המסר שעלינו להכריז
יהוה הפקיד בידינו אחריות וגם זכות יקרה מפז כשאמר: ”אתם עֵדַי... ואני אל” (יש׳ מ״ג:12). אין אנו רק אנשים מאמינים. אנו עדים המשמיעים באוזני כל את האמיתות הטמונות בדבר־אלוהים שנכתב בהשראה. מהו המסר שיהוה ציווה עלינו להכריז כיום? הוא מתמקד ביהוה אלוהים, בישוע המשיח ובמלכותו.
”את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור”
זמן רב לפני שנולד המשיח, סיפר יהוה לאברהם הנאמן על סידור שיאפשר ל”כל גויי הארץ” להתברך (בר׳ כ״ב:18). הוא גם הניע את שלמה לכתוב בהשראת הרוח מהו הדבר הבסיסי הנדרש מבני האדם: ”את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם” (קהל׳ י״ב:13). אך כיצד ילמדו אנשי כל העמים דברים אלה?
אף־על־פי שתמיד היו אנשים שהאמינו בדבר־אלוהים, המקרא מציין שהעדות המוגברת והכלל־עולמית תביא את הבשורה לאומות כולן אך ורק ב”יום האדון”. הדבר החל ב־1914 (ההת׳ א׳:10). הכתוב בההתגלות י״ד:6, 7 התייחס לתקופה זו וחזה שבהדרכת המלאכים תתבצע הכרזה חשובה ביותר ”לכל אומה ושבט ולשון ועם”. אנשים אלה ישמעו את הקריאה: ”יראו את אלוהים ותנו לו כבוד, כי באה עת משפטו. השתחוו לעושה השמים והארץ והים ומעיינות המים”. אלוהים חפץ שמסר זה יוכרז, ובחלקנו נפלה הזכות להשתתף בפעילות זו.
”האלוהים”. כאשר יהוה הכריז ”אתם עדי”, נושא האלוהות עמד בעין הסערה (יש׳ מ״ג:10). אין די בלהודיע לכל האנשים שצריכה להיות להם דת מסוימת או שעליהם להאמין באלוהים. יש לתת להם הזדמנות ללמוד שבורא השמים והארץ הוא האלוהים — אלוהי האמת לבדו (יש׳ מ״ה:5, 18, 21, 22; יוח׳ י״ז:3). רק אלוהי האמת יכול לחזות את העתיד במדויק. יש בידינו זכות נהדרת לומר לזולת שהתגשמות דברו של יהוה בעבר נותנת לנו סיבות טובות להאמין שכל הבטחותיו לגבי העתיד יתקיימו במלואן (יהו׳ כ״ג:14; יש׳ נ״ה:10, 11).
מובן שאנשים רבים השומעים את עדותנו עובדים אלוהים אחרים או טוענים שאין הם עובדים שום אל. לכן כדי לזכות לאוזן קשבת מצידם עלינו להתחיל לבנות את השיחה על בסיס מכנה משותף כלשהו. הדוגמה במעשי השליחים י״ז:22–31 יכולה לעזור לנו בעניין זה. שים לב שהשליח פאולוס אומנם גילה טקט, אך הוא הבהיר היטב שכל בני האדם חייבים לתת דין וחשבון לפני אלוהים, בורא השמים והארץ.
הודע את שמו של אלוהים. אל תהסס להודיע לזולת את שם אלוהים. יהוה אוהב את שמו (שמ׳ ג׳:15; יש׳ מ״ב:8). רצונו שאנשים יכירו את שמו. הוא כלל במקרא את שמו המהולל יותר מ־000,7 פעם ומאחריותנו להודיעו לאחרים (דב׳ ד׳:35).
עתידם של כל בני האדם תלוי בכך שהם יכירו את יהוה ויקראו אליו באמונה (יואל ג׳:5; מל׳ ג׳:16; תסל״ב א׳:8). ברם, רוב האנשים לא מכירים את יהוה. עימם נמנים רבים הטוענים כי הם עובדים את אלוהי המקרא. וגם אם יש ברשותם מקרא והם קוראים בו, ייתכן שהם לא מכירים את שמו האישי של אלוהים, הואיל ותרגומים חדשים רבים השמיטו אותו. יש אשר שמעו את השם יהוה רק כאשר מנהיגי דתם הזהירו אותם לבל יעלוהו על דל שפתיהם.
