הדבר בלתי־אפשרי!
”נקל לגמל לעבור דרך נקב־מחט מהיכנס עשיר אל מלכות האלהים”. (מתי י״ט:24) המשיח אמר מלים אלה על־מנת ללמד את תלמידיו לקח חשוב. מושל צעיר ואמיד דחה זה עתה את ההזמנה להיעשות לתלמידו של ישוע וליהנות מהזדמנויות רוחניות נפלאות. האיש בחר להחזיק בנכסיו הרבים מאשר ללכת בעקבות המשיח.
ישוע לא אמר שאין הדבר אפשרי כלל לאדם עשיר לזכות בחיי־נצח תחת מלכות אלהים, משום שמספר אנשים עשירים אכן הפכו לתלמידיו. (מתי כ״ז:57; לוקס י״ט:2, 9) ברם, הדבר בלתי־אפשרי לאדם עשיר האוהב את נכסיו יותר מאשר דברים רוחניים. רק בהיותו מודע לצרכיו הרוחניים ובבקשו סיוע מאלהים יכול אדם כזה לזכות בישועה מיהוה. — מתי ה׳:3; י״ט:16–26.
אין להבין את משל הגמל ונקב־המחט באופן מילולי. ישוע השתמש בלשון הגוזמא כדי להדגיש את הקושי בו נתקל אדם עשיר המנסה להשביע את רצון אלהים, ובו בזמן להמשיך לנהל סיגנון־חיים ראוותני וחומרני. — טימותיוס א׳. ו׳:17–19.
אחדים טוענים שהביטוי ”נקב־המחט” היה כינוי לשער קטן בחומת עיר שגמל יכול היה לעבור דרכו בקושי, אפילו אם הורידו ממנו את משאו. אולם, המלה היוונית ראפיס, המתורגמת ”מחט” במתי י״ט:24 ובמרקוס י׳:25, גזורה מפועל שמשמעו ”לתפור”. בדומה לכך, הקטע המקביל בלוקס י״ח:25, משתמש במונח בֶלוֹנֵה, המתייחס למחט־תפירה. בני־סמכא שונים תומכים בהבנה זו. וו. אי. ויין מציין: ”נראה כי הרעיון של ייחוס ’נקב־המחט’ לשער קטן בחומת עיר הוא מושג בן־זמננו; אין כל ראיות קדומות לכך”. — מילון לפרשנות מלים בברית החדשה.
ההתייחסות לגמל ענק המתאמץ כדי לעבור דרך נקב של מחט־תפירה זעיר הינו ”סממן אופייני להגזמה מזרחית”, מציינת עבודת מחקר אחת. ולגבי אנשים מסוימים שהיו כה ממולחים, עד כי נראה שהם מסוגלים לעשות את הבלתי־אפשרי, כתב התלמוד הבבלי ש’הם מושכים פיל דרך נקב מחט’. מכאן שישוע השתמש בלשון גוזמא אופיינית ובניגודים חדים על־מנת להדגיש עד כמה בלתי־אפשרי הדבר. אין זה אפשרי כלל לגמל, או לפיל, לעבור דרך נקב של מחט־תפירה. אך, בעזרת אלהים, יכול אדם עשיר לנטוש את השקפתו החומרנית ולבקש בכנות את הדרך המובילה לחיי־נצח. בעצם, כל שוחרי האמת אודות האל העליון, יהוה, המעוניינים לעשות את רצונו, יכולים לעשות כן.
(מקור המאמר: 1992/11/15)