הבנת הסיבה לבואו של המשיח

‏”‏מצאנו את המשיח.‏”‏ — יוחנן א׳:‏41‏.‏

1.‏ איזו הצהרה מדהימה מופיעה בכתבי־הקודש,‏ ומתי נשמעה?‏

לפני למעלה מ־950,‏1 שנה הצהיר יהודי בשם אנדריי הצהרה מדהימה זו באזני אחיו.‏ התוכל לחוש את ההתרגשות שבדבריו,‏ אותם העלה על הכתב השליח המשיחי יוחנן?‏ שנה בלתי־נשכחת זו הוגדרה במדויק על־ידי ההיסטוריון המשיחי לוקס כ”‏שנת חמש עשרה לשלטון הקיסר טיבריוס”‏.‏ השנה ה־15 של טיבריוס מן העת בה הוכרז כקיסר,‏ החלה בספטמבר שנת 28 לספירה והסתיימה בספטמבר 29 לספירה.‏ — לוקס ג׳:‏1–3,‏ 21,‏ 22;‏ יוחנן א׳:‏32–35,‏ 41‏.‏

2.‏ כיצד הצביעה הנבואה שבדניאל פרק ט׳ על שנת 29 לספירה?‏

² השנה שבה נועד המשיח להופיע נובאה במדויק.‏ בדיוק 483 שנה חלפו מאז שהמלך הפרסי,‏ ארתחשסתא,‏ נתן את ה”‏דבר”‏,‏ או הפקודה,‏ לשוב ולבנות את ירושלים,‏ היה זה בשנת ה־20 לשלטונו,‏ היינו ב־455 לפה״ס.‏a (‏נחמיה ב׳:‏1–8‏)‏ הנביא דניאל ניבא ש”‏מן מוצא דבר להשיב ולבנות ירושלים עד משיח נגיד,‏ שָׁבוּעים שבעה ושָׁבוּעים ששים ושניים.‏”‏ (‏דניאל ט׳:‏25‏)‏ מכאן שתקופה של 7 + 62 = 69 שבועות (‏שָׁבוּעים)‏ נבואיים תשתרע בין שני מאורעות חשובים אלה.‏ ששים־ותשעה שבועות מילוליים מקבילים ל־483 ימים.‏ לפי הכלל הנבואי של ”‏יום לשנה”‏,‏ נועד המשיח להופיע כעבור 483 שנה,‏ כלומר,‏ בשנת 29 לספירה.‏ — יחזקאל ד׳:‏6‏.‏

3.‏ (‏א)‏ מה משמעות התואר ”‏משיח”‏?‏ (‏ב)‏ אילו נבואות היה על המשיח להגשים?‏

³ מכאן שהיתה סיבה לכך שבשנת 29 לספירה,‏ ”‏העם היה שרוי בציפייה”‏ למשיח.‏ (‏לוקס ג׳:‏1,‏ 15‏)‏ התואר ”‏משיח”‏ משמעו ”‏משוּחַ”‏.‏ (‏יוחנן א׳:‏41‏)‏ השאלה הבוערת בקרב היהודים היתה,‏ ’‏את מי ימשח יהוה אלהים למלך לא רק לעם־ישראל אלא לאנושות כולה?‏’‏ נבואות מקראיות הצביעו על כך שיהיה צאצא של יהודה,‏ נינו של אברהם.‏ יתרה מזאת,‏ המשיח נועד להיות יורש לכסא דוד,‏ מלך משבט יהודה,‏ ולהיוולד בבית־לחם,‏ העיר בה נולד דוד.‏ — בראשית י״ז:‏5,‏ 6;‏ מ״ט:‏10;‏ תהלים קל״ב:‏11;‏ דניאל ז׳:‏13,‏ 14;‏ מיכה ה׳:‏1;‏ יוחנן ז׳:‏42‏.‏

זיהוי ברור ביותר

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ מה קרה באותה שנת מפתח,‏ 29 לספירה?‏ (‏ב)‏ באיזו דרך ברורה זוּהה האחד שנבחר להיות המשיח?‏

⁴ כתבי־הקודש מוסרים על מה שאירע באותה שנת מפתח,‏ 29 לספירה:‏ ”‏אותה עת.‏.‏.‏ היה דבר אלהים אל יוחנן בן־זכריה במדבר.‏ הלך יוחנן בכל ככר־הירדן והכריז את טבילת התשובה לסליחת חטאים.‏”‏ (‏לוקס ג׳:‏2,‏ 3‏)‏ שליחותו של יוחנן הכינה את היהודים שגילו חרטה על חטאיהם לקראת בואו הקרֵב של המשיח.‏ יתר־על־כן,‏ יהוה נתן ליוחנן אות.‏ עליו היה לצפות ל’‏זה אשר יראה את הרוח יורדת ונחה עליו’‏.‏ — יוחנן א׳:‏33‏.‏

