ירא את יהוה,‏ ”‏שומע תפילה”‏

‏”‏שומע תפילה,‏ עָדֶיך כל בשר יבואו.‏”‏ — תהלים ס״ה:‏3‏.‏

1.‏ מדוע סביר שיהוה יקבע דרישות מאלה המעוניינים לפנות אליו בתפילה?‏

יהוה אלהים הוא ”‏מלך העולמים”‏.‏ יחד עם זאת,‏ הוא ”‏שומע תפילה”‏,‏ אשר ’‏אליו כל בשר יבואו.‏’‏ (‏טימותיוס א׳.‏ א׳:‏17;‏ תהלים ס״ה:‏3‏)‏ אך,‏ כיצד עליהם ’‏לבוא אליו’‏?‏ מלכים ארציים קבעו תקנות בנוגע ללבוש וגינונים שעל האנשים למלא בטרם יורשו לבוא לפניהם.‏ ברור,‏ איפוא,‏ שמן הצפוי של”‏מלך העולמים”‏ תהיינה דרישות,‏ בהן חייב לעמוד כל הפונה אליו בתחינות ובהודייה.‏ — פיליפים ד׳:‏6,‏ 7‏.‏

2.‏ אילו שאלות מתעוררות בנושא התפילה?‏

² מה דורש ”‏מלך העולמים”‏ מהפונים אליו בתפילה?‏ מי רשאי להתפלל אליו ולהישמע?‏ ובעד מה מותר להתפלל?‏

פניות אל ”‏מלך העולמים”‏

3.‏ אילו דוגמאות תוכל להביא על תפילות שנשאו משרתי אלהים בימי־קדם,‏ והאם פנו הם אליו באמצעות מתווך?‏

³ כפי הנראה,‏ לפני שחטא,‏ זכה אדם הראשון,‏ בתור ”‏בן אלהים”‏,‏ לקשרים הדוקים עם ”‏מלך העולמים”‏.‏ (‏לוקס ג׳:‏38;‏ בראשית א׳:‏26–28‏)‏ ללא ספק,‏ כשהבל,‏ בנו של אדם,‏ הקריב לאלהים ”‏מבכורות צאנו”‏,‏ הגיש את הזבחים בליווי תחינות וביטויי תהילה.‏ (‏בראשית ד׳:‏2–4‏)‏ כמו־כן,‏ הקימו נוח,‏ אברהם,‏ יצחק ויעקב מזבחות ופנו אל יהוה בתפילה,‏ כשהקריבו את קרבנותיהם.‏ (‏בראשית ח׳:‏18–22;‏ י״ב:‏7,‏ 8;‏ י״ג:‏3,‏ 4,‏ 18;‏ כ״ב:‏9–14;‏ כ״ו:‏23–25;‏ ל״ג:‏18–20;‏ ל״ה:‏1,‏ 3,‏ 7‏)‏ מאוחר יותר,‏ מבהירות לנו תפילותיהם של שלמה,‏ עזרא,‏ והמשוררים שכתבו מזמורי תהלים בהשראת אלהים,‏ שבני־ישראל התפללו לאלהים ישירות,‏ ללא כל מתווך.‏ — מלכים א׳.‏ ח׳:‏22–24;‏ עזרא ט׳:‏5,‏ 6;‏ תהלים ו׳:‏2,‏ 3;‏ מ״ג:‏1;‏ נ״ה:‏1;‏ ס״א:‏2;‏ ע״ב:‏1;‏ פ׳:‏2;‏ קמ״ג:‏1‏.‏

4.‏ (‏א)‏ איזו פנייה חדשה אל אלהים בתפילה נוסדה במאה הראשונה לספירה?‏ (‏ב)‏ מדוע מתאים מאוד שנתפלל לאלהים בשם ישוע?‏

