פרק שישי
פענוח תעלומת האילן הגבוה
1. מה אירע למלך נבוכדנאצר, ואילו שאלות מתעוררות עקב כך?
יהוה הרשה לנבוכדנאצר להיות שליט העולם. נבוכדנאצר היה מלך בבל. היו לו עושר רב, ארמון מפואר ועל שולחנו עלה מכל טוב. חומרית, היה לו כל אשר חשקה נפשו. אך לפתע הושפל. נטרפה עליו דעתו והוא התנהג כחיה. הוא הורחק משולחן המלך וממעון המלוכה, התגורר בשדות ואכל את עשב הארץ כשור. מה הביא לאסון זה? ומה לנו ולזה? (השווה איוב י״ב:17–19; קהלת ו׳:1, 2.)
המלך מהלל את האל העליון
2, 3. מה איחל מלך בבל לכל נתיניו, ומה היתה דעתו על האל העליון?
2 נבוכדנאצר התאושש מההתמוטטות שעבר, וכעבור זמן קצר שלח לכל ממלכתו דיווח יוצא מן הכלל על מה שאירע לו. דניאל הנביא תיעד אירועים אלה במדויק בהשראת רוח יהוה. הדיווח פותח במילים: ”המלך נבוכדנצר אל כל העמים, האומות והלשונות הדרים בכל הארץ. שלומכם ירבה! טוב בעיניי לספר את האותות ואת הנפלאות שעשה איתי אל עליון. מה גדולים אותותיו ומה עצומות נפלאותיו! מלכותו מלכות עולם וממשלתו לדור ודור” (דניאל ג׳:31–33).
3 נתיני נבוכדנאצר ’דרו בכל הארץ’. המעצמה שלו חלשה על רוב ארצות העולם המוזכרות במקרא. על אלוהי דניאל אמר המלך: ”מלכותו מלכות עולם”. בדבריו אלה הילל נבוכדנאצר את יהוה בכל רחבי האימפריה הבבלית, וזו הפעם השנייה שהוא נוכח בכך שמלכות אלוהים נצחית, ועומדת ”לעולם” (דניאל ב׳:44).
4. מה ראשיתם של ’האותות והנפלאות’ שחולל יהוה בנבוכדנאצר?
4 מה הם ’האותות והנפלאות’ שחולל ”אל עליון”? ראשיתם בהתנסות של המלך. וכה סיפר: ”אני נבוכדנצר שלוו הייתי בביתי ורענן בהיכלי. ואראה חלום שהפחידני. הרהוריי על משכבי וחזיונות ראשי הבהילוני” (דניאל ד׳:1, 2). מה עשה מלך בבל בעקבות חלום מטריד זה?
5. לְמה נחשב דניאל בעיני נבוכדנאצר, ומדוע?
5 נבוכדנאצר זימן אליו את כל חכמי בבל וסיפר להם את חלומו. אך איזה כישלון חרוץ נחלו — הם לא הצליחו להודיע לו את פתרון החלום! נאמר: ”וייכנס אלי אחרון דניאל, אשר שמו בלטשאצר כשם אלוהיי, איש אשר רוח אלוהי־קודש בו, ואספר לו את חלומי” (דניאל ד׳:3–5). בחצר המלוכה נקרא דניאל בלטשאצר, ואל הכזב שהמלך כינה ”אלוהיי” הוא בל, נבו או מרדוך. נבוכדנאצר האמין באלים רבים וראה בדניאל ”איש אשר רוח אלוהי־קודש בו”, או לפי תרגומים אחרים ”אשר רוח אלוהים קדושים בו”. דניאל היה ראש כל חכמי בבל, ולכן קורא לו המלך ”רב החרטומים” (דניאל ב׳:48; ד׳:6; השווה דניאל א׳:20). אך אין ספק שדניאל הנאמן לא נטש את עבודת יהוה לטובת עיסוק בניחוש וכשפים (ויקרא י״ט:26; דברים י״ח:10–12).
אילן אדיר
6, 7. תאר במילים שלך מה ראה נבוכדנאצר בחלומו.
