5,‏ 6.‏ (‏א)‏ אילו שני משלים קצרים סיפר ישוע?‏ (‏ב)‏ מה מגלים שני המשלים על יהוה?‏

⁵ כדי ללמד את מאזיניו מהי השקפתו של יהוה על אלה שסרו מן הדרך,‏ סיפר ישוע שני משלים קצרים.‏ המשל הראשון עסק ברועה צאן.‏ ישוע אמר:‏ ”‏מי מכם האיש שיש לו מאה כבשים וכשאובד לו אחד מהם לא יעזוב את התשעים ותשעה במדבר וילך אחרי האובד עד שימצאהו?‏ וכאשר ימצאהו ישים אותו על כתפיו בשמחה,‏ וכשיבוא הביתה יקרא לידידיו ולשכניו ויאמר,‏ ’‏שימחו איתי,‏ כי מצאתי את הכבש שלי שאבד’‏.‏ אומר אני לכם,‏ כך תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד שחוזר בתשובה,‏ יותר מאשר על תשעים ותשעה צדיקים שאינם צריכים לתשובה”‏ (‏לוקס ט״ו:‏​4–7‏)‏.‏

אבד אך עדיין יקר

8.‏ (‏א)‏ כיצד הגיבו הרועה והאישה אחרי שאיבדו חלק מרכושם?‏ (‏ב)‏ מה מגלה לנו תגובתם על השקפתם לגבי מה שאיבדו?‏

⁸ בשני המשלים משהו אבד,‏ אך שים לב לתגובת הבעלים.‏ הרועה לא אמר:‏ ’‏מה זה כבש אחד לעומת 99 שעדיין נותרו לי?‏ אני יכול להסתדר בלעדיו’‏.‏ והאישה לא אמרה:‏ ’‏למה לדאוג בגלל מטבע אחד?‏ אני מרוצה עם התשעה שנשארו לי’‏.‏ הרועה חיפש אחר השה האובד כאילו היה הכבש היחיד שבבעלותו.‏ והאישה הרגישה כאילו לא היו לה מטבעות אחרים.‏ בשני המקרים,‏ הדבר שאבד נחשב ליקר בעיני הבעלים.‏ מה כל זה ממחיש לנו?‏

9.‏ מה ממחישה לנו הדאגה שחשו הרועה והאישה?‏

⁹ שים לב לדברי הסיום של ישוע בשני המשלים:‏ ”‏כך תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד שחוזר בתשובה”‏,‏ וגם ‏”‏כך יש שמחה לפני מלאכי אלוהים על חוטא אחד שחוזר בתשובה”‏.‏ דאגתם של הרועה ושל האישה משקפים,‏ גם אם בקנה מידה קטן,‏ את רגשותיהם של יהוה ושל מלאכי השמים.‏ כשם שמה שאבד עדיין נחשב ליקר בעיני הרועה והאישה,‏ כך גם אלה שסרו מן הדרך ואיבדו קשר עם עמו של אלוהים עדיין נחשבים ליקרים בעיני יהוה (‏ירמיהו ל״א:‏3‏)‏.‏ אותם אנשים אומנם נחלשו רוחנית,‏ אך אין הם בהכרח מרדנים.‏ חרף חולשתם,‏ ייתכן שבמידה מסוימת הם עדיין עומדים בדרישותיו של יהוה (‏תהלים קי״ט:‏176;‏ מעשי השליחים ט״ו:‏29‏)‏.‏ לפיכך,‏ כמו בימי קדם,‏ יהוה אינו ממהר ’‏להשליכם מעל פניו’‏ (‏מלכים ב׳.‏ י״ג:‏23‏)‏.‏

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ כיצד אנו רוצים להתייחס לאלה שאיבדו קשר עם הקהילה?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל להביע את דאגתנו כלפיהם,‏ לפי שני משליו של ישוע?‏

¹⁰ בדומה ליהוה ולישוע,‏ גם אנחנו דואגים מעומק הלב לחלשים ולאלה שהפסיקו להתרועע עם הקהילה (‏יחזקאל ל״ד:‏16;‏ לוקס י״ט:‏10‏)‏.‏ אנו מתייחסים אל החלש כאל כבש אובד,‏ ולא כאל מקרה אבוד.‏ אנו לא חושבים:‏ ’‏למה לדאוג בגלל אדם אחד שנחלש?‏ הקהילה מסתדרת יפה מאוד בלעדיו’‏.‏ במקום זאת,‏ בדומה ליהוה,‏ אנו מתייחסים לאלה שסרו מן הדרך ושבכל זאת רוצים לחזור כאל אנשים יקרים מאוד.‏

נקוט יוזמה

12.‏ מה מגלות המילים ”‏ילך אחרי האובד”‏ לגבי גישתו של הרועה?‏

¹² במשל הראשון אומר ישוע שהרועה ”‏ילך אחרי האובד”‏.‏ הרועה נוקט יוזמה ועושה מאמץ מכוון כדי למצוא את השה האובד.‏ קשיים,‏ סכנות ומרחקים אינם מרתיעים אותו.‏ להיפך,‏ הרועה מתמיד ’‏עד שהוא מוצא אותו’‏ (‏לוקס ט״ו:‏4‏)‏.‏

13.‏ כיצד הגיבו נאמנים מימי קדם לצורכי החלשים,‏ וכיצד נוכל לחקות דוגמאות מקראיות אלה?‏

¹³ באופן דומה,‏ כדי לעזור לאדם שזקוק לעידוד,‏ בדרך כלל צריך שהחזק יותר ינקוט יוזמה.‏ נאמנים מימי קדם היו מודעים לכך.‏ למשל,‏ יהונתן,‏ בנו של שאול המלך,‏ הבחