מנוסה למקום מבטחים לפני ’‏הצרה הגדולה’‏

‏”‏כאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות.‏.‏.‏ אזי הנמצאים ביהודה — שינוסו אל ההרים”‏ (‏לוקס כ״א:‏20,‏ 21‏)‏.‏

1.‏ מדוע מנוסה היא דבר דחוף לאלה המהווים עדיין חלק מהעולם?‏

מנוסה היא דבר דחוף לכל המהווים חלק מעולמו של השטן.‏ אם ברצונם למלט את נפשם בשעה שסדר־הדברים הנוכחי יימחה מעל פני כדור־הארץ,‏ עליהם לתת עדות משכנעת לכך שהם מצדדים ביהוה בנחישות ושכבר אינם חלק מן העולם שהשטן הוא שליטו (‏יעקב ד׳:‏4;‏ יוחנן א׳.‏ ב׳:‏17‏)‏.‏

2,‏ 3.‏ באילו שאלות הקשורות לדברי ישוע במתי כ״ד:‏15–22 בכוונתנו לדון?‏

² בנבואתו רבת־המשמעות לגבי סיום סדר־הדברים,‏ הדגיש ישוע עד כמה חיונית מנוסה זו.‏ לעתים קרובות אנו דנים בכתוב במתי כ״ד:‏4–14‏;‏ אולם,‏ הפסוקים שבהמשך אינם פחות חשובים.‏ אנו מעודדים אותך לפתוח את ספר המקרא שלך ולקרוא פסוקים 15 עד 22.‏

³ מה משמעות הנבואה?‏ במאה הראשונה,‏ מה היה ”‏השיקוץ המשומם”‏?‏ מה בישרה עמידתו ”‏במקום קדוש”‏?‏ איזו משמעות יש להתפתחות זו עבורנו?‏

‏”‏על הקורא להבין”‏

4.‏ (‏א)‏ לפי דניאל ט׳:‏27‏,‏ מה עתיד היה לקרות בעקבות דחיית העם היהודי את המשיח?‏ (‏ב)‏ כשישוע דן בכך,‏ מדוע ככל הנראה אמר ”‏על הקורא להבין”‏?‏

⁴ שים לב שבמתי כ״ד:‏15 ישוע הזכיר את הכתוב בספר דניאל.‏ בפרק ט׳ של ספר דניאל‏,‏ יש נבואה שחזתה את ביאת המשיח ואת גזר־הדין שנועד להיחרץ על העם היהודי משום שלא קיבל את המשיח.‏ החלק השני של פסוק 27 אומר:‏ ”‏ועל כנף שיקוצים משומם”‏‏.‏ מסורת יהודית קדומה ייחסה חלק זה של נבואת דניאל לחילול בית־המקדש של יהוה בירושלים בידי אנטיוכוס ה־4 במאה השנייה לפה״ס.‏ אך ישוע הזהיר:‏ ”‏על הקורא להבין”‏.‏ תוצאת חילול המקדש בידי אנטיוכוס ה־4,‏ אף שבהחלט היה מעשה משוקץ,‏ לא היתה חורבן — של ירושלים,‏ של בית־המקדש או של העם היהודי.‏ לכן מסתבר שישוע הזהיר את מאזיניו שהתגשמות הדברים אינה נחלת העבר,‏ אלא נחלת העתיד.‏

5.‏ (‏א)‏ כיצד ההשוואה בין התיאורים שבספרי הבשורה עוזרת לנו לזהות את ”‏השיקוץ”‏ בן המאה הראשונה לספירה?‏ (‏ב)‏ מדוע בשנת 66 לספירה,‏ צסטיוס גלוס מיהר לשלוח צבאות רומיים לירושלים?‏

