כיצד למצוא אושר אמיתי
הדלאי לאמה, מנהיג דת בודהיסטי, אמר: ”אני מאמין כי החיפוש אחר האושר הוא תכלית חיינו”. בהמשך הסביר כי הדרך אל האושר נעוצה בחינוך השכל והלב. ”השכל”, אמר, ”הוא הכלי הבסיסי למציאת אושר מוחלט”. לדעתו, האמונה באלוהים מיותרת.a
לעומת זאת, תן דעתך לישוע, אשר האמין באלוהים באמונה שלימה ושתורתו השפיעה במשך הדורות על מאות מיליוני אנשים. ישוע התעניין באושרו של האדם. את דרשת ההר הידועה פתח בתשע ברכות — תשעה משפטים המתחילים במילה ”אשרי” או ”אשריכם” (מתי ה׳:1–12). בדרשה זו לימד את מאזיניו לבחון, לטהר ולחנך את שכלם ואת לבבם — להיפטר ממחשבות של אלימות, אי־מוסריות ואנוכיות ולהתמלא במחשבות של שלום, טוהר ואהבה (מתי ה׳:21, 22, 27, 28; ו׳:19–21). לימים כתב אחד מתלמידיו שעלינו להגות ב’כל אשר אמת, נכבד, ישר, טהור, מלא נועם, כל אשר שימעו טוב, כל מעשה נעלה, וכל דבר הראוי לשבח’ (פיליפים ד׳:8).
ישוע ידע שאושר אמיתי כרוך ביחסים עם אחרים. בני אדם חיים מטבעם בחברה, ולא נוכל להיות מאושרים באמת אם נתבודד או נסתכסך תמיד עם הסובבים אותנו. התנאי לאושר הוא להרגיש נאהבים ולאהוב אחרים. ישוע לימד שאחד הדברים החיוניים באהבה זו הוא הקשר שלנו עם אלוהים. בנקודה זו במיוחד נעוץ ההבדל המהותי בין תורתו של ישוע לתורתו של הדלאי לאמה, מפני שישוע לימד כי בני אדם אינם יכולים למצוא אושר אמיתי בלי תלות באלוהים. מדוע? (מתי ד׳:4; כ״ב:37–39).
חשוב על צורכיך הרוחניים
אחת הברכות בדרשת ההר היא: ”אשרי המודעים לצורכם הרוחני” (מתי ה׳:3, ע״ח). מדוע אמר זאת ישוע? משום שלבני אדם, להבדיל מבעלי־החיים, יש צרכים רוחניים. מאחר שנבראנו בצלם אלוהים טבועה בנו היכולת לטפח במידה מסוימת תכונות אלוהיות, כגון אהבה, צדק, רחמים וחוכמה (בראשית א׳:27; מיכה ו׳:8; יוחנן א׳. ד׳:8). אחד מצורכינו הרוחניים הוא למצוא תכלית בחיים.
כיצד ניתן לספק את הצרכים הרוחניים? לא במדיטציה טרנסצֶנדֶנטָלית או בהסתכלות פנימית סתמית. ישוע אמר: ”לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי יהוה” (מתי ד׳:4). שים לב, ישוע ציין כי ”כל מוצא פי” אלוהים חיוני לנו. יש שאלות שרק אלוהים יכול לעזור לנו להשיב עליהן. תובנה זו חשובה במיוחד בימינו, לנוכח ריבוי התיאוריות סביב תכלית החיים והדרך אל האושר. בחנויות הספרים תמצא מדפים שלמים עמוסי ספרים המבטיחים לקורא בריאות, עושר ואושר. גם באינטרנט אפשר למצוא אתרים המוקדשים במיוחד לנושא האושר.
למרות זאת, החשיבה האנושית בתחומים אלו לוקה בחסר. היא נוטה לפנות לרצונות האנוכיים של האדם או לאגו שלו. היא מבוססת על ידע וניסיון מוגבלים, ונשענת לא אחת על הנחות מוטעות. לדוגמה, אחת המגמות המסתמנות בקרב מחברי ספרי ”עזרה עצמית” היא לבסס את דעותיהם על תיאוריית ”הפסיכולוגיה האבולוציונית”, שלפיה רגשות האדם מקורם כביכול באבותינו בעלי־החיים. האמת היא שכל ניסיון למצוא אושר על בסיס תיאוריה המתעלמת מתפקידו של הבורא יהיה ניסיון סרק שבסופו של דבר יוביל למפח נפש. נביא קדום אמר: ”הובישו חכמים. ... הנה בדבר־יהוה מאסו, וחוכמת מה להם?” (ירמיהו ח׳:9).
