מנוסה למקום מבטחים לפני ’הצרה הגדולה’
”כאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות... אזי הנמצאים ביהודה — שינוסו אל ההרים” (לוקס כ״א:20, 21).
1. מדוע מנוסה היא דבר דחוף לאלה המהווים עדיין חלק מהעולם?
מנוסה היא דבר דחוף לכל המהווים חלק מעולמו של השטן. אם ברצונם למלט את נפשם בשעה שסדר־הדברים הנוכחי יימחה מעל פני כדור־הארץ, עליהם לתת עדות משכנעת לכך שהם מצדדים ביהוה בנחישות ושכבר אינם חלק מן העולם שהשטן הוא שליטו (יעקב ד׳:4; יוחנן א׳. ב׳:17).
2, 3. באילו שאלות הקשורות לדברי ישוע במתי כ״ד:15–22 בכוונתנו לדון?
2 בנבואתו רבת־המשמעות לגבי סיום סדר־הדברים, הדגיש ישוע עד כמה חיונית מנוסה זו. לעתים קרובות אנו דנים בכתוב במתי כ״ד:4–14; אולם, הפסוקים שבהמשך אינם פחות חשובים. אנו מעודדים אותך לפתוח את ספר המקרא שלך ולקרוא פסוקים 15 עד 22.
3 מה משמעות הנבואה? במאה הראשונה, מה היה ”השיקוץ המשומם”? מה בישרה עמידתו ”במקום קדוש”? איזו משמעות יש להתפתחות זו עבורנו?
”על הקורא להבין”
4. (א) לפי דניאל ט׳:27, מה עתיד היה לקרות בעקבות דחיית העם היהודי את המשיח? (ב) כשישוע דן בכך, מדוע ככל הנראה אמר ”על הקורא להבין”?
4 שים לב שבמתי כ״ד:15 ישוע הזכיר את הכתוב בספר דניאל. בפרק ט׳ של ספר דניאל, יש נבואה שחזתה את ביאת המשיח ואת גזר־הדין שנועד להיחרץ על העם היהודי משום שלא קיבל את המשיח. החלק השני של פסוק 27 אומר: ”ועל כנף שיקוצים משומם”. מסורת יהודית קדומה ייחסה חלק זה של נבואת דניאל לחילול בית־המקדש של יהוה בירושלים בידי אנטיוכוס ה־4 במאה השנייה לפה״ס. אך ישוע הזהיר: ”על הקורא להבין”. תוצאת חילול המקדש בידי אנטיוכוס ה־4, אף שבהחלט היה מעשה משוקץ, לא היתה חורבן — של ירושלים, של בית־המקדש או של העם היהודי. לכן מסתבר שישוע הזהיר את מאזיניו שהתגשמות הדברים אינה נחלת העבר, אלא נחלת העתיד.
5. (א) כיצד ההשוואה בין התיאורים שבספרי הבשורה עוזרת לנו לזהות את ”השיקוץ” בן המאה הראשונה לספירה? (ב) מדוע בשנת 66 לספירה, צסטיוס גלוס מיהר לשלוח צבאות רומיים לירושלים?
5 מה היה ”השיקוץ” שמפניו היו צריכים להישמר? ראוי לציין כי הכתוב במתי אומר: ”כאשר תראו את השיקוץ המשומם... עומד במקום קדוש”. אולם, בתיאור המקביל בלוקס כ״א:20 נאמר: ”וכאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות, דעו כי קרב חורבנה”. בשנת 66 לספירה, המשיחיים שהתגוררו בירושלים אכן ראו את הדברים שחזה ישוע. סדרת מאורעות הקשורים למאבק בין היהודים לנציבים הרומים, הובילה לכך שירושלים הפכה לחממה של מרד היהודים ברומאים. כתוצאה מכך, פשטה האלימות בכל רחבי יהודה, בשומרון, בגליל, במחוז ”עשר הערים” (דֶקַפּוֹלִיס) ובפיניקיה, צפונה לסוריה ודרומה למצרים. כדי להשיב במידת־מה את הסדר על כנו, צסטיוס גלוס מיהר לשלוח את צבאותיו מסוריה לירושלים, שנקראה בפי היהודים ”עיר הקודש” (נחמיה י״א:1; ישעיהו נ״ב:1).
6. כיצד אכן אירע ש”שיקוץ” שהיה מסוגל לשומם החל ’לעמוד במקום קדוש’?
