2.‏ איזו פעולה היה על המשיחיים לנקוט ב־66 לספירה,‏ וכיצד היא התאפשרה?‏

² אין ספק שאתה זוכר את מילותיו של ישוע אשר אותן העלה על הכתב לוקס,‏ מכותבי ספרי הבשורה:‏ ”‏כאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות צבא,‏ דעו כי קרוב חורבנה”‏ ‏(‏לוקס כ״א:‏20‏)‏.‏ אך אולי אתה תוהה,‏ ’‏איך אוכל לציית להוראות שניתנו לצד אותה אזהרה?‏’‏ הרי ישוע הוסיף ואמר:‏ ”‏אז יהיה על הנמצאים ביהודה לנוס אל ההרים,‏ ומי שיהיו בתוך העיר שיצאו ממנה,‏ ומי שיהיו בסביבותיה אל ייכנסו אליה”‏ (‏לוקס כ״א:‏21‏)‏.‏ איך תוכל לעזוב את ירושלים כשכל כך הרבה חיילים מקיפים אותה?‏ והנה קורה דבר מדהים.‏ ממש לנגד עיניך מתחילים החיילים הרומיים לסגת!‏ כמנובא,‏ מתקפתם ’‏קוצרה’‏ (‏מתי כ״ד:‏22‏)‏.‏ כעת יש לך אפשרות לציית להוראותיו של ישוע.‏ מייד אתה נמלט אל ההרים שמעבר לנהר הירדן יחד עם כל שאר המשיחיים הנאמנים בעיר ובסביבותיה.‏a ואז,‏ בשנת 70 לספירה,‏ עושה דרכו אל ירושלים צבא רומי חדש ומחריב את העיר.‏ חייך ניצלו משום שנשמעת להוראותיו של ישוע.‏

עת בחינה ומשפט

7,‏ 8.‏ איזו הזדמנות תהיה לנו לאחר השמדת ארגוני דתות הכזב,‏ וכיצד יבלטו אז משרתי אלוהים הנאמנים כשונים?‏

⁷ מה יקרה לאחר השמדת הארגונים הדתיים הכוזבים?‏ בעת ההיא יהיה עלינו להוכיח מה באמת טמון בלבנו.‏ רוב בני האדם יחפשו מחסה בארגוני אנוש המשולים ל”‏סלעי ההרים”‏ (‏ההת׳ ו׳:‏15–17‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ משרתי אלוהים יימלטו בלשון השאלה אל המחסה שמעניק יהוה.‏ במאה הראשונה לא הייתה ההפוגה עת להצטרפות המונית של יהודים אל דת האמת המשיחית.‏ זו הייתה עת לפעולה ולצייתנות מצד מי שכבר היו משיחיים.‏ בדומה לכך,‏ לא נוכל לצפות שההפוגה העתידית בצרה הגדולה תביא עמה נהירה המונית של מאמינים חדשים.‏ לאמיתו של דבר,‏ תהיה זו הזדמנות לכל המאמינים האמיתיים להוכיח את אהבתם ליהוה ולהעניק את תמיכתם לאחי המשיח (‏מתי כ״ה:‏34–40‏)‏.‏

⁸ אף שאיננו מבינים לגמרי את כל מה שיתרחש במרוצת אותה תקופת בחינה,‏ ניתן לצפות שתידרש מאתנו מידה מסוימת של הקרבה.‏ במאה הראשונה היה על המשיחיים לעזוב מאחוריהם את נכסיהם ולהתמודד עם קשיים כדי להינצל (‏מר׳ י״ג:‏15–18‏)‏.‏ האם נהיה מוכנים לאבד נכסים חומריים כדי לשמור על נאמנותנו?‏ האם נהיה מוכנים לעשות את כל מה שיידרש מאתנו כדי להוכיח את דבקותנו ביהוה?‏ צא וחשוב!‏ בעת ההיא נהיה היחידים אשר כדוגמת הנביא דניאל יעבדו את אלוהים ויהי מה (‏דנ׳ ו׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