”לא יטוש יהוה עמו”
”רבות רעות צדיק, ומכולם יצילנו יהוה” (תהלים ל״ד:20).
1, 2. (א) כיצד יהוה מברך את עמו כיום? (ב) במה נתקלים משיחיים רבים, ואילו שאלות מתעוררות?
כהתגשמות של נבואות המקרא, עובדי יהוה שוכנים בגן־עדן רוחני (קורינתים ב׳. י״ב:1–4). עדי־יהוה שייכים לאגודת־אחים בינלאומית המאופיינת באהבה ובאחדות (יוחנן י״ג:35). הם נהנים מיֵדע מקיף של אמיתוֹת המקרא (ישעיהו נ״ד:13). מה אסירי־תודה הם ליהוה על הזכות שהוא מעניק להם לגור באוהלו הרוחני! (תהלים ט״ו:1).
2 אומנם הכל בארגון יהוה נהנים משגשוג רוחני, אך נראה שיש כאלה החיים בשלום ובשלווה יחסיים בעוד אחרים חווים מצוקות מסוג זה או אחר. מצבם של משיחיים רבים הוא בכי רע למשך פרקי־זמן ארוכים, ואין הם רואים אור בקצה המנהרה. רפיון־ידיים אינו אלא טבעי בנסיבות אלה (משלי י״ג:12). האם רעות הן עדות למורת־רוחו של אלוהים? האם יהוה מעניק למשיחיים מסוימים הגנה מיוחדת ונוטש אחרים?
3. (א) האם יהוה אחראי לסבל משרתיו? (ב) מדוע גם עובדי יהוה נאמנים סובלים?
3 המקרא משיב: ”מי שמתנסה אל יאמר, ’אלוהים מנסה אותי’, שכן אלוהים לא ינוסה ברע ואין הוא מנסה איש” (יעקב א׳:13). יהוה הוא מגינם של משרתיו ומכלכלם (תהלים צ״א:2–6). ”לא יִטוש יהוה עמו” (תהלים צ״ד:14). אין בזה לומר שעובדיו הנאמנים לא יטעמו סבל. בסדר־הדברים הנוכחי שולטים אנשים לא־מושלמים מלידה. רבים מושחתים, מעטים רשעים גמורים. איש מהם אינו פונה ליהוה לקבלת חוכמה. התוצאה היא סבל רב לאדם. המקרא מבהיר כי משרתי יהוה לא תמיד יצליחו להתחמק מתוצאותיו העגומות של רֶשע האדם והאי־שלימות שלו (מעשי־השליחים י״ד:22).
משיחיים נאמנים יודעים שצפוי להם סבל
4. לְמה יכולים לצפות כל המשיחיים בעודם חיים בסדר־הדברים המרושע, ומדוע?
4 הגם שאין הם חלק מן העולם, תלמידי ישוע חיים בתוך סדר־הדברים הנוכחי (יוחנן י״ז:15, 16, ע״ח). המקרא מגלה כי השטן הוא הכוח המושך בחוטים של עולם זה (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח). לפיכך, כל המשיחיים יכולים לצפות להיתקל בבעיות חמורות במוקדם או במאוחר. כשעובדה זו לנגד עיניו, אמר השליח פטרוס: ”הייו ערים ועימדו על המשמר. אויבכם השטן משוטט כאריה שואג ומחפש לו לטרוף מישהו. עימדו נגדו יציבים באמונה, בידיעה שאותן הצרות עוברות על אחיכם אשר בעולם” (פטרוס א׳. ה׳:8, 9). אכן, כל אחינו המשיחיים יכולים לצפות לסבל.
5. כיצד הבהיר ישוע שמשיחיים נאמנים יעברו חוויות מצערות בחיים?