⁴ דרך חדשה לפנות אל אלהים בתפילה נפתחה במאה הראשונה לספירה,‏ באמצעות בנו,‏ ישוע המשיח,‏ שהוכיח אהבה מיוחדת כלפי האנושות.‏ בקיומו הקדם־אנושי,‏ שירת ישוע כ”‏אמון”‏,‏ וגילה אהבה מיוחדת לכל דבר הקשור בבני־האדם.‏ (‏משלי ח׳:‏30,‏ 31‏)‏ במהלך שהותו עלי־אדמות כבן־אנוש,‏ הושיט ישוע עזרה רוחנית אוהבת לאנשים לא־מושלמים,‏ ריפא חולים ואפילו החייה מתים.‏ (‏מתי ט׳:‏35–38;‏ לוקס ח׳:‏1–3,‏ 49–56‏)‏ ומעל לכל,‏ ’‏נתן את נפשו כופר בעד רבים.‏’‏ (‏מתי כ׳:‏28‏)‏ עד כמה הולם הדבר,‏ איפוא,‏ שכל אחד המפיק תועלת מקרבן־הכופר שסיפק,‏ יפנה אל אלהים באמצעות ישוע,‏ אשר כה אהב את האנושות!‏ עתה,‏ זוהי הדרך היחידה לפנות אל ”‏מלך העולמים”‏,‏ כשם שישוע עצמו אמר:‏ ”‏אין איש בא אל האב אלא דרכי,‏”‏ וכמו־כן,‏ ”‏כל מה שתבקשו מאת האב בשמי ייתן לכם.‏”‏ (‏יוחנן י״ד:‏6;‏ ט״ז:‏23‏)‏ בקשת דברים בשם ישוע,‏ משמעה להכיר בכך שיש לפנות דרכו אל ה”‏שומע תפילה”‏.‏

5.‏ מהי גישתו של אלהים כלפי עולם האנושות,‏ ומה הקשר בין זה לבין התפילה?‏

⁵ עלינו להעריך במיוחד את האהבה שגילה יהוה אלהים כשסיפק את קרבן־הכופר.‏ ישוע אמר:‏ ”‏כה אהב אלהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאֹבד כל המאמין בו,‏ אלא ינחל חיי עולם.‏”‏ (‏יוחנן ג׳:‏16‏)‏ עומק אהבתו של אלהים מתוארת היטב בדברי מחבר התהלים:‏ ”‏כגבוה שמים על הארץ,‏ גָבַר חסדו על יראיו.‏ כרחוק מזרח ממערב,‏ הרחיק ממנו את פשעינו.‏ כרַחֵם אב על בנים,‏ ריחַם יהוה על יראיו.‏ כי הוא ידע ייצְרֵנו,‏ זכוּר כי עפר אנחנו.‏”‏ (‏תהלים ק״ג:‏11–14‏)‏ עד כמה מעודד לדעת שהתפילות של עדיו המוקדשים של יהוה עולות אל אב אוהב כזה,‏ דרך בנו!‏

זכות מוגבלת

6.‏ תוך איזו גישה יש לפנות אל יהוה בתפילה?‏

⁶ מלכים בשר־ודם אינם מרשים לכל אחד להיכנס אל ארמונם המלכותי מבלי להודיע רשמית מראש.‏ רֵאיון אישי עם המלך הוא זכות מוגבלת.‏ כך גם התפילה אל ”‏מלך העולמים”‏.‏ מובן שהפונים אליו באמצעות ישוע המשיח,‏ בהערכה הנובעת מהלב כלפי מעמדו הרם והנישא של אלהים,‏ יכולים לצפות שיישמעו.‏ כל פנייה אל ”‏מלך העולמים”‏ חייבת לשקף יראת־כבוד והערצה.‏ על כל החפץ להישמע,‏ לגלות ”‏יראת יהוה”‏.‏ — משלי א׳:‏7‏.‏

7.‏ מהי ”‏יראת יהוה”‏?‏

⁷ אך,‏ מהי ”‏יראת יהוה”‏?‏ זוהי יראת־כבוד עמוקה כלפי אלהים,‏ המלווה בחרדה בריאה מפני אובדן שביעות־רצונו.‏ יראה זו נובעת מהכרת־טובה עמוקה בחסדו וטוּבו.‏ (‏תהלים ק״ו:‏1‏)‏ כרוכה בה הכרה במעמדו כ”‏מלך העולמים”‏,‏ אשר לו הזכות והסמכות להעניש את אלה שאינם מצייתים לו,‏ אפילו בעונש־מוות.‏ אנשים המגלים את יראת יהוה,‏ יכולים להתפלל אליו בציפייה שיישמעו.‏

8.‏ מדוע שומע אלהים את תפילות יראיו?‏

⁸ ברור שאלהים אינו עונה לתפילות הרשעים,‏ הבוגדים ו’‏הצדקנים בעיני עצמם’‏.‏ (‏משלי ט״ו:‏29;‏ ישעיהו א׳:‏15;‏ לוקס י״ח:‏9–14‏)‏ היראים את יהוה זוכים להישמע משום שהם חיים את חייהם בתואם עם ערכי־הצדק שלו.‏ אך,‏ הם עשו יותר מכך.‏ יראי יהוה הקדישו עצמם ליהוה,‏ תוך תפילה,‏ וסימלו זאת בטבילה במים.‏ מכאן שזכותם להתפלל אינה מוגבלת;‏ הוענק להם חופש דיבור.‏