כיצד נוכל להודיע לזולת את שמו של אלוהים? הדרך הטובה ביותר היא להראות להם אותו במקרא — בעותק האישי שלהם, אם אפשר. בכמה תרגומים לשפות אחרות שם זה מופיע אלפי פעמים. בתרגומים אחרים הוא מוזכר רק בתהלים פ״ג:19, בשמות ו׳:3–6, או בהערת השוליים לשמות ג׳:14, 15 או ו׳:3. במספר תרגומים, התארים החלופיים ”אדני” ו”אלוהים” כתובים אחרת משאר הטקסט אם שמו האישי של אלוהים הופיע בנוסח המקורי. במקרה שמתרגמים בני ימינו השמיטו לחלוטין את שם אלוהים, ייתכן שתצטרך להיעזר בתרגומי מקרא ישנים יותר כדי לחשוף בפני האנשים את המחדל. בארצות מסוימות אולי תוכל להצביע על העובדה ששם אלוהים עשה דרכו אל מזמורים דתיים או שהוא כתוב על מבנה ציבורי כלשהו או בתוכו.
גם אם מאזיניך עובדים אלוהים אחרים, תוכל להשתמש ביעילות בכתוב בירמיהו י׳:10–13, אשר לא רק מזכיר את שם אלוהים, אלא גם מסביר בבירור מי הוא.
אל תסווה את השם יהוה במעטה של תארים כגון ”אלוהים” ו”אדני”, כשם שנהוג בנצרות. אין בכך לומר שעליך להזכיר את השם בתחילת כל שיחה. אם כך תעשה, אנשים בעלי דעות קדומות פשוט יסיימו את הדיון. אבל אחרי שתקדם את השיחה על בסיס כלשהו, אל תחשוש להשתמש בשם אלוהים.
ראוי לציין ששמו האישי של אלוהים מופיע במקרא פעמים רבות יותר מסך כל האזכורים של תארים כמו ”אדני” ו”אלוהים”. למרות זאת, מחברי המקרא לא ניסו לכלול את שמו של אלוהים בכל משפט. הם פשוט עשו כן בטבעיות, בספונטניות ובאופן מכובד. זו דוגמה טובה עבורנו.
האל שמאחורי השם. אומנם חשוב לדעת את האמת בנוגע לשם אלוהים, אך אין זו אלא ראשית הדרך.
כדי שאנשים יאהבו את יהוה ויקראו אליו באמונה, עליהם להבין את טבעו ומהותו. כאשר יהוה הודיע את שמו למשה בהר סיני, הוא לא רק חזר על השם ”יהוה” אלא גם התייחס לכמה מתכונותיו הבולטות (שמ׳ ל״ד:6, 7). כדאי שנחקה קו פעולה זה.
אם אתה מדבר עם מעוניינים חדשים או נואם לפני הקהילה על הברכות שתביא המלכות, הסבר מה הן מלמדות על האל שמבטיח דברים אלה. כאשר תתייחס לחוקיו, הדגש את החוכמה והאהבה המשתקפים בהם. הבהר שדרישותיו של אלוהים אינן מקשות עלינו, אלא נועדו להועיל לנו (יש׳ מ״ח:17, 18; מיכה ו׳:8). הראה כיצד כל אחד מהמקרים שבהם הפגין יהוה את כוחו חושף פן מסוים באישיותו, ומגלה פרטים נוספים על עקרונותיו ומטרותיו. הסבר למאזיניך כיצד יהוה נוהג באיזון כאשר הוא נותן ביטוי לתכונותיו. ספר לאנשים את מה שאתה מרגיש אישית כלפי יהוה. אהבתך ליהוה יכולה לעורר אהבה כזו בלבם של אחרים.