6 מה היה תוכן חלום הביעותים שפקד את מלך בבל? נבוכדנאצר מספר: ”על משכבי ראיתי את חזיונות ראשי, והנה אילן באמצע הארץ אשר רב גובהו. וייגדל האילן ויחזק וגובהו הגיע עד השמים והוא נראה עד קצה כל הארץ. עפאיו יפים ופריו רב. ויהי בו מזון לכל. בצילו חסו חיות השדה ובענפיו שכן עוף השמים וממנו ניזון כל בשר” (דניאל ד׳:7–9). מסופר כי נבוכדנאצר אהב את ארזי הלבנון הגדולים וכי הלך לראותם. הוא אף דאג שקורות העצים הללו יובאו לבבל, אך מעולם לא ראה עץ כאילן שנגלה בחלומו. האילן תפס מקום נכבד ”באמצע הארץ”. הוא נראה עד קצה הארץ, וכה רב היה פריו, שממנו ניזון כל בשר.
7 אך החלום לא נסתיים בזה. נבוכדנאצר מספר: ”ראֹה ראיתי בחזיונות ראשי על משכבי, והנה מלאך [עִיר בארמיתa] קדוש ירד מן השמים, ויקרא בקול רם וכן אמר: כירתו את האילן וקיצצו את ענפיו, השירו את עפאיו ופזרו את פריו. תברח החיה מתחתיו והעוף מענפיו. אך עיקר שורשיו בארץ השאירו, כבול באסור ברזל ונחושת בדשא השדה. מטל השמים יירטב ועם החיות יהיה חלקו בעשב שעל פני הארץ” (דניאל ד׳:10–12).
8. מיהו ה”עִיר” מן השמים?
8 גם הבבלים האמינו בקיומם של יצורים רוחניים טובים ורעים. אך מיהו ה”עִיר” מן השמים? הוא נקרא ”קדוש” ולכן מדובר במלאך טוב המייצג את אלוהים. (השווה תהלים ק״ג:20, 21.) תאר לך אילו שאלות התרוצצו במוחו של נבוכדנאצר. מדוע כורתים את האילן? למה כובלים את עיקר שורשי העץ, דהיינו את גִזעו, באסורי ברזל ונחושת ומונעים את צמיחתו? מה התועלת בגֶדֶם?
9. מה אמר המלאך, ואילו שאלות מתעוררות עקב כך?
9 נבוכדנאצר בוודאי השתאה מדברי המלאך: ”לב־האדם ישתנה בו ולב־חיה יינתן לו ושבעה עידנים יעברו עליו. בגזירת מלאכים נחרץ המעשה ובמאמר קדושים נהיה הדבר, למען יֵדע כל חי כי שולט האל העליון בממלכת בני־האדם לאשר יחפוץ יתננה ואת השפל באנשים יקים עליה” (דניאל ד׳:13, 14). באילן לא פועם לב אדם, אז כיצד יינתן לו לב חיה? מה הם ’שבעת העידנים’? ומה הקשר בין כל אלה ובין השלטון ”בממלכת בני־האדם”? נבוכדנאצר השתוקק לדעת.
בשורות רעות למלך
10. (א) מה מסמלים לפעמים עצים במקרא? (ב) מה מסמל האילן האדיר?
10 לשמע החלום, השתומם דניאל לרגע ואז נמלא פחד. אך נבוכדנאצר דחק בו להודיעוֹ את פתרון החלום, לכן אמר: ”אדוני, יהיה־נא החלום על שונאיך ופתרונו על יריביך! האילן שראית, שגדל והתחזק... אתה הוא, המלך, שגדלת ועצמת וגדולתך רבתה עד שהגיעה לשמים, ושלטונך הגיע עד קצה הארץ” (דניאל ד׳:15–19). בכתבי־הקודש עצים מסמלים לפעמים בני אדם, שליטים וממלכות (תהלים א׳:3; ירמיהו י״ז:7, 8; יחזקאל ל״א). נבוכדנאצר, כַּאילן האדיר שבחלומו, ”גדל והתחזק” כראש מעצמת עולם. אלא שהאילן האדיר מסמל גם את ה’שלטון עד קצה הארץ’ הכולל את כל ממלכת בני האדם. יוצא מכך אפוא, שהוא מסמל את ריבונותו האוניברסלית של יהוה, במיוחד ביחס לכדור־הארץ (דניאל ד׳:14).
