מי יוביל את העמים אלי שלום?‏

1,‏ 2.‏ כיצד מתגשמת בימינו נבואת ישעיהו ב׳:‏2–4‏?‏

פרק ב׳ בישעיהו הינו יותר מאשר נבואה על שיבת העם היהודי לירושלים,‏ אחרי שבעים שנות גלות בבבל.‏ הנבואה מתייחסת לכך שאנשים בני כל העמים יפנו לעבודתו הטהורה של האל האמיתי האחד,‏ יהוה.‏ היא מלמדת על התהווּת אגודת־אחים בינלאומית,‏ שתעבוד את אלוהים כיאה בעיניו.‏

² שינוי כה רחב־היקף שיתחולל באנשים מכל קצות־תבל לא רק יהיה דרמטי,‏ אלא גם גלוי־לעין,‏ כאילו התרחש על הר רם ונישא הנראה לעיני כל.‏ זה בדיוק מה שמתחולל כיום בקרב עדי־יהוה בכל רחבי תבל.‏ מיליוני אנשים מקרב דתות הנצרות למדו שאלוהים הינו אחד ויחיד,‏ וחדלו לעבוד את השילוש.‏ בהודו,‏ נטשו הינדים את המוני האלים שלהם,‏ על פסיליהם הרבים,‏ ופנו לעבודת האל האמיתי האחד.‏ אותו הדבר נכון לגבי אנשים באפריקה,‏ באיים נידחים וכמו־כן במזרח התיכון.‏ אלה שעלו ל”‏הר יהוה”‏ הקדוש,‏ לעבודתו הטהורה,‏ נגמלו מכל דעה קדומה על־רקע גזעי,‏ שבטי ופוליטי;‏ הם ’‏אינם לומדים עוד מלחמה’‏,‏ פשוטו כמשמעו (‏ישעיהו ב׳:‏2–4‏)‏.‏

זהותו של המשיח – שאלה שנויה במחלוקת

3.‏ איזו השפעה נועדה להיות למשיח על העמים,‏ על־פי ישעיהו י״א:‏10‏?‏

³ יתר על כן,‏ קיים קשר בין אגודת־אחים בינלאומית זו לבין התגשמות מטרת אלוהים כלפי האנושות כולה.‏ מטרתו היא שאנשים מ‏”‏כל גויי הארץ”‏ יתברכו באמצעות ה”‏זרע”‏ המובטח שנועד לבוא מצאצאי אברהם,‏ ויעבדו את אלוהים באמת ובאחדות (‏בראשית ג׳:‏15;‏ כ״ב:‏18‏)‏.‏ נבואות מאוחרות יותר ציינו שאותו ”‏זרע”‏ יהיה גם ’‏נביא כמשה’‏,‏ שיתווך לברית חדשה אשר תשמש בסיס חוקי לאנשים כנים בני כל העמים לעבוד את אלוהים תוך אחדות (‏דברים י״ח:‏15,‏ 18,‏ 19;‏ ירמיהו ל״א:‏31–34‏)‏.‏ כמו־כן,‏ יהיה הוא המשיח – שליט משושלת דוד,‏ שאת כיסאו יכונן אלוהים לעד (‏דברי הימים א׳.‏ י״ז:‏11,‏ 12‏)‏.‏ בהתאם לנביא ישעיהו,‏ המשיח הוא אשר ילכֵּד אנשים בני כל הגויים.‏ בישעיהו י״א:‏10 נאמר:‏ ”‏והיה ביום ההוא שורש ישַי אשר עומד לנס עמים,‏ אליו גויים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד”‏.‏