המסר המוכרז בימינו קורא לכל האנשים לירוא את אלוהים ללא דיחוי. עלינו להשתדל בעזרת מוצא פינו לטפח אצל השומעים יראת אלוהים. זו יראה טובה ומועילה, רחישת כבוד עמוק ליהוה (תהל׳ פ״ט:8). טמונה בה הכרה בעובדה שיהוה הוא שופט הכול ושעתידנו מובטח רק אם נהיה רצויים בעיניו (לוקס י״ב:5; רומ׳ י״ד:12). יראה זו נושאת בחובה אהבה עמוקה כלפיו אשר נוטעת בנו רצון עז להשביע את רצונו (דב׳ י׳:12, 13). יראת אלוהים גם מניעה אותנו לשנוא את הרע, לשמור את מצוותיו של אלוהים ולעבוד אותו בלב שלם (דב׳ ה׳:26; דה״א כ״ח:9; מש׳ ח׳:13). בזכותה איננו מנסים לשרת את אלוהים ובאותה שעה לאהוב את מה שבעולם (יוח״א ב׳:15–17).
שם אלוהים — ”מגדל עוז”. האנשים שבאמת מכירים את יהוה זוכים להגנה רבה. אין זה רק מפני שהם משתמשים בשמו האישי או מסוגלים לציין כמה מתכונותיו. הם שמים את מבטחם ביהוה. משלי י״ח:10 מתייחס לאנשים אלה ואומר: ”מגדל עוז שם יהוה. בו ירוץ צדיק ונשגב”.
נצל היטב כל הזדמנות להאיץ באחרים לבטוח ביהוה (תהל׳ ל״ז:3; מש׳ ג׳:5, 6). ביטחון זה מעיד על אמונה ביהוה ובהבטחותיו (עב׳ י״א:6). אם מישהו ’קורא בשם יהוה’ תוך מודעות לעובדה שהוא ריבון היקום ומתוך אהבה לדרכיו ובאמונה שלימה שרק הוא יביא את הישועה האמיתית, דבר־אלוהים מבטיח שאדם כזה ייוושע (רומ׳ י׳:13, 14). עזור לאלה שאתה מלמד לבנות אמונה כזו ולגלות אותה בכל תחומי החיים.
רבים נושאים על שכמם עול של בעיות אישיות קשות ביותר ואין הם רואים אור בקצה המנהרה. הפצר בהם ללמוד את דרכיו של יהוה, לבטוח בו וליישם את מה שהם לומדים (תהל׳ כ״ה:5). עודד אותם להתפלל לאלוהים מכל הלב, לבקש את עזרתו ולהודות לו על מתנותיו (פיל׳ ד׳:6, 7). כאשר הם יכירו היטב את יהוה, לא רק בעזרת קריאת הצהרות מסוימות במקרא אלא גם מהתנסות אישית בהתגשמות הבטחותיו, הם יטעמו את הביטחון הנובע מהבנה אמיתית של מה שמייצג שם אלוהים (תהל׳ ל״ד:9; יר׳ י״ז:7, 8).
נצל ביעילות כל הזדמנות לעזור לאנשים להבין עד כמה נבון לירוא את אלוהי האמת, יהוה, ולשמור את מצוותיו.
”עדות ישוע”
לאחר שישוע המשיח הוקם לתחייה וטרם שובו לשמים, הוא הדריך את תלמידיו ואמר להם: ”תהיו עדיי עד קצה הארץ” (מה״ש א׳:8). משרתיו הנאמנים של אלוהים בימינו מתוארים כאנשים אשר ”להם עדות ישוע” (ההת׳ י״ב:17). עד כמה אתה חרוץ במתן עדות זו?
אנשים רבים הטוענים בכנות להאמין בישוע אינם יודעים דבר על קיומו הקדם־אנושי. אין הם מבינים שהוא חי כאן כאדם במלוא מובן המילה. אין הם תופסים את משמעות היותו בן־אלוהים. ידיעותיהם דלות מאוד בכל הקשור לתפקידו בהגשמת מטרות אלוהים. אין הם יודעים מה הוא עושה בימינו וכלל לא מבינים שחייהם יושפעו ממה שיעשה בעתיד. אולי הם אפילו חושבים שעדי־יהוה לא מאמינים בישוע. נפלה בחלקנו הזכות להודיע את האמת בנושאים אלה.