יהוה אלוהים מכיר אותנו ויודע מה יביא לנו אושר אמיתי. הוא יודע לאיזו מטרה הניח את האדם על כדור־הארץ ומה צופן העתיד, והוא חולק עימנו את המידע הזה במקרא. הדברים שהוא מגלה בספר שנכתב בהשראתו פורטים על המיתר הנכון בלבם של אנשים בעלי הגישה הנכונה ומציפים אותם שמחה (לוקס י׳:21; יוחנן ח׳:32). כך קרה לשניים מתלמידי ישוע. בעקבות מותו מיאנו להינחם. אך לאחר שישוע עצמו שהוקם לתחייה דיבר איתם על תפקידו במטרת אלוהים להושיע את האנושות, אמרו: ”הרי לבנו היה בוער בקרבנו כשדיבר אלינו בדרך ופתר לנו את הכתובים” (לוקס כ״ד:32).
אושר זה גובר ככל שאנו חיים את חיינו על־פי האמת המקראית. בהקשר זה ניתן להמשיל את האושר לקשת בענן. היא מופיעה בתנאי ראות סבירים, אך מתבהרת — ואף מכפילה את עצמה — בתנאי ראות מעולים. הבה נבחן כמה דוגמאות ונראה כיצד יישום הכתוב במקרא יכול להעצים את אושרנו.
שמור על חיים פשוטים
בחן תחילה את עצותיו של ישוע בנושא העושר. לאחר שגינה את הרדיפה אחר העושר, אמר דבר בלתי רגיל: ”אם עינך טובה [”פשוטה”, ע״ח] כל גופך יאור” (מתי ו׳:19–22). הוא בעצם אמר שאם נרדוף אחר עושר, כוח או כל מטרה אחרת שבני אדם מציבים לעצמם, נאבד דברים חשובים יותר. הרי, כפי שאמר ישוע בהזדמנות אחרת, ”חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו” (לוקס י״ב:15). אם נציב במקום הראשון את הדברים החשובים באמת, כמו הקשר שלנו עם אלוהים, ענייני משפחה ונושאים אחרים הקשורים לכך, תהיה לנו ’עין פשוטה’.
שים לב שישוע לא הטיף לסגפנות או להתכחשות עצמית קיצונית. ישוע עצמו לא היה סגפן (מתי י״א:19; יוחנן ב׳:1–11). הוא פשוט לימד שמי שחושבים שהחיים אינם אלא הזדמנות לצבור עושר מחמיצים את מטרת החיים.
באשר לכמה שהתעשרו בשלב מוקדם בחייהם אמר פסיכותרפיסט בסן פרנסיסקו, ארה״ב, שהכסף אצלם הוא ”שורש המתחים והבלבול”. אנשים אלו, הוסיף, ”קונים שניים או שלושה בתים, מכונית ומבזבזים כסף על כל מיני דברים. וכשזה לא עושה להם את זה [כלומר, מביא להם את האושר המיוחל] הם שוקעים בדיכאון וחשים ריקנות. אין הם יודעים בדיוק מה לעשות בחייהם”. לעומת זאת, מי שנשמעים לעצת ישוע ומנהלים חיים פשוטים יותר מבחינה חומרית תוך הקדשת זמן לעניינים רוחניים, קרובים הרבה יותר למציאת אושר אמיתי.
טום, בנאי המתגורר בהוואי, עבד בהתנדבות בבניית בתי תפילה באיי האוקיינוס השקט, איים שתושביהם דלי אמצעים. היה דבר מסוים באנשים ענווים אלו שמשך את תשומת לבו. הוא אמר: ”אחיי ואחיותיי המשיחיים באיים אלו הם מאושרים באמת. הם עזרו לי לראות בצורה ברורה יותר שכסף ונכסים אינם הסוד לאושר”. הוא עקב אחר המתנדבים שעבדו איתו באיים וראה שהם שמחים בחלקם. ”הם יכלו לעשות הרבה כסף”, אמר טום. ”אבל הם בחרו להציב את הדברים הרוחניים במקום הראשון ולשמור על סגנון חיים פשוט”. דוגמאות אלו הניעו את טום לפשט את חייו כדי שיוכל להקדיש זמן רב יותר למשפחתו ולעניינים רוחניים, ואין הוא מצטער על כך.
אושר וערך עצמי
כבוד עצמי או ערך עצמי הם גורמים חשובים למציאת אושר. בשל אי־השלימות האנושית והחולשות הנגזרות ממנה, יש אשר רואים את עצמם באור שלילי, ועוד מילדות. קשה להיפטר מרגשות מושרשים אלו, אך זה אפשרי. הדרך היא ליישם את דבר־אלוהים.