5 גם אם אנו אוהבים את יהוה מעומק־לב ונאמנים לעקרונותיו, נעבור חוויות מצערות בחיים. ישוע הבהיר זאת במשלו שבמתי ז׳:24–27, ושם הציג ניגוד בין הנשמעים לדבריו ובין מי שאינם עושים כן. הוא המשיל את תלמידיו הצייתנים לאיש נבון הבונה את ביתו על סלע. מי שאינם נשמעים לדבריו משולים לאוויל הבונה את ביתו על החול. לאחר סערה עזה, רק הבית שנבנה על הסלע עמד על תלו. שים לב שבמקרה של ביתו של האיש הנבון, ”הגשם ירד, באו השיטפונות ונשבו הרוחות והלמו בבית ההוא, אך הוא לא נפל”. ישוע לא הבטיח כי האיש הנבון ייהנה תמיד משלום ושלווה. תחת זאת, תבונת האיש הכינה אותו להתמודד עם הסערה. רעיון דומה טמון במשל הזורע. במשל זה ישוע מסביר כי אפילו עובדי־אלוהים צייתנים שלבם ”לב ישר וטוב”, ”עושים פרי בסבלנות” (לוקס ח׳:4–15).
6. במשל פאולוס על החומרים העמידים בפני אש, מי נקלע למבחן אש?
6 השליח פאולוס כתב אל הקורינתים והשתמש בלשון השאלה להמחשת הצורך בתכונות יציבות היכולות לעזור לנו להתמודד עם מבחנים. חומרים עמידים בפני אש כגון זהב, כסף ואבנים יקרות מקבילים לתכונות המשקפות יראת אלוהים. (השווה משלי ג׳:13–15; פטרוס א׳. א׳:6, 7.) לעומתן, תכונות ארציות משולות לחומרים דליקים. לאחר מכן, אמר פאולוס: ”מעשהו יתברר, שכן היום יוציאוֹ לאור, מפני שבאש יתגלה; והאש תבחן את מעשהו של כל איש ואיש. אם יעמוד המעשה שבנה, יקבל האיש את שכרו” (קורינתים א׳. ג׳:10–14). המקרא מסביר פעם נוספת שכולנו ניקלע בהכרח לסוג כלשהו של מבחן אש.
7. לפי הכתוב ברומים ט״ו:4, כיצד יכולים כתבי־הקודש לעזור לנו לעמוד בניסיונות?
7 במקרא תיאורים רבים של משרתי אלוהים נאמנים אשר נאלצו להחזיק מעמד ברעות, לעתים במשך זמן רב. אולם, יהוה לא נטש אותם. סביר להניח שהשליח פאולוס חשב על דוגמאות אלה כשאמר: ”כל מה שנכתב מקדם, נכתב להדרכתנו, כדי שתהיה לנו תקווה מתוך הסבלנות והנחמה שבכתובים” (רומים ט״ו:4). תן דעתך לדוגמאות של שלושה גברים, שנהנו מקשר הדוק עם אלוהים ועם זאת סבלו רעות רבות.
מה אנו למדים מסיפורי המקרא
8. במקרה של יוסף, איזו התרחשות הרשה יהוה, ולמשך כמה זמן?
8 יוסף, בן יעקב, נשא חן בעיני יהוה כבר בגיל צעיר. בכל זאת, שלא באשמתו, הוא סבל רעות בזו אחר זו. הוא נחטף ואֶחיו, דמו־ובשרו, התאכזרו אליו. הוא נמכר לעבדות בארץ נכר, ושם הואשם אשמת־שווא והושם ”בבור” (בראשית מ׳:15). שם, ”עינוּ בכבל רגלו, ברזל באה נפשו” (תהלים ק״ה:17, 18). כשהיה יוסף עבד בכלא, בוודאי התחנן שוב ושוב ליהוה שישחררוֹ. אף־על־פי־כן, במשך כ־13 שנה, הגם שיהוה חיזק את ידיו בדרכים שונות, מדי בוקר פקח יוסף את עיניו והוא עבד או אסיר (בראשית ל״ז:2; מ״א:46).
9. מה נאלץ דוד לסבול במשך כמה שנים?