יש המאמינים שישוע, כפי שהוא מתואר במקרא, כלל לא היה קיים. אחרים סבורים שישוע היה אישיות חשובה ותו לא. רבים דוחים על הסף את הרעיון שהוא בן־אלוהים. יש להשקיע מאמצים רבים ולגלות הרבה סבלנות וטקט כדי לשאת את ”עדות ישוע” לאנשים אלה.
תהא אשר תהא דעתם של מאזיניך, אם ברצונם ליהנות מהסידור של אלוהים לחיי־נצח, אין להם ברירה אלא ללמוד על ישוע המשיח (יוח׳ י״ז:3). אלוהים הבהיר את רצונו ש”כל לשון תודה כי ישוע המשיח הוא האדון” ושהכול יכירו בסמכותו וייכנעו לו (פיל׳ ב׳:9–11). לפיכך לא נוכל להתחמק מנושא זה כאשר נדבר עם אנשים שיש להם עמדות תקיפות אך מוטעות או דעות קדומות נחרצות. הגם שבמקרים מסוימים נוכל לדבר בחופשיות על ישוע המשיח — אפילו בשיחה הראשונה — לעתים נצטרך לגלות שיקול דעת ולומר דברים שיעזרו למאזינים לאמץ את ההשקפה הנכונה עליו. אולי נצטרך לחשוב מאילו היבטים נוספים לגשת לנושא בביקורים הבאים. עם זאת, לא נוכל לדון עם האדם בכל הכרוך בנושא אלא אם כן נתחיל לנהל עימו שיעורי מקרא (טימ״א ב׳:3–7).
תפקידו החיוני של ישוע במטרת אלוהים. עלינו לעזור לאנשים להבין שהואיל וישוע הוא ”הדרך” ו’אין איש בא אל האב אלא דרכו’, לא ניתן לטפח יחסים תקינים עם אלוהים בלי להאמין בישוע המשיח (יוח׳ י״ד:6). רק אם נכיר בתפקיד החיוני שהטיל אלוהים על בנו בכורו, נוכל להבין את המקרא. מדוע? מפני שישוע קיבל מיהוה את התפקיד הראשי בהגשמת כל מטרותיו (קול׳ א׳:17–20). כל נבואות המקרא מבוססות על עובדה זו (ההת׳ י״ט:10). ישוע המשיח הוא שיביא את הפתרון לכל הבעיות שהתעוררו כתוצאה מן המרד של השטן ומחטאו של אדם (עב׳ ב׳:5–9, 14, 15).
כדי להבין את מהות תפקידו של ישוע, על הפרט להכיר בכך שמצבם של בני האדם עגום ביותר ואין באפשרותם להושיע את עצמם. כולנו נולדנו בחטא. הדבר משפיע על חיינו בדרכים שונות ובמוקדם או במאוחר, המוות מתדפק על דלתנו (רומ׳ ג׳:23; ה׳:12). הסבר בהיגיון עובדה זו לאנשים שאתה מבשר להם. אזי, הראה שבאמצעות קורבן הכופר של ישוע המשיח, סיפק יהוה ברוב אהבתו ישועה מן החטא והמוות עבור כל מי שיאמין במתנה זו (מר׳ י׳:45; עב׳ ב׳:9). כך נפתחת בפניהם האפשרות לחיות חיים מושלמים לעולמי עולמים (יוח׳ ג׳:16, 36). אי אפשר להשיג זאת בדרך אחרת (מה״ש ד׳:12). כשאתה מלמד אחרים ביחידות או בקהילה, אל תסתפק באזכור העובדות הללו. טפח באדיבות ובסבלנות בלב מאזיניך הכרת טובה לישוע על תפקידו כגואלנו. אדם המוקיר מתנה זו עשוי לשנות מקצה לקצה את גישתו, התנהגותו ומטרותיו בחיים (קור״ב ה׳:14, 15).