9,‏ 10.‏ האם אנשים לא־טבולים יכולים להתפלל בתקווה שיישמעו?‏

⁹ בנוסף לכך,‏ כדי שאלהים ייעתר לתפילותיו,‏ על הפרט לבטא בהן מחשבות התואמות את הרצון האלוהי.‏ אמנם,‏ עליו להיות כן בפנייתו לאלהים,‏ אך דרוש יותר.‏ ”‏בלי אמונה אי־אפשר להיות רצוי לאלהים,‏”‏ כתב השליח פאולוס,‏ ”‏כי כל הקרב אל אלהים צריך להאמין שהוא קיים והוא נותן גמול לדורשיו.‏”‏ (‏עברים י״א:‏6‏)‏ לאור הנאמר לעיל,‏ האם ניתן לעודד אדם לא־טבול להתפלל לאלהים,‏ בתקווה שיישמע?‏

¹⁰ בהכירו בכך שהתפילה היא זכות מוגבלת,‏ ביקש המלך שלמה שיהוה יקשיב רק לנוכרים אשר בתפילתם ישימו את פניהם אל עבר בית־מקדשו שבירושלים.‏ (‏מלכים א׳.‏ ח׳:‏41–43‏)‏ כעבור מאות שנים,‏ נהג הנוכרי קורנליוס ’‏להתפלל בכל עת’‏,‏ כאדם אדוק וירא־אלהים.‏ כשרכש ידע מדויק,‏ הקדיש את עצמו קורנליוס לאלהים,‏ אשר העניק לו מיד את רוח־הקודש.‏ לאחר־מכן,‏ נטבלו קורנליוס ונוכרים אחרים עימו.‏ (‏מעשי־השליחים י׳:‏1–44‏)‏ בדומה לקורנליוס,‏ ניתן כיום לעודד כל מי שמתקדם לקראת ההקדשה,‏ לפנות אל יהוה בתפילה.‏ לעומתו,‏ על אדם שאינו לומד את כתבי־‏הקודש בכנות,‏ אינו יודע את דרישותיו של אלהים בנוגע לתפילה,‏ וטרם גילה גישה התואמת את רצון אלהים,‏ אי־אפשר לומר שהוא ירא את יהוה,‏ שיש לו אמונה,‏ או שהוא נמנה עם ”‏דורשיו”‏.‏ מצבו של אדם כגון זה אינו מאפשר לו לשאת תפילות שיתקבלו על־ידי אלהים.‏

11.‏ מה קרה לאחדים שבעבר התקדמו לקראת ההקדשה,‏ ומה עליהם לשאול את עצמם?‏

¹¹ יש שבעבר התקדמו לקראת ההקדשה ליהוה,‏ ולאחר־מכן הפסיקו להתקדם.‏ אם אין בלבם היום די אהבה כלפי אלהים כדי להקדיש לו את חייהם ללא סייג,‏ עליהם לשאול את עצמם אם עדיין פתוחה להם הזכות הנאדרת של תפילה.‏ כפי הנראה,‏ התשובה שלילית,‏ מפני שעל הפונים אל אלהים לדרשו בכנות,‏ ויחד עם זאת לבקש צדק וענווה.‏ (‏צפניה ב׳:‏3‏)‏ כל הירא את יהוה באמת ובתמים,‏ מאמין בו,‏ מקדיש את חייו לאלהים ומסמל זאת בטבילה.‏ (‏מעשי־השליחים ח׳:‏13;‏ י״ח:‏8‏)‏ רק למאמינים טבולים זכות בלתי־מוגבלת לפנות ל”‏מלך העולמים”‏ בתפילה.‏