⁵ מה היה ”‏השיקוץ”‏ שמפניו היו צריכים להישמר?‏ ראוי לציין כי הכתוב במתי אומר:‏ ”‏כאשר תראו את השיקוץ המשומם.‏.‏.‏ עומד במקום קדוש”‏.‏ אולם,‏ בתיאור המקביל בלוקס כ״א:‏20 נאמר:‏ ”‏וכאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות,‏ דעו כי קרב חורבנה”‏.‏ בשנת 66 לספירה,‏ המשיחיים שהתגוררו בירושלים אכן ראו את הדברים שחזה ישוע.‏ סדרת מאורעות הקשורים למאבק בין היהודים לנציבים הרומים,‏ הובילה לכך שירושלים הפכה לחממה של מרד היהודים ברומאים.‏ כתוצאה מכך,‏ פשטה האלימות בכל רחבי יהודה,‏ בשומרון,‏ בגליל,‏ במחוז ”‏עשר הערים”‏ (‏דֶקַפּוֹלִיס)‏ ובפיניקיה,‏ צפונה לסוריה ודרומה למצרים.‏ כדי להשיב במידת־מה את הסדר על כנו,‏ צסטיוס גלוס מיהר לשלוח את צבאותיו מסוריה לירושלים,‏ שנקראה בפי היהודים ”‏עיר הקודש”‏ (‏נחמיה י״א:‏1;‏ ישעיהו נ״ב:‏1‏)‏.‏

6.‏ כיצד אכן אירע ש”‏שיקוץ”‏ שהיה מסוגל לשומם החל ’‏לעמוד במקום קדוש’‏?‏

⁶ הלגיונות הרומים נהגו לשאת סימנים (‏דגלים)‏ אשר נחשבו בעיניהם לקדושים,‏ בעוד היהודים ראו בהם סמלים אליליים.‏ מעניין לציין,‏ שהמילה ”‏שיקוץ”‏ בספר דניאל מופיעה בעיקר בהקשר של פסלים ועבודת־אליליםa (‏דברים כ״ט:‏16‏)‏.‏ למרות ההתמרדות של היהודים,‏ הצבא הרומי הנושא דגלים אליליים אלה,‏ חדר לירושלים בנובמבר שנת 66 לספירה,‏ ואז החל לחתור תחת חומת המקדש הצפונית.‏ לא היה כל צל של ספק — ”‏שיקוץ”‏ אשר יכול היה לשומם את ירושלים ’‏עמד במקום קדוש’‏!‏ אך,‏ כיצד ניתן היה לנוס?‏

היה צורך לנוס מייד!‏

7.‏ מה עשה הצבא הרומי באופן בלתי צפוי?‏

⁷ פתאום וללא כל סיבה נראית לעין מנקודת־המבט האנושית,‏ כאשר נדמה היה שניתן לכבוש את ירושלים בנקל,‏ הצבא הרומי נסוג.‏ המורדים היהודים רדפו אחרי הרומאים הנסוגים,‏ אך רק עד אנטיפטרס מרחק של כ־50 קילומטר מירושלים.‏ אזי הם שבו ירושליימה.‏ כשהגיעו לירושלים,‏ התאספו בבית־המקדש כדי לתכנן את המשך האסטרטגיה המלחמתית שלהם.‏ צעירים גויסו כדי לחזק את הביצורים ולשרת בצבא.‏ האם יהיו המשיחיים מעורבים בכך?‏ גם אם יימנעו מכך,‏ האם יישארו עדיין באיזור הסכנה עם שובם של הצבאות הרומים?‏

8.‏ איזו פעולה מיידית נקטו המשיחיים מתוך ציות לדבריו הנבואיים של ישוע?‏

⁸ עד מהרה,‏ המשיחיים בירושלים ובכל יהודה פעלו על־פי האזהרה הנבואית שנתן ישוע המשיח ונסו מאיזור הסכנה.‏ היה צורך לנוס בדחיפות!‏ הם עשו את דרכם בזמן לאיזור ההררי וחלקם התיישבו ככל הנראה בפֶּלָה,‏ שבעבר־הירדן הדרומי (‏פראה)‏.‏ אלה אשר שעו לאזהרת ישוע,‏ לא נהגו בסכלות ולא שבו כדי לנסות להציל את רכושם החומרי.‏ (‏השווה לוקס י״ד:‏33‏.‏)‏ כשהם עוזבים בנסיבות אלה,‏ המסע הרגלי היה ודאי מפרך עבור נשים הרות ואמהות מיניקות.‏ מנוסתם לא הופרעה על־ידי ההגבלות של השבת,‏ ואף שהחורף התקרב,‏ הוא טרם הגיע.‏ מי ששעו לאזהרת ישוע לנוס במהירות,‏ היו עד מהרה במקום מבטחים מחוץ לירושלים וליהודה.‏ חייהם היו תלויים בכך.‏ (‏השווה יעקב ג׳:‏17‏.‏)‏