4.‏ מה העיר אחד הרבנים בנוגע להשפעתו של ישוע על המין האנושי?‏

⁴ משך מאות שנים,‏ היוותה זהותו של המשיח נושא שנוי במחלוקת.‏ על־פי ישעיהו י״א:‏10 ופסוקים אחרים,‏ יהיה הוא יהודי משושלת דוד בן־ישי,‏ ואנשים בני כל העמים יקבלוהו כמשיח האמיתי,‏ שליח אלוהים.‏ בהתייחסו לישוע,‏ המורה היהודי בן המאה הראשונה,‏ כתב הרב ה.‏ ג.‏ אנלוֹ:‏ ”‏אף יהודי נבון לא יוכל להתכחש לעובדה שליהודי היה חלק כה נכבד בחינוך ובהדרכה הרוחניים של המין האנושי”‏.‏⁹ איזה יהודי אחר התקבל על אנשים כה רבים מקרב הגויים בתור המשיח?‏ היכול היה יהודי אחר כלשהו לזכות להכרה נרחבת יותר?‏ אף־על־פי־כן,‏ יש הנרתעים מעצם הרעיון שישוע היה אולי המשיח.‏ מן הראוי לבחון את טעמיהם לכך.‏

כפירתה של הנצרות

5–7.‏ מדוע סולדים רבים מישוע,‏ ובמיוחד מהנצרות?‏

⁵ למרבית הלא־נוצרים,‏ היתה זו הנצרות – שחסידיה מתיימרים לנהות אחרי ישוע – שהולידה סלידה מעצם שמו.‏ עמים רבים סבלו מידי הנצרות בשם ישוע,‏ אך אין ספק שסבלוֹת העם היהודי עלו על כולם.‏

⁶ בימינו,‏ הגיעה האנטישמיות הנוצרית לשיאה בשואה.‏ אף־על־פי שגורמים רבים היו מעורבים בכך,‏ אין להתעלם מן השנאה הדתית כגורם לא־מבוטל.‏ גם אם יש בנצרות שיכחישו זאת,‏ הרי שאין לערער על העובדה שנוצרים – קתולים ופרוטסטנטים כאחד – היו בין אלה שידיהם היו מגואלות בדם יהודי,‏ או שמחלו על כך.‏ אלי ויזל מסכם את ההשקפה היהודית בספרו היהודי בימינו (‏A Jew Today)‏:‏ ”‏כיצד תסביר את העובדה,‏ שגם היטלר וגם הימלר מעולם לא נודו מן הכנסייה?‏ שפיוס השנים־עשר מעולם לא חשב שנחוץ,‏ בעצם הכרחי,‏ להוקיע את הנעשה באושוויץ ובטרבלינקה?‏ שחלק ניכר מאנשי האס־אס היו מאמינים,‏ שנשארו נאמנים לדתם עד תום?‏ שהיו רוצחים שהלכו להתוודות בכנסייה בין טבח אחד למישנהו?‏ ושכולם באו ממשפחות נוצריות וקיבלו חינוך נוצרי?‏”‏¹⁰ כיצד ניתן,‏ אפוא,‏ לצפות שיהודים יאמינו באדם ששמו היה קשור מאות שנים בכל הפורענויות שפקדו אותם?‏

⁷ מלבד הרדיפות הגלויות שבראשן עמדו,‏ איזו דוגמה מוסרית הציבו ארצות נוצריות לשאר העולם?‏ מה באשר למלחמות שניהלו,‏ למסעי־הצלב ולאינקוויזיציה ’‏הקדושה’‏?‏ אפילו מלחמות־העולם הראשונה והשנייה פרצו בארצות נוצריות.‏ האם ניתן לומר שהמוסריות הנוצרית היתה לדוגמה ולמופת?‏ מחלת האיידס,‏ למשל,‏ משתוללת בארצות בהן רוב האוכלוסייה היא נוצרית.‏ השערוריות בקרב כמורת הנצרות ידועות־לשמצה.‏ מטיפי־טלוויזיה לא־מוסריים,‏ הגורפים לכיסם מיליוני דולרים וחיים כמלכים,‏ וכן כמרים הומוסקסואלים,‏ שאחדים מהם אף הובאו לדין על ביצוע מעשים מגונים בקטינים,‏ הם אך מעט ממאפייני הנצרות – פרי קלוקל המכתים את שמו של ישוע,‏ שבו מתיימרים הנוצרים לדבוק.‏

8–10.‏ (‏א)‏ מדוע אין הנצרות יכולה לטעון בצדק שהיא מייצגת את ישוע ואת המשיחיות האמיתית?‏ (‏ב)‏ כיצד מזהירים כתבי־הקודש מפני הסטייה מתורתו האמיתית של ישוע?‏

