מי ”יימלט”?
”כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט” (מעשי־השליחים ב׳:21).
1. מדוע היווה חג השבועות שנת 33 לספירה נקודת מפנה בתולדות העולם?
חג השבועות שנת 33 לספירה היווה נקודת מפנה בתולדות העולם. מדוע? מכיוון שאומה חדשה נולדה באותו יום. בהתחלה לא היתה זו אומה גדולה במיוחד — רק 120 תלמידי ישוע שהתאספו בעליית־גג בירושלים. אבל כיום, כשלא נותר זכר לרוב האומות שהיו קיימות אז, עדיין קיימת האומה שנולדה באותה עליית־גג. לעובדה זו חשיבות עליונה לכולנו, משום שאלוהים מינה עַם זה להיות לו לעֵד לפני כל בני האדם.
2. אילו מאורעות פלאיים ציינו את לידת האומה החדשה?
2 בהיווסד אומה חדשה זו, אירעו מאורעות חשובים שהגשימו את נבואת יואל. על מאורעות אלו אנו קוראים במעשי־השליחים ב׳:2–4: ”פתאום היה קול מן השמים, כקול משב רוח עזה, והוא מילא את כל הבית אשר ישבו בו. אז הופיעו לנגד עיניהם לשונות כלהבות אש, שהתפזרו ונחו אחת אחת על כל אחד מהם. וכולם נמלאו רוח הקודש והחלו לדבר בלשונות אחרות כפי שנתנה להם הרוח לדבר”. כך גובשו אותם 120 גברים ונשים נאמנים כאומה רוחנית, והיו לראשונים מבני העם, שלימים כונה בפי השליח פאולוס ”ישראל השייכים לאלוהים” (גלטים ו׳:16).
3. איזו נבואה מנבואות יואל התגשמה בחג השבועות שנת 33 לספירה?
3 המונים התקהלו לבדוק מה פשר ’משב הרוח העזה’, והשליח פטרוס הסביר להם כי כעת מתגשמת אחת מנבואות יואל. איזו נבואה? הקשב לדבריו: ”באחרית הימים, נאום אלוהים, אשפוך את־רוחי על־כל־בשר וניבאו בניכם ובנותיכם; בחוריכם חזיונות יראו וזקניכם חלומות יחלומון. וגם על עבדיי ועל שפחותיי בימים ההמה אשפוך את־רוחי וניבאו. ונתתי מופתים בשמים ממעל ואותות בארץ מתחת, דם ואש ותמרות עשן. השמש ייהפך לחושך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא. והיה כל אשר־יקרא בשם יהוה יימלט” (מעשי־השליחים ב׳:17–21). פטרוס ציטט את הכתוב ביואל ג׳:1–5. התגשמות הנבואה ציינה ששעון החול של העם היהודי הולך ואוזל. ”יום יהוה הגדול והנורא”, העת שבה יתנו בני ישראל הלא־נאמנים את הדין על מעשיהם, התקרב. מי ייוושע ומי יימלט? ולְמה היווה הדבר צל נבואי?
שתי התגשמויות
4, 5. איזו עצה השיא פטרוס על רקע האירועים שקרבו ובאו, ומדוע אפשר היה ליישמה גם אחרי ימיו?
4 בשנים שלאחר 33 לספירה שגשג עם ישראל הרוחני, ישראל השייכים לאלוהים, לא כן עם ישראל הגשמי. ב־66 לספירה נלחמו היהודים ברומאים. ב־70 לספירה נותרה אך ורק שארית פליטה מעם ישראל וירושלים ומקדשה נשרפו כליל. בחג השבועות שנת 33 לספירה השיא פטרוס עצה טובה על רקע הטרגדיה שקרבה ובאה. הוא שוב ציטט את יואל: ”כל אשר־יקרא בשם יהוה יימלט”. כל יהודי ויהודי היה צריך להחליט אישית לקרוא בשם יהוה. מי שרצה לעשות כן חייב היה, בין היתר, לשעות להנחיות שנתן פטרוס בהמשך: ”שובו בתשובה והיטבלו איש איש מכם בשם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם” (מעשי־השליחים ב׳:38). קהל מאזיניו נדרש לקבל את ישוע כמשיח, את הדמות שאותה דחה עם ישראל ככלל.
5 דברי הנבואה של יואל השפיעו עמוקות על הענווים במאה הראשונה. אך כיום השפעתם גדולה שבעתיים, מכיוון שלפי האירועים במאה ה־20, יש לנבואת יואל התגשמות שנייה. הבה נראה מהי.
6. כיצד החלה לשוב ולהתבהר זהותם של ישראל השייכים לאלוהים זמן קצר לפני 1914?
