דבר יהוה חי

נקודות בולטות מספר דברי הימים א׳‏

חלפו עברו להם כ־77 שנה מאז שיבת היהודים למולדתם מגלות בבל.‏ המקדש שנבנה מחדש בידי המושל זרובבל עומד על תילו זה 55 שנה.‏ הסיבה הראשונה במעלה לשיבתם של היהודים היא שיקום עבודת האל האמיתית בירושלים.‏ ואולם,‏ העם חסר כל להט בכל הקשור לעבודת יהוה.‏ יש צורך דחוף בעידוד,‏ וזה בדיוק מה שמספק ספר דברי הימים א׳.‏

מלבד תיעוד אילן היוחסין,‏ דברי הימים א׳ סוקר תקופה של כ־40 שנה — ממות שאול המלך ועד מות דוד המלך.‏ עזרא הכהן כתב ככל הנראה את הספר בשנת 460 לפה״ס.‏ יש בספר דברי הימים א׳ משום עניין לנו כיוון שבאמצעותו אנו מבינים טוב יותר את נהלי הפולחן במקדש ולומדים על שושלת המשיח.‏ כחלק מדבר־אלוהים שנכתב בהשראה,‏ המסר שבו מחזק את אמונתנו ומעמיק את הבנתנו המקראית (‏עברים ד׳:‏12‏)‏.‏

רשימות יחס חשובות

‏(‏דברי הימים א׳.‏ א׳:‏1 עד ט׳:‏44‏)‏

רשימת היחס הפרטנית שערך עזרא חשובה משלושה טעמים לפחות:‏ להבטיח שרק גברים מוסמכים משרתים ככוהנים,‏ לסייע בקביעת הנחלה השבטית ולשמר את רשימות שושלת היוחסין המובילה עד למשיח.‏ רשימת היחס עוקבת אחר תולדות היהודים ומגיעה עד לאדם הראשון.‏ עשרה דורות חולפים מאדם ועד נוח ועוד עשרה עד אברהם.‏ לאחר אזכורם של בני ישמעאל,‏ של בני אברהם מפלגשו קטורה וכן של בני עשיו,‏ הרשימה מתמקדת בשושלת של 12 בני ישראל (‏דברי הימים א׳.‏ ב׳:‏1‏)‏.‏

בני יהודה זוכים לסיקור נרחב מכיוון ששושלתם מובילה לדוד המלך.‏ 14 דורות עוברים מאברהם ועד דוד,‏ ועוד 14 עד לגלות בבל (‏דברי הימים א׳.‏ א׳:‏27,‏ 34;‏ ב׳:‏1–15;‏ ג׳:‏1–17;‏ מתי א׳:‏17‏)‏.‏ עזרא ממשיך ומונה את צאצאי השבטים היושבים בעבר הירדן,‏ ולאחר מכן את אילן היוחסין של בני לוי (‏דברי הימים א׳.‏ ה׳:‏1–24;‏ ה׳:‏27‏)‏.‏ אחר כך הוא מסכם את שושלתם של כמה שבטים אחרים היושבים בצד המערבי של נהר הירדן ומונה בפרוטרוט את בני בנימין (‏דברי הימים א׳.‏ ח׳:‏1‏)‏.‏ שמות היושבים הראשונים בירושלים לאחר שיבתם מגלות בבל מתועדים אף הם (‏דברי הימים א׳.‏ ט׳:‏1–16‏)‏.‏

תשובות לשאלות מקראיות:‏

א׳:‏18 ‏— מיהו אביו של שלח,‏ קינן או אַרְפַּכְשַׁד?‏ (‏לוקס ג׳:‏35,‏ 36‏)‏ ארפכשד היה אביו של שלח (‏בראשית י׳:‏24;‏ י״א:‏12‏)‏.‏ ייתכן מאוד שהמילה ”‏קינן”‏ המופיעה בלוקס ג׳:‏36 היא שיבוש של המילה ”‏כשדים”‏.‏ אם כן,‏ נראה כי במקור נאמר ”‏בן ארפכשד הכשדי”‏.‏ ייתכן גם שהשמות קינן וארפכשד עניינם באותו אדם.‏ אין גם להתעלם מהעובדה שהמילים ”‏בן קינן”‏ אינן מופיעות בכמה מכתבי היד.‏