6 הלגיונות הרומים נהגו לשאת סימנים (דגלים) אשר נחשבו בעיניהם לקדושים, בעוד היהודים ראו בהם סמלים אליליים. מעניין לציין, שהמילה ”שיקוץ” בספר דניאל מופיעה בעיקר בהקשר של פסלים ועבודת־אליליםa (דברים כ״ט:16). למרות ההתמרדות של היהודים, הצבא הרומי הנושא דגלים אליליים אלה, חדר לירושלים בנובמבר שנת 66 לספירה, ואז החל לחתור תחת חומת המקדש הצפונית. לא היה כל צל של ספק — ”שיקוץ” אשר יכול היה לשומם את ירושלים ’עמד במקום קדוש’! אך, כיצד ניתן היה לנוס?
היה צורך לנוס מייד!
7. מה עשה הצבא הרומי באופן בלתי צפוי?
7 פתאום וללא כל סיבה נראית לעין מנקודת־המבט האנושית, כאשר נדמה היה שניתן לכבוש את ירושלים בנקל, הצבא הרומי נסוג. המורדים היהודים רדפו אחרי הרומאים הנסוגים, אך רק עד אנטיפטרס מרחק של כ־50 קילומטר מירושלים. אזי הם שבו ירושליימה. כשהגיעו לירושלים, התאספו בבית־המקדש כדי לתכנן את המשך האסטרטגיה המלחמתית שלהם. צעירים גויסו כדי לחזק את הביצורים ולשרת בצבא. האם יהיו המשיחיים מעורבים בכך? גם אם יימנעו מכך, האם יישארו עדיין באיזור הסכנה עם שובם של הצבאות הרומים?
8. איזו פעולה מיידית נקטו המשיחיים מתוך ציות לדבריו הנבואיים של ישוע?
8 עד מהרה, המשיחיים בירושלים ובכל יהודה פעלו על־פי האזהרה הנבואית שנתן ישוע המשיח ונסו מאיזור הסכנה. היה צורך לנוס בדחיפות! הם עשו את דרכם בזמן לאיזור ההררי וחלקם התיישבו ככל הנראה בפֶּלָה, שבעבר־הירדן הדרומי (פראה). אלה אשר שעו לאזהרת ישוע, לא נהגו בסכלות ולא שבו כדי לנסות להציל את רכושם החומרי. (השווה לוקס י״ד:33.) כשהם עוזבים בנסיבות אלה, המסע הרגלי היה ודאי מפרך עבור נשים הרות ואמהות מיניקות. מנוסתם לא הופרעה על־ידי ההגבלות של השבת, ואף שהחורף התקרב, הוא טרם הגיע. מי ששעו לאזהרת ישוע לנוס במהירות, היו עד מהרה במקום מבטחים מחוץ לירושלים וליהודה. חייהם היו תלויים בכך. (השווה יעקב ג׳:17.)
9. בתוך כמה זמן שבו צבאות רומא, ומה אירע בעקבות זאת?
9 בשנה שלאחר מכן, 67 לספירה, חידשו הרומאים את הלחימה ביהודים. ראשית, נכבש הגליל. כעבור שנה, נחרבה יהודה. בשנת 70 לספירה, הצבאות הרומים כיתרו את ירושלים עצמה (לוקס י״ט:43). הרעב היה כבד מאוד. אלה שנלכדו בעיר פנו איש נגד אחיו. כל מי שניסה להימלט נטבח. כדברי ישוע, הם חוו על בשרם ”צרה גדולה” (מתי כ״ד:12).
10. אם נקרא מתוך הבנה, באילו דברים נוספים נצליח להבחין?
10 האם הדבר הגשים לחלוטין את נבואת ישוע? לא, נועדו להתרחש מאורעות נוספים. אם נקרא את המקרא מתוך הבנה, כעצת ישוע, אזי נצליח להבחין אילו דברים עודם נחלת העתיד. כמו־כן, נהרהר בכובד־ראש בהשלכות שיש לכך על חיינו.
”שיקוץ” בן־זמננו
11. אילו שני קטעים נוספים של ספר דניאל מתייחסים ל”שיקוץ”, ובאיזו תקופה מדובר?