⁵ לאחר שהטביל את ישוע מנצרת,‏ ראה יוחנן במו־עיניו מְשיחה זו.‏ ישוע לא נמשח בשמן,‏ כפי שנמשח דוד,‏ אביו הארצי,‏ אלא ברוח־קודשו של אלהים.‏ (‏שמואל א׳.‏ ט״ז:‏13;‏ מעשי־השליחים י׳:‏38‏)‏ אותה עת,‏ נשמע קולו של אלהים עצמו אומר:‏ ”‏זה בני אהובי אשר חפצתי בו.‏”‏ (‏מתי ג׳:‏16,‏ 17‏)‏ כפי שיוחנן העיד מאוחר יותר:‏ ”‏ראיתי את הרוח יורדת משמים כיונה ונחה עליו.‏ ואני ראיתי והעדתי שזה הוא בן־האלהים.‏”‏ — יוחנן א׳:‏32,‏ 34‏.‏

6.‏ איזו דוגמה נאותה הציבו לנו אנדריי ויוחנן?‏

⁶ במלים אלה,‏ הציג יוחנן המטביל את ישוע לפני תלמידיו,‏ וגם קרא לו ”‏שה האלהים הנושא חטאת העולם.‏”‏ (‏יוחנן א׳:‏29‏)‏ שניים מקרב תלמידיו הגיבו מיד.‏ אחרי ששהו יום שלם בחברת ישוע,‏ הם היו משוכנעים לחלוטין.‏ אחד מהם היה אנדריי,‏ אשר ניגש בהתלהבות אל אחיו,‏ שמעון פטרוס.‏ התלמיד האחר,‏ כפי הנראה,‏ היה יוחנן בן־זבדי,‏ אשר היה לשליח האהוב על ישוע.‏ לאחר שבישר לכל אודות המשיח במשך קרוב לשבעים שנה,‏ חש יוחנן בדחף להעלות מידע זה על הכתב,‏ לתועלתנו.‏ האם דוגמתם של יוחנן ואנדריי נוגעת ללבך?‏ האם אתה נלהב כמוהם וכפי שהיו שאר ”‏שליחי השה”‏ להכריז את האמת המרגשת על המשיח?‏ — ההתגלות א׳:‏9;‏ כ״א:‏14;‏ יוחנן א׳:‏35–41;‏ מעשי־השליחים ה׳:‏40–42‏.‏

משוּח כמלך וככהן גדול

7.‏ מדוע לא יכול היה ישוע לשרת ככהן בבית־המקדש בירושלים?‏

⁷ מאחר שנולד לעם־ישראל,‏ היה ישוע ”‏כפוף לתורה”‏.‏ (‏גלטיים ד׳:‏4‏)‏ לפיכך,‏ בהיותו משבט יהודה,‏ הוא לא יכול היה לשרת ככהן בבית־מקדשו הגשמי של יהוה,‏ בו שירתו כהנים שהיו צאצאי אהרון בן לשבט לוי.‏ ”‏אדוננו צָמַח מיהודה,‏ שבט אשר משה לא דיבר עליו דבר בענין כהונה,‏”‏ הזכיר השליח פאולוס לחבריו המשיחיים.‏ — עברים ז׳:‏14‏.‏

8.‏ מה סימל בית־מקדש ארצי זה של יהוה?‏

⁸ השליח יוחנן כתב:‏ ”‏האור האמיתי,‏ המאיר לכל אדם,‏ בא אל העולם.‏”‏ (‏יוחנן א׳:‏6–9‏)‏ עם טבילתו של ישוע,‏ בא לידי קיום כעין בית־מקדש רוחני גדול,‏ בו שימש עתה כהן גדול רוחני שיכול היה להושיע את האנושות משיעבוד לעולם השטן השרוי בחשיכה רוחנית.‏ — עברים ח׳:‏1–5;‏ ט׳:‏24‏.‏

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ למה התכוון ישוע באמרו,‏ ”‏זבח ומינחה לא חפצת”‏ ו”‏גוף כוננת לי”‏?‏ (‏ב)‏ כיצד חש ישוע אישית בנוגע לכך?‏

