ההשקפה המשיחית על רשויות השלטון

‏”‏כל אדם ייכנע לרשויות השלטון,‏ שהרי אין שלטון אלא מטעם אלהים,‏ והשלטונות הנוכחיים נקבעו מטעם אלהים.‏”‏ — רומיים י״ג:‏1‏.‏

השליח פאולוס כתב מלים אלה אל הרומיים בערך בשנת 56 לספירה.‏ כעבור מספר שנים,‏ הוא עצמו הגיע לרומא — כאסיר.‏ בגין איזו אשמה?‏ אספסוף התקיף אותו בירושלים,‏ וחיילים רומיים חילצו אותו.‏ בהילקחו אל קיסריה,‏ שם נתבע בהאשמות־שווא,‏ אך הגן על עצמו במיומנות בפני פליקס,‏ המושל הרומי.‏ פליקס,‏ אשר קיווה לקבל ממנו שוחד,‏ החזיק אותו במאסר במשך שנתיים.‏ לבסוף,‏ תבע פאולוס מיורשו של פליקס,‏ המושל פסטוס,‏ שיפנה את המקרה שלו אל הקיסר.‏ — מעשי־השליחים כ״א:‏27–32;‏ כ״ד:‏1 עד כ״ה:‏12‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מדוע הגיע פאולוס לרומא כאסיר?‏ (‏ב)‏ אילו שאלות מעוררת העובדה שפאולוס הגיש עירעור לקיסר?‏

² בתור אזרח רומי,‏ רשאי היה לעשות זאת.‏ אך,‏ האם היה זה עיקבי מצד פאולוס לערער בפני הרשות הרומית,‏ לאור העובדה שישוע התייחס אל השטן כ”‏שר העולם”‏ הזה,‏ ופאולוס עצמו קרא לשטן ”‏אל העולם הזה”‏?‏ (‏יוחנן י״ד:‏30;‏ קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏4‏)‏ או שמא היה לרשות הרומית מעמד כלשהו שאיפשר לפאולוס לפנות אליה כדי להגן על זכויותיו?‏ למעשה,‏ האם דבריהם של השליחים אל הסנהדרין,‏ ”‏לאלהים צריך להישמע יותר מאשר לבני־אדם,‏‏”‏ משאירים מקום למשיחיים להישמע לשליטי אנוש כל עוד לא מדובר בהפרת רצונו של אלהים?‏ — מעשי־השליחים ה׳:‏29‏.‏

3.‏ איזו השקפה שקולה ומאוזנת גילה פאולוס,‏ וכיצד מעורב בכך המצפון?‏

³ פאולוס מסייע לנו לענות על שאלות אלה באיגרתו אל הרומיים,‏ שם גילה השקפה שקולה בנוגע לשלטונות אנוש.‏ ברומיים י״ג:‏1–7‏,‏ הבהיר פאולוס את תפקידו של מצפון המשיחי בנקיטת גישה מאוזנת בין כניעה מוחלטת לרשות העליונה,‏ יהוה אלהים,‏ לבין כניעה יחסית ל”‏רשויות השלטון”‏.‏

זיהוי ”‏רשויות השלטון”‏

4.‏ איזה שינוי חל בהשקפה בנדון בשנת 1962,‏ ואילו שאלות התעוררו עקב כך?‏

⁴ במשך שנים רבות,‏ עד לשנת 1962,‏ הבינו עדי־יהוה שהביטוי ”‏רשויות השלטון”‏ התייחס ליהוה אלהים וישוע המשיח.‏ אך,‏ בתואם עם משלי ד׳:‏18‏,‏ הוארה דרכם ”‏כאור נוגה הולך ואור,‏”‏ והשקפה זו השתנתה,‏ דבר העלול עדיין לעורר שאלות אצל אחדים.‏ האם כעת אנו צודקים כשאנו אומרים שרשויות אלה אינן אלא מלכים,‏ נשיאים,‏ ראשי־ממשלות,‏ ראשי־ערים,‏ שופטים,‏ ובני־סמכא אחרים האוחזים במעמד חילוני או פוליטי בעולם הזה,‏ ושגישתנו כלפיהם תשקף כניעה יחסית?‏

5.‏ באיזו דרך עוזר לנו הקשרו של הפסוק ברומיים י״ג:‏1 לזהות את ”‏רשויות השלטון”‏,‏ וכיצד תומכים תרגומים אחרים של כתבי־הקודש במסקנה זו?‏

