אל תחדל להיטיב עם הזולת
”אהבו את אויביכם והיטיבו” (לוקס ו׳:35).
1, 2. מדוע לא קל לעיתים להיטיב עם הזולת?
לעיתים לא קל להיטיב עם הזולת. יכול להיות שמי שאנו מראים לו אהבה אינו מחזיר לנו אהבה. אנו דואגים לרווחתם הרוחנית של האנשים ועושים כל מאמץ לחלוק עימם את ”בשורת הכבוד” של האל המאושר ושל בנו, ולמרות זאת חלקם מגיבים באדישות או בכפיות טובה (טימ״א א׳:11). אחרים מתגלים כרווי שנאה וכ”אויבי [”עמוד ההוקעה של”, ע״ח] המשיח” (פיל׳ ג׳:18). כיצד עלינו להתייחס אליהם?
2 ישוע המשיח אמר לתלמידיו: ”אהבו את אויביכם והיטיבו” (לוקס ו׳:35). נבחן כעת לעומק את המילים הללו. כמו כן, נפיק תועלת מנקודות נוספות שהעלה ישוע באשר לעשיית הטוב לזולת.
”אהבו את אויביכם”
3. (א) סכם במילים שלך את מה שאמר ישוע במתי ה׳:43–45. (ב) איזו גישה התפתחה בקרב מנהיגי הדת היהודים בני המאה הראשונה באשר ליהודים ולנוכרים?
3 בדרשת ההר המפורסמת אמר ישוע למאזיניו לאהוב את אויביהם ולהתפלל בעד רודפיהם. (קרא מתי ה׳:43–45.) מאזיניו היו יהודים שהכירו את מצוות אלוהים: ”לא תיקום ולא תיטור את בני עַמֶּךָ. ואהבת לרעך כמוך” (וי׳ י״ט:18). מנהיגי הדת היהודים בני המאה הראשונה האמינו שהמילים ”בני עמך” ו”רעך” חלות רק על היהודים. התורה הורתה לבני ישראל להיבדל מעמי הגויים, אך עם הזמן התפתחה גישה האומרת שכל נוכרי ונוכרי משול לאויב ויש לשונאו.
4. באיזה אופן צריכים תלמידי ישוע להתייחס לאויביהם?
4 בניגוד לכך, ישוע הצהיר: ”אהבו את אויביכם והתפללו בעד רודפיכם” (מתי ה׳:44). היה על תלמידיו לנהוג באהבה עם העוינים אותם. לפי ספר הבשורה על־פי לוקס, אמר ישוע: ”אליכם, השומעים, אומר אני: אהבו את אויביכם, היטיבו עם שונאיכם. ברכו את מקלליכם והתפללו בעד הפוגעים בכם” (לוקס ו׳:27, 28). כמו מאזיניו במאה הראשונה אשר הפנימו את דבריו, אנו ’מיטיבים עם שונאינו’ ובתגובה לעוינות מצידם גומלים להם חסד. אנחנו ’מברכים את מקללינו’ במובן זה שאנו מדברים אליהם בנימוס, ’ומתפללים בעד רודפינו’ הנוקטים נגדנו אלימות פיזית או ”פוגעים” בנו בדרכים אחרות. התפילות הללו הן ביטוי לאהבה, ובהן אנו מביעים את משאלתנו שהרודפים יעברו שינויים בלבבם ויעשו את הצעדים הנדרשים כדי לכונן יחסים טובים עם יהוה.
5, 6. מדוע עלינו לאהוב את אויבינו?
5 מדוע עלינו להתייחס באהבה לאויבינו? ישוע ענה: ”למען תהיו בנים לאביכם שבשמיים” (מתי ה׳:45). אם נישמע לעצה זו נהפוך ל”בנים” לאלוהים במובן זה שנחקה את יהוה, אשר ”מזריח שמשו על רעים ועל טובים וממטיר גשם על צדיקים ועל רשעים”. כפי שמנסח זאת ספר לוקס, אלוהים ”טוב הוא גם לכפויי טובה וגם לרעים” (לוקס ו׳:35).