⁸ יתרה מזו:‏ הן היהדות והן האיסלאם מתעבים בצדק את עבודת־האלילים הנפוצה בנצרות.‏ רבים מעיקרי־האמונה הלא־מקראיים של הנצרות,‏ כגון הערצת מרים כ”‏אם האלוהים”‏,‏ גם הם מעוררים סלידה באותן דתות.‏ האמונה ב”‏שילוש”‏ במיוחד מעוררת שאט־נפש ביהודים,‏ שכן היא סותרת את עצם מהותה של היהדות – הדוגלת באמונה באל אחד אשר גלומה במילים:‏ ‏”‏שמע ישראל,‏ יהוה אלוהינו יהוה אחד”‏ (‏דברים ו׳:‏4‏)‏.‏

⁹ הרדיפות שחוללה הנצרות,‏ מלחמותיה,‏ אי־מוסריותה,‏ צביעותה ועיקרי־האמונה מחללי־השם שלה,‏ לא יסולחו לא רק בעיני לא־נוצרים,‏ אלא גם בעיני אלוהים.‏ מסיבה זו,‏ אין עדי־יהוה מהווים חלק מן הנצרות,‏ אף שהם מקבלים את ישוע כמשיח המובטח.‏ מאידך,‏ אין הנצרות מהווה חלק מהמשיחיות האמיתית.‏ למעשה,‏ הדמיון היחידי בין הנצרות לבין המשיחיות האמיתית הוא השימוש בשם ישוע.‏ אך,‏ נשאלת השאלה:‏ אם אומנם היתה תורתו של ישוע כה נעלה ומעשית,‏ כיצד התחוללה כפירה מעין זו?‏

¹⁰ לאמיתו־של־דבר,‏ ישוע עצמו וכן כותבי כתבי־הקודש המשיחיים (‏המכוּנים בטעות ”‏הברית החדשה”‏)‏ ניבאו על כך שתחול סטייה מתורתו האמיתית של ישוע,‏ ושיקומו משיחיים כוזבים וכופרים (‏מעשי השליחים כ׳:‏29,‏ 30;‏ תסלוניקים ב׳.‏ ב׳:‏1–12;‏ טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏1–3;‏ פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ על־פי הכתוב במתי ז׳:‏21–23‏,‏ המשיח עצמו ידון לכף חובה את הכופרים למשמע טענותיהם,‏ ויאמר להם:‏ ”‏מעולם לא הכרתי אתכם,‏ סורו ממני עושי רשע”‏.‏ (‏השווה מתי י״ג:‏24–30,‏ 37–43‏.‏)‏

מדוע היה צורך בכתבים נוספים?‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ מה הם כתבי־הקודש המשיחיים?‏ (‏ב)‏ מי כתב אותם?‏ (‏ג)‏ מה מצביע על כך שהם נכתבו בהשראת אלוהים?‏

¹¹ בהתחלה היו תלמידי ישוע כולם יהודים.‏ למעשה,‏ אלפי יהודים במאה הראשונה,‏ ובכללם ”‏המון רב מן הכוהנים”‏,‏ ראו בישוע את ה’‏נביא כמשה’‏,‏ המשיח (‏מעשי השליחים ב׳:‏5,‏ 37,‏ 41;‏ ד׳:‏4;‏ ו׳:‏7;‏ דברים י״ח:‏18‏)‏.‏ יהודים אלה היוו גרעין לאגודה בינלאומית חדשה של עובדי יהוה אלוהים,‏ המעוגנת באופן חוקי ב”‏ברית חדשה”‏,‏ בתיווכו של הנביא כמשה (‏ירמיהו ל״א:‏31–34‏)‏.‏