⁵ אירֵניאוּס,‏ סופר בן המאה השנייה לספירה,‏ אמר שלדעת אחדים בימיו,‏ התייחס פאולוס ברומיים י״ג:‏1 ”‏לסמכות הניתנת למלאכים [‏או]‏ לשליטים סמויים.‏”‏ לעומתם,‏ אירניאוס עצמו הבין ש”‏רשויות השלטון”‏ היו ”‏בעלי־הסמכות האנושיים הקיימים.‏”‏ ההקשר לדברי פאולוס מראה שאירניאוס צדק.‏ בפסוקי הסיום של רומיים פרק י״ב‏,‏ הסביר פאולוס כיצד על המשיחיים להתנהג לעיני ”‏כל בני־אדם”‏,‏ ולגלות יחס של אהבה והתחשבות,‏ אפילו לאויבים.‏ (‏רומיים י״ב:‏17–21‏)‏ ברור,‏ איפוא,‏ שהביטוי ”‏כל בני־אדם”‏ מתייחס לאנשים מחוץ לקהילה המשיחית.‏ לכן,‏ הביטוי ”‏רשויות השלטון”‏,‏ שבהן דן פאולוס בהמשך דבריו,‏ חייב אף הוא להתייחס לרשויות שהן מחוץ לקהילה המשיחית.‏ בתואם עם כך,‏ שים לב כיצד תרגומים אחרים מנסחים את דברי הפתיחה של רומיים י״ג:‏1‏:‏ ”‏על כל אחד להיכנע לשלטונות,‏ כי אין שלטון חוקי ללא הסמכת אלהים‏.‏‏”‏ (‏הדרך‏)‏ ”‏כל נפש תיכנע לפני ממשלת הראשים.‏”‏ — ג”‏צ‏.‏

6.‏ ביחס לגביית מסים ומכס,‏ כיצד מראים דברי פאולוס שהביטוי ”‏רשויות השלטון”‏ אכן מתייחס לשלטונות חילוניים?‏

⁶ בהמשך,‏ פאולוס ציין ש”‏רשויות”‏ אלה גובות מסים ומכס.‏ (‏רומיים י״ג:‏6,‏ 7‏)‏ אין הקהילה המשיחית דורשת תשלום מסים ומכס;‏ כמו־כן,‏ לא עושים כן יהוה,‏ ישוע,‏ או כל ”‏שליטים סמויים”‏.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏7‏)‏ רק הרשויות החילוניות גובות מסים.‏ בתואם לכך,‏ המלים ביוונית בהן השתמש פאולוס ברומיים י״ג:‏7 ל”‏מסים”‏ ול”‏מכס”‏ מתייחסות בפרוש לכספים שמשלמים למדינה.‏a

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ כיצד עולים פסוקים אחרים בקנה אחד עם המסקנה שעל המשיחיים להיכנע לרשויות הפוליטיות של העולם?‏ (‏ב)‏ באילו מקרים לא יצייתו המשיחיים לדרישות מצד השלטונות?‏

⁷ בנוסף לכך,‏ הדרכת פאולוס להיכנע ל”‏רשויות השלטון”‏ תואמת את הוראתו של ישוע שעלינו לשלם ”‏לקיסר את אשר לקיסר,‏”‏ שם ברור שהמונח ”‏קיסר”‏ מייצג את הרשויות החילוניות.‏ (‏מתי כ״ב:‏21‏)‏ הדבר עולה בקנה אחד עם דבריו המאוחרים יותר של פאולוס אל טיטוס:‏ ”‏הזכר להם להיכנע לשליטים ולבעלי סמכויות,‏ לציית,‏ להיות נכונים לכל מעשה טוב.‏”‏ (‏טיטוס ג׳:‏1‏)‏ לכן,‏ כשממשלות מצוות על משיחיים ליטול חלק בפעילות חברתית,‏ הם מצייתים להן,‏ כל עוד הפעילות אינה נחשבת לתחליף פשרני לשירות הנוגד עקרונות מקראיים,‏ או בדרך אחרת כלשהי המפרה דרישות מקראיות,‏ כמו זו שבישעיהו ב׳:‏4‏.‏