9.‏ בתוך כמה זמן שבו צבאות רומא,‏ ומה אירע בעקבות זאת?‏

⁹ בשנה שלאחר מכן,‏ 67 לספירה,‏ חידשו הרומאים את הלחימה ביהודים.‏ ראשית,‏ נכבש הגליל.‏ כעבור שנה,‏ נחרבה יהודה.‏ בשנת 70 לספירה,‏ הצבאות הרומים כיתרו את ירושלים עצמה (‏לוקס י״ט:‏43‏)‏.‏ הרעב היה כבד מאוד.‏ אלה שנלכדו בעיר פנו איש נגד אחיו.‏ כל מי שניסה להימלט נטבח.‏ כדברי ישוע,‏ הם חוו על בשרם ”‏צרה גדולה”‏ (‏מתי כ״ד:‏12‏)‏.‏

10.‏ אם נקרא מתוך הבנה,‏ באילו דברים נוספים נצליח להבחין?‏

¹⁰ האם הדבר הגשים לחלוטין את נבואת ישוע?‏ לא,‏ נועדו להתרחש מאורעות נוספים.‏ אם נקרא את המקרא מתוך הבנה,‏ כעצת ישוע,‏ אזי נצליח להבחין אילו דברים עודם נחלת העתיד.‏ כמו־כן,‏ נהרהר בכובד־ראש בהשלכות שיש לכך על חיינו.‏

‏”‏שיקוץ”‏ בן־זמננו

11.‏ אילו שני קטעים נוספים של ספר דניאל מתייחסים ל”‏שיקוץ”‏,‏ ובאיזו תקופה מדובר?‏

¹¹ שים לב שבנוסף למה שראינו בדניאל ט׳:‏27‏,‏ יש בדניאל י״א:‏31 וכמו־כן בדניאל י״ב:‏11 אזכורים נוספים של ”‏השיקוץ המשומם”‏.‏ אף לא אחד מן הפסוקים הללו דן בחורבן ירושלים.‏ למעשה,‏ מה שנאמר בדניאל י״ב:‏11 מופיע שני פסוקים בלבד לאחר שמוזכרת ’‏עת הקץ’‏ (‏דניאל י״ב:‏9‏)‏.‏ אנו חיים בתקופה זו החל משנת 1914.‏ אם כן,‏ עלינו לעמוד על המשמר כדי לזהות את ”‏השיקוץ המשומם”‏ בן־זמננו,‏ ואזי להבטיח את יציאתנו מאיזור הסכנה.‏

12,‏ 13.‏ מדוע הולם לזהות את חבר הלאומים כ”‏שיקוץ”‏ בן־זמננו?‏

¹² מהו ה”‏שיקוץ”‏ בן־זמננו?‏ הראיות מצביעות על חבר הלאומים,‏ שהחל לפעול ב־1920,‏ זמן קצר לאחר שהעולם נכנס לעת הקץ שלו.‏ אך,‏ הייתכן שהוא ”‏השיקוץ המשומם”‏?‏

¹³ זכור,‏ המילה ”‏שיקוץ”‏ מתייחסת במקרא בעיקר לפסלים ולנוהגים אליליים.‏ האם האלילו חֶבר זה?‏ אכן כן!‏ הכנסייה העמידה אותו ”‏במקום קדוש”‏,‏ וחסידיה המשיכו לגלות כלפיו מסירות נלהבת.‏ המועצה הפדראלית של כנסיות המשיח באמריקה הכריזה שחבר הלאומים נועד להיות ”‏הביטוי המדיני של מלכות אלוהים עלי־אדמות”‏.‏ מבול של מכתבים הגיע לסנאט ארה״ב מקבוצות דתיות אשר הפצירו בו לחתום על ’‏אמנת חבר הלאומים’‏.‏ הגוף הכללי של הבפטיסטים,‏ הקונגריציונליסטים והפרסביטרים בבריטניה הילל אותו כ”‏אמצעי היחיד הקיים כדי להשיג [‏שלום עלי־אדמות]‏”‏.‏ (‏ראה ההתגלות י״ג:‏14,‏ 15‏.‏)‏