‏”‏התפללו ברוח־הקודש”‏

12.‏ מתי ניתן לומר על אדם שהוא ’‏מתפלל ברוח־הקודש’‏?‏

¹² לאחר שמישהו מקדיש את עצמו לאלהים,‏ ומסמל זאת בטבילה,‏ הוא רשאי ’‏להתפלל ברוח־הקודש’‏.‏ בנוגע לכך,‏ כתב יהודה:‏ ”‏ואתם,‏ אהובי,‏ היבָּנו באמונתכם הנעלה מאוד בקדושתה והתפללו ברוח־הקודש.‏ שימרו את עצמכם באהבת האלהים וחכו לרחמי אדוננו ישוע המשיח לשם חיי עולם.‏”‏ (‏יהודה 20,‏ 21‏)‏ אדם ’‏מתפלל ברוח־הקודש’‏,‏ כשהוא מתפלל תחת השפעת רוחו,‏ או כוחו הפעיל של אלהים,‏ ובתואם עם הדברים הנאמרים בדברו הכתוב.‏ כתבי־הקודש,‏ שנכתבו בהשראת רוח־אלהים,‏ מראים לנו כיצד להתפלל ומה ניתן לבקש בתפילותינו.‏ למשל,‏ אנו יכולים להתפלל בביטחון שאלהים יתן לנו את רוח־קודשו.‏ (‏לוקס י״א:‏13‏)‏ כשאנו ’‏מתפללים ברוח־הקודש’‏,‏ תפילותינו מגלות מצב לב המשביע את רצון יהוה.‏

13.‏ אם אנו אכן ’‏מתפללים ברוח־הקודש’‏,‏ ממה נימנע,‏ ואילו עצות של ישוע עלינו ליישם?‏

¹³ כשאנו ’‏מתפללים ברוח־הקודש’‏,‏ תפילותינו אינן מנוסחות במלים יומרניות.‏ אין הן מהוות נוסחאות חוזרות ונישנות.‏ אין הן מכילות ’‏מזמורי־הלל’‏ חסרי כל משמעות,‏ ביטויי־תהילה צבועים.‏ תפילות מעין אלה רווחות הן בנצרות והן בשאר הדתות המרכיבות את ”‏בבל הגדולה”‏,‏ המעצמה הכל־עולמית של דתות־הכזב.‏ המשיחיים נשמעים לעצת ישוע:‏ ”‏כאשר אתם מתפללים אל תהיו כצבועים,‏ האוהבים להתפלל בעמדם בבתי כנסת ובפינות של רחובות למען יירָאו לבני אדם.‏ .‏.‏.‏ כאשר אתם מתפללים הימנעו מלגבב מלים כגויים,‏ החושבים [‏בטעות]‏ שברוב דיבורם יישמעו.‏ אל תהיו דומים להם.‏”‏ — מתי ו׳:‏5–8‏.‏

14.‏ אילו הצהרות נבונות השמיעו אנשים מסוימים בנושא התפילה?‏

¹⁴ בנוסף לישוע ולכותבי כתבי־הקודש,‏ אחרים העירו אמיתוֹת נבונות בנוגע לתפילה.‏ למשל,‏ ג׳ון בַּניַן (‏1628–1688)‏,‏ מחבר אנגלי נודע,‏ אמר:‏ ”‏תפילה היא השתפכות כנה של הנפש,‏ תוך הבנה ואהבה,‏ לפני אלהים,‏ באמצעות המשיח,‏ בעזרת הרוח ובכוחה,‏ בה מבקשים את אותם הדברים שאלהים הבטיח.‏”‏ תומאס ברוּקס (‏1608–1680)‏,‏ איש־דת פּוּריטָני,‏ העיר:‏ ”‏אלהים אינו שם לב לאָמָנות הניסוח של תפילותיך,‏ עד כמה מהודרות הן;‏ אינו מתייחס ל’‏גיאומטריה’‏ של תפילותיך,‏ עד כמה ארוכות הן;‏ אינו מודד את כמות תפילותיך,‏ עד כמה רבות הן;‏ אינו מנתח את ההיגיון של תפילותיך,‏ עד כמה שיטתיות הן;‏ אלא את כנות תפילותיך הוא בוחן.‏”‏ להערה זו ניתן להוסיף את דברי בַּניַן:‏ ”‏בתפילה,‏ טוב יותר שיש לב ללא מלים,‏ מאשר מלים ללא לב.‏”‏ אך,‏ אם אנו כנים ועומדים בדרישות אלהים,‏ כיצד נוכל להיות בטוחים ש”‏מלך העולמים”‏ ישמע את תפילותינו?‏