⁸ פטרוס הצהיר שעלינו להיכנע לרשויות החילוניות של העולם הזה,‏ באמרו:‏ ”‏היכנעו לכל מוסד אנושי למען האדון:‏ אם למלך,‏ בהיותו הראש;‏ אם למושלים,‏ בהיותם שלוחים מטעמו לנקמה בעושי הרע,‏ אך למתן שבח לעושי הטוב.‏”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏13,‏ 14‏)‏ בהתאם לכך,‏ נענים המשיחיים לעצתו של פאולוס אל טימותיוס:‏ ”‏קודם כל אני מבקש מכם לשאת תחינות ותפילות ובקשות והודיות בעד כל בני־אדם,‏ בעד מלכים וכל ראשי השלטון,‏ למען נחיה חיי שלווה והשקט.‏”‏b — טימותיוס א׳.‏ ב׳:‏1,‏ 2‏.‏

9.‏ מדוע אין זה גורע מהכבוד שאנו רוחשים ליהוה כשאנו נכנעים לרשויות העולם הזה כבעלי מעמד נעלה?‏

⁹ האין ייחוס מעמד נעלה לרשויות החילוניות גורע מהכבוד המגיע ליהוה?‏ לאו דווקא,‏ כיון שמעמדו של יהוה אינו רק נעלה,‏ אלא רם ונישא בהרבה,‏ העליון‏.‏ יהוה הוא ריבון היקום,‏ ”‏האדון”‏,‏ ”‏אדון כל הארץ”‏.‏ (‏בראשית י״ד:‏19,‏ 20;‏ ישעיהו א׳:‏24;‏ תהלים ע״ג:‏28;‏ צ״ז:‏5;‏ דניאל ז׳:‏18,‏ 22,‏ 25,‏ 27;‏ ההתגלות ד׳:‏11;‏ ו׳:‏10‏)‏ אל לכניעתנו ההולמת לרשויות אנוש לגרוע במאום מכניעתנו לסמכות העליונה,‏ האל העליון מכל,‏ יהוה.‏ אם כן,‏ רשויות אלה נעלות רק בהשוואה לבני־אנוש אחרים,‏ ורק בתחום פעילותן.‏ הן אחראיות להשליט סדר ולהגן על האנשים שתחת מרותם,‏ ולשם כך הן מחוקקות חוקים ותקנות הקובעים את ניהול ענייני הציבור.‏

‏”‏נקבעו מטעם אלהים”‏

10.‏ (‏א)‏ מה מוכיחה הצהרתו של פאולוס בנוגע ל’‏קביעת’‏ מקומם של השלטונות על־ידי אלהים,‏ באשר לסמכותו של יהוה?‏ (‏ב)‏ מה הירשה יהוה במקרה של שליטים מסוימים,‏ וכיצד נבחנו בכך עובדיו?‏

¹⁰ עליונותו של יהוה אלהים על רשויות חילוניות אלה,‏ מתבטאת בכך שנאמר שהרשויות הללו ”‏נקבעו מטעם אלהים.‏”‏ אך,‏ הצהרה זו מעוררת שאלה.‏ מספר שנים לאחר שפאולוס כתב מלים אלה,‏ זמם הקיסר נירון גל של רדיפות אכזריות נגד המשיחיים.‏ האם אלהים בעצמו מינה את נירון לתפקיד זה?‏ ודאי שלא.‏ אין הכוונה כאן שכל שליט נבחר על־ידי אלהים ונתמנה לתפקידו ’‏בחסד אלהים’‏.‏ לעתים,‏ השטן מעלה אנשים אכזריים למעמד של שליטים,‏ ויהוה מרשה זאת,‏ וגם את המבחנים שאותם שליטים מביאים על עבדיו שומרי־הנאמנות.‏ — השווה איוב ב׳:‏2–10‏.‏

11,‏ 12.‏ באילו מקרים במהלך ההיסטוריה,‏ מינה יהוה שלטונות חילוניים או הדיחם?‏

¹¹ עם זאת,‏ היו מקרים בהם התערב יהוה אישית בפעילותם של שליטים או ממשלות,‏ כדי שישרתו את מטרתו הנשגבת.‏ למשל,‏ בתקופת אברהם הוא הירשה לכנענים להישאר בארץ־כנען.‏ אך,‏ מאוחר יותר,‏ יהוה גירש אותם והנחיל את הארץ לצאצאי אברהם.‏ כשנדדו בני־ישראל במדבר,‏ לא הירשה להם לכבוש את עמון,‏ מואב והר־שעיר.‏ אך,‏ אכן ציווה עליהם להשמיד את ממלכות סיחון ועוג.‏ — בראשית ט״ו:‏18–21;‏ כ״ד:‏37;‏ שמות ל״ד:‏11;‏ דברים ב׳:‏4,‏ 5,‏ 9,‏ 19,‏ 24;‏ ג׳:‏1,‏ 2‏.‏