11 שים לב שבנוסף למה שראינו בדניאל ט׳:27, יש בדניאל י״א:31 וכמו־כן בדניאל י״ב:11 אזכורים נוספים של ”השיקוץ המשומם”. אף לא אחד מן הפסוקים הללו דן בחורבן ירושלים. למעשה, מה שנאמר בדניאל י״ב:11 מופיע שני פסוקים בלבד לאחר שמוזכרת ’עת הקץ’ (דניאל י״ב:9). אנו חיים בתקופה זו החל משנת 1914. אם כן, עלינו לעמוד על המשמר כדי לזהות את ”השיקוץ המשומם” בן־זמננו, ואזי להבטיח את יציאתנו מאיזור הסכנה.
12, 13. מדוע הולם לזהות את חבר הלאומים כ”שיקוץ” בן־זמננו?
12 מהו ה”שיקוץ” בן־זמננו? הראיות מצביעות על חבר הלאומים, שהחל לפעול ב־1920, זמן קצר לאחר שהעולם נכנס לעת הקץ שלו. אך, הייתכן שהוא ”השיקוץ המשומם”?
13 זכור, המילה ”שיקוץ” מתייחסת במקרא בעיקר לפסלים ולנוהגים אליליים. האם האלילו חֶבר זה? אכן כן! הכנסייה העמידה אותו ”במקום קדוש”, וחסידיה המשיכו לגלות כלפיו מסירות נלהבת. המועצה הפדראלית של כנסיות המשיח באמריקה הכריזה שחבר הלאומים נועד להיות ”הביטוי המדיני של מלכות אלוהים עלי־אדמות”. מבול של מכתבים הגיע לסנאט ארה״ב מקבוצות דתיות אשר הפצירו בו לחתום על ’אמנת חבר הלאומים’. הגוף הכללי של הבפטיסטים, הקונגריציונליסטים והפרסביטרים בבריטניה הילל אותו כ”אמצעי היחיד הקיים כדי להשיג [שלום עלי־אדמות]”. (ראה ההתגלות י״ג:14, 15.)
14, 15. כיצד חבר הלאומים ולאחר מכן האומות המאוחדות הועמדו ”במקום קדוש”?
14 מלכות אלוהים בידי המשיח נוסדה בשמים ב־1914, אך העמים החלו להיאבק על ריבונותם (תהלים ב׳:1–6). כאשר הוצע להקים את חבר הלאומים, האומות שהשתתפו זה לא כבר במלחמת־העולם הראשונה וכמו־כן הכמורה שבירכה את חייליהן, כבר הוכיחו שנטשו את חוק אלוהים. הן לא ביקשו להן את המשיח כמלך. לפיכך, העמים העניקו לארגון אנושי את תפקידה של מלכות אלוהים; הם העמידו את חבר הלאומים ”במקום קדוש”, מקום שלא היה שייך לו.
15 ארגון האומות המאוחדות נוסד ב־24 באוקטובר 1945, כיורשו של חבר הלאומים. לאחר מכן, האפיפיורים של רומא קראו לאו”ם ”התקווה האחרונה לאיחוד ולשלום” וכן ”הפורום העליון לשלום ולצדק”. אמת, חבר הלאומים וכמו־כן יורשו, ארגון האומות המאוחדות, אכן הפכו לאליל, ”שיקוץ” בעיני אלוהים ומשרתיו.
לנוס ממה?
16. ממה על שוחרי הצדק לנוס כיום?
16 כאשר הם ’רואים’ זאת, כלומר מבינים את זהותו של הארגון הבינלאומי הזה ואת הדרך שבה סוגדים לו, שוחרי הצדק צריכים לנוס למקום מבטחים. לנוס ממה? לצאת מ’ירושלים’ הבוגדת הסמלית בת־זמננו שהיא הנצרות, וכן מכל ’בבל הגדולה’, המערכת הכלל־עולמית של דתות־הכזב (ההתגלות י״ח:4).
17, 18. לאיזו שממה יגרום ”השיקוץ” בן־זמננו?
17 כמו־כן, זכור שבמאה הראשונה, כאשר הצבא הרומי עם סימניו האליליים עשה את דרכו אל תוך עיר הקודש היהודית, תפקידו היה להחריב את ירושלים ואת מערכת הפולחן שלה. בימינו, החורבן אינו עומד לבוא על עיר אחת בלבד, לא רק על הנצרות, אלא על כל המערכת העולמית של דתות־הכזב (ההתגלות י״ח:5–8).