14,‏ 15.‏ כיצד חבר הלאומים ולאחר מכן האומות המאוחדות הועמדו ”‏במקום קדוש”‏?‏

¹⁴ מלכות אלוהים בידי המשיח נוסדה בשמים ב־1914,‏ אך העמים החלו להיאבק על ריבונותם (‏תהלים ב׳:‏1–6‏)‏.‏ כאשר הוצע להקים את חבר הלאומים,‏ האומות שהשתתפו זה לא כבר במלחמת־העולם הראשונה וכמו־כן הכמורה שבירכה את חייליהן,‏ כבר הוכיחו שנטשו את חוק אלוהים.‏ הן לא ביקשו להן את המשיח כמלך.‏ לפיכך,‏ העמים העניקו לארגון אנושי את תפקידה של מלכות אלוהים;‏ הם העמידו את חבר הלאומים ”‏במקום קדוש”‏,‏ מקום שלא היה שייך לו.‏

¹⁵ ארגון האומות המאוחדות נוסד ב־24 באוקטובר 1945,‏ כיורשו של חבר הלאומים.‏ לאחר מכן,‏ האפיפיורים של רומא קראו לאו”‏ם ”‏התקווה האחרונה לאיחוד ולשלום”‏ וכן ”‏הפורום העליון לשלום ולצדק”‏.‏ אמת,‏ חבר הלאומים וכמו־כן יורשו,‏ ארגון האומות המאוחדות,‏ אכן הפכו לאליל,‏ ”‏שיקוץ”‏ בעיני אלוהים ומשרתיו.‏

לנוס ממה?‏

16.‏ ממה על שוחרי הצדק לנוס כיום?‏

¹⁶ כאשר הם ’‏רואים’‏ זאת,‏ כלומר מבינים את זהותו של הארגון הבינלאומי הזה ואת הדרך שבה סוגדים לו,‏ שוחרי הצדק צריכים לנוס למקום מבטחים.‏ לנוס ממה?‏ לצאת מ’‏ירושלים’‏ הבוגדת הסמלית בת־זמננו שהיא הנצרות,‏ וכן מכל ’‏בבל הגדולה’‏,‏ המערכת הכלל־עולמית של דתות־הכזב (‏ההתגלות י״ח:‏4‏)‏.‏

17,‏ 18.‏ לאיזו שממה יגרום ”‏השיקוץ”‏ בן־זמננו?‏

¹⁷ כמו־כן,‏ זכור שבמאה הראשונה,‏ כאשר הצבא הרומי עם סימניו האליליים עשה את דרכו אל תוך עיר הקודש היהודית,‏ תפקידו היה להחריב את ירושלים ואת מערכת הפולחן שלה.‏ בימינו,‏ החורבן אינו עומד לבוא על עיר אחת בלבד,‏ לא רק על הנצרות,‏ אלא על כל המערכת העולמית של דתות־הכזב (‏ההתגלות י״ח:‏5–8‏)‏.‏

¹⁸ בהתגלות י״ז:‏16 נובא שחיה סמלית אדומה כשני,‏ שנתגלתה כאומות המאוחדות,‏ תִפנה נגד בבל הגדולה דמוית הזונה ותשמיד אותה.‏ נאמר בשפה ציורית:‏ ”‏עשר הקרניים אשר ראית והחיה — הללו ישנאו את הזונה ויעשוה שוממה וערומה;‏ גם יאכלו את בשרה ואותה ישרפו באש”‏.‏ המחשבה על משמעות הדבר מעוררת יראה.‏ התוצאה תהיה קץ לכל דתות־הכזב עלי־אדמות.‏ הדבר אכן יוכיח שהצרה הגדולה פרצה.‏

19.‏ אילו גורמים מהווים חלק מארגון האומות המאוחדות מאז היווסדו,‏ ומדוע חשוב הדבר?‏