11. כיצד העיד חלום המלך שנכונה לו השפלה?
11 נָכונה לנבוכדנאצר השפלה. דניאל הצביע על התפתחות זו ואמר: ”ואשר ראה המלך מלאך קדוש יורד מן השמים ואומר: כירתו את האילן והשחיתוהו, אבל את עיקר שורשיו בארץ השאירו כבול באסור ברזל ונחושת בדשא השדה, מטל השמים יירטב ועם חיית השדה יהיה חלקו, עד שיעברו עליו שבעה עידנים, זה פתרונו, המלך, וגזרת אל עליון היא הבאה על אדוני המלך” (דניאל ד׳:20, 21). דניאל נדרש לאומץ לב רב כדי לבשר על כך למלך החזק.
12. מה עמד לקרות לנבוכדנאצר?
12 מה יקרה לנבוכדנאצר? דמיין את תגובתו לשמע יתר דברי דניאל: ”יטרידוך מקרב בני־אדם ועם חיית השדה יהיה מדורך. כבקר יאכילוך עשב ומטל השמים תירטב, ושבעה עידנים יעברו עליך, עד שתכיר כי האל העליון שולט בממלכת בני־האדם ולאשר חפץ יתננה” (דניאל ד׳:22). נראה שגם סריסי נבוכדנאצר, אנשי חצרו, ’יטרידוהו [יגרשוהו] מקרב בני־אדם’. האם ידאגו לו רועים רחמנים? לא. אלוהים פסק כי נבוכדנאצר ישכון עם ”חיית השדה” ויאכל עשב.
13. מה נועד לקרות לשלטון נבוכדנאצר על העולם לפי החלום?
13 כמו שהאילן נכרת, כך יודח נבוכדנאצר משלטונו על העולם. אך רק לזמן מה. דניאל מסביר: ”ומה שנאמר, להשאיר את עיקר שורשי האילן, הוא שמלכותך שוב תעמוד לך כאשר תכיר כי בשמים השלטון” (דניאל ד׳:23). בחלום נבוכדנאצר לא נעקר האילן הכרות או הגֶדֶם מן השורש. הגדם נכבל כדי למנוע את צמיחת העץ. כך גם נועדו ’עיקר שורשיו’ של מלך בבל להישאר, אם כי כבולים, כדי שלא ישגשג ”שבעה עידנים”. מעמד נבוכדנאצר כשליט העולם דומה יהיה לגדם של עץ כבול. הוא יישאר כמות שהוא עד שיעברו עליו שבעה עידנים. גם אם בפועל ישלוט אויל מרודך בן־נבוכדנאצר במקום אביו, ידאג יהוה שבתקופה זו איש לא יירש את כס נבוכדנאצר כשליט הבלעדי של בבל.
14. מה הפציר דניאל בנבוכדנאצר לעשות?
14 על רקע מה שנובא על נבוכדנאצר, מפציר בו דניאל באומץ: ”לכן, המלך, תמצא נא עצתי חן לפניך. פדה חטאיך בצדקה ועוונותיך בחנינת עניים, כדי שתארך שלוותך” (דניאל ד׳:24). אם ישנה נבוכדנאצר ממנהגיו, יחדל מחטאיו, מן הדיכוי והיהירות, אולי ישתנה מהלך העניינים. הרי כשהחליט יהוה להחריב את נינווה, בירת אשור, כמאתיים שנה קודם לכן, חזר בו מפני שהמלך ונתיניו חזרו בתשובה (יונה ג׳:4, 10; לוקס י״א:32). ומה באשר לנבוכדנאצר הגאה? הישנֵה את דרכיו?
התגשמותו הראשונית של החלום
15. (א) באיזו גישה דבק נבוכדנאצר? (ב) מה אומרות הכתובות על פעליו?