18 בהתגלות י״ז:16 נובא שחיה סמלית אדומה כשני, שנתגלתה כאומות המאוחדות, תִפנה נגד בבל הגדולה דמוית הזונה ותשמיד אותה. נאמר בשפה ציורית: ”עשר הקרניים אשר ראית והחיה — הללו ישנאו את הזונה ויעשוה שוממה וערומה; גם יאכלו את בשרה ואותה ישרפו באש”. המחשבה על משמעות הדבר מעוררת יראה. התוצאה תהיה קץ לכל דתות־הכזב עלי־אדמות. הדבר אכן יוכיח שהצרה הגדולה פרצה.
19. אילו גורמים מהווים חלק מארגון האומות המאוחדות מאז היווסדו, ומדוע חשוב הדבר?
19 ראוי לציין שמאז שארגון האומות המאוחדות החל לפעול בשנת 1945, גורמים אתיאיסטיים ואנטי־דתיים הם חברים בולטים בו. בתקופות שונות בכל רחבי העולם, גורמים מהפכניים אלה היו כלי להטלת הגבלות חמורות או חרם מוחלט על מנהגים דתיים. אולם בשנים האחרונות, במקומות רבים חלה הפוגה בלחץ הממשלתי על קבוצות דתיות. ייתכן שיש המפרשים זאת כאילו כבר לא אורבת כל סכנה לדת.
20. איזה שם הוציאו לעצמן דתות העולם?
20 אך הדתות המרכיבות את בבל הגדולה ממשיכות להיות כוח הגורם מהומות ואלימות בעולם. פעמים רבות, כותרות החדשות מזהות סיעות לוחמות וקבוצות טרור בנוקבן בשם הדת שאליה הן משתייכות. כוחות משטרה לפיזור מהומות וחיילים נאלצים לפלס להם דרך בכוח כדי להיכנס לבתי־תפילה על־מנת לשים קץ לאלימות בין פלגים דתיים יריבים. גופים דתיים מממנים הפיכה פוליטית. שנאה דתית מסכלת את המאמצים שמשקיע ארגון האומות המאוחדות לשמירה על יציבות היחסים בין קבוצות אתניות. להשגת היעד, שלום וביטחון, גורמים מקרב האומות המאוחדות היו מעוניינים להסיר כל השפעה דתית העומדת בדרכם.
21. (א) מי יקבע מתי תישמד בבל הגדולה? (ב) מה יש לעשות קודם לכן בדחיפות?
21 כמו־כן, יש לשקול גורם חשוב נוסף. אף שהקרניים הצבאיות של האומות המאוחדות הן שישמידו את בבל הגדולה, ההשמדה תהיה למעשה ביטוי של גזר־דין אלוהים. ההוצאה לפועל של גזר־הדין תיעשה בעת שיעד אלוהים (ההתגלות י״ז:17). מה עלינו לעשות בינתיים? המקרא משיב — ”צאו ממנה” — יש לצאת מבבל הגדולה (ההתגלות י״ח:4).
22, 23. מה כרוך במנוסה זו?
22 מנוסה זו למקום מבטחים אינה מעבר ממקום גיאוגרפי אחד למשנהו, כדוגמת המשיחיים מרקע יהודי שנטשו את ירושלים. זוהי מנוסה מכתות הנצרות, וכן יציאה מכל חלק של בבל הגדולה. הדבר אינו מסתכם רק בהיבדלות מוחלטת מארגוני דתות־כזב אלא גם בהיבדלות ממנהגיהם ומהלוך־הרוח שהם מטפחים. זוהי מנוסה למקום מבטחים בתוך ארגונו התיאוקרטי של יהוה (אפסים ה׳:7–11).
23 לאחר מלחמת־העולם הראשונה, כאשר משרתיו המשוחים של יהוה זיהו לראשונה את השיקוץ בן־זמננו, חבר הלאומים, כיצד הגיבו העדים? הם כבר שמו קץ לחברותם בכנסיות הנצרות. אך הם הבינו בהדרגה שהם עדיין דבקים במנהגים ובהרגלים נוצריים מסוימים, כגון השימוש בצלב וחגיגת חג־המולד וחגים אליליים אחרים. כאשר למדו את האמת על דברים אלה, הם פעלו מייד. הם שתו לבם לעצה שבישעיהו נ״ב:11: ”סורו, סורו, צאו משם, טמא אל תיגעו; צאו מתוכה, היברו נושאי כלי יהוה”.