ב׳:‏15 ‏— האם היה דוד בנו השביעי של ישי?‏ לא.‏ לישי היו שמונה בנים,‏ ודוד בן הזקונים (‏שמואל א׳.‏ ט״ז:‏10,‏ 11;‏ י״ז:‏12‏)‏.‏ ככל הנראה אחד מבניו של ישי מת חשוך בנים.‏ מאחר שלא הייתה לבן זה כל השפעה על אילן היוחסין,‏ השמיט עזרא את שמו.‏

ג׳:‏17 ‏— מדוע שאלתיאל,‏ בנו של יכניה,‏ מוזכר בלוקס ג׳:‏27 כבנו של נרי?‏ יכניה היה אביו של שאלתיאל.‏ כפי הנראה,‏ נרי השיא את בתו לשאלתיאל.‏ לוקס מתייחס לחתנו של נרי כבנו של נרי — בדיוק כמו במקרה של יוסף כאשר כינה אותו בן עלי,‏ שהיה אביה של מרים (‏לוקס ג׳:‏23‏)‏.‏

ג׳:‏17–19 ‏— מה הקִרבה המשפחתית בין זרובבל,‏ פְדָיָה ושאלתיאל?‏ זרובבל היה בנו של פדיה,‏ ופדיה היה אחיו של שאלתיאל.‏ כמו כן,‏ המקרא לעתים מכנה את זרובבל בן שאלתיאל (‏מתי א׳:‏12;‏ לוקס ג׳:‏27‏)‏.‏ הדבר אפשרי אולי משום שפדיה נפטר ושאלתיאל הוא זה שגידל את זרובבל.‏ או אולי משום ששאלתיאל מת ערירי,‏ פדיה קיים את חוק הייבום והוליד את זרובבל — הבכור שנולד כתוצאה מסידור זה (‏דברים כ״ה:‏5–10‏)‏.‏

ה׳:‏1,‏ 2 ‏— מה הייתה משמעות קבלת זכות הבכורה לגבי יוסף?‏ משמעותה הייתה שיוסף קיבל פי שניים בנחלות (‏דברים כ״א:‏17‏)‏.‏ לפיכך הפך יוסף לאבי שני שבטים:‏ אפרים ומנשה.‏ כל בן מיתר בניו של ישראל היה אב לשבט אחד בלבד.‏

לקחים עבורנו:‏

א׳:‏1 עד ט׳:‏44‏.‏ רשימות היחס של דמויות אמיתיות הן ראיות לכך שכל הנהלים הקשורים לעבודת אלוהים האמיתית מבוססים על עובדות ולא על מעשיות.‏

ד׳:‏9,‏ 10‏.‏ יהוה ענה לתפילתו הנרגשת של יַעְבֵּץ,‏ שביקש שגבולות נחלתו יורחבו על מנת שיהיה בה מקום ליראי אלוהים נוספים.‏ גם עלינו לשאת תפילות מעומק לבנו למען יצטרפו אלינו אנשים נוספים בעודנו משתתפים בהתלהבות במלאכת עשיית התלמידים.‏

ה׳:‏10,‏ 18–22‏.‏ בימי מלכות שאול,‏ הביסו השבטים מעבר לירדן את ההגריאים,‏ אף־על־פי שיחסי הכוחות בינם להגריאים היה 1 ל־2.‏ ידם של השבטים הייתה על העליונה משום שהגברים האמיצים בטחו ביהוה וביקשו את עזרתו.‏ הבה נשים את מלוא בטחוננו ביהוה כאשר אנו נאבקים במלחמתנו הרוחנית נגד כל הסיכויים (‏אפסים ו׳:‏10–17‏)‏.‏