⁹ בטבילתו,‏ התפלל ישוע.‏ כתבי־הקודש מציינים כמה מדבריו רבי־המשמעות,‏ כפי שציטט אותם השליח פאולוס מאוחר יותר:‏ ”‏’‏זבח ומינחה לא חפצת,‏ גוף כוננת לי;‏ עולה וחטאה לא שאלת.‏’‏ אז אמרתי:‏ ’‏הנה באתי — במגילת ספר כתוב עלי — לעשות רצונך אלוהַי.‏’‏”‏ — עברים י׳:‏5–7;‏ לוקס ג׳:‏21‏.‏

¹⁰ על־כן,‏ ישוע ייחס לעצמו את הנבואה שבתהלים מ׳:‏7–9‏,‏ אשר חזתה מראש את מטרת יהוה לשים קץ לקרבן בהמות אשר הקריבו הכהנים משושלת אהרון בבית־המקדש בירושלים.‏ יהוה לא ’‏חפץ’‏ בקרבנות אלה,‏ משום שהיו סמליים בלבד ולא היה בכוחם לכפר כליל על חטאי האנושות.‏ לכן,‏ הכין יהוה לישוע גוף אנושי מושלם שנועד לשמש כקרבן.‏ אלהים העביר את חיי בנו השמימי אל רחם בתולה יהודיה,‏ וכך נולד ישוע נקי מחטאו של אדם.‏ הוא היה בן־אלהים המושלם,‏ אשר חייו יכלו לכפר על חטאת האנושות.‏ (‏לוקס א׳:‏30–35‏)‏ כפי שתהלים מ׳:‏9 ניבא,‏ חפץ ישוע מעומק לבו לעשות את רצון אביו.‏ ”‏ובאותו הרצון מקודשים אנחנו על־ידי הקרבת גופו של ישוע המשיח פעם אחת ולתמיד.‏”‏ — עברים י׳:‏10,‏ 11‏.‏

11.‏ איזו נבואה התגשמה במותו של המשיח,‏ וכיצד גרם מותו ל’‏השבתת זבח ומינחה’‏?‏

¹¹ הקרבת חייו האנושיים של ישוע ביטלה פעם אחת ולתמיד את הצורך בקרבנות נוספים בבית־המקדש הגשמי בירושלים.‏ בנוסף לכך,‏ מת ישוע בחג־הפסח בשנת 33 לספירה,‏ כלומר,‏ שלוש שנים וחצי לאחר טבילתו.‏ שלוש שנים וחצי מהוות ’‏חצי שבוע’‏ נבואי.‏ (‏במדבר י״ד:‏34‏)‏ לכן,‏ המאורעות השתלשלו בדיוק כפי שניבא דניאל בנוגע להיכרתוּת המשיח:‏ ”‏וחצי השבוע ישבית זבח ומינחה.‏”‏ (‏דניאל ט׳:‏26,‏ 27‏)‏ גם אם הכהונה ששירתה בירושלים המשיכה לתפקד עד שבית־המקדש נחרב בשנת 70 לספירה,‏ לא היה לקרבנות שהקריבו הכהנים במרוצת אותן שנים כל ערך,‏ מאחר שאת מקומם תפס קרבנו הנעלה יותר של ישוע.‏ — מתי כ״ג:‏37,‏ 38‏.‏

12.‏ מאילו בחינות נעלה כהונתו של ישוע על זו של אהרון?‏

¹² אהרון היה הראשון בשורה ארוכה של הכהנים הגדולים.‏ לאחר שנמשח בשמן הקודש,‏ היה עליו להמתין בתוך המישכן שבעה ימים,‏ בטרם הוסמך לשרת ככהן הגדול.‏ (‏ויקרא ח׳:‏12,‏ 33‏)‏ במקביל לכך,‏ גם לישוע היתה תקופת המתנה בטרם הוסמך לתווך בעד האנושות.‏ היתה זאת התקופה בין משיחתו ככהן הגדול לבין הקמתו לתחייה.‏ שלא כאהרון,‏ בן־אלהים בן־אלמוות זה אינו זקוק ליורשים,‏ והוא משרת הן ככהן והן כמלך ”‏על־דיברתי מלכי־צדק.‏”‏ — תהלים ק״י:‏1–4;‏ בראשית י״ד:‏18–20;‏ עברים ו׳:‏20;‏ ז׳:‏1–3,‏ 11–17,‏ 23–25‏.‏