6 ישוע הדגיש בפני תלמידיו את החשיבות שבגילוי ’אהבה לאויבים’ ואמר: ”אם תאהבו את אוהביכם מה שכרכם? הלוא גם המוכסים עושים זאת. ואם תשאלו בשלום אחיכם בלבד, מהו המיוחד שאתם עושים? הלוא גם הגויים עושים זאת” (מתי ה׳:46, 47). אל נצפה ל’שכר’ או לגמול מאלוהים אם נאהב אך ורק את מי שיחזירו לנו אהבה. אפילו המוכסים, שעל־פי־רוב היו מאוסים בעיני הבריות, החזירו אהבה לאוהביהם (לוקס ה׳:30; ז׳:34).
7. מדוע לא יהיה זה מעשה מיוחד אם נשאל אך ורק בשלום ’אחינו’?
7 בקרב היהודים נהוג היה לברך זה את זה בברכת ”שלום” (שופ׳ י״ט:20; יוח׳ כ׳:19). ברכה זו הייתה בגדר איחולי בריאות, רווחה והצלחה. אם נשאל אך ורק בשלום האנשים הנחשבים בעינינו ל’אחים’, אזי לא עשינו שום דבר ”מיוחד”. כפי שהדגיש זאת ישוע ”גם הגויים” עושים כן.
8. מה עודד ישוע את מאזיניו לעשות כשאמר: ”הייו שלמים”?
8 בהשפעת החטא התורשתי לא היה איש מתלמידי המשיח נקי מכל רבב, זאת אומרת מושלם (רומ׳ ה׳:12). עם זאת, ישוע סיכם את דבריו ואמר: ”הייו שלמים, כמו שאביכם שבשמיים שלם הוא” (מתי ה׳:48). הוא למעשה עודד את מאזיניו לחקות את ’אביהם שבשמיים’, יהוה, ולהביא את אהבתם לכדי שלמות בכך שירחשו אהבה לאויביהם. הדבר נדרש גם מאיתנו.
מדוע לסלוח?
9. למה התכוון ישוע כשאמר: ”סלח לנו את חובותינו”?
9 כדי להיטיב עם הזולת עלינו גם לנהוג ברחמים עם החוטאים לנו ולסלוח להם. בתפילה לדוגמה שלימד ישוע נאמר בין היתר: ”סלח לנו את חובותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחייבינו” (מתי ו׳:12, דל’). אין הכוונה, כמובן, לוויתור על חובות כספיים. ספר הבשורה על־פי לוקס מראה שה”חובות” שעליהם דיבר ישוע היו חטאים. לוקס כתב: ”סלח לנו על חטאינו, כי גם אנחנו סולחים לכל החוטאים לנו” (לוקס י״א:4).
10. כיצד נוכל לנהוג כדוגמת אלוהים בנושא הסלחנות?
10 עלינו לנהוג כדוגמת אלוהים אשר מרבה לסלוח לחוטאים המכים על חטאם. השליח פאולוס כתב: ”הייו טובים איש לרעהו; הייו מלאי רחמים וסילחו איש לרעהו כשם שאלוהים סלח לכם במשיח” (אפ׳ ד׳:32). דוד, משורר התהלים, שר: ”רחום וחנון יהוה, ארך אפיים ורב חסד. ... לא כחטאינו עשה לנו; ולא כעוונותינו גמל עלינו. ... כרחוק מזרח ממערב, הרחיק ממנוּ את פשעינו. כרחם אב על בנים ריחַם יהוה על יראיו. כי הוא ידע יִצרנו, זָכוּר כי עפר אנחנו” (תהל׳ ק״ג:8–14).
11. למי סולח אלוהים?
11 אלוהים סולח אך ורק למי שכבר סלחו לחוטאים נגדם (מר׳ י״א:25). ישוע הבהיר זאת והוסיף: ”כי אם תסלחו לבני אדם על חטאותיהם, גם אביכם שבשמיים יסלח לכם. ואם לא תסלחו לבני אדם, גם אביכם לא יסלח לכם על חטאותיכם” (מתי ו׳:14, 15). אלוהים סולח רק למרבים לסלוח. דרך אחת להמשיך לעשות את הטוב היא להישמע לעצתו של פאולוס: ”כשם שהאדון [יהוה] סלח לכם, כן סילחו גם אתם” (קול׳ ג׳:13).
”חידלו לשפוט”
12. איזו עצה יעץ ישוע באשר לחריצת משפט?