ישוע הקריב את חייו רק פעם אחת (עב׳ ט׳:28). אך למרות זאת, הוא עדיין פועל ומשרת ככהן גדול. עזור לאחרים להבין את משמעות הדבר. האם מופעלים עליהם לחצים? האם הם מאוכזבים, סובלים או מתנסים בבעיות כתוצאה מקשיחות לב מצד הזולת? ישוע התנסה בכל הדברים הללו כאדם. הוא יודע איך אנחנו מרגישים. האם אנו מודעים לכך שאנו תלויים ברחמיו של אלוהים, הואיל ואיננו מושלמים? כשאנו מתפללים לאלוהים ומבקשים שיסלח לנו על חטאינו על בסיס קורבנו של ישוע, יש לנו ”מליץ לפני האב” — ישוע — אשר ברוב חמלתו ”מפגיע בעדנו” (יוח״א ב׳:1, 2; רומ׳ ח׳:34). תודות לקורבנו של ישוע ובאמצעות שירותו ככהן גדול, ביכולתנו להתקרב אל ”כס החסד” של יהוה כדי לקבל עזרה בעִתה (עב׳ ד׳:15, 16). חרף אי־שלימותנו, שירותו של ישוע ככהן גדול מאפשר לנו לעבוד את אלוהים במצפון טהור (עב׳ ט׳:13, 14).
בנוסף לכך, ישוע מחזיק בסמכות רבה בתור מי שהוסמך על־ידי אלוהים להיות ראש הקהילה המשיחית (מתי כ״ח:18; אפ׳ א׳:22, 23). במסגרת תפקידו, הוא מספק הדרכה נחוצה העולה בקנה אחד עם רצונו של אלוהים. הסבר לאלה שאתה מלמד שישוע המשיח, ולא אדם כלשהו, הינו ראש הקהילה (מתי כ״ג:10). כבר משיחותיך הראשונות עם המעוניינים, הזמן אותם לאסיפות שבאולם־המלכות המקומי. שם אנו לומדים את המקרא בעזרת חומר היוצא לאור מטעם ”העבד הנאמן והנבון”. הסבר להם מיהו ”עבד” זה, אך אל תשכח להצביע על זהותו של האדון כדי שיהיו מודעים לראשותו של ישוע (מתי כ״ד:45–47, דל׳). הכר להם את זקני־הקהילה והסבר באילו דרישות מקראיות צריכים גברים אלה לעמוד (טימ״א ג׳:1–7; טיט׳ א׳:5–9). הבהר שהקהילה לא שייכת לזקנים אלא שהם מסייעים לנו ללכת בעקבות ישוע המשיח (מה״ש כ׳:28; אפ׳ ד׳:16; פט״א ה׳:2, 3). עזור למעוניינים להבין שקיימת אגודה מאורגנת וחובקת עולם הפועלת תחת ראשותו של המשיח.
בספרי הבשורה מסופר שישוע נכנס לירושלים זמן קצר לפני מותו, ואז קיבלו אותו תלמידיו בקריאות שמחה כ”מלך הבא בשם יהוה” (לוקס י״ט:38, דל׳). כאשר אנשים מעמיקים חקר במקרא, מתברר להם שיהוה הפקיד בידי ישוע סמכות שלטונית אשר משפיעה על חייהם של אנשי כל העמים (דנ׳ ז׳:13, 14). כאשר תגיש שיחות בקהילה או תנהל שיעורי מקרא, עזור למאזינים להבין ולהעריך את מה שמשתמע עבורנו משלטונו של ישוע כיום ובעתיד.
הדגש שאורח חיינו מוכיח אם אנו באמת מאמינים שישוע המשיח מולך ואם אנו שמחים להיכנע לשלטונו. הבלט את הפעילות שישוע הורה לתלמידיו לבצע משנמשח למלך (מתי כ״ד:14; כ״ח:18–20). דון במה שאמר ישוע, היועץ הנפלא, בנוגע לסדר עדיפויות נכון (יש׳ ט׳:5, 6; מתי ו׳:19–34). התייחס למה שאמר שר השלום בנוגע להלוך הרוח שעל תלמידיו לגלות (מתי כ׳:25–27; יוח׳ י״ג:35). אל תתיימר להיות שופט של אחרים ולקבוע אם הם עושים את מיטבם. עודד אותם לבחון אם מעשיהם מעידים על כניעה למלכותו של המשיח. יחד עם זאת, אל תשכח שעליך לעשות זאת בעצמך.
