ישוע — חייו ושליחותו
מסע הטפה נוסף בגליל
לאחר שנתיים רצופות של הטפה נמרצת, האם הגיע הזמן לישוע להאיט את הקצב ולנוח? להיפך! הוא הרחיב את פעילותו בכך שיצא למסע־הטפה נוסף, השלישי באיזור הגליל. הוא הגיע לכל הערים והכפרים באיזור, לימד בבתי־כנסת ובישר את הבשורה הטובה על המלכות. מה שראה במהלך סיור זה שיכנע אותו על הצורך להגביר את פעילות ההטפה.
בכל מקום שביקר בו, נתקל בהמונים שהיו זקוקים לריפוי רוחני ולנחמה. הוא דימה אותם לצאן ללא רועה, מיוּגעים ונידחים, ולכן נתמלא רחמים עליהם. הוא אמר לתלמידיו: ”הקציר רב, אבל הפועלים מעטים. לכן התפללו אל אדון הקציר שישלח פועלים לקצירו.”
ישוע ערך לפניו תכנית פעילות. הוא קרא לו את 12 השליחים, בהם בחר קרוב לשנה קודם לכן. הוא חילק אותם לששה זוגות, כששה צמדי מבשרים, ונתן להם הוראות באשר למלאכת ההטפה: ”אל תלכו לדרך הגויים ואל תיכנסו לעיר של שומרונים, אלא לכו אל הצאן האובדות אשר לבית־ישראל. ובלכתכם הכריזו: ’קרבה מלכות שמים!’”
אותה מלכות שנועדו הם לבשר, היתה המלכות אשר עליה לימד אותם ישוע להתפלל ב’תפילת האדון’ שנתן כדוגמה. המלכות קרבה אותה עת במובן שהמלך המיועד, ישוע המשיח, היה בקרבם. על־מנת להוכיח את סמכותם של תלמידיו לשמש נציגי אותה ממשלה על־אנושית, העניק להם ישוע את הכושר לרפא את החולים ואפילו להקים את המתים. הוא הורה להם לבצע שירותים אלה ללא תמורה.
בהמשך הוראותיו, אמר לתלמידיו שלא היה כל צורך להם לשאת עימם ציוד וצידה לדרך: ”לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחושת בכיסי חגורותיכם; לא תרמיל לדרך, לא שתי כוּתנות, לא נעליים ולא מקל, כי ראוי הפועל ללחמו.” אלה שיעריכו את הבשורה שלהם ייענו לה בחיוב ויספקו להם מאכל וקורת־גג. כשם שישוע ציין: ”בכל עיר וכפר שתיכנסו אליהם בררו מי ראוי בתוכם ושבו שם עד צאתכם.”
ישוע הוסיף הוראות באשר להצגת בשורת המלכות לבעלי־הבתים: ”כשאתם נכנסים לבית ברכוהו ב’שלום’. אם ראוי הבית יבוא עליו ה’שלום’ שלכם, אך אם איננו ראוי ישוב ה’שלום’ שלכם אליכם. כל מי שלא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם, צאו מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את אבק רגליכם.”
בהתייחסו לעיר שתדחה את הבשורה שלהם, המשיך ישוע ואמר: ”אמן אומר אני לכם, קל יותר יהיה ביום הדין לארץ סדום ועמורה מאשר לאותה עיר.” בלשון זו ישוע לא הבטיח תחייה לאותם תושבי סדום ועמורה, עליהם גזר יהוה דין השמדה, אלא הפריז בדבריו כדי להדגיש את חומרת מצבם של אלה שידחו את המסר שבפי תלמידיו. מתי ט׳:35 עד י׳:15; מרקוס ו׳:6–12; לוקס ט׳:1–5; יהודה 7.
(מקור המאמר: 1987/7/15)
◆ מתי התחיל ישוע במסע־ההטפה השלישי שלו בגליל, ובמה השתכנע?
◆ כששלח את 12 השליחים לבשר, אילו הוראות נתן להם?
◆ מדוע היה זה הולם להודיע שהמלכות קרבה?
◆ למה התכוון ישוע כשציין שיהיה קל יותר לאנשי סדום ועמורה ביום־הדין מאשר לאלה שידחו את תלמידיו?