6 לאחר מות השליחים, כיסו העשבים הרעים — המשיחיות הכוזבת — את ישראל השייכים לאלוהים. אלא שבעת הקץ, שראשיתה ב־1914, החלה לשוב ולהתבהר זהותה של אומה רוחנית זו. בזה התגשם המשל של ישוע על החיטים והעשבים הרעים (מתי י״ג:24–30, 36–43). זמן קצר לפני 1914 החלו המשיחיים המשוחים להיבדל מהנצרות הלא־נאמנה. הם דחו באומץ את תורות הכזב שלה, והכריזו שתום ”עתות הגויים” בפתח (לוקס כ״א:24). אולם, במלחמת העולם הראשונה, שפרצה ב־1914, ניחתו בהפתעה בעיות על המשיחיים. הופעלו עליהם לחצים כבדים. רבים האטו את הקצב, והיו שהתפשרו. ב־1918 נקטעה פעילות ההטפה שלהם כמעט לחלוטין.
7. (א) מה אירע ב־1919 שדמה לחג השבועות שנת 33 לספירה? (ב) איזו השפעה היתה לשפיכת רוח אלוהים על משרתי יהוה החל מ־1919?
7 אבל מצב זה לא נמשך זמן רב. החל מ־1919 שפך יהוה את רוחו על עמו בדומה למה שאירע בחג השבועות שנת 33 לספירה. כמובן, לא דיברו בלשונות ב־1919, ולא נשמע קול משב רוח עזה. מדברי פאולוס בקורינתים א׳. י״ג:8 עולה, שתקופת הנסים עברה חלפה לה זה מכבר. למרות זאת, פעולתה של רוח אלוהים נראתה בעליל ב־1919, כשבכינוס שהתקיים בסידר־פוינט, אוהיו, ארה״ב, חוזקו ידיהם של המשיחיים הנאמנים, וחודשה הטפת בשורת המלכות. הם חזרו ב־1922 לסידר־פוינט וקיבלו תמריץ נוסף בקריאה ”פרסמו, פרסמו, פרסמו, את המלך ואת מלכותו”. העולם, כמו במאה הראשונה לספירה, לא יכול היה להתעלם מתוצאותיה של שפיכת רוח אלוהים. כל משיחי מוקדש — גבר כאשה, קשיש כצעיר — החל ’לנבא’, כלומר, להכריז את ”גדוּלות האלוהים” (מעשי־השליחים ב׳:11). הם, בדומה לפטרוס, האיצו בענווים: ”הימלטו מן הדור הסורר הזה!” (מעשי־השליחים ב׳:40) כיצד יכלו להימלט מי שנענו לקריאה? היה עליהם לעשות כדברי יואל, הכתובים ביואל ג׳:5: ”כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט”.
8. מה אירע לישראל השייכים לאלוהים מאז 1919?
8 מאז חלה התקדמות בקרב ישראל השייכים לאלוהים. נראה כי נחתמו כמעט כל המשוחים, ומאז שנות ה־30’ נכנס לתמונה המון רב של ענווים בעלי תקווה ארצית (ההתגלות ז׳:3, 9). בכולם מפעמת תחושת דחיפות, כי ההתגשמות השנייה של יואל ג׳:1, 2 מורה שאנחנו קרובים ליום יהוה נורא וגדול אף יותר, יום שבו תושמד המערכת הדתית, הפוליטית והמסחרית הכל־עולמית. יש לנו כל הסיבות שבעולם ’לקרוא בשם יהוה’ באמונה שלימה שהוא יושיענו!
כיצד לקרוא בשם יהוה?
9. מה דרוש, בין היתר, מהקוראים בשם יהוה?
9 מה דרוש מהקוראים בשם יהוה? ההקשר של הכתוב ביואל ג׳:1, 2 מסייע לנו להשיב על השאלה. לא לכל הקוראים אליו שומע יהוה. יהוה אמר אל עם ישראל ביד נביא אחר, ישעיהו: ”בפָרישכם כפיכם, אעלים עיניי מכם. גם כי תרבו תפילה, אינני שומע”. מדוע אטם יהוה אוזניו משמוע את תפילות עמו? הוא עצמו מסביר: ”ידיכם דמים מָלֵאו” (ישעיהו א׳:15). יהוה לא יטה אוזן למי שרובצת עליהם אשמת דמים או לחוטאים בזדון. משום כך אמר פטרוס ליהודים בחג השבועות לשוב בתשובה. מן ההקשר של יואל ג׳:1, 2 עולה, כי גם יואל הדגיש את נושא החרטה. למשל, ביואל ב׳:12, 13 כתוב: ”’וגם עתה’, נאום יהוה, ’שובו עָדַי בכל לבבכם, ובצום ובבכי ובמִספֵּד. וקירעו לבבכם ואל בגדיכם; ושובו אל יהוה אלוהיכם, כי חנון ורחום הוא, ארך אפיים ורב חסד’”. המשיחיים המשוחים נהגו מ־1919 על־פי מילים אלו. הם התחרטו על משגיהם וגמרו אומר שלא להתפשר או להאט את הקצב בשנית. כך נפתח הפתח לשפיכת רוח אלוהים עליהם. כל החפץ לקרוא בשם יהוה ושקריאתו תישָמע חייב לנקוט אותם צעדים.