13.‏ (‏א)‏ איזו אחריות כבדה הוטלה על הכהן הגדול בימי המקרא?‏ (‏ב)‏ איזו אחריות גדולה יותר הוטלה על ישוע?‏

¹³ בעם־ישראל הקדום הוטלה האחריות העיקרית של לימוד הדת על הכהן הגדול.‏ (‏ויקרא י׳:‏8–11;‏ מלאכי ב׳:‏7‏)‏ בדומה לכך,‏ הודיע ישוע את דרישות הצדק של יהוה לכל מי שמעוניין לרשת את המלכות ולזכות בחיי־נצח.‏ (‏מתי ו׳:‏9,‏ 10,‏ 33;‏ ז׳:‏28,‏ 29;‏ י״א:‏12;‏ כ״ה:‏34,‏ 46‏)‏ כשהיה ישוע בבית־הכנסת בנצרת,‏ למשל,‏ קרא וייחס לעצמו את הנבואה:‏ ”‏רוח אדני [‏יהוה]‏ עלי,‏ יען משח אותי לבשר בשורה טובה.‏”‏ ולאחר ששהה זמן מה בכפר־נחום,‏ אמר:‏ ”‏גם לערים אחרות עלי לבשר את מלכות האלהים,‏ כי לכך נשלחתי.‏”‏ (‏לוקס ד׳:‏18,‏ 19,‏ 43;‏ ישעיהו ס״א:‏1,‏ 2‏)‏ יחד עם זאת,‏ הכשיר ישוע 70 מתלמידיו להרחיב את הטפת הבשורה על המלכות,‏ וניבא שהם יבצעו עבודה גדולה יותר מזו שביצע הוא עצמו.‏ (‏לוקס י׳:‏1–9;‏ יוחנן י״ד:‏12‏)‏ כך הוא הניח את היסוד למיבצע של חינוך מקראי חובק־עולם עליו נועד ישוע להשגיח באמצעות ’‏העבד הנאמן’‏ שלו,‏ המורכב מתלמידיו המשוחים.‏ — מתי כ״ד:‏45–47;‏ כ״ח:‏19,‏ 20‏.‏

המקדש הראשי של ריבונות יהוה

14.‏ (‏א)‏ מדוע נכנס הכהן הגדול אל קודש־הקודשים ביום־הכיפורים?‏ (‏ב)‏ מה סימלה הקטורת הריחנית שהקטיר שם?‏

¹⁴ הסיבה החשובה ביותר שלשמה בא בן־האלהים אל כדור־הארץ לא היתה להושיע את האנושות,‏ אלא לספק תשובות לטענות המשמיצות שהטיח השטן ביחס לריבונותו של יהוה.‏ ניתן להבין זאת מעיוּן בפעילותו של הכהן הגדול ביום־הכיפורים בימי־קדם,‏ כשהיה עליו להיכנס אל קודש־הקודשים מספר פעמים.‏ בפעם הראשונה,‏ הקטיר קטורת ריחנית,‏ במַחתה מלאת גחלי־אש.‏ (‏ויקרא ט״ז:‏12–16‏)‏ הדבר סימל היטב את מה שהוטל על המשיח עלי־אדמות,‏ בתפקידו ככהן גדול בטרם הועלה השמיימה להתייצב לפני יהוה עם ערך קרבנו האנושי.‏b (‏עברים ט׳:‏24‏)‏ כפי שרימז השימוש בקטורת בבית־המקדש,‏ קו־פעולתו הנאמן של ישוע,‏ התבטא בתפילות כנות,‏ בקנאות להוטה לעבודת אלהים הטהורה ובאהבה עמוקה ליהוה.‏ (‏תהלים קמ״א:‏2;‏ מרקוס א׳:‏35;‏ יוחנן ב׳:‏13–17;‏ י״ב:‏27,‏ 28;‏ י״ד:‏30,‏ 31;‏ עברים ה׳:‏7‏)‏ ישוע הצליח לשמור על נאמנות ללא דופי,‏ לנוכח כל הפיתויים הערמומיים,‏ הלעג והרדיפות האכזריות ביותר שהערימו עליו השטן ועושי־רצונו.‏ — משלי כ״ז:‏11;‏ מתי כ״ב:‏15–18;‏ מרקוס י״ד:‏60–65;‏ ט״ו:‏16–32;‏ לוקס ד׳:‏13,‏ 29;‏ יוחנן ח׳:‏44,‏ 59‏.‏