9 מצבו של דוד היה דומה. כשיהוה בחר איש כשיר למלוך על ישראל, אמר: ”מצאתי דוד בן־ישי, איש כלבבי” (מעשי־השליחים י״ג:22). אף־על־פי שדוד נשא חן בעיני יהוה, הוא סבל רבות. בהיותו בסכנת נפשות, התחבא כמה שנים במדבר, במערות, בנקיקים ועל אדמת נכר. נרדף על צוואר כחיית פרא, הוא חש רפיון־ידיים ופחד. למרות זאת, החזיק מעמד בכוחו של יהוה. למוד ניסיון, יכול היה דוד לומר בצדק: ”רבות רעות צדיק, ומכולם יצילנו יהוה” (תהלים ל״ד:20).
10. איזו רעה איומה ניחתה על נבות ומשפחתו?
10 בימי אליהו הנביא, היו בישראל רק 000,7 איש אשר לא כרעו ברך לבעל, אל הכזב (מלכים א׳. י״ט:18; רומים י״א:4). נבות, שכנראה היה אחד מהם, נפל קורבן לאי־צדק משווע. הוא סבל את ההשפלה הכרוכה באשמת גידוף. הוא נמצא אשם, הורשע בדין, נגזר עליו בצו המלך מוות בסקילה, והכלבים לָקקו את דמו. אפילו בניו הוצאו להורג! אך הוא היה חף־מפשע. עדי שקר העידו נגדו. כל הפרשה היתה מזימה שחרשה המלכה איזבל כדי שהמלך יוכל לשים ידו על כרם נבות (מלכים א׳. כ״א:1–19; מלכים ב׳. ט׳:26).
11. מה מספר לנו השליח פאולוס על גברים ונשים נאמנים בהיסטוריה המקראית?
11 יוסף, דוד ונבות אינם אלא שלושה מן הגברים והנשים הנאמנים הרבים שמוזכרים במקרא ושסבלו רעות. השליח פאולוס כתב סקירה היסטורית של משרתי יהוה במהלך הדורות. ברשימה זו הוא דיבר על אלה אשר ”התנסו בחרפת לעג והלקאות שוטים וגם בכבלים וכלא; נסקלו, נוסו בעינויים, נוסרו במשור, הומתו בחרב, נעו ונדו עטופי עורות כבשים ועזים, בסובלם מחסור, צרות והתעללות — אכן העולם לא היה ראוי לאנשים אשר כאלה — ותועים היו במדבריות, בהרים, במערות ובנקיקי הארץ” (עברים י״א:36–38). אך יהוה לא נטש אותם.
יהוה דואג לסובלים
12. מה הן כמה מן הרעות שחווים עדי־יהוה כיום?
12 מה באשר למשרתי יהוה כיום? כארגון, נוכל לסמוך על הגנת אלוהים ולעבור בבטחה את אחרית הימים ואת הצרה הגדולה (ישעיהו נ״ד:17; ההתגלות ז׳:9–17). אולם, כיחידים אנו מבינים ש”עת ופגע” קורים לכל בני־האדם (קהלת ט׳:11). כיום, יש משיחיים נאמנים רבים הסובלים רעות. יש המחזיקים מעמד בעוני מחפיר. המקרא מדבר על צרתם של ”היתומים והאלמנות” המשיחיים (יעקב א׳:27). אחרים סובלים עקב אסונות־טבע, מלחמות, פשע, ניצול סמכות לרעה, חולי ומוות.
13. על אילו מצבים קשים דוּוח לאחרונה?
13 למשל, בדיווחים לשנת 1996 שקיבל הגוף המנהל של עדי־יהוה, משרדי־הסניפים של חברת המצפה סיפרו שחלק מאחינו ואחיותינו אסורים בתנאים מחפירים עקב דבקותם בעקרונות המקרא. שלוש קהילות באחת הארצות בדרום־אמריקה התפרקו, כשקבוצות גרילה אילצו מאות עדים לפנות את האיזור. בארץ במערב־אפריקה, כמה עדים שנקלעו לקרבות קצרים במלחמת־אזרחים נהרגו. בארץ באמריקה המרכזית, מצבם הכלכלי של אחים מסוימים שכבר היה קשה מאוד, הורע אף יותר עקב פגיעת סופת הוריקן. במקומות אחרים, באשר עוני ורעב אינם מהווים אולי בעיות חמורות, גורמים שליליים עלולים לדכא את שמחתם של כמה אנשים. אחרים כורעים תחת לחצי החיים כיום. עקב אדישות הציבור, אפשר שיש החשים רפיון ידיים כשהם מבשרים את הבשורה הטובה על המלכות.