10. (א) מהי חרטה אמיתית? (ב) כיצד מגיב יהוה לנוכח חרטה אמיתית?
10 זכור, חרטה אמיתית אינה מסתכמת בַּמילים, ”אני מצטער”. בני ישראל נהגו לקרוע את בגדיהם להבעת עוצמת רגשותיהם. אלא שיהוה אומר: ”קירעו לבבכם ואל [ולא את] בגדיכם”. חרטה אמיתית נובעת מהלב, מתוך תוכנו. לשם כך, יש לחדול ממעשי החטא ככתוב בישעיהו נ״ה:7: ”יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו; וישוב אל יהוה”. יש גם לשנוא את החטא, כדוגמת ישוע (עברים א׳:9). אחרי כן, אין ספק שיהוה יסלח לנו על בסיס קורבן הכופר כי ”חנון ורחום הוא, ארך אפיים ורב חסד”. הוא יקבל את עבודתנו, את המנחה והנסך הרוחניים שלנו. נקרא בשמו והוא ישמע אותנו (יואל ב׳:14).
11. איזה מקום צריכה לתפוס עבודת אלוהים האמיתית בחיינו?
11 בדרשת ההר ציין ישוע נקודה נוספת שחשוב לזכור: ”אתם בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו” (מתי ו׳:33). אל לנו להקל ראש בעבודת אלוהים, ולקיימה כלאחר יד רק כדי להשקיט את מצפוננו. שירות אלוהים ראוי למקום הראשון בחיינו. על כן, מוסיף יהוה ואומר מפי יואל: ”תיקעו שופר בציון... איספו עם. קדשו קהל. קיבצו זקנים. איספו עוללים ויונקי שדיים. יֵצא חתן מחדרו, וכלה מחופתה” (יואל ב׳:15, 16). זוגות טריים מתמקדים מטבע הדברים זה בזה ולא בדברים אחרים. אך גם הם חייבים להציב את שירות יהוה במקום הראשון. אל לנו להעמיד בראש סדר העדיפויות שלנו שום כלום מלבד התאספותנו לעבודת אלוהים וקריאה בשמו.
12. איזה פוטנציאל לצמיחה ניכר בנתוני הנוכחות בערב הזיכרון בשנה שעברה?
12 לאור זאת, הבה נסקור כמה נתונים סטטיסטיים מהדו״ח של עדי־יהוה לשנת השירות 1997. בשנה שעברה הגענו לשיא של 931,599,5 מבשרי מלכות — המון רב של מהללי יהוה! מספר הנוכחים בערב הזיכרון היה 226,322,14 — יותר משמונה מיליון וחצי בערך ממספר המבשרים. נתון זה מצביע על פוטנציאל אדיר לצמיחה. חלק ניכר מאותם שמונה מיליון וחצי הם מעוניינים הלומדים את המקרא בעזרת עדי־יהוה או שהם ילדים להורים טבולים. לרבים אחרים זו היתה הפעם הראשונה שנכחו באסיפה. נוכחותם איפשרה לעדי־יהוה להכיר אותם ולהציע להם עזרה כדי שיוכלו להתקדם. בנוסף להם, יש הנוכחים בערב הזיכרון שנה בשנה ואולי גם באים לעוד כמה אסיפות, אך דורכים במקום. כמובן, הם תמיד יתקבלו באסיפות בסבר פנים יפות, אבל ברצוננו לעודד אותם לשקול בכובד ראש את דבריו הנבואיים של יואל ולתת את הדעת לצעדים הנוספים שעליהם לנקוט כדי להבטיח שיהוה ישמע אותם כשיקראו בשמו.
13. אם אנחנו כבר קוראים בשם יהוה, איזו אחריות מוטלת עלינו כלפי הזולת?
13 השליח פאולוס הדגיש היבט נוסף של קריאה בשם אלוהים. באיגרתו אל הרומים ציטט פאולוס מנבואת יואל: ”כל אשר־יקרא בשם יהוה יימלט”. לאחר מכן, העלה כמה שאלות הגיוניות: ”כיצד יקראו אל מי שלא האמינו בו? וכיצד יאמינו בזה אשר לא שמעו אותו? וכיצד ישמעו באין מבשר?” (רומים י׳:13, 14) עוד רבים אחרים, שטרם הכירו את יהוה, חייבים לקרוא בשמו. על מי שכבר מכירים את יהוה מוטלת האחריות לבשר להם ולהושיט להם יד.
