדוע עלינו להימנע מלחזור על נוסחי תפילה קבועים?
• אילו בקשות מכילה התפילה לדוגמה שלימד ישוע?
• כיצד נוכל ’להתמיד לבקש, לחפש ולדפוק’?
[תמונה בעמוד 15]
ישוע גינה את הצבועים שהתפללו רק למען ייראו ויישמעו
[תמונה בעמוד 17]
האם אתה יודע מדוע הולם לבקש בתפילה את לחם חוקנו?