15 נבוכדנאצר היה ונשאר גאוותן. מקץ שנים־עשר חודשים מאז חלם את חלום האילן, מְהלך היה בעליית היכל המלוכה, ומתרברב: ”האין זו בבל הגדולה אשר אני בניתיה להיות בית מלוכה? ברוב כוחי עשיתי זאת ולכבוד תפארתי” (דניאל ד׳:25–27). אומנם נמרוד הקים את בבל, אך נבוכדנאצר הקנה לה את הדרה (בראשית י׳:8–10). באחת מכתובותיו בכתב היתדות הוא מתרברב: ”אנוכי נבוכדראצר, מלך בבל, משקמן של אסַגילה ואזידה, בן נבופלאסר. ... ביצורי אסגילה ובבל חיזקתי וכוננתי את שם ממלכתי לעד” (ארכיאולוגיה והמקרא [Archaeology and the Bible] מאת ג׳ורג׳ א. ברטון, 1949, עמודים 478, 479). כתובת אחרת מזכירה כ־20 מקדשים שנבוכדנאצר שיפץ או בנה מחדש. לדברי האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק, ”תחת שלטון נבוכדנאצר היתה בבל לאחת הערים המרשימות ביותר בעולם הקדום. בתעודותיו מזכיר נבוכדנאצר רק לעתים נדירות את פעליו הצבאיים, אך מרבה לכתוב על פעלי הבנייה שלו ועל הכבוד שחלק לאלי בבל. נבוכדנאצר הוא שבנה כנראה את הגנים התלויים של בבל, אחד משבעת פלאי עולם”.
16. איזו השפלה נָכונה לנבוכדנאצר?
16 נבוכדנאצר הגאה אומנם התרברב, אך נָכונה לו השפלה. בהשראת אלוהים נאמר: ”בעוד הדבר בפי המלך, נשמע קול מן השמים: לך מודיעים, המלך נבוכדנצר, כי המלכות סרה ממך. מקרב בני־אדם מטרידים אותך ועם חיית השדה יהיה מדורך. עשב כבקר יאכילוך ושבעה עידנים יעברו עליך, עד אשר תכיר כי אל עליון שולט בממלכת בני־האדם ולאשר יחפוץ יתננה” (דניאל ד׳:28, 29).
17. מה קרה למלך הגאה, ולאילו נסיבות נקלע לפתע?
17 מייד נטרפה עליו דעתו. נבוכדנאצר הורחק מקרב בני אדם ואכל עשב ”כבקר”. בחוץ, בקרב חיות השדה, בוודאי לא ישב לו בדשא באפס מעשה ונהנה ממשב הרוח הקלה בסביבה גן־עדנית. הטמפרטורה בעירק של ימינו, מקום משכנן של חורבות בבל, עולָה עד 50 מעלות צלסיוס בחודשי הקיץ ויורדת עד מתחת לאפס בחורף. סבך שערו המוזנח של נבוכדנאצר היה חשוף לפגעי מזג־האויר, ארך ונראה כנוצות נשרים, וציפורני ידיו ורגליו הבלתי קצוצות דמו לטפרי עופות (דניאל ד׳:30). בהחלט השפלה קשה לשליט עולם גאה זה!
18. מה אירע לכס מלכות בבל במשך שבעה עידנים?
18 בחלום נכרת האילן הגדול וגִדמוֹ נכבל כדי למנוע את צמיחתו שבעה עידנים. כך ”הורד [נבוכדנאצר] מכס המלוכה” כשהיכהו יהוה בשיגעון (דניאל ה׳:20). בעצם בזאת התהפך לב המלך, שהיה לב אדם, והפך ללב חיה. אלוהים שמר לנבוכדנאצר את כס מלכותו עד תום שבעת העידנים. אויל מרודך אולי שימש זמנית כראש הממשל, ודניאל ’שלט על כל מדינת בבל’ והיה ’ראש כל חכמי בבל’. שלושת רעיו העברים המשיכו למלא את חלקם בניהול ענייני מדינת בבל (דניאל א׳:11–19; ב׳:48, 49; ג׳:30). ארבעת הגולים המתינו ליום שבו ישוב נבוכדנאצר לשפיותו ולכס מלכותו, ויכיר ”כי אל עליון שולט בממלכת בני־האדם ולאשר יחפוץ יתננה”.