¹² עם כריתת הברית החדשה התעורר צורך בכתבים נוספים בהשראת אלוהים,‏ שיספקו מידע חיוני נוסף לאנשים שישרתו אותו תחת הסדר חדש זה.‏ ספרים אלה,‏ המהווים את כתבי־הקודש המשיחיים,‏ נכתבו כולם בידי יהודים.‏ הם מספרים על חיי ישוע ותורתו,‏ משלימים פרטים על נבואות רבות שמכיל התנ״ך ושופכים אור על שאלות בנוגע למשיח ולתפקידו במטרת אלוהים.‏ כמו־כן,‏ הם כוללים איגרות המכילות עצות מעשיות ועידוד לגוף הבינלאומי החדש של עובדי יהוה.‏a

האם היה ישוע המשיח המובטח?‏

13–16.‏ מה שכנע יהודים רבים במאה הראשונה כי ישוע הוא המשיח?‏

¹³ אך,‏ האם לא דחו את ישוע מנהיגי־הדת בני־זמנו?‏ נכון,‏ והם השפיעו על המון העם.‏ מאידך,‏ האם ירמיהו ונביאים אחרים לא נדחו גם הם על־ידי המנהיגים הדתיים שחיו בימיהם?‏ (‏ירמיהו ז׳:‏25,‏ 26;‏ כ׳:‏1–6;‏ דברי הימים ב׳.‏ ל״ו:‏15,‏ 16‏)‏ אנשים בתקופת ישוע שהאמינו בו,‏ שהיתה להם הזדמנות ישירה לבחון את דבריו ופעליו וכן את הנבואות שניבאו עליו,‏ לא נרתעו מהתנגדותם של מנהיגי־הדת,‏ אשר ראו בו איום על שלטונם הדתי.‏ הדברים שיהודים כנים אלה היו עדים להם,‏ שכנעו אותם שהנבואות שנגעו למשיח אכן התגשמו בישוע.‏ אילו ראיות כבדות־משקל הניעו אותם יהודים בני המאה הראשונה להיות נכונים לסכן הכל,‏ לרבות את חייהם,‏ ולהכריז שהם מאמינים בכך שישוע הינו המשיח המובטח?‏ (‏יוחנן ט׳:‏22;‏ ט״ז:‏2‏)‏.‏

¹⁴ ראשית,‏ המועד היה מתאים.‏ נבואת דניאל ט׳‏‏,‏ המתייחסת למשיח,‏ ציינה כי יופיע לפני חורבן בית־המקדש השניb (‏דניאל ט׳:‏24–27‏)‏.‏

¹⁵ שנית,‏ האיש היה מתאים.‏ הוא נולד לשבט יהודה והיה מצאצאי דוד (‏בראשית מ״ט:‏10;‏ דברי הימים א׳.‏ י״ז:‏11–14‏;‏ השווה מתי א׳:‏1–16;‏ לוקס ג׳:‏23–31‏)‏.‏ כמו־כן,‏ הוא נולד בבית־לחם,‏ העיר שהיהודים בני המאה הראשונה האמינו שהיא מקום־הולדתו המיועד של המשיחc (‏מיכה ה׳:‏1‏;‏ השווה מתי ב׳:‏4–6;‏ לוקס ב׳:‏1–7;‏ יוחנן ז׳:‏42‏)‏.‏ כל אלה היוו סימני־זיהוי חשובים,‏ שיהודים בני־דורו של ישוע ציפו למוצאם במשיח.‏

¹⁶ ועוד,‏ תורתו של האיש היתה מתאימה.‏ היא לא היתה פוליטית ולא עסקה בדקדוקי־עניות,‏ אלא היתה רוחנית ומוסרית.‏d במילים פשוטות,‏ הוא דן בעיקרם של דברים.‏ מה גם שהעז לפנות אך ורק לתנ״ך כסמכות עליונה,‏ ולא לאמרותיהם של חכמי־הדת שקדמו לו,‏ כשם שהיה נהוג אז.‏ הדבר הדהים את המון העם,‏ כיוון ש”‏לימד אותם כבעל סמכות ולא כדרך שלימדו סופריהם”‏ (‏מתי ז׳:‏29‏)‏.‏ תיאור חייו של ישוע מצביע על אישיות כה איתנה,‏ ועל שיטת־הוראה כה ברורה,‏ שהיסטוריונים מציינים זאת כאחת ההוכחות לאי היותו דמות אגדית.‏e

17–20.‏ (‏א)‏ אילו נבואות במקרא דיברו על מועד בואו של המשיח ועל מותו כקורבן?‏ (‏ב)‏ מדוע חיוני היה שהמשיח ימות?‏

¹⁷ נבואות מקראיות שונות,‏ שזה מכבר ייחסו אותן למשיח,‏ התגשמו בסבלותיו ובמותו של ישוע.‏ נבואות אלה קושרות את מות המשיח עם סליחת חטאים.‏ הכפרה שהעניק מותו של המשיח,‏ מתוארת בכתבי־הקודש המשיחיים כ’‏קורבן־כופר’‏ (‏מתי כ׳:‏28;‏ רומים ג׳:‏24‏)‏.‏ מה היו כמה מאותן נבואות?‏

¹⁸ תן דעתך לנבואה שבדניאל ט׳:‏24,‏ 25‏:‏ ”‏שָבועִים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קודשך,‏ לכַלֵא הפשע ולהָתֵם חטָאת ולכפר עוון ולהביא צדק עולמים,‏ .‏.‏.‏ עד משיח נגיד”‏.‏ אין להימנע מלהבחין כאן בקשר שבין המשיח לבין המגמה ’‏לכלא פשע ולכפר עוון’‏.‏ פסוק 26 ממשיך ואומר:‏ ”‏ואחרי השָבועִים שישים־ושניים ייכרת משיח”‏,‏ כלומר,‏ המשיח ייהרג.‏ (‏ראה התיבה ”‏מיהו ה’‏משיח’‏ על־פי דניאל ט׳?‏ מתי נועד הוא לבוא?‏‏”‏)‏

¹⁹ קטע אחר המתייחס לכך שהמשיח ”‏ייכרת”‏,‏ או ייהרג כקורבן־כופר,‏ נמצא בישעיהו נ״ב:‏13 עד נ״ג:‏12‏.‏ (‏ראה התיבה ”‏‏’‏עבדי’‏ – מיהו?‏‏”‏)‏ רבנים במאה הראשונה לספירה ייחסו פסוקים אלה למשיח,‏ וכמוהם כן הרמב”‏ם ואחרים בימי־הביניים.‏ הקטע מראה בבירור שסליחת־חטאים קשורה בביאת המשיח ובמותו.‏

²⁰ מטעמים אלה,‏ העיקרון שמותו של המשיח יאפשר סליחת־חטאים מוחלטת מצד אלוהים,‏ הובן ללא קושי על־ידי יהודים רבים במאה הראשונה.‏ הם ידעו שהמקרא דיבר על האי־שלימות התורשתית של האנושות (‏קהלת ז׳:‏20‏)‏.‏ הצורך בקורבן לסליחת חטאים,‏ היווה לקח יומיומי;‏ הוא היה מונח ביסודה של ברית התורה.‏ קורות־חייו של ישוע מציגים אותו כאדם מושלם,‏ שמותו איפשר את כפרת חטאי האנושותf (‏מתי כ׳:‏28;‏ לוקס א׳:‏26–38‏)‏.‏ כשכתבי־הקודש המשיחיים הדגישו שהקורבנות השונים שדרשה התורה סימלו קורבן סופי ומוחלט זה,‏ ניתנה משמעות עמוקה יותר לעצם מהותה של התורה,‏ וכן לחלקים אחרים של המקראg (‏עברים י׳:‏1–10‏)‏.‏

נביא מהימן – כמשה

21,‏ 22.‏ (‏א)‏ כיצד מוכיחים מאורעות היסטוריים הקשורים בחורבן ירושלים,‏ כי ישוע היה נביא־אמת?‏ (‏ב)‏ כיצד מוכיחים זאת גם מאורעות היסטוריים בימינו אנו?‏