15.‏ כיצד נוכל להראות שאנו מכירי־תודה ליהוה על שהעניק כהן גדול כה נפלא?‏ (‏עברים י׳:‏21–26‏)‏

¹⁵ על הנאמנות שגילה בקידוש ריבונותו של יהוה,‏ זכה ישוע לחיי־אלמוות שמימיים.‏ עד כמה אסירי־תודה עלינו להיות ליהוה על שהעניק לנו כהן גדול כה נפלא!‏ ”‏וכיון שיש לנו כהן גדול עליון אשר עבר דרך השמים — הלא הוא ישוע בן־האלהים,‏ נחזיקה בהודאתנו.‏”‏ (‏עברים ד׳:‏14‏)‏ האם חפץ אתה בכל לבך ללכת לפי דוגמת הנאמנות שהציב לנו ישוע,‏ חרף כל מה שהשטן עלול לעשות?‏ אם כן,‏ תוכל לסמוך על העזרה שתינתן,‏ ולהצליח.‏ זאת,‏ משום שהעזרה הטובה ביותר עומדת לרשותך.‏ ”‏כי אין לנו כהן גדול שאינו יכול לחוש עימנו את חולשותינו,‏ אלא אחד שהתנסה בכל כמונו מבלי חטא.‏ על כן נקרבה בביטחון אל כס החסד לקבל רחמים ולמצוא חסד לעזרה בעיתה.‏”‏ — עברים ד׳:‏15,‏ 16;‏ ה׳:‏7–10;‏ פיליפים ד׳:‏13;‏ יוחנן א׳.‏ ב׳:‏1,‏ 2‏.‏

הצורך לתקן דיעות מוטעות

16.‏ אילו ציפיות היו לתלמידיו הראשונים של המשיח בנוגע לשלטון מלכותו?‏

¹⁶ אנדריי ויוחנן זיהו מהר את המשיח האמיתי,‏ אך עדיין היה עליהם ללמוד דברים רבים.‏ (‏יוחנן ט״ז:‏12,‏ 13‏)‏ בדומה ליהודים מאמינים רבים באותה תקופה,‏ הם קיוו שמלכות המשיח תתחיל לשלוט כבר בימיהם,‏ ותשחרר את עם־ישראל ובירתו,‏ ירושלים,‏ משלטונות הגויים.‏ (‏לוקס ב׳:‏38;‏ ג׳:‏15;‏ י״ט:‏11;‏ כ״ג:‏51;‏ כ״ד:‏21‏)‏ אך,‏ איזו תועלת נצחית היה שינוי מעין זה מעניק לאנושות החוטאת בכללותה?‏

17,‏ 18.‏ מדוע סיפר ישוע את המשל על ’‏האיש האציל’‏?‏

¹⁷ כדי להסיר את החטא והמוות מנתיני מלכותו לעתיד,‏ דרוש היה תחילה,‏ שהמשיח יישחט כ”‏שה”‏ לקרבן.‏ (‏יוחנן א׳:‏ 29;‏ ישעיהו נ״ג:‏7,‏ 12‏)‏ כשישוע ניבא שזה יקרה ושיוקם לתחייה,‏ פטרוס הגיב:‏ ”‏חלילה לך,‏ אדוני.‏ אל יהיה הדבר הזה לך!‏”‏ (‏מתי ט״ז:‏21,‏ 22‏)‏ אך,‏ ישוע ידע שתלמידיו ”‏לא הבינו את הדבר.‏”‏ — מרקוס ט׳:‏31,‏ 32‏;‏ השווה מתי י״ז:‏22,‏ 23‏.‏

¹⁸ במסעו האחרון לירושלים,‏ דיבר ישוע בצורה ברורה עוד יותר.‏ (‏מתי כ׳:‏18,‏ 19‏)‏ הוא אפילו הצביע על התועלת הרבה שתנבע ממותו,‏ באמרו:‏ ”‏בן־האדם בא.‏.‏.‏ לתת את נפשו כופר בעד רבים.‏”‏ (‏מתי כ׳:‏28‏)‏ ציפיות מוטעות מנעו מתלמידיו להבין את כוונתו.‏ לוקס כתב:‏ ”‏משום שהיה קרוב לירושלים והם חשבו כי מיד תיגלה מלכות האלהים.‏”‏ כדי לתקן את קו־מחשבתם,‏ סיפר ישוע משל בו דימה את עצמו ל”‏איש אציל אחד”‏ אשר תחילה היה עליו ללכת ”‏אל ארץ רחוקה לקבל סמכות למלוכה.‏”‏ (‏לוקס י״ט:‏11,‏ 12‏)‏ אותה ”‏ארץ רחוקה”‏ מתייחסת לשמים,‏ לשם עלה ישוע לאחר מותו והקמתו לתחייה.‏