הנח את היסוד — המשיח. המקרא ממשיל את מלאכת עשיית התלמיד המשיחי לבניית מבנה על יסוד ישוע המשיח (קור״א ג׳:10–15). כדי לעשות כן, עליך לעזור לאנשים להכיר את ישוע כפי שהוא מתואר במקרא. הישמר לבל תיתן להם עילה לנהות אחריך כמנהיג (קור״א ג׳:4–7). כוון אותם לישוע המשיח.
כאשר היסוד מונח כהלכה, התלמידים מבינים שהמשיח השאיר לנו מופת ’כדי שנלך בעקבותיו’ (פט״א ב׳:21). וכדי להמשיך ולבנות על יסוד זה, האץ בתלמידים לקרוא את ספרי הבשורה לא רק כהיסטוריה מהימנה, אלא גם כנר לרגלם ואור לנתיבתם. עזור להם להפנים את הגישות והתכונות שאפיינו את ישוע. עודד אותם לשים לב כיצד הרגיש ישוע כלפי אביו שבשמים, לדרך שבה הוא עמד בפיתויים ובמבחנים, לאופן שבו הוא נכנע לרצון אלוהים ואיך הוא התייחס לאנשים בנסיבות שונות. הדגש את הפעילות שעמדה במרכז חייו. ואז, כאשר התלמיד יעמוד בפני החלטות ומבחני אמונה, הוא ישאל את עצמו: ’מה היה עושה ישוע במצב כזה? האם קו הפעולה שבחרתי משקף הערכה על כל מה שהוא עשה למעני?’
כאשר אתה נואם לפני הקהילה, אל תחשוב שמכיוון שאחיך כבר מאמינים בישוע, אין כל צורך להתייחס אליו באופן מיוחד. יהיה משקל רב יותר לדבריך אם תוסיף לבנות על יסוד האמונה בישוע. כאשר אתה מדבר על אסיפות, קשר את הנושא לתפקידו של ישוע כראש הקהילה. וכשאתה דן בדברים הנוגעים לשירות־השדה, הצבע על הגישה שהיתה לישוע בשירותו. הצג את פעילות ההטפה לאור מה שעושה כיום המשיח במסגרת תפקידו כמלך כדי לאסוף אנשים שייכנסו אל העולם החדש.
מכל האמור ברור שאין רק ללמוד עובדות בסיסיות בקשר לישוע המשיח. משיחיים אמיתיים חייבים להאמין בו ולאהוב אותו בכל לבם. אהבה כזו מניעה את האדם לציית מתוך נאמנות (יוח׳ י״ד:15, 21). היא מאפשרת לפרט לשמור על אמונה איתנה לנוכח מצוקות שונות, להמשיך ללכת בעקבות המשיח כל ימי חייו ולהיות משיחי בוגר ’מושרש ומיוסד’ (אפ׳ ג׳:17). אורח חיים כזה מסב כבוד ליהוה, אלוהיו ואביו של ישוע המשיח.
”בשורה זו של המלכות”
כאשר פירט ישוע את האות לנוכחותו ולסיום הסדר העולמי, הוא חזה: ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14).
מהו בדיוק מסר זה אשר נועד לזכות לפרסום כה נרחב? הוא עוסק במלכות שישוע לימד אותנו להתפלל לאלוהים לבואה באומרו: ”תבוא מלכותך” (מתי ו׳:10). ההתגלות י״א:15 מתאר אותה כ”ממלכתו של אדוננו [יהוה] ושל משיחו” מפני שיהוה הוא מקור סמכותה השלטונית והוא זה שהסמיך את המשיח למלוכה. אך שים לב שלדברי ישוע, המסר שיוכרז בימינו יזכה לתפוצה נרחבת בהרבה מזו שהיתה לו כאשר תלמידיו בישרו במאה הראשונה. הללו אמרו לאנשים: ”קרבה אליכם מלכות האלוהים” (לוקס י׳:9). ישוע, מי שנמשח להיות מלך, היה בקרבם. אך לפי הכתוב במתי כ״ד:14, חזה ישוע הכרזה על עוד מאורע חשוב בהתגשמותה של מטרת אלוהים.