לעולם אינו דוחה את דורשיו

15.‏ ביסודו־של־דבר,‏ מה אמר ישוע בלוקס י״א:‏5–8‏?‏

¹⁵ יהוה אלהים לעולם אינו אוטם את אזניו לתפילותיהם של משרתיו המוקדשים.‏ הדבר הובהר בדברים מחממי־הלב שאמר ישוע לתלמידיו,‏ כשביקשו ממנו הנחיות בנוגע לתפילה.‏ בחלק מן הדברים אמר:‏ ”‏אם אחד מכם יילך לידידו בחצות הלילה ויאמר לו,‏ ’‏ידידי,‏ הלווה לי שלוש ככרות לחם,‏ כי חברי הגיע אלי מן הדרך ואין לי מה להגיש לו.‏’‏ וזה שבפנים הבית ישיב ויאמר,‏ ’‏אל תטריד אותי,‏ הדלת כבר נעולה וילדי איתי במיטה.‏ אינני יכול לקום ולתת לך’‏ — אומר אני לכם,‏ גם אם לא יקום לתת לו על היותו ידידו,‏ יקום בגלל העזתו ויתן לו ככל צרכו.‏”‏ (‏לוקס י״א:‏1,‏ 5–8‏)‏ מה היה המסר של אותו משל?‏

16.‏ בנוגע לתפילה,‏ מה עודדנו ישוע לעשות?‏

¹⁶ כמובן,‏ ישוע לא התכוון שיהוה אינו רוצה לעזור לנו,‏ אלא מעודדנו לבטוח לחלוטין באלהים,‏ ולהוכיח לו את אהבתנו בכך שנתפלל מבלי לחדול.‏ שהרי המשיך ישוע ואמר:‏ ”‏ואני אומר לכם,‏ בקשו [‏המשיכו לבקש,‏ ע״ח]‏ ויינתן לכם.‏ חפשו [‏המשיכו לחפש]‏ ותמצאו.‏ דיפקו [‏המשיכו לדפוק]‏ וייפתח לכם.‏ כי כל המבקש מקבל,‏ והמחפש מוצא,‏ והמתדפק ייפתח לו.‏”‏ (‏לוקס י״א:‏9,‏ 10‏)‏ ברור,‏ איפוא,‏ שעלינו להתמיד בתפילה כשאנו נתקלים ברדיפות,‏ במצוקה עקב מחדל אישי הנטוע עמוק בתוכנו,‏ או בניסיון קשה אחר כלשהו.‏ יהוה מוכן תמיד לעזור למשרתיו הנאמנים,‏ ולעולם אינו אומר לנו:‏ ”‏אל תטריד אותי.‏”‏

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ כיצד עודד אותנו ישוע לבקש את רוח־הקודש,‏ ומה מוסיף למשמעות דבריו?‏ (‏ב)‏ כיצד הישווה ישוע את נוהגיו של אב ארצי עם אלה של אלהים?‏

¹⁷ אם אנו מעוניינים לזכות ביחסים הדוקים עם אלהים,‏ אנו זקוקים לרוח־קודשו,‏ לעזרת כוחו הפעיל.‏ לכן,‏ המשיך ישוע ואמר:‏ ”‏ומי מכם האב שבנו יבקש ממנו דג והוא יתן לו נחש במקום דג?‏ או אם יבקש ביצה יתן לו עקרב?‏ הן אתם הרעים יודעים לתת מתנות טובות לבניכם,‏ כל שכן האב שבשמים יתן את רוח־הקודש למבקשים ממנו!‏”‏ (‏לוקס י״א:‏11–13‏)‏ מתי ז׳:‏9–11 הזכיר גם נתינת אבן במקום לחם.‏ משמעותם של דברי ישוע ברורה לנו כשזוכרים שגם בימי המקרא אכלו לחם בצורת פיתות,‏ שהן דומות בגודלן ובצורתן לאבן שטוחה ועגולה.‏ כמו־כן,‏ יש דגים הדומים לנחשים,‏ ועקרב לבן זעיר הדומה למדי לביצה.‏ אך,‏ איזה אב יתן לבנו אבן,‏ נחש או עקרב,‏ אם יבקש ממנו לחם,‏ דג או ביצה?‏

¹⁸ בהמשך,‏ ערך ישוע השוואה בין נוהגיו של אב ארצי לבין מעשיו של אלהים כלפי ’‏משפחת’‏ עובדיו.‏ עקב החטא התורשתי,‏ כולנו ”‏רעים”‏,‏ אך בכל זאת אנו נותנים מתנות טובות לילדינו.‏ לכן,‏ עד כמה ניתן להיות סמוכים ובטוחים שאבינו השמימי יתן את המתנה הנפלאה של רוח־קודשו למשרתיו הנאמנים המבקשים אותה בענווה!‏