¹² לאחר שעם־ישראל התיישב בארץ־כנען,‏ המשיך יהוה לעקוב מקרוב אחרי השלטונות שבאו במגע עם עמו.‏ לעתים,‏ כשבני־ישראל חטאו,‏ יהוה הירשה לשלטון שבידי עובדי־אלילים לדכאם.‏ מאידך,‏ כשהם חזרו בתשובה,‏ הסיר שלטון זה מעליהם.‏ (‏שופטים ב׳:‏11–23‏)‏ לבסוף,‏ הוא אף הירשה למעצמה הבבלית לכבוש את ממלכת־יהודה,‏ יחד עם עמים אחרים.‏ (‏ישעיהו י״ד:‏28 עד י״ט:‏17;‏ כ״ג:‏1–12;‏ ל״ט:‏5–7‏)‏ לאחר שעם־ישראל הוגלה בבלה,‏ חזה יהוה מראש את עלייתן וירידתן של מעצמות־עולם שתשפענה על משרתיו,‏ מאז ימי נפילת בבל ועד לימינו אנו.‏ — דניאל פרקים ב׳,‏ ז׳,‏ ח׳,‏ י״א‏.‏

13.‏ (‏א)‏ בתואם עם דברי ”‏שירת משה”‏,‏ מדוע קבע יהוה גבולות לעמים?‏ (‏ב)‏ מדוע החזיר יהוה מאוחר יותר את בני־ישראל לארצם?‏

¹³ משה שר על יהוה:‏ ”‏בהנחל עליון גויים,‏ בהפרידו בני־אדם,‏ יצב גבולות עמים למספר בני־ישראל.‏ כי חלק יהוה עמו;‏ יעקב חבל נחלתו.‏”‏ (‏דברים ל״ב:‏8,‏ 9‏;‏ השווה מעשי־השליחים י״ז:‏26‏.‏)‏ אכן,‏ כדי לממש את מטרתו,‏ קבע שם יהוה אילו שלטונות ייוותרו ואילו יושמדו.‏ בדרך זו,‏ הנחיל לצאצאי אברהם חבל־ארץ,‏ ומאוחר יותר השיב אותם לארץ זו,‏ זאת כדי שבסופו־של־דבר,‏ יופיע בה ה”‏זרע”‏ המובטח,‏ כשם שנובא.‏ — דניאל ט׳:‏25,‏ 26;‏ מיכה ה׳:‏1‏.‏

14.‏ במרבית המקרים,‏ באיזה מובן ’‏קבע’‏ יהוה לשליטים את מעמדם היחסי?‏

¹⁴ ברם,‏ ברוב המקרים,‏ מעמדם של שליטים ’‏נקבעה מטעם אלהים’‏ במובן שהוא מרשה לאותם בני־אדם להתמנות למעמדות נעלים בהשוואה לאחרים,‏ אך הם תמיד נחותים בהשוואה אליו.‏ לכן,‏ כשישוע עמד בפני פונטיוס פילטוס,‏ אמר לשליט זה:‏ ”‏לא היתה לך שום סמכות עלי לולא ניתן לך מלמעלה.‏”‏ (‏יוחנן י״ט:‏11‏)‏ הכוונה לא היתה שאלהים מינה אישית את פילטוס לתפקידו,‏ אלא שסמכותו לפסוק גזר־דין באשר לחייו או למותו של ישוע,‏ היתה ברשות אלהים.‏

‏”‏אל העולם הזה”‏

15.‏ כיצד מפעיל השטן סמכות בעולם?‏

¹⁵ מה,‏ אם כן,‏ באשר להצהרה המקראית שהשטן הוא ”‏אל”‏ ו”‏שר”‏ של העולם הזה?‏ (‏יוחנן י״ב:‏31;‏ קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏4‏)‏ מה ניתן לומר על טענתו של השטן בפני ישוע,‏ כשהראה לו את כל ממלכות תבל ואמר:‏ ”‏כי לי נמסר השלטון,‏ ואני נותן אותו לכל מי שאני רוצה”‏?‏ (‏לוקס ד׳:‏6‏)‏ ישוע לא הכחיש את טענתו של השטן.‏ בעצם,‏ דברי השטן עולים בקנה אחד עם מה שכתב מאוחר יותר פאולוס אל האפסיים:‏ ”‏כי לא עם בשר־ודם מלחמה לנו,‏ אלא עם רשויות ושררות,‏ עם מושלי חשכת העולם הזה,‏ עם כוחות רוחניים רעים בשמים.‏”‏ (‏אפסיים ו׳:‏12‏)‏ בנוסף לכך,‏ ספר ההתגלות מתאר את השטן כתנין גדול הנותן ל”‏חיה”‏,‏ המסמלת את המערכת הפוליטית העולמית,‏ ”‏את כוחו ואת כסאו וסמכות רבה.‏”‏ — ההתגלות י״ג:‏2‏.‏