²¹ כתבי־הקודש המשיחיים אינם רק מבהירים שישוע היווה במותו קורבן־כופר,‏ אלא גם מדגישים את תפקידו כ’‏נביא כמשה’‏ (‏דברים י״ח:‏18‏;‏ ראה החלק ”‏מהי מטרת אלוהים כלפי האנושות?‏”‏,‏ סעיפים 17–19‏)‏.‏ ככזה,‏ ניבא הוא על חורבן ירושלים והורה לתלמידיו להימלט מן העיר כשיראוה מוקפת מחנות־צבא (‏מתי כ״ג:‏37 עד כ״ד:‏2;‏ לוקס כ״א:‏20,‏ 21‏)‏.‏ אך,‏ כיצד ניתן להימלט מעיר מכותרת?‏ ההיסטוריון היהודי יוסף בן־מתתיהו,‏ שהיה עד־ראייה למאורעות אלה,‏ שופך אור על כך בכותבו:‏ ”‏צסטיוס [‏מצביא רומי,‏ 66 לספירה]‏.‏.‏.‏ אסף אליו פתאום את אנשי־צבאו,‏ ובלי פגע ומכה נואש מתקוותו ונואל להסיע את מחנהו מן העיר”‏.‏¹² המשיחיים ראו בכך שעת־כושר להימלט מירושלים.‏ כעבור ארבע שנים,‏ ב־70 לספירה,‏ חזרו הצבאות הרומיים,‏ עתה בפיקודו של המצביא טיטוס,‏ ושוב צרו על העיר.‏ ישוע ניבא שהאויבים יקימו ’‏גדר כלונסאות סביבה,‏ יקיפוה ויצורו עליה מכל עבר’‏ (‏לוקס י״ט:‏43‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ בן־מתתיהו מאשר שטיטוס אכן הקים סביב ירושלים גדר בעלת מוטות מחודדים,‏ או כלונסאות,‏ באורך של כשמונה קילומטרים,‏ בכרתו את כל העצים ברדיוס של 16 קילומטר.‏ נבואותיו של ישוע הכילו הוראות מדויקות כיצד להימלט מהשמדה בידי הרומאים,‏ וההוכחה לאמיתותן היא שהנשמעים להן ניצלו ממוות (‏לוקס כ״א:‏20–24‏)‏.‏

²² ישוע ניבא,‏ כמו־כן,‏ שאלוהים עתיד להשמיד את הרֶשע,‏ על כל גורמיו.‏ בלוקס כ״א:‏24 התייחס הוא ל”‏עתות הגויים”‏,‏ בהראותו שאלוהים קבע מועד לקץ שלטון האדם.‏h ישוע גם ניבא שאת אחרית ימיו של שלטון האדם יאפיינו מלחמות,‏ רעב,‏ רעידות־אדמה,‏ מגיפות,‏ פשע ואלימות,‏ וכי לפני שיקיץ הקץ על שלטון האדם תתקיים פעילות חינוכית חובקת־עולם,‏ במטרה להודיע לאנשים בני כל העמים כי מלכות אלוהים שולטת ממרום‏.‏ (‏ראה מתי כ״ד:‏3–14;‏ לוקס כ״א:‏10,‏ 11‏.‏)‏ עדי־יהוה מאמינים שאות מורכב ורחב־היקף זה מתרחש לנגד עינינו מאז 1914,‏ השנה בה הסתיימו ”‏עתות הגויים”‏.‏ זמן רב לפני המועד ההוא הכריזו הם ששנת 1914 לספירה תהווה תאריך־מפתח בתולדות האנושות.‏ כשפרצה מלחמת־העולם הראשונה באוגוסט אותה שנה,‏ אישר הדבר את ציפיותיהם.‏ לאמיתו־של־דבר,‏ איש מעדי־יהוה לא זכה להתגלות אלוהית כלשהי;‏ הם הגיעו למסקנה זו לאחר ששקדו על לימוד המקרא.‏