¹⁹ ראוי לציין שמאז שארגון האומות המאוחדות החל לפעול בשנת 1945,‏ גורמים אתיאיסטיים ואנטי־דתיים הם חברים בולטים בו.‏ בתקופות שונות בכל רחבי העולם,‏ גורמים מהפכניים אלה היו כלי להטלת הגבלות חמורות או חרם מוחלט על מנהגים דתיים.‏ אולם בשנים האחרונות,‏ במקומות רבים חלה הפוגה בלחץ הממשלתי על קבוצות דתיות.‏ ייתכן שיש המפרשים זאת כאילו כבר לא אורבת כל סכנה לדת.‏

20.‏ איזה שם הוציאו לעצמן דתות העולם?‏

²⁰ אך הדתות המרכיבות את בבל הגדולה ממשיכות להיות כוח הגורם מהומות ואלימות בעולם.‏ פעמים רבות,‏ כותרות החדשות מזהות סיעות לוחמות וקבוצות טרור בנוקבן בשם הדת שאליה הן משתייכות.‏ כוחות משטרה לפיזור מהומות וחיילים נאלצים לפלס להם דרך בכוח כדי להיכנס לבתי־תפילה על־מנת לשים קץ לאלימות בין פלגים דתיים יריבים.‏ גופים דתיים מממנים הפיכה פוליטית.‏ שנאה דתית מסכלת את המאמצים שמשקיע ארגון האומות המאוחדות לשמירה על יציבות היחסים בין קבוצות אתניות.‏ להשגת היעד,‏ שלום וביטחון,‏ גורמים מקרב האומות המאוחדות היו מעוניינים להסיר כל השפעה דתית העומדת בדרכם.‏

21.‏ (‏א)‏ מי יקבע מתי תישמד בבל הגדולה?‏ (‏ב)‏ מה יש לעשות קודם לכן בדחיפות?‏

²¹ כמו־כן,‏ יש לשקול גורם חשוב נוסף.‏ אף שהקרניים הצבאיות של האומות המאוחדות הן שישמידו את בבל הגדולה,‏ ההשמדה תהיה למעשה ביטוי של גזר־דין אלוהים.‏ ההוצאה לפועל של גזר־הדין תיעשה בעת שיעד אלוהים (‏ההתגלות י״ז:‏17‏)‏.‏ מה עלינו לעשות בינתיים?‏ המקרא משיב — ”‏צאו ממנה”‏ — יש לצאת מבבל הגדולה (‏ההתגלות י״ח:‏4‏)‏.‏

22,‏ 23.‏ מה כרוך במנוסה זו?‏

²² מנוסה זו למקום מבטחים אינה מעבר ממקום גיאוגרפי אחד למשנהו,‏ כדוגמת המשיחיים מרקע יהודי שנטשו את ירושלים.‏ זוהי מנוסה מכתות הנצרות,‏ וכן יציאה מכל חלק של בבל הגדולה.‏ הדבר אינו מסתכם רק בהיבדלות מוחלטת מארגוני דתות־כזב אלא גם בהיבדלות ממנהגיהם ומהלוך־הרוח שהם מטפחים.‏ זוהי מנוסה למקום מבטחים בתוך ארגונו התיאוקרטי של יהוה (‏אפסים ה׳:‏7–11‏)‏.‏

²³ לאחר מלחמת־העולם הראשונה,‏ כאשר משרתיו המשוחים של יהוה זיהו לראשונה את השיקוץ בן־זמננו,‏ חבר הלאומים,‏ כיצד הגיבו העדים?‏ הם כבר שמו קץ לחברותם בכנסיות הנצרות.‏ אך הם הבינו בהדרגה שהם עדיין דבקים במנהגים ובהרגלים נוצריים מסוימים,‏ כגון השימוש בצלב וחגיגת חג־המולד וחגים אליליים אחרים.‏ כאשר למדו את האמת על דברים אלה,‏ הם פעלו מייד.‏ הם שתו לבם לעצה שבישעיהו נ״ב:‏11‏:‏ ”‏סורו,‏ סורו,‏ צאו משם,‏ טמא אל תיגעו;‏ צאו מתוכה,‏ היברו נושאי כלי יהוה”‏.‏