24. במיוחד משנת 1935, מי מצטרפים למנוסה?
24 במיוחד משנת 1935 ואילך, המון הולך וגדל של אנשים אחרים, אשר אימצו ללבם את תקוות חיי־הנצח בגן־עדן עלי־אדמות, החל לנקוט פעולה דומה. גם אנשים אלה ’ראו את השיקוץ עומד במקום קדוש’, והבינו את פשר הדבר. לאחר שגמרו אומר לנוס, הם מחקו את שמם מרשימת החברים בארגונים המהווים חלק מבבל הגדולה (קורינתים ב׳. ו׳:14–17).
25. מה נדרש מן הפרט מלבד ניתוק כל קשר אפשרי עם דתות־הכזב?
25 אולם, מנוסה מבבל הגדולה טומנת בחובה יותר מאשר נטישת דתות־הכזב. אין הדבר מסתכם בנוכחות בכמה אסיפות הנערכות באולם־המלכות או בהכרזת הבשורה הטובה בשירות־השדה פעם או פעמיים בחודש. ייתכן שאדם נטש פיסית את בבל הגדולה, אך האם באמת השליך אותה אחרי גוו? האם הבדיל עצמו מן העולם, שבבל הגדולה מהווה חלק חשוב ממנו? האם הוא ממשיך לדבוק בדברים המשקפים את רוח העולם — רוח המזלזלת בערכי הצדק של אלוהים? האם הוא מקל ראש במוסריות המינית ובנאמנות בנישואין? האם הוא שם דגש רב יותר בענייניו האישיים והחומריים מאשר בעניינים הרוחניים? אל לו להרשות לסדר־דברים זה לעצב אותו (מתי ו׳:24; פטרוס א׳. ד׳:3, 4).
אל תניח לדבָר לעכב את מנוסתך!
26. מה יעזור לנו לא רק להתחיל לנוס, אלא גם להשלים את המנוסה בהצלחה?
26 במנוסתנו למקום מבטחים, אנו מצוּוים שלא להביט בכמיהה אל הדברים שהותרנו מאחור (לוקס ט׳:62). עלינו להתמיד למקד היטב את שכלנו ואת לבבנו במלכות אלוהים ובצדקתו. האם אנו נחושים בדעתנו לגלות אמונה בבקשנו בראשונה דברים אלה, בביטחון שיהוה יברכנו על דרכנו הנאמנה? (מתי ו׳:31–33) מן הראוי שאמונתנו המבוססת על המקרא תעודד אותנו להשיג מטרה זו, בשעה שאנו מצפים בלהיטות להתרחשותן של התפתחויות חשובות בזירה העולמית.
27. מדוע חשוב להרהר בכובד־ראש בשאלות הנשאלות כאן?
27 ההוצאה לפועל של גזר־דינו של אלוהים תחל עם השמדת בבל הגדולה. מעצמת דתות־הכזב דמוית הזונה תימחה לעד. עת זו קרובה ביותר! כיחידים, איזו עמדה ננקוט בהגיע שעה רבת־חשיבות זו? כמו־כן, כאשר יתחולל שיא הצרה הגדולה ויתר סדר־הדברים של השטן יישמד, לצד מי נימצא? אם ננקוט את הפעולה הנחוצה כבר עתה, ביטחוננו ודאי. יהוה אומר לנו: ”ושומע לי ישכון בטח” (משלי א׳:33). אם נמשיך לשרת את יהוה בנאמנות ובשמחה במהלך סיום סדר־הדברים הנוכחי, ייתכן שנהיה כשירים לשרת את יהוה לעד.
[הערת שוליים]
a ראה הספר הבנה מכתבי־הקודש (אנג׳), שיצא לאור מטעם .Watchtower Bible and Tract Society of New York, Inc, כרך א׳, עמ׳ 634–635.
האם אתה זוכר?
◻ מהו ”השיקוץ” בן־זמננו?
◻ באיזה מובן ”השיקוץ... עומד במקום קדוש”?
◻ מה כרוך כיום במנוסה למקום מבטחים?
◻ מדוע פעולה זו דחופה?
[תמונה בעמוד 16]
כדי להינצל, תלמידי ישוע היו צריכים לנוס ללא דיחוי