ט׳:‏26,‏ 27‏.‏ על השוערים מקרב הלוויים הוטלה אחריות רצינית.‏ הופקדו בידם המפתחות למדורים הקדושים שבמקדש.‏ הם הוכיחו שהם ראויים לאמון ופתחו את השערים מדי יום ביומו.‏ עלינו הוטלה האחריות להגיע לאנשים בשטח שלנו ולעזור להם להפוך לעובדי יהוה.‏ האין זה מן הראוי שנהיה מהימנים ואמינים בדומה לשוערים הלוויים?‏

דוד עולה לכס המלוכה

‏(‏דברי הימים א׳.‏ י׳:‏1 עד כ״ט:‏30‏)‏

סיפור המעשה נפתח בתיאור מותם של המלך שאול ושלושת בניו שנפלו במערכה נגד הפלישתים בהר גלבוע.‏ דוד,‏ בן ישי,‏ נמשח למלך על שבט יהודה.‏ גברים מכל השבטים באים לחברון להמליך אותו על כל ישראל (‏דברי הימים א׳.‏ י״א:‏1–3‏)‏.‏ מייד לאחר מכן דוד כובש את ירושלים.‏ מאוחר יותר,‏ בני ישראל מעלים את ארון הברית לירושלים ”‏בתרועה ובקול שופר.‏.‏.‏ משמיעים בנבלים וכינורות”‏ (‏דברי הימים א׳.‏ ט״ו:‏28‏)‏.‏

דוד מביע רצון לבנות בית לאלוהי האמת.‏ יהוה מייעד זכות זו לשלמה,‏ וכורת עם דוד ברית למלכות.‏ דוד נלחם נגד אויבי ישראל ויהוה מנחיל לו נצחונות בזה אחר זה.‏ מפקד אוכלוסין פסול מוביל למותם של 000,‏70 איש.‏ מלאך מצווה על דוד לבנות מזבח ליהוה,‏ ודוד קונה את המקום מאורנן היבוסי.‏ דוד פותח ’‏בהכנות לרוב’‏ לבניית הבית שיוקם שם ”‏לשם ולתפארת”‏ (‏דברי הימים א׳.‏ כ״ב:‏5‏)‏.‏ הוא מסדיר את עבודת הלוויים,‏ המתוארת בפרוטרוט בספר זה יותר מבכל מקום אחר בכתבי־הקודש.‏ המלך והעם מרימים תרומה ביד רחבה עבור המקדש.‏ לאחר 40 שנות מלכות,‏ מת דוד ’‏שְׂבַע ימים,‏ עושר וכבוד,‏ ושלמה בנו מולך תחתיו’‏ (‏דברי הימים א׳.‏ כ״ט:‏28‏)‏.‏

תשובות לשאלות מקראיות:‏

י״א:‏11 ‏— מדוע מוזכרים 300 חללים ולא 800,‏ כפי שעולה מתיאור אותו מאורע בשמואל ב׳.‏ כ״ג:‏8‏?‏ ראש שלושת גיבוריו הראשיים של דוד היה ישובעם או יושב בַּשֶבֶת.‏ שני הגיבורים האחרים היו אלעזר ושַמא (‏שמואל ב׳.‏ כ״ג:‏8–11‏)‏.‏ נראה שההבדלים בין שני התיאורים נובעים מכך שהם מתארים פעלי גבורה שונים שעשה אותו אדם.‏