הנביא דניאל קיבל חזון באשר להתפתחות זו. הוא ראה ”אחד הדומה לבן־אדם”, את ישוע המשיח, מקבל מ”עתיק יומין”, יהוה אלוהים, ”שלטון וכבוד ומלכות... וכל העמים, האומות והלשונות עבדו לו” (דנ׳ ז׳:13, 14). מאורע זה נושא חשיבות אוניברסלית והתרחש בשמים ב־1914. לאחר מכן הושלכו השטן ושדיו ארצה (ההת׳ י״ב:7–10). מאז החלה הספירה לאחור של סדר עולמי זה. אך בטרם יבוא קצו, יש להכריז בכל רחבי תבל שמשיח יהוה מולך כעת מכס מלכותו השמימי. הודעה זו נשמעת באוזני אנשים בכל מקום. תגובתם מעידה על גישתם כלפי האל העליון השולט ב”ממלכת בני האדם” (דנ׳ ד׳:29).
אך צפויים לנו עוד הרבה דברים נוספים! אנו עדיין מתפללים ”תבוא מלכותך”, אך לא מתוך מחשבה שייסוד המלכות צפון בחיק העתיד. אנו תפילה שהמלכות השמימית תפעל נחרצות להגשמת נבואות כגון אלה שבדניאל ב׳:44 וההתגלות כ״א:2–4. היא תהפוך את כדור־הארץ לגן־עדן המיושב באנשים שאוהבים את אלוהים ואת רעיהם. אנו מצביעים על התפתחויות עתידיות אלה בהכריזנו ”בשורה זו של המלכות”. עם זאת, אנו גם מודיעים בביטחון מלא שיהוה כבר הפקיד בידי בנו סמכות שלטונית מלאה. האם אתה מדגיש בשורה זו כשאתה מוסר עדות על המלכות?
הסבר מהי המלכות. כיצד נמלא את שליחותנו להכריז על מלכות אלוהים? נוכל לעורר התעניינות ולהתחיל שיחות בעזרת מגוון נושאים, אך צריך להיות ברור עד מהרה שהמסר שבפינו מתמקד במלכות אלוהים.
היבט חשוב בפעילות זו קשור לקריאה או לציטוט של פסוקים המתייחסים למלכות. כאשר אתה מזכיר את המלכות, ודא תחילה שמאזיניך מבינים מהי. אולי לא יהיה די לומר שמלכות אלוהים היא ממשלה. לחלק מהאנשים קשה להאמין שממשלה יכולה להיות בלתי נראית. תוכל לפנות אל ההיגיון שלהם בדרכים שונות. למשל, לא ניתן לראות את כוח המשיכה, אך הוא משפיע במידה רבה על חיינו. איננו מסוגלים לראות את מי שקבע את חוק המשיכה, אך ברור שיש לו כוח עצום. המקרא מכנה אותו ”מלך העולמים” (טימ״א א׳:17). כמו כן, אפשר לציין שאנשים רבים המתגוררים בארץ רחבת־ידיים מעולם לא ביקרו בעיר הבירה שלהם או פגשו את מנהיג המדינה. הם לומדים על דברים אלה באמצעות החדשות. בדומה לכך, המקרא, אשר יצא לאור ביותר מ־200,2 שפות, מספר לנו על מלכות אלוהים; הוא מודיע לנו בידי מי הופקדה סמכות ומה מבצעת המלכות. מטרתו של המצפה, היוצא לאור ביותר שפות מכל כתב עת אחר, היא ’להכריז על מלכות יהוה’, ככתוב בעמוד השער.
כדי לעזור לאנשים להבין מהי המלכות, תוכל להזכיר דברים שברצונם שהממשלות יספקו: ביטחון כלכלי, שלום, סוף לפשע ולאפליה של כל הקבוצות האתניות, חינוך ושירותי בריאות. הראה שרצונות אלה וגם מאוויים נאותים נוספים של האנושות יבואו על סיפוקם המלא אך ורק באמצעות מלכות אלוהים (תהל׳ קמ״ה:16).
