חוכמה קדומה לעת המודרנית
אל תשקע בדאגות
עיקרון מקראי: ”חדלו להיות מודאגים” (מתי ו׳:25).
מה משמע הדבר? ישוע אמר את המילים שלעיל בדרשת ההר. לדברי מילון מקראי אחד, הפועל היווני המתורגם כ”מודאגים” משמש לעיתים לתיאור ”תגובה טבעית של האדם לעוני, רעב או מצוקות אחרות שהוא מתמודד עמן בחיי היומיום”. במקרים רבים דאגה מקפלת בתוכה חששות מפני דברים שיכולים לקרות בעתיד. אין זה אלא טבעי וראוי לדאוג לצרכינו החומריים ולרווחת יקירינו (פיליפים ב׳:20). אולם כשישוע אמר ”חדלו להיות מודאגים”, הוא בעצם ייעץ למאזיניו להימנע מדאגות מופרזות מפני המחר, דאגות העלולות לגזול את שמחתנו כיום (מתי ו׳:31, 34).
האם זה מעשי כיום? מדוע כדאי להישמע לעצתו של ישוע? ספרי עיון ומחקר מצביעים על כך שקיים קשר בין דאגה מופרזת ”לבין בעיות רפואיות כגון אולקוס, מחלות לב ואסתמה” הנגרמות בשל פעילות בלתי פוסקת של מערכת העצבים הסימפתטית בגוף.
ישוע נתן לנו סיבה טובה להימנע מדאגות מופרזות: אין בהן כל תועלת. ”מי מכם בדאגתו יכול להוסיף ולו אמה אחת לשנות חייו?” שאל ישוע (מתי ו׳:27). אם נשקע בדאגות, הדבר לא יאריך את חיינו, אפילו לא בשבריר שנייה, וכל שכן לא ישפר אותם. מלבד זאת, במקרים רבים פחדינו אינם מתממשים. בהקשר לכך אמר חוקר אחד: ”דאגות לגבי העתיד הן בזבוז אנרגיה, ורק לעיתים נדירות הפחדים שלנו באמת תואמים את המציאות”.
כיצד תוכל להימנע מדאגות? ראשית, בטח באלוהים. אם אלוהים מספק מזון לציפורים ומלביש את הפרחים בצבעים ססגוניים, האם הוא לא ידאג לצורכי מחייתם של בני אדם המציבים את שירותו במקום הראשון בחייהם? (מתי ו׳:25, 26, 28–30) שנית, התמודד עם כל יום בנפרד. ”לעולם אל תהיו מודאגים... מיום המחר”, אמר ישוע, ”כי למחר דאגות משלו”. האם תסכים שלכל יום יש מספיק ’צרות משלו’? (מתי ו׳:34).
אם נקשיב לעצתו של ישוע, נחסוך מעצמנו בעיות בריאות. אך חשוב מכך, נמצא שקט נפשי — מה שהמקרא מכנה ”שלום אלוהים” (פיליפים ד׳:6, 7).