19.‏ (‏א)‏ מה ציינו דבריו של ישוע המצוטטים בלוקס י״א:‏11–13 ובמתי ז׳:‏9–11‏?‏ (‏ב)‏ אם רוח־הקודש מנחה אותנו,‏ כיצד נתייחס למבחנים?‏

¹⁹ דברי ישוע מציינים שעלינו לבקש מאלהים את רוח־קודשו במידה גדולה יותר.‏ אם הרוח מנחה אותנו,‏ לא נתלונן על קשיי החיים,‏ ולא נתייחס לנסיונותינו ואכזבותינו כמזיקים.‏ (‏יהודה 16‏)‏ אמת הדבר ש”‏אדם ילוּד אשה,‏ קצר ימים ושבע רוגז,‏”‏ ורבים מסיימים את ימיהם מבלי לראות סוף לבעיות וכאבי־הלב שלהם.‏ (‏איוב י״ד:‏1‏)‏ אך,‏ הבה לא נתייחס לעולם אל הנסיונות הקשים הפוקדים אותנו כ’‏אבנים’‏,‏ ’‏נחשים’‏ ו’‏עקרבים’‏ מיד יהוה,‏ ה”‏שומע תפילה”‏.‏ אלהים הינו התגלמות האהבה ואינו מנסה אף אחד בדברים רעים.‏ נהפוך הוא:‏ הוא מעניק לנו ”‏כל מתנה טובה וכל מתנה שלימה.‏”‏ בסופו־של־דבר,‏ הוא ידאג לכך שהכל ייטב לאוהביו ויראיו.‏ (‏יעקב א׳:‏12–17;‏ יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏ המתהלכים באמת מזה שנים למדו מניסיון שכמה ממבחניהם הקשים ביותר,‏ פעלו דווקא לטובתם והגבירו בחייהם את פרי רוחו של אלהים,‏ עקב תפילות ואמונה.‏ (‏יוחנן ג׳.‏ פסוק 4‏)‏ בעצם,‏ אין דרך טובה יותר לחזק את תלותנו באבינו השמימי,‏ ולזכות בעזרה בטיפוח פרי הרוח,‏ שהוא ”‏אהבה,‏ שמחה,‏ שלום,‏ אורך־רוח,‏ נדיבות,‏ טוב־לב,‏ נאמנות,‏ ענווה,‏ ריסון־עצמי”‏.‏ — גלטיים ה׳:‏22,‏ 23‏.‏

20.‏ כיצד צריכים להשפיע עלינו דברי ישוע המובאים בלוקס י״א:‏5–13‏?‏

²⁰ דברי ישוע המובאים בלוקס י״א:‏5–13 מבטיחים לנו,‏ איפוא,‏ את אהבת יהוה ודאגתו המתחשבת.‏ יש בכך כדי למלא את לבנו בהכרת־טובה ואהבה עמוקות ביותר.‏ הדבר מחזק את אמונתנו ואת הדחף לבוא,‏ לעתים קרובות,‏ לפני ’‏הדום רגליו’‏ של ”‏מלך העולמים”‏ ולשהות במחיצתו.‏ יתרה מזאת,‏ דברי ישוע מבטיחים שלעולם לא נשוב ריקם.‏ אבינו השמימי חפץ ש’‏נשליך עליו את יהבנו’‏.‏ (‏תהלים נ״ה:‏23;‏ קכ״א:‏1–3‏)‏ וכשאנו,‏ משרתיו הנאמנים והמוקדשים,‏ מבקשים את רוח־קודשו,‏ הוא נותן אותה בשפע.‏ זהו אלהינו האוהב,‏ ואנו יכולים לשים בו את מלוא אמונתנו שהוא אכן שומע את תפילותינו.‏

האם אתה זוכר?‏

◻ באמצעות מי עלינו לפנות אל אלהים בתפילה,‏ ומדוע?‏

◻ באיזה מובן מוגבלת זכות התפילה לאנשים מסוימים?‏

◻ מה משמע ’‏להתפלל ברוח־הקודש’‏?‏

◻ כיצד תוכל להוכיח מכתבי־הקודש שתפילותיהם של עדי־יהוה הנאמנים והטבולים נשמעות?‏

‏[‏תמונות בעמוד 9]‏

בדומה לאבות בשר־ודם המרעיפים מתנות טובות על בניהם,‏ מעניק יהוה את רוח־קודשו לאלה המבקשים זאת ממנו