19.‏ (‏א)‏ אילו ציפיות מוטעות ביטאו תלמידי ישוע לאחר הקמתו לתחייה?‏ (‏ב)‏ איזה שינוי בקשריו של אלהים עם בני־האדם התחולל בשנת 33 לספירה?‏ (‏עברים ח׳:‏7–9,‏ 13‏)‏

¹⁹ ברם,‏ זמן קצר לפני עלייתו של ישוע,‏ שאלוהו תלמידיו:‏ ”‏אדוננו,‏ האם בזמן הזה תשיב את המלכות לישראל?‏”‏ (‏מעשי־השליחים א׳:‏6‏)‏ האם ישוע דחה אותם על ששאלו זאת?‏ לא,‏ הוא הסביר שטרם הגיע המועד,‏ ושעליהם לעסוק בפעילות החשובה של נשיאת עדות על המשיח האמיתי.‏ (‏מעשי־השליחים א׳:‏7,‏ 8‏)‏ קשר הברית של אלהים עם עם־ישראל הגשמי נועד להינתק בקרוב.‏ על־כן,‏ מלכות המשיח העתידה למלוך לא תושב לאותו עם ארצי בלתי־נאמן.‏ ישוע אמר ליהודים שהתנגדו לו:‏ ”‏כי תילקח מכם מלכות האלהים ותינתן לגוי אשר יפיק את פריָה.‏”‏ (‏מתי כ״א:‏43‏)‏ עשרה ימים לאחר שישוע עלה השמיימה,‏ נולד אותו ”‏גוי”‏.‏ רוח־הקודש נשפכה על 120 מתלמידי ישוע,‏ וכך נמשחו להיות ”‏קדושי”‏ אלהים ו”‏יורשים השותפים למשיח”‏ במלכות המשיח העתידה להיווסד.‏ — דניאל ז׳:‏13,‏ 14,‏ 18;‏ רומיים א׳:‏7;‏ ח׳:‏1,‏ 16,‏ 17;‏ מעשי־השליחים ב׳:‏1–4;‏ גלטיים ו׳:‏15,‏ 16‏.‏

20.‏ על אף ציפיותיהם המוטעות,‏ מה המשיכו לעשות המשיחיים הנאמנים במאה הראשונה?‏

²⁰ אפילו לאחר משיחתם,‏ המשיכו לקנן בלב המשיחיים במאה הראשונה ציפיות מוטעות.‏ (‏תסלוניקים ב׳.‏ ב׳:‏1,‏ 2‏)‏ אך,‏ במקום להיות מאוכזבים וממורמרים,‏ קיבלו בענווה תיקונים.‏ כשרוח־קודשו של אלהים מחזקת אותם,‏ הם קיבלו בשמחה את השליחות שהוטלה עליהם,‏ לשאת עדות ו’‏לעשות תלמידים מאנשי כל הגויים.‏’‏ — מתי כ״ח:‏19,‏ 20;‏ מעשי־השליחים א׳:‏8;‏ קולוסים א׳:‏23‏.‏

21.‏ באילו שאלות נדוּן במאמר הבא?‏

²¹ מה לגבי המאה העשרים?‏ האם הבינו משרתי יהוה בני־ימינו מלכתחילה שמלכות המשיח מאת אלהים נוסדה?‏ או שמא,‏ בדומה למשיחיים בני המאה הראשונה,‏ נדרש מהם לתקן את מחשבותיהם בהיבטים מסוימים?‏

‏[‏הערות שוליים]‏

כיצד היית משיב?‏

◻ מה משמעות התואר ”‏משיח”‏?‏

◻ איזה מאורע רב־משמעות אירע בשנת 29 לספירה?‏

◻ כיצד ’‏השבית המשיח זבח ומינחה בחצי השבוע’‏?‏

◻ מאז משיחתו,‏ איזו אחריות היתה מוטלת על שכמו של ישוע?‏

◻ מה היתה המטרה העיקרית לבואו של המשיח בפעם הראשונה,‏ וכיצד צריך הדבר להשפיע עלינו?‏

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

כניסתו הראשונה של הכהן הגדול אל קודש־הקודשים סימלה משהו חשוב בהרבה מישועת האנושות