השתדל לעורר באנשים רצון עז להיות נתינים של המלכות אשר בראשה עומד ישוע המשיח. ציין שהנסים שחולל ישוע היו רק טעימה קטנה מהדברים שהוא יעשה כמלך שמימי. הזכר לעתים קרובות את התכונות היפות שגילה (מתי ח׳:2, 3; י״א:28–30). הסבר שהוא הקריב את חייו למעננו ולאחר מכן אלוהים הקים אותו לחיי אלמוות בשמים, שם נמצא כס מלכותו (מה״ש ב׳:29–35).
הדגש את העובדה שמלכות אלוהים מולכת עתה מן השמים. אך זכור שרוב האנשים לא רואים סביבם את התנאים שלדעתם צריכים להוכיח זאת. גלה מודעות לכך בדבריך, ושאל אם ידוע להם מה אמר ישוע המשיח על המאורעות שיוכיחו שהמלכות אוחזת ברסן השלטון. הבלט כמה מאפיינים של האות המורכב המוזכר במתי פרק כ״ד, במרקוס פרק י״ג או בלוקס פרק כ״א. אזי, שאל מדוע הכתרתו של ישוע בשמים תביא בעקבותיה תנאים כאלה על הארץ. התייחס לכתוב בההתגלות י״ב:7–10, 12.
כדי להציג ראיה מוחשית לפעליה של מלכות אלוהים בימינו, קרא את מתי כ״ד:14 ותאר את התוכנית החינוכית שמתבצעת כיום ברחבי העולם (יש׳ נ״ד:13). ספר לאנשים על בתי־הספר שנוסדו לתועלתם של עדי־יהוה אשר מספקים הדרכה המבוססת על המקרא ללא כל תמורה כספית. הסבר שבנוסף לשירותנו מבית לבית, אנו מנהלים שיעורי מקרא ביתיים בחינם עם יחידים ומשפחות ביותר מ־230 ארצות. איזו ממשלת אנוש מסוגלת לארגן תוכנית חינוכית כה נרחבת, לא רק לנתיניה אלא גם לאנשים ברחבי העולם? הזמן אנשים לאולם־המלכות ולכינוסים של עדי־יהוה כדי שיראו במו עיניהם כיצד חינוך זה משפיע על חייהם של אנשים (יש׳ ב׳:2–4; ל״ב:1, 17; יוח׳ י״ג:35).
אך האם בעל־הבית יבין כיצד הדברים נוגעים לחייו? אולי תזכיר בטקט שאתה מבקר אצלו כדי לדון באפשרות הפתוחה לפני הכול לבחור בחיים ולהיות נתינים של מלכות אלוהים. כיצד? על־ידי למידה על דרישותיו של אלוהים וציות להן כבר עתה (דב׳ ל׳:19, 20; ההת׳ כ״ב:17).
עזור לזולת לבקש תחילה את המלכות. גם לאחר שמישהו נענה לבשורת המלכות, עליו להגיע להחלטות מסוימות. איזו חשיבות תהיה למלכות אלוהים בחייו? ישוע האיץ בתלמידיו: ”בקשו תחילה את מלכותו” (מתי ו׳:33). כיצד נעזור לאחינו המשיחיים לעשות כן? אם נציב דוגמה טובה בעצמנו ונדון באפשרויות הפתוחות בפניהם. לפעמים אפשר לשאול אם הפרט שקל אפשרויות מסוימות או לספר לו על מה שעשו אחרים. ניתן להיעזר בתיאורים מקראיים כדי להעמיק את אהבתו ליהוה. אולי נדגיש את העובדה שהמלכות ממשית ועד כמה חשוב להכריז עליה. ניתן להשיג את התוצאות הטובות ביותר כאשר לא רק אומרים לאנשים מה צריך לעשות, אלא גם מעוררים בהם רצון לעשות זאת.
אין כל ספק שהמסר החיוני שעל כולנו להכריז מתמקד ביהוה אלוהים, בישוע המשיח ובמלכות. עלינו להדגיש אמיתות חשובות הקשורות לנושאים אלה בפעילות ההטפה, בקהילותינו ובחיינו האישיים. כך נוכיח שאנו אכן מפיקים תועלת מהחינוך בבית־הספר לשירות התיאוקרטי.