גן־עדן רוחני
14, 15. מאילו ברכות גן־עדניות נהנים משרתי יהוה תודות לכך שהם קוראים בשמו כרצונו?
14 זו השקפתם של המשוחים ושל הצאן האחרות, ועל כך מברך אותם יהוה. ”ויקנא יהוה לארצו ויחמול על עמו” (יואל ב׳:18). ב־1919 קינא יהוה לעמו ונהג בהם בחמלה. הוא השיבם לאיתנם והביאם אל תחום הפעילות הרוחנית. תחום זה הוא גן־עדן רוחני, שיואל היטיב לתארו במילים: ”’אל תיראי, אדמה. גילי ושְמָחי; כי הגדיל יהוה לעשות. אל תיראו, בַּהמות שָׂדַי, כי דשאו נאות מדבר. כי עץ נשא פריו. תאנה וגפן נתנו חילם. ובני ציון, גילו ושימחו ביהוה אלוהיכם; כי נתן לכם את המורֶה לצדקה, ויורד לכם גשם, מורה ומלקוש בראשון. ומלאו הגרנות בר, והֵשיקו היקבים תירוש ויצהר” (יואל ב׳:21–24).
15 איזו תמונה מרנינה! שלושה מצרכי מזון בסיסיים בישראל — דגן, שמן זית ויין — יסופקו בשפע בנוסף לעדרי הצאן הגדולים. נבואה זו מתגשמת בימינו באופן רוחני. יהוה מספק לנו את כל המזון הרוחני הדרוש לנו. כולנו נהנים משפע זה שממטיר עלינו אלוהים, לא כן? כשם שניבא מלאכי, אלוהינו ’פתח לנו את ארובות השמים והֵריק לנו ברכות עד בלי די’ (מלאכי ג׳:10).
קץ סדר־הדברים
16. (א) מה מציינת שפיכת רוח יהוה בימינו? (ב) מה טומן בחובו העתיד?
16 לאחר שניבא על התנאים הגן־עדניים של עם אלוהים, ניבא יואל על שפיכת רוח יהוה. פטרוס ציטט את הנבואה בחג השבועות ואמר שהתגשמותה תחול ”באחרית הימים” (מעשי־השליחים ב׳:17). שפיכת רוח אלוהים באותה עת ציינה שסדר־הדברים היהודי הגיע לאחרית ימיו. שפיכת רוח אלוהים על ישראל השייכים לאלוהים במאה ה־20 מציינת שסדר־הדברים הכלל־עולמי מצוי באחרית ימיו. בהתחשב בעובדה זו, מה טומן בחובו העתיד? עוד נאמר בנבואת יואל: ”נתתי מופתים בשמים ובארץ, דם ואש ותימרות עשן. השמש ייהפך לחושך, והירח לדם, לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא” (יואל ג׳:3, 4).
17, 18. (א) איזה יום יהוה נורא ניחת על ירושלים? (ב) מה עושים אנו מתוך ביטחון מלא שיום יהוה הנורא בוא יבוא?
17 נבואה זו החלה להתגשם ביהודה בשנת 66 לספירה, ומאז התפתחו האירועים עד שיאם הבלתי נמנע — עד יום יהוה הנורא ב־70 לספירה. תאר לעצמך את הפחד שחשו באותה עת מי שלא היללו את שם יהוה! אירועים מפחידים לא פחות יתרחשו בעתיד, בעת שישמיד יהוה את סדר־הדברים העולמי. אך אפשר להינצל. הנביא יואל מוסיף: ”והיה כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט; כי בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה, כאשר אמר יהוה, ובשרידים אשר יהוה קורא” (יואל ג׳:5). עדי־יהוה אסירי תודה על כך שהם מכירים את שם יהוה, וסמוכים ובטוחים שהוא יושיעם כשיקראו אליו.
18 אך מה יקרה כשיכה יום יהוה הגדול והנורא את העולם בחמת זעם? בשאלה זו יעסוק המאמר הלימודי האחרון בסדרה זו.
האם אתה זוכר?
◻ מתי שפך יהוה לראשונה את רוחו על עמו?
◻ מה דרוש, בין היתר, מהקוראים בשם יהוה?
◻ מתי ניחת יום יהוה הגדול והנורא על עם ישראל?
◻ כיצד יהוה מברך היום את הקוראים בשמו?
[תמונה בעמוד 15]
אומה חדשה נולדה בחג השבועות שנת 33 לספירה
[תמונה בעמודים 16, 17]
יהוה שוב שפך את רוחו על עמו בתחילת המאה הנוכחית כהתגשמות הכתוב ביואל ג׳:1, 2
[תמונה בעמוד 18]
יש לעזור לאחרים לקרוא בשם יהוה