14. (א) מה אנו למדים מדוגמת איוב? (ב) מה עלינו לעשות בשעת מצוקה במקום לחשוב בצורה שלילית?
14 אין לפרש מצבים אלה כעדות למורת־רוחו של אלוהים. זכור את המקרה של איוב ואת האסונות הרבים שפקדו אותו. הוא היה ”איש תם וישר” (איוב א׳:8). מה מדוכא ודאי היה איוב כשאליפז האשימוֹ בעוולה! (איוב, פרקים ד׳, ה׳, כ״ב) איננו רוצים להיחפז להסיק שאנו סובלים רעות משום שהכזבנו את יהוה בדרך כלשהי או משום שיהוה הסיר מעלינו את ברכתו. חשיבה שלילית בעת צרה עלולה לערער את אמונתנו (תסלוניקים א׳. ג׳:1–3, 5). בשעת מצוקה, הרהור בעובדה שיהוה וישוע קרובים לצדיק, למרות כל המתרחש, הוא הצעד הטוב ביותר.
15. מניין לנו שיהוה דואג מאוד למשרתיו הסובלים רעות?
15 השליח פאולוס מחזק את רוחנו באומרו: ”מי יפרידנו מאהבת המשיח? האם צרה או מצוקה, רדיפות או רעב, האם עירום או סכנה או חרב?... ואני בטוח כי לא המוות ולא החיים, לא מלאכים ולא שליטים, לא דברים שבהווה ולא דברים שעתידים לבוא, לא כוחות, לא גבהים ולא מעמקים ולא שום יצור אחר לא יוכלו להפרידנו מאהבת אלוהים שבמשיח ישוע אדוננו” (רומים ח׳:35, 38, 39). יהוה דואג לנו מאוד ומודע לסבלנו. עוד בהיותו פליט, כתב דוד: ”עיני יהוה אל צדיקים, ואוזניו אל שוועתם. קרוב יהוה לנשברי־לב” (תהלים ל״ד:16, 19; מתי י״ח:6, 14). אבינו השמימי דואג לנו וחומל על הסובלים (פטרוס א׳. ה׳:6, 7). הוא מספק את הנחוץ כדי להחזיק מעמד, יהא אשר יהא סבלנו.
מתנות יהוה נוסכות בנו כוח
16. איזה אמצעי מאת יהוה עוזר לנו להחזיק מעמד, וכיצד?
16 הגם שלא נוכל לצפות לחיים ללא צרות בסדר־הדברים המיושן הזה, אנו ”לא נטושים” (קורינתים ב׳. ד׳:8, 9). ישוע הבטיח לתלמידיו מנחם, עוזר. הוא אמר: ”אני אבקש מהאב ויתן לכם מנחם אחר שיהיה עימכם לעולם: את רוח האמת” (יוחנן י״ד:16, 17). השליח פטרוס אמר למאזיניו בחג השבועות שנת 33 לספירה שהם יוכלו לקבל ”את מתנת רוח הקודש” (מעשי־השליחים ב׳:38). האם רוח־הקודש עוזרת לנו כיום? כן! כוחו הפעיל של יהוה מניב בנו פרי נפלא: ”אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, נדיבות, טוב לב, נאמנות, ענווה, ריסון עצמי” (גלטים ה׳: 22, 23). כל אלה הן תכונות יקרות לאין־ערוך שבכוחן לעזור לנו להחזיק מעמד.
17. מה הן כמה מאמיתוֹת המקרא המחזקות את אמונתנו ואת נחישותנו להוחיל בסבלנות ליהוה?