12 בדרשת ההר דיבר ישוע על דרך נוספת להיטיב עם הזולת. הוא אמר למאזיניו: ”אל תשפטו [”חידלו לשפוט”, ע״ח] למען לא תישפטו, כי במשפט אשר אתם שופטים תישפטו ובמידה אשר אתם מודדים יימדד לכם” (מתי ז׳:1, 2). לשם הדגשה סיפר לאחר מכן משל רב עוצמה. (קרא מתי ז׳:3–5.) נבחן כעת למה התכוון ישוע כשאמר לחדול לשפוט.
13. באיזה מובן היה על קהל מאזיניו של ישוע ’להצדיק’ את הזולת?
13 ספר הבשורה על־פי מתי מצטט את דבריו של ישוע: ”חידלו לשפוט למען לא תישפטו” (מתי ז׳:1, ע״ח). על־פי לוקס, אמר ישוע: ”לא תשפטו אחרים ולא תישפטו מלפניהם. לא תאשימו אותם ולא יאשימו אתכם. הצדיקום ויצדיקו אתכם” (לוקס ו׳:37, גינ׳). הפרושים בני המאה הראשונה לספירה נהגו לשפוט בחומרה מכיוון שהתבססו על מסורות לא־מקראיות. מי מקהל מאזיניו של ישוע אשר נהג כך, חייב היה ’לחדול לשפוט’. במקום זאת היה עליו ’להצדיק’ את הזולת, כלומר למחול על מגרעות הזולת. כפי שציינו קודם לכן, השליח פאולוס יעץ עצות דומות בנושא הסלחנות.
14. כיצד ישפיעו תלמידי ישוע על רעיהם אם ינהגו בסלחנות?
14 אם תלמידי ישוע יהיו סלחנים, יניע הדבר את רעיהם לנהוג בהם בסלחנות. ”במשפט אשר אתם שופטים תישפטו”, אמר ישוע, ”ובמידה אשר אתם מודדים יימדד לכם” (מתי ז׳:2). בכל הקשור ליחסינו עם הזולת, אנו קוצרים את מה שזרענו (גל׳ ו׳:7).
15. בעזרת איזו דוגמה הראה ישוע שזו טעות להיות ביקורתי מדי?
15 כזכור, כדי להדגיש את החומרה שיש בביקורתיות, שאל ישוע: ”מדוע אתה רואה את הקיסם אשר בעין אחיך ואינך שם לב לקורה אשר בעינך? איך תאמר לאחיך: ’הנח לי להוציא את הקיסם מעינך’, והנה הקורה בעינך?” (מתי ז׳:3, 4) אדם ביקורתי שם לב לפגמים הזעירים שב’עין’ אחיו. הוא רומז בכך שיש לאחיו שיקול דעת לקוי ושכושר השיפוט שלו משובש. אף־על־פי שהפגם מזערי — כמו קיסם קטנטן — האדם הביקורתי מציע ”להוציא את הקיסם”. בצביעותו, הוא מתנדב לעזור לאחיו לראות דברים בצורה ברורה יותר.
16. מדוע ניתן לומר שהייתה ”קורה” בעיני הפרושים?
16 מנהיגי הדת היהודים היו ביקורתיים במיוחד. למשל, מסופר שהמשיח ריפא אדם עיוור, וכשטען האיש שישוע הוא מאת אלוהים, הגיבו הפרושים בזעם: ”אתה בכלל בחטא נולדת ואתה מלמד אותנו?!” (יוח׳ ט׳:30–34) באשר לראייה רוחנית צלולה ולכושר שיפוט נכון הייתה לפרושים ”קורה” בעיניהם והם היו עיוורים לחלוטין. על כן קרא ישוע: ’צבועים! הוציאו תחילה את הקורה מעיניכם; אחרי כן תראו היטב ותוכלו להוציא את הקיסם מעינו של אחיכם’ (מתי ז׳:5; לוקס ו׳:42). אם נהיה נחושים להיטיב עם הזולת, לא נשפוט את רענו בחומרה ולא נחפש תמיד את הקיסם הסמלי שבעינו. להיפך, נכיר בעובדה שאנחנו לא־מושלמים, ושמשום כך אל לנו לשפוט את אחינו או להיות ביקורתיים כלפיהם.
כיצד עלינו להתייחס לזולת
17. כיצד עלינו להתייחס לזולת על־פי מתי ז׳:12?