24.‏ במיוחד משנת 1935,‏ מי מצטרפים למנוסה?‏

²⁴ במיוחד משנת 1935 ואילך,‏ המון הולך וגדל של אנשים אחרים,‏ אשר אימצו ללבם את תקוות חיי־הנצח בגן־עדן עלי־אדמות,‏ החל לנקוט פעולה דומה.‏ גם אנשים אלה ’‏ראו את השיקוץ עומד במקום קדוש’‏,‏ והבינו את פשר הדבר.‏ לאחר שגמרו אומר לנוס,‏ הם מחקו את שמם מרשימת החברים בארגונים המהווים חלק מבבל הגדולה (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏14–17‏)‏.‏

25.‏ מה נדרש מן הפרט מלבד ניתוק כל קשר אפשרי עם דתות־הכזב?‏

²⁵ אולם,‏ מנוסה מבבל הגדולה טומנת בחובה יותר מאשר נטישת דתות־הכזב.‏ אין הדבר מסתכם בנוכחות בכמה אסיפות הנערכות באולם־המלכות או בהכרזת הבשורה הטובה בשירות־השדה פעם או פעמיים בחודש.‏ ייתכן שאדם נטש פיסית את בבל הגדולה,‏ אך האם באמת השליך אותה אחרי גוו?‏ האם הבדיל עצמו מן העולם,‏ שבבל הגדולה מהווה חלק חשוב ממנו?‏ האם הוא ממשיך לדבוק בדברים המשקפים את רוח העולם — רוח המזלזלת בערכי הצדק של אלוהים?‏ האם הוא מקל ראש במוסריות המינית ובנאמנות בנישואין?‏ האם הוא שם דגש רב יותר בענייניו האישיים והחומריים מאשר בעניינים הרוחניים?‏ אל לו להרשות לסדר־דברים זה לעצב אותו (‏מתי ו׳:‏24;‏ פטרוס א׳.‏ ד׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏

אל תניח לדבָר לעכב את מנוסתך!‏

26.‏ מה יעזור לנו לא רק להתחיל לנוס,‏ אלא גם להשלים את המנוסה בהצלחה?‏

²⁶ במנוסתנו למקום מבטחים,‏ אנו מצוּוים שלא להביט בכמיהה אל הדברים שהותרנו מאחור (‏לוקס ט׳:‏62‏)‏.‏ עלינו להתמיד למקד היטב את שכלנו ואת לבבנו במלכות אלוהים ובצדקתו.‏ האם אנו נחושים בדעתנו לגלות אמונה בבקשנו בראשונה דברים אלה,‏ בביטחון שיהוה יברכנו על דרכנו הנאמנה?‏ (‏מתי ו׳:‏31–33‏)‏ מן הראוי שאמונתנו המבוססת על המקרא תעודד אותנו להשיג מטרה זו,‏ בשעה שאנו מצפים בלהיטות להתרחשותן של התפתחויות חשובות בזירה העולמית.‏

27.‏ מדוע חשוב להרהר בכובד־ראש בשאלות הנשאלות כאן?‏

²⁷ ההוצאה לפועל של גזר־דינו של אלוהים תחל עם השמדת בבל הגדולה.‏ מעצמת דתות־הכזב דמוית הזונה תימחה לעד.‏ עת זו קרובה ביותר!‏ כיחידים,‏ איזו עמדה ננקוט בהגיע שעה רבת־חשיבות זו?‏ כמו־כן,‏ כאשר יתחולל שיא הצרה הגדולה ויתר סדר־הדברים של השטן יישמד,‏ לצד מי נימצא?‏ אם ננקוט את הפעולה הנחוצה כבר עתה,‏ ביטחוננו ודאי.‏ יהוה אומר לנו:‏ ”‏ושומע לי ישכון בטח”‏ (‏משלי א׳:‏33‏)‏.‏ אם נמשיך לשרת את יהוה בנאמנות ובשמחה במהלך סיום סדר־הדברים הנוכחי,‏ ייתכן שנהיה כשירים לשרת את יהוה לעד.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

◻ מהו ”‏השיקוץ”‏ בן־זמננו?‏

◻ באיזה מובן ”‏השיקוץ.‏.‏.‏ עומד במקום קדוש”‏?‏

◻ מה כרוך כיום במנוסה למקום מבטחים?‏

◻ מדוע פעולה זו דחופה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

כדי להינצל,‏ תלמידי ישוע היו צריכים לנוס ללא דיחוי