16.‏ (‏א)‏ מה מוכיח ששלטון השטן מוגבל?‏ (‏ב)‏ מדוע מרשה יהוה לשטן לשלוט בקרב בני־האדם?‏

¹⁶ אך,‏ שים לב לכך שהשטן אמר לישוע,‏ ”‏כי לי נמסר השלטון,‏”‏ דבר המוכיח שהוא שולט אך ורק ברשות.‏ אך,‏ מדוע מרשה אלהים לשטן לשלוט?‏ מעמדו של השטן כשליט העולמי החל מאז ימי גן־עדן,‏ כשהאשים את אלהים לעיני כל שהוא משקר ומנצל לרעה את ריבונותו.‏ (‏בראשית ג׳:‏1–6‏)‏ אדם וחוה הלכו בעקבות השטן ולא צייתו ליהוה אלהים.‏ באותו רגע,‏ יכול היה יהוה בצדק לחסל את השטן ואת שני עושי־דברו החדשים.‏ (‏בראשית ב׳:‏16,‏ 17‏)‏ אך,‏ טענות השטן היוו בעצם אתגר אישי ליהוה.‏ לכן,‏ בחכמתו הירשה יהוה לשטן להישאר בחיים לזמן מה,‏ ולאדם וחוה להביא ילדים לעולם טרם מותם.‏ בדרך זו,‏ העניק יהוה זמן והזדמנות להוכיח עד כמה כוזבות טענות השטן.‏ — בראשית ג׳:‏15–19‏.‏

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ מדוע יכולים אנו לומר שהשטן הוא ”‏אל העולם הזה”‏?‏ (‏ב)‏ באיזה מובן ”‏אין שלטון אלא מטעם אלהים”‏?‏

¹⁷ ההתפתחויות מאז ימי גן־עדן אכן הוכיחו עד כמה כוזבות היו האשמותיו של השטן.‏ צאצאיו של אדם לא מצאו אושר,‏ לא תחת שלטון השטן ולא תחת שלטון אנוש.‏ (‏קהלת ח׳:‏9‏)‏ מאידך גיסא,‏ מגעיו של יהוה עם משרתיו הוכיחו את עליונותו של שלטון אלהים.‏ (‏ישעיהו ל״ג:‏22‏)‏ אך,‏ מאחר שמרבית צאצאי אדם אינם מכירים בריבונותו של יהוה,‏ ביודעין או שלא ביודעין,‏ עובדים הם את השטן כ”‏אל”‏ שלהם.‏ — תהלים י״ד:‏1;‏ יוחנן א׳.‏ ה׳:‏19‏.‏

¹⁸ בקרוב,‏ תיוּשב המחלוקת שהתעוררה בגן־עדן.‏ מלכות אלהים תנהל במלואה את כל ענייני האנושות,‏ והשטן ייכלא בתהום.‏ (‏ישעיהו י״א:‏1–5;‏ ההתגלות כ׳:‏1–6‏)‏ אך,‏ עד אז נחוצה צורה מסוימת של אירגון או מנגנון בקרב האנושות,‏ כדי לאפשר חיים מסודרים.‏ יהוה ”‏אלהים אינו אוהב אי־סדר ועירבוביה;‏ הוא אוהב הרמוניה ,‏ סדר ושלום.‏”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ד:‏33‏,‏ הדרך‏)‏ על־כן,‏ הירשה לצורות שלטון שונות לקום בקרב העמים שנוצרו מחוץ לגן־עדן,‏ והירשה לבני־אדם להפעיל סמכות במסגרת זו.‏ מבחינה זו,‏ ”‏אין שלטון אלא מטעם אלהים.‏”‏