שיבת נבוכדנאצר
19. במה הכיר מלך בבל לאחר שהשיב לו יהוה את שפיות דעתו?
19 מקץ שבעה עידנים השיב יהוה לנבוכדנאצר את שפיות דעתו. אז הכיר המלך באל העליון ואמר: ”ולקץ הימים נשאתי, אני נבוכדנצר, עיניי השמימה ודעתי שבה אלי. את אל עליון ברכתי ולחי־עולמים נתתי שבח והדר, לאל אשר שלטונו שלטון עולם ומלכותו לדור ודור, אשר למולו כל יושבי ארץ כאפס נחשבים, העושה כרצונו בצבא השמים וביושבי ארץ ואין מי שימחה בידו ויאמר לו: מה עשית?” (דניאל ד׳:31, 32) נבוכדנאצר נוכח שהאל העליון הוא ריבון ממלכת האדם.
20, 21. (א) לאיזה אירוע בחיי נבוכדנאצר מקבילה הסרת חישוקי הברזל שכבלו את גֶדֶם האילן שבחלום? (ב) במה הודה נבוכדנאצר, והאם הפך בכך לעובד יהוה?
20 מששב נבוכדנאצר לכס מלכותו, כאילו הוסרו מגֶדֶם האילן שבחלום חישוקי הברזל שכבלוהו. וכה אמר על כך: ”אותה שעה שבה דעתי אלי, חזרתי לכבוד מלכותי, הדרי ותפארתי שבו אלי, שריי ונכבדיי ביקרו אצלי [”אותי יבקשו”, תנ״ך בפירוש מ״ד סגל], הושבתי על מלכותי ונוספה לי גדוּלה יתרה” (דניאל ד׳:33). אם היו שרים שבזו למלך המטורף, הרי שעתה ’ביקשו אותו’ בלהיטות ובהתרפסות מוחלטת.
21 אילו ’אותות ונפלאות’ חולל האל העליון! לא מפליאים אפוא דברי מלך בבל בשובו לכס מלכותו: ”ועתה אני נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר את מלך השמים, אשר כל מעשיו אמת ודרכיו צדק, ואשר בידו להשפיל גאים” (דניאל ג׳:32; ד׳:34). עם זאת, הודאה זו מפי נבוכדנאצר לא הפכה אותו לעובד יהוה נוכרי.
היש ראיות חילוניות?
22. עם איזו הפרעה נפשית מזהים את שיגעונו של נבוכדנאצר, אך מה יש להבין לגבי הגורם לכך?
22 יש המזהים את שיגעונו של נבוכדנאצר עם ליקנתרופיה. וכך היא מוגדרת במילון רפואי: ”ליקנתרופיה... נגזר מ[לִיקוֹס], לוּפּוּס, זאב; [אַנְטְרוֹפּוֹס], הומו, אדם. שם זה ניתן למחלתם של אנשים הסבורים כי השתנו לחיה, והם מחקים את קול החיה וקריאותיה, את תנועות החיה והתנהגותה. אנשים אלה מדמיינים על־פי רוב שהפכו לזאב, לכלב או לחתול; ולעתים גם לבקר כמו במקרה של נבוכדנאצר” (Dictionnaire des sciences médicales, par une société de médicins et de chirurgiens, פריז, 1818, כרך 29, עמוד 246). הסימפטומים של ליקנתרופיה דומים לסימני הטירוף של נבוכדנאצר. ברם, הואיל ומחלת הנפש שפקדה את נבוכדנאצר היתה מאת אלוהים, לא ניתן לזהותה במדויק עם הפרעה נפשית ידועה.
23. איזו עדות חילונית יש בידינו לגבי אי־שפיותו של נבוכדנאצר?