17 בדרשת ההר ציין ישוע שאלוהים עונה לתפילות משרתיו ומעיד בזאת על יחס אבהי כלפיהם. (קרא מתי ז׳:7–12.) ראוי לציין את הכלל שקבע ישוע: ”לכן כל מה שתרצו שיעשו לכם בני האדם, כן גם אתם עשו להם” (מתי ז׳:12). רק אם נתייחס כך לרעינו, נוכיח שאנו תלמידיו האמיתיים של ישוע המשיח.
18. כיצד מראה ”התורה” שעלינו להתייחס לאחרים כשם שאנו רוצים שיתייחסו אלינו?
18 לאחר שאמר שעלינו להתייחס לאחרים כשם שאנו רוצים שיתייחסו אלינו, הוסיף ישוע: ”כי זאת התורה והנביאים”. במתן יחס כזה אנו פועלים בהתאם לרוח ”התורה” — קובץ הספרים מבראשית עד דברים. החומש לא רק חושף את מטרת יהוה להקים זרע שישים קץ לרֶשע, אלא גם מציג את חוקי התורה שנתן אלוהים לעם ישראל ב־1513 לפה״ס ביד משה (בר׳ ג׳:15). בין היתר הבהירה התורה שעל בני ישראל לנהוג בצדק איש אל רעהו, להימנע ממשוא פנים ולהיטיב עם העני והגֵר שבארצם (וי׳ י״ט:9, 10, 15, 34).
19. כיצד מראים ”הנביאים” שעלינו לעשות את הטוב?
19 כשדיבר על ”הנביאים” התכוון ישוע לספרים הנבואיים בתנ״ך. יש בהם נבואות משיחיות שהתגשמו במשיח עצמו. ”הנביאים” מצביעים גם על כך שאלוהים מברך את עמו כל עוד הם עושים את הישר בעיניו ונוהגים בזולת כהלכה. נבואת ישעיהו, למשל, יעצה לבני ישראל: ”כה אמר יהוה: ’שימרו משפט, ועשו צדקה. ... אשרי אנוש יעשה זאת, ובן אדם יחזיק בה, ... שומר ידו מעשות כל רע’” (יש׳ נ״ו:1, 2). אלוהים מצפה מעמו לא לחדול מעשות טוב.
אל תחדל להיטיב עם הזולת
20, 21. כיצד הגיב המון העם על דרשת ההר של ישוע, ומדוע חשוב שתהרהר בה?
20 סקרנו רק קומץ מן הנקודות החשובות הרבות שהעלה ישוע בדרשת ההר המרשימה מאין כמוה. למרות זאת, אין זה קשה להבין את תגובת מאזיניו. דבר־אלוהים אומר: ”כשגמר ישוע את דבריו אלה השתומם המון העם על תורתו, כי לימד אותם כבעל סמכות ולא כדרך שלימדו סופריהם” (מתי ז׳:28, 29).
21 ישוע המשיח הוכיח מעל לכל ספק שהוא אותו ”פלא יועץ” שעליו נובא (יש׳ ט׳:5). דרשת ההר היא מן הדוגמאות העיקריות לכך שישוע הכיר את נקודת מבטו של אביו שבשמיים. בנוסף לנקודות שנידונו מתוך הדרשה, דיבר ישוע עוד רבות על אושר אמיתי והראה כיצד להימנע מאי־מוסריות, כיצד לנהוג בצדק ומה עלינו לעשות כדי ליהנות מעתיד בטוח ומאושר. הדרשה עוסקת גם בנושאים רבים נוספים. מומלץ מאוד שתקרא שוב בעיון ובליווי תפילות את פרקים ה׳ עד ז׳ בספר מתי. הרהר בעצותיו הנפלאות של ישוע, ויישם בחייך את הנאמר בדרשת ההר. אם תעשה זאת, תוכל להשביע את רצון יהוה טוב יותר, להתייחס לזולת כהלכה ולא לחדול מעשיית הטוב.
השב על השאלות
• כיצד עלינו להתייחס לאויבינו?
• מדוע עלינו להיות סלחנים?
• מה אמר ישוע באשר לחריצת משפט?
• כיצד עלינו להתייחס לזולת על־פי מתי ז׳:12?
[קטע מוגדל בעמוד 10]
האם אתה מבין מדוע אמר ישוע: ”חידלו לשפוט”?
[תמונה בעמוד 8]
מדוע עלינו להתפלל בעד רודפינו?
[תמונה בעמוד 10]
האם אתה תמיד מתייחס לזולת כשם שאתה רוצה שיתייחסו אליך?