רשויות הוגנות

19.‏ האם כל שליט אנוש הוא תחת שליטתו הישירה של השטן?‏

¹⁹ מאז ימי גן־עדן,‏ הוענק לשטן חופש־פעולה נרחב בקרב האנושות,‏ והוא ניצל חופש זה,‏ בתואם עם הצהרתו הגאוותנית לפני ישוע,‏ כדי לתמרן מאורעות על־פני כדור־הארץ.‏ (‏איוב א׳:‏7;‏ מתי ד׳:‏1–10‏)‏ אולם,‏ אין משמע הדבר שכל שליט בעולם זה נכנע ישירות להנחיות השטן.‏ כמה — למשל,‏ הקיסר נירון במאה הראשונה לספירה,‏ ואדולף היטלר בימינו — הפגינו בצורה מובהקת את רוח השטן.‏ אך,‏ לא כולם עשו כן.‏ סרגיוס פולוס,‏ מושל קפריסין,‏ למשל,‏ היה ”‏אדם נבון”‏,‏ אשר ”‏ביקש לשמוע את דבר אלהים.‏”‏ (‏מעשי־השליחים י״ג:‏7‏)‏ גליון,‏ נציב מדינת אכיה,‏ סירב להיכנע ללחצי היהודים שהאשימו את פאולוס.‏ (‏מעשי־השליחים י״ח:‏12–17‏)‏ שליטים רבים אחרים הפעילו את סמכותם בדרך הוגנת תוך כנות.‏ — השווה רומיים ב׳:‏15‏.‏

20,‏ 21.‏ אילו מאורעות במאה ה־20 מראים ששליטי אנוש אינם תמיד עושים את רצון השטן?‏

²⁰ ספר ההתגלות חזה שבמהלך ”‏יום האדון”‏,‏ החל מ־1914,‏ ישתמש יהוה בשלטונות אנוש כדי לסכל את מזימות השטן.‏ ספר התגלות פרק י״ב מתאר כיצד יטיל השטן ”‏נהר”‏ של רדיפות נגד המשיחיים משוחי־הרוח,‏ אך ש”‏הארץ”‏ תבלע את ה”‏נהר”‏.‏ (‏ההתגלות א׳:‏10;‏ י״ב:‏16‏)‏ משמע הדבר שגורמים מתוך ”‏הארץ”‏ יגנו על משרתי יהוה מפני רדיפות השטן.‏

²¹ האם אירע הדבר כך?‏ אכן,‏ כן.‏ למשל,‏ בשנות ה־1930 וה־1940,‏ בארה״ב הופעלו לחצים כבדים על עדי־יהוה;‏ הם סבלו מהתקפות אספסוף וממעצרים תכופים בלתי־מוצדקים.‏ הם זכו להקלה כשבית־הדין העליון של ארה״ב פסק מספר החלטות שהכירו בחוקיוּת פעילותם.‏ גם במקומות אחרים,‏ הרשויות באו לעזרת עדי־יהוה.‏ לפני כ־40 שנה,‏ אספסוף רומי־קתולי באירלנד תקף שני עדי־יהוה בעיר קוֹרק.‏ שוטר מקומי בא לעזרתם ובית־המשפט העניש את התוקפים.‏ בשנת 1989,‏ בפיג׳י,‏ בישיבה של מנהיגי־העם הוצע שיוטל חרם על פעילותם של עדי־יהוה.‏ אחד המנהיגים דיבר באומץ בזכות העדים,‏ וההצעה נדחתה על הסף.‏

22.‏ באילו שאלות נדון במאמרים הבאים?‏

²² מכאן שהרשויות החילוניות אינן תמיד משרתות את מטרת השטן.‏ המשיחיים יכולים להיכנע לרשויות השלטון מבלי להיכנע לשטן עצמו.‏ בעצם,‏ עליהם להיכנע לשלטונות אלה,‏ כל עוד אלהים ירשה לשלטונות אלה להתקיים.‏ אך,‏ מה כרוך בכניעה זו?‏ ולְמה יכולים המשיחיים לצפות מצד אותן רשויות שלטון?‏ בשאלות אלה ידונו שני המאמרים בעמודים 14 ו־18 בחוברת זו.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1990/‏1/‏11)‏

‏[‏הערות שוליים]‏

כיצד תשיב?‏

◻ מי הן ”‏רשויות השלטון”‏?‏

◻ כיצד יכולים אנו לומר ש”‏אין שלטון אלא מטעם אלהים”‏?‏

◻ מדוע מרשה יהוה לשטן להמשיך להפעיל סמכות בעולם הזה?‏

◻ באיזו דרך קבע יהוה את מעמדם של שלטונות אנוש?‏

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

בעקבות שריפת העיר רומא,‏ גילה הקיסר נירון רוח שטנית ביותר

‏[‏תמונה בעמוד 11]‏

סרגיוס פולוס,‏ מושל קפריסין,‏ ביקש לשמוע את דבר אלהים