י״א:‏20,‏ 21 ‏— מה היה מעמדו של אבישי ביחס לשלושת גיבורי דוד?‏ אבישי לא היה אחד משלושת הגיבורים הראשיים ששירתו את דוד.‏ כפי שמופיע בנוסחאות אחרות לשמואל ב׳.‏ כ״ג:‏18,‏ 19‏,‏ הוא היה ראש ל־30 לוחמים ובמעמד נכבד מהם.‏ לאבישי יצאו מוניטין כשל שלושת הגיבורים מאחר שביצע מעשה גבורה דומה לזה של ישובעם.‏

י״ב:‏9 ‏— באיזה מובן היו פניהם של בני שבט גדי כ”‏פני אריה”‏?‏ גיבורים אלה הצטרפו אל דוד בתקופה ששהה במדבר.‏ שיער ראשם גדל פרא ולפיכך רעמתם הקנתה להם מראה פראי,‏ כמו של אריה.‏

י״ג:‏5 ‏— מהו ”‏שיחור מצרים”‏?‏ יש הסבורים שהמדובר בזרוע של נהר הנילוס.‏ ואולם קיימת הסכמה רחבה שהכוונה היא ל”‏נחלה [‏נחל]‏ מצרים”‏ — גיא ארוך ששימש כגבולה הדרום מערבי של הארץ המובטחת (‏במדבר ל״ד:‏2,‏ 5;‏ בראשית ט״ו:‏18‏)‏.‏

ט״ז:‏30 ‏— מה כוונת הביטוי ’‏חילו מלפני יהוה’‏?‏ המילה ”‏חילו”‏,‏ במובן של כאב,‏ מובאת כאן בלשון השאלה על מנת לציין יראה וכבוד עמוק ליהוה.‏

ט״ז:‏1,‏ 37–40;‏ כ״א:‏29,‏ 30;‏ כ״ב:‏19 ‏— אילו נוהלי פולחן היו נהוגים בישראל מיום העלאת ארון הברית לירושלים ועד לבניית בית המקדש?‏ לפני שדוד העלה את הארון לירושלים והניח אותו באוהל שנטה,‏ הארון לא עמד במשכן שנים ארוכות.‏ לאחר העברתו,‏ נותר הארון באוהל זה בירושלים.‏ המשכן היה בגבעון ושם הקריבו צדוק הכהן הגדול ואֶחיו קורבנות כנדרש בתורה.‏ סידור זה נמשך עד השלמת עבודות בניית המקדש בירושלים.‏ כאשר הושלמה מלאכת הבנייה,‏ הועבר המשכן מגבעון לירושלים,‏ והארון הוכנס אל קודש הקודשים שבבית המקדש (‏מלכים א׳.‏ ח׳:‏4,‏ 6‏)‏.‏

לקחים עבורנו:‏

י‏״‏ג:‏11‏.‏ במקום לכעוס על יהוה ולהטיל עליו את האשמה כאשר מאמצינו לא עולים יפה,‏ עלינו לנתח את המצב ולנסות לראות מה הסיבה לכישלון.‏ דוד ודאי פעל כך.‏ הוא הפיק לקחים מטעותו ומאוחר יותר העלה את הארון בהצלחה לירושלים באופן הראוי.‏a

י״ד:‏10,‏ 13–16;‏ כ״ב:‏17–19‏.‏ עלינו תמיד להתפלל ליהוה ולדרוש את הדרכתו לפני שנעשה משהו שישפיע עלינו מבחינה רוחנית.‏

ט״ז:‏23–29‏.‏ עבודת יהוה צריכה להיות הדבר הראשון במעלה בחיינו.‏

י״ח:‏3‏.‏ יהוה מגשים את הבטחותיו.‏ ביד דוד,‏ הוציא לפועל את הבטחתו להוריש לזרע אברהם את כנען כולה,‏ ”‏מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת”‏ (‏בראשית ט״ו:‏18;‏ דברי הימים א׳.‏ י״ג:‏5‏)‏.‏

כ״א:‏13–15‏.‏ יהוה ציווה על המלאך לעצור את המגיפה משום שהוא מזדהה עם הסבל שעובר עמו.‏ אכן,‏ ”‏רבים רחמיו מאוד”‏.‏b