המקרא מסביר מה חושב עלינו הבורא. האין דעתו חשובה יותר מכל דעה אחרת של בני אדם — ואפילו דעתנו אנו? אלוהים, בתור התגלמות האהבה, מביט בנו ללא דעות קדומות וללא כוונות זדון. הוא בוחן אותנו לא רק על־פי מה שאנחנו כיום אלא גם על־פי מה שנוכל להיות (שמואל א׳. ט״ז:7; יוחנן א׳. ד׳:8). החפצים לעשות את רצונו יקרים ורצויים בעיניו חרף חולשותיהם (דניאל ט׳:23; חגי ב׳:7).
כמובן, אלוהים אינו מתעלם מחולשותינו או מחטאינו. הוא מצפה מאיתנו להשתדל לעשות את הישר בעיניו, ומברך את מאמצינו לעשות כן (לוקס י״ג:24). עם זאת, המקרא מציין: ”כרחם אב על בנים ריחַם יהוה על יראיו”. עוד אומר המקרא: ”אם עווֹנוֹת תשמור יה, אדני מי יעמוד? כי עימך הסליחה, למען תִוָרֵא” (תהלים ק״ג:13; ק״ל:3, 4).
למד אפוא לראות את עצמך מבעד לעיניו של אלוהים. הידיעה שאוהבי אלוהים רצויים בעיניו ושהוא בוטח בהם — אף־על־פי שהם עצמם עלולים לחשוב את עצמם לבלתי ראויים — יש בה כדי לתרום רבות לאושרו של הפרט (יוחנן א׳. ג׳:19, 20).
תקווה — גורם חיוני לאושר
לאחרונה רווח המושג המכונה פסיכולוגיה חיובית, ולפיו אופטימיות הנרכשת על־ידי חשיבה חיובית ועל־ידי התמקדות בצדדיו החזקים של האדם עשויה להוביל לאושר. מעטים יתכחשו לעובדה שראייה חיובית של החיים ושל העתיד תורמת לאושרנו. אלא שאופטימיות כזו צריכה להסתמך על עובדות ולא על משאלת לב גרידא. מלבד זאת, לא די באופטימיות מרובה או בחשיבה חיובית כדי לשים קץ למלחמות, לרעב, למחלות, לזיהום, לזקנה, לחולי ולמוות — גורמים הגוזלים מאושרם של רבים. בכל זאת, יש מקום לאופטימיות.
מעניין לציין שהמילה אופטימיות אינה מופיעה בכתבי־הקודש; המקרא משתמש במילה חזקה יותר — תקווה. המילון הביאורי השלם מאת ווין מציין שהמילה ”תקווה” במקרא משמעה ”ציפייה חיובית ונטולת ספק... ציפייה מהולה בשמחה לדבר טוב”. המילה תקווה במקרא אינה מסתכמת בתחושה אופטימית כללית. היא מקפלת בתוכה גם את הדבר אשר מקווים לו (אפסים ד׳:4; פטרוס א׳. א׳:3). התקווה המשיחית, למשל, היא שכל הדברים הלא־רצויים שהוזכרו בסעיף הקודם יחלפו בקרוב לבלי שוב (תהלים ל״ז:9–11, 29). והיא כוללת דברים נוספים.
המשיחיים מייחלים לעת שבה עושי רצון אלוהים יזכו לחיים מושלמים בגן־עדן עלי־אדמות (לוקס כ״ג:42, 43). הכתוב בההתגלות כ״א:3, 4 מתייחס לתקווה זו ואומר: ”הנה משכן האלוהים עם בני אדם וישכון עימהם; המה יהיו לו לעם... , וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו”.
למי שמצפה למימוש תקווה זו יש כל סיבה שבעולם להיות מאושר, גם אם נסיבותיו העכשוויות רחוקות מלהשביע רצון (יעקב א׳:12). אם כן, אולי כדאי שתבחן את התקווה הזאת ותראה אם תוכל להאמין בה. קרא במקרא יום יום כדי לחזק את תקוותך. הרגל זה יעשיר את רוחניותך, יעזור לך להימנע מדברים שיגרעו מאושרך ויבנה בך תחושה של סיפוק. כן, הסוד למציאת אושר אמיתי הוא לעשות את רצון אלוהים (קהלת י״ב:13). חיים הנסובים סביב חוקי המקרא הם חיים מאושרים, שהרי ישוע אמר: ”אשרי השומעים את דבר אלוהים ושומרים אותו” (לוקס י״א:28).
[הערת שוליים]
a אמונה באלוהים אינה בגדר חובה עבור הבודהיסטים.
[תמונות בעמוד 5]
לא ניתן למצוא אושר בצבירת עושר, בהתבודדות או בביטחון בידע המוגבל של האדם
[תמונה בעמוד 6]
חיים המבוססים על ציות לדבר־אלוהים הם חיים מאושרים
[תמונה בעמוד 7]
התקווה המשיחית משמחת את בעליה