עמים לומדים דרכי שלום

23.‏ כיצד יכול היה ישוע להיעשות המלך של מלכות אלוהים?‏

²³ אולם,‏ תפקידו של המשיח כקורבן־כופר וכנביא כמשה היה בעל ערך מוגבל,‏ אילמלא התגשם גם ההיבט הסופי של תפקידו במטרת אלוהים – היעשותו מלך במלכות אלוהים (‏ישעיהו ט׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ אך,‏ כיצד יכול היה ישוע לכהן כמלך אם מת בדמי־ימיו?‏ בהגשימו נבואות המתייחסות למשיח,‏ הקים אלוהים את ישוע ביום השלישי למותו (‏תהלים ט״ז:‏8–11;‏ ישעיהו נ״ג:‏10,‏ 12‏;‏ השווה מתי כ״ח:‏1–7;‏ לוקס כ״ד:‏44–46;‏ מעשי השליחים ב׳:‏24–32;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏3–8‏)‏.‏ מאחר שהקריב את חייו המושלמים כבן־אנוש,‏ לא הקימוֹ אלוהים לתחייה בגוף בשר־ודם,‏ אלא כיצור רוחני רב־און,‏ שהמתין לימין אלוהים בשמים להוראות נוספות (‏תהלים ק״י:‏1;‏ מעשי השליחים ב׳:‏33–35;‏ עברים י׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏

24–26.‏ כיצד נוטלים עדי־יהוה חלק בהתגשמותה של נבואת ישעיהו?‏

²⁴ דוד המלך כתב,‏ שכאשר יחל המשיח למלוך,‏ ’‏עַמו יתנדב ביום חֵילוֹ’‏ (‏תהלים ק״י:‏3‏)‏.‏ אף־על־פי שהמצב בעולם הלך והידרדר מאז 1914,‏ התגשם גם ההיבט החיובי של הנבואה;‏ עובדי־אלוהים התנדבו מרצון לבשר את ’‏בשורת המלכות בכל העולם לעדות לכל הגויים’‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ העדים מקדישים מדי שנה מאות מיליוני שעות לשיחות עם אנשים על מלכות אלוהים,‏ ולעריכת שיעורי־מקרא חינם אין־כסף עם מי שמעוניינים לבחון את העובדות לאשורן.‏

²⁵ שעות יקרות אלה מוקדשות ללא כל תמורה כספית.‏ מבַצעי הפעילות הם מכל הרבדים החברתיים,‏ בני כל הגילים ובעלי כל מקצוע העולה על הדעת.‏ ישעיהו ב׳:‏3 מתארם בזה הלשון:‏ ”‏והלכו עמים רבים ואמרו:‏ ’‏לכו ונעלה אל הר יהוה’‏”‏.‏ אין מטרת המבצע הזה ”‏לרכוש נפשות”‏.‏ זוהי תוכנית חינוכית חובקת־עולם,‏ בעלת שתי מגמות:‏ (‏א)‏ להודיע לאנשים בני כל האומות שמלכות אלוהים מולכת ומה שעתידה היא לעשות בקרוב;‏ (‏ב)‏ ללמד חינם אין־כסף את כל מי שמעוניין לבחון את העובדות ולשרת את אלוהים על־פי רצונו.‏ הצלחתה של פעילות זו והתגשמות הנבואה מובטחות.‏ זאת,‏ משום שיהוה אלוהים עצמו תומך בכך (‏זכריה ד׳:‏6‏)‏.‏

²⁶ האין זה הגיוני לראות בפעילותם של עדי־יהוה את התגשמות נבואת ישעיהו ב׳:‏3‏?‏ הידוע לך על קבוצה אחרת כלשהי המבצעת פעילות מעין זו?‏ או שמא אתה סבור שאין זה אלא מקרי,‏ שמיליוני אנשים מקדישים מזמנם להשמעת הכרזה שנחזתה מראש לפני כאלפיים שנה,‏ ואשר נועדה להימסר במהלך תקופה של תהפוכות חסרות־תקדים?‏ אכן,‏ בתקופה זו של ”‏אחרית הימים”‏,‏ עדי־יהוה הם אלה שנעשו ’‏אור לגויים’‏ (‏ישעיהו מ״ב:‏6;‏ מ״ט:‏6‏)‏.‏ הם אגודת־האחים הבינלאומית היחידה המשרתת את יהוה אלוהים בשלום ובאחדות,‏ בהדרכתו של המשיח המהווה ”‏שורש ישי”‏,‏ שעליו הם מצביעים כ”‏נס עמים”‏ (‏ישעיהו י״א:‏10‏)‏.‏