כ״ב:‏5,‏ 9;‏ כ״ט:‏3–5,‏ 14–16‏.‏ אף־על־פי שדוד לא הורשה לבנות את מקדש יהוה הוא הפגין נדיבות לב.‏ מדוע?‏ משום שהכיר בכך שכל הישגיו באו לו בזכות טובו של יהוה.‏ הכרת טובה דומה צריכה להניע אותנו לגלות רוח של נדיבות.‏

כ״ד:‏7–18‏.‏ הסידור שהנהיג דוד לגבי 24 מחלקות (‏או משמרות)‏ הכוהנים עדיין הונהג כאשר נגלה מלאך יהוה לזכריה,‏ אביו של יוחנן המטביל,‏ והודיע לו על הולדתו הקרובה של יוחנן.‏ אותה עת שירת זכריה במקדש ב”‏משמרת אביה”‏ (‏לוקס א׳:‏5,‏ 8,‏ 9‏)‏.‏ עבודת אלוהים האמיתית עניינה בדמויות היסטוריות ולא מיתולוגיות.‏ שיתוף פעולה בימינו עם ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ בכל הנוגע לעבודת יהוה המאורגנת יניב לנו ברכות (‏מתי כ״ד:‏45‏,‏ דל’‏‏)‏.‏

שרת את יהוה ”‏בנפש חפצה”‏

דברי הימים א׳ אינו רק ספר של רשימות יחס.‏ הוא מכיל גם את סיפור העלאת ארון הברית ביד דוד לירושלים,‏ את נצחונותיו הכבירים,‏ את ההכנות לבניית המקדש ואת ארגון משמרות הכוהנים.‏ כל מה שכתב עזרא בספר דברי הימים א׳ הועיל לעם ישראל ועזר להם להצית מחדש את קנאותם לעבודת יהוה במקדש.‏

איזו דוגמה יוצאת מן הכלל הציב דוד כאשר נתן עדיפות לעבודת יהוה בחייו!‏ במקום לבקש זכויות מיוחדות לעצמו,‏ הוא חיפש לעשות את רצון אלוהים.‏ אנו נקראים ליישם את עצתו של דוד לשרת את יהוה ”‏בלב שלם ובנפש חפצה”‏ (‏דברי הימים א׳.‏ כ״ח:‏9‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏טבלה/‏תמונות בעמודים 8–11]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

4026 לפה‏״‏ס אדם מאדם ועד נוח (‏056,‏1 שנה)‏

130 שנה ⇩

שת

105 ⇩

אנוש

90 ⇩

קינן

70 ⇩

מַהֲלַלְאֵל

65 ⇩

יֶרֶד

162 ⇩

חנוך

65 ⇩

מתושלח

187 ⇩

למך

182 ⇩

2970 לפה‏״‏ס נוח 2970 לפה‏״‏ס הולדת נוח

מנוח ועד אברהם (‏952 שנה)‏

502 שנה ⇩

שם

המבול 2370 לפה‏״‏ס

100 ⇩

אַרְפַּכְשַׁד

35 ⇩

שלח

30 ⇩

עבר

34 ⇩

פלג

30 ⇩

רעו

32 ⇩

שרוג

30 ⇩

נחור

29 ⇩

תרח

130 ⇩

2018 לפה‏״‏ס אברהם 2018 לפה‏״‏ס הולדת אברהם

מאברהם ועד דוד:‏

100 שנה 14 דורות (‏911 שנים)‏

יצחק

60 ⇩

יעקב

בערך 88 ⇩

יהודה

⇩

פרץ

⇩

חצרון

⇩

רם

⇩

עמינדב

⇩

נחשון

⇩

שלמון

⇩

בועז

⇩

עובד

⇩

ישי

⇩

1107 לפה‏״‏ס הולדת דוד