17 רוח־הקודש גם עוזרת לנו להבין כי הצרה העכשווית היא ”קלה” ”ושל הרגע” לעומת גמול חיי עולם (קורינתים ב׳. ד׳:16–18). אנו משוכנעים שאלוהים לא ישכח את פעולינו ואת האהבה שהראינו לו (עברים ו׳:9–12). בקוראנו את דברי המקרא שנכתבו בהשראה, אנו מתנחמים מדוגמתם של משרתים קדומים נאמנים, אשר התמודדו עם ניסיונות רבים, אך נחשבו למאושרים. יעקב כתב: ”אחיי, הנביאים אשר דיברו בשם יהוה יהיו לכם לדוגמה של סבל ואורך רוח. הן חושבים אנו למאושרים את העומדים בסבל” (יעקב ה׳:10, 11). המקרא מבטיח ש”הכוח הנשגב” יעזור לנו לעמוד בניסיונות. יהוה גם מברכנו בתקוות התחייה (קורינתים ב׳. א׳:8–10; ד׳:7). קריאת המקרא מדי יום ביומו והרהור בהבטחות אלה יחזקו את אמונתנו ואת נחישותנו להוחיל בסבלנות לאלוהים (תהלים מ״ב:6).
18. (א) מה מעודדנו לעשות הכתוב בקורינתים ב׳. א׳:3, 4? (ב) כיצד יכולים משגיחים משיחיים להיות מקור נחמה ומרגוע?
18 זאת ועוד, יהוה נותן לנו גן־עדן רוחני שבו נוכל ליהנות מהאהבה הכנה של אחינו ואחיותינו המשיחיים. לכולנו יד בנחמת איש את אחיו (קורינתים ב׳. א׳:3, 4). משגיחים משיחיים יכולים במיוחד להיות מקור עיקרי של נחמה ומרגוע (ישעיהו ל״ב:2). בהיותם ”מתנות באדם”, מוטל עליהם לחזק את הסובלים, ’לעודד את הנכאים’, וכן ’לתמוך בחלשים’ (אפסים ד׳:8, 11, 12, ע״ח; תסלוניקים א׳. ה׳:14). מומלץ לזקני־הקהילה לנצל היטב את כתבי־העת המצפה ועורו!, וכן פרסומים אחרים מטעם ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45–47, דל׳). הללו עשירים בעצות המבוססות על המקרא שבעזרתן נוכל לפתור — ואף למנוע — כמה מן הבעיות המדאיגות אותנו. הבה נחקה את יהוה, ננחם ונעודד איש את רעהו בעתים קשות!
19. (א) מה עוזר לנו להימלט מרעות מסוימות? (ב) בסופו של דבר, במי עלינו לבטוח, ומה יאפשר לנו לעמוד בניסיונות?
19 ככל שהזמן חולף באחרית הימים והתנאים בסדר־הדברים הנוכחי הולכים מדחי אל דחי, המשיחיים עושים כל שביכולתם כדי להימלט מרעות (משלי כ״ב:3). שיקול־דעת נבון, יישוב־דעת וידיעת עקרונות המקרא יכולים לעזור לנו להחליט החלטות נבונות (משלי ג׳:21, 22). אנו מטים אוזן לדבר יהוה ונשמעים לו כדי להימנע ממשגים מיותרים (תהלים ל״ח:5). למרות זאת, אנו מבינים שיהיו אשר יהיו מאמצינו, לא נוכל להסיר לחלוטין את הסבל מחיינו. בסדר־דברים זה, צדיקים רבים מתמודדים עם מצוקות קשות. אולם, נוכל לעמוד בניסיונותינו בביטחון מלא ש”לא יִטוש יהוה עמו” (תהלים צ״ד:14). כמו־כן, ידוע לנו שסדר־הדברים הנוכחי עם הצרות שבו, חלוף יחלוף בקרוב. לפיכך, הבה תהא החלטתנו נחושה שלא ”ירפו ידינו מעשות טוב; בבוא העת נקצור, אם לא נרפה” (גלטים ו׳:9).
מה למדנו?
◻ אילו ניסיונות עוברים על כל המשיחיים?
◻ אילו דוגמאות מקראיות עוזרות לנו להבין שרעות אינן עדות למורת־רוחו של יהוה?
◻ מהי השקפת יהוה לגבי הרעות שסובלים משרתיו?
◻ מה הן כמה מן המתנות מאת יהוה העוזרות לנו לעמוד בניסיונות?
[תמונות בעמוד 10]
דוד, נבות ויוסף הם שלושה שסבלו רעות