23 החוקר ג׳ון א. גולדינגיי מזכיר כמה תיאורים מקבילים לגבי אי־שפיותו של נבוכדנאצר והבראתו. הוא אומר למשל ש”נמצא קטע בכתב יתדות הרומז כנראה על הפרעה נפשית כלשהי של נבוכדנאצר, ואולי על שהזניח ונטש את בבל”. גולדינגיי מצטט תעודה המכונה ”איוב הבבלי” ואומר כי זו ”מספרת על עונש משמים, על מחלה, על השפלה, על חיפוש פתרונים לחלום מבעית, על נפילה כעץ, על גירוש ושהייה תחת כיפת השמים, על אכילת עשב, על אובדן הבינה, על התנהגות כשור, על הירטבות מגשמי מרדוך, על ציפורניים שהושחתו, על שיער שארך, על כבילה באזיקים ואז על שיקום ומתן שבח לאלוהים”.
שבעה עידנים המשפיעים עלינו
24. (א) מה מסמל האילן הגבוה שבחלום? (ב) מה היה מוגבל למשך שבעה עידנים, וכיצד אירע הדבר?
24 נבוכדנאצר סימל את השלטון על העולם כאותו אילן גבוה. אך זכור שהאילן מסמל שלטון וריבונות נעלים בהרבה על השלטון והריבונות של מלך בבל. האילן מסמל את ריבונותו האוניברסלית של יהוה, ”מלך השמים”, במיוחד ביחס לכדור־הארץ. לפני שנחרבה ירושלים בידי הבבלים היתה היא לב הממלכה שבה ישבו דוד ובניו על ”כיסא יהוה”, ממלכה שסימלה את ריבונות אלוהים ביחס לכדור־הארץ (דברי הימים א׳. כ״ט:23). אלוהים עצמו כרת ריבונות זו וכבל אותה ב־607 לפה״ס, כשהחריב את ירושלים ביד נבוכדנאצר. ריבונות אלוהים על כדור־הארץ, שבאה לידי ביטוי בממלכה שבידי שושלת דוד, היתה מוגבלת שבעה עידנים. כמה זמן נמשכו שבעת העידנים? מתי החלו ומה ציין את סופם?
25, 26. (א) כמה זמן נמשכו ’שבעת העידנים’ שעברו על נבוכדנאצר? נמק. (ב) מתי ובאיזה מאורע החלו ’שבעת העידנים’ בהתגשמות העיקרית של הנבואה?
25 בתקופה שנטרפה דעתו של נבוכדנאצר, ”גדלו שערותיו כנוצות נשרים וציפורניו כטפרי עופות” (דניאל ד׳:30). לשם כך דרושים יותר משבעה ימים או שבעה שבועות. בתרגומים שונים מופיעות המילים ”שבעה עידנים” או החלופות ”עתים” או ”זמנים” (דניאל ד׳:13, 20, 22, 29). אחד התרגומים ליוונית עתיקה (תרגום השבעים) מתרגם זאת כ”שבע שנים”. ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו בן המאה הראשונה מכנה את ’שבעת העידנים’ ”שבע השנים” (קדמוניות היהודים, ספר עשירי, י׳, ו׳). כמו־כן, בלשנים ופרשני מקרא רואים ב”עידנים” אלה ”שנים”. מלון התנ״ך מאת י. שטיינברג מגדיר עידן כ”תקופת ימי שנה” ומצטט מספר דניאל.
26 מסתבר ש”שבעה עידנים” אלה, שנועדו לעבור על נבוכדנאצר, היו שבע שנים ירחיות. בנבואות, בכל שנה 360 יום בממוצע או 12 חודשים בני 30 יום כל אחד. (השווה ההתגלות י״ב:6, 14.) אם כן, ’שבעת העידנים’ או שבע השנים שעברו על המלך היו 360 יום כפול 7, כלומר 520,2 יום. ומה באשר להתגשמותו העיקרית של החלום? ”שבעה עידנים” נבואיים אלה נמשכו הרבה יותר מ־520,2 יום. על כך העידו דברי ישוע: ”ירושלים תהיה מרמס לגויים עד אשר יימלאו עתות הגויים” (לוקס כ״א:24). ירושלים הפכה ”מרמס” ב־607 לפה״ס, עם חורבנה. אז חדלה ממלכת אלוהים הארצית להתקיים ביהודה. ומתי תחדל להיות ”מרמס”? ב”עת השבת הכל לתיקונו”, כאשר ריבונות אלוהים תשוב ותתגלה בכדור־הארץ באמצעות ירושלים הסמלית, היא מלכות אלוהים (מעשי השליחים ג׳:21).
27. מדוע לדעתך ’שבעת העידנים’ שהחלו ב־607 לפה״ס לא הסתיימו כעבור 520,2 יום?
27 אם נמנה 520,2 יום מחורבן ירושלים ב־607 לפה״ס, נגיע לשנת 600 לפה״ס, שנה נטולת כל משמעות מקראית. אפילו בשיבת ציון שהתרחשה ב־537 לפה״ס לא נתגלתה ריבונות יהוה עלי־אדמות, שכן זרובבל, יורש כיסא דוד, לא נתמנה למלך אלא למושל מחוז יהודה מטעם פרס.
28. (א) איזה כלל יש להחיל על ה־520,2 יום של ’שבעת העידנים’ הנבואיים? (ב) מה אורכם של ’שבעת העידנים’ הנבואיים, מתי החלו ומתי נסתיימו?
28 היות שמדובר ב”שבעה עידנים” נבואיים, יש להחיל את הכלל המקראי ”יום לשנה” על 520,2 ימים אלה. כלל זה מותווה בנבואה על המצור שהטילה בבל על ירושלים (יחזקאל ד׳:6, 7; השווה במדבר י״ד:34). אם כן, ’שבעת העידנים’, שבהם ישלטו ממשלות הגויים על הארץ ללא כל התערבות מצד מלכות אלוהים, נועדו להימשך 520,2 שנה. הם החלו עם חורבן יהודה וירושלים בידי הבבלים בחודש הירחי השביעי (ט״ו בתשרי), שנת 607 לפה״ס (מלכים ב׳. כ״ה:8, 9, 25, 26). מתאריך זה ועד שנת 1 לפה״ס חלפו 606 שנים. כדי למלא ”שבעה עידנים” או 520,2 שנה דרושות 914,1 שנים נוספות, המביאות אותנו לט”ו בתשרי, הוא ה־4 או ה־5 באוקטובר 1914 לספירה.
29. מיהו ”השָפָל באנשים”, ומה עשה יהוה כדי להכתירו למלך?
29 אותה שנה נמלאו ”עתות הגויים”, ואלוהים נתן את השלטון בידי ”השָפָל באנשים”, ישוע המשיח, זה שהיה בזוי כל כך בעיני אויביו, עד שהוקיעוהו על עץ (דניאל ד׳:14). יהוה הסיר את חישוקי הברזל והנחושת הסמליים מעל ’עיקר שורשי’ ריבונותו, והכתיר את המלך המשיח. כך הֵנץ ה”נצר” המלכותי ברשות האל העליון כביטוי לריבונות אלוהים על כדור־הארץ — מלכות השמים שבידי בן־דוד הגדול מכל, ישוע המשיח (ישעיהו י״א:1, 2; איוב י״ד:7–9; יחזקאל כ״א:32). מה מודים אנו ליהוה שבירך את השתלשלות המאורעות ושפענח לנו את תעלומת האילן הגבוה!
[הערת שוליים]
a מלשון עֵר, שוקד ושומר.
מה הבנת?
• מה מסמל האילן האדיר שבחלום נבוכדנאצר?
• מה קרה לנבוכדנאצר בהתגשמות הראשונית של חלום האילן?
• במה הכיר נבוכדנאצר לאחר שהתגשם בו החלום?
• כמה זמן נמשכו ’שבעת העידנים’ בהתגשמות העיקרית של חלום האילן הנבואי, מתי החלו ומתי נסתיימו?
[תמונה על כל העמוד בעמוד 83]
[תמונה על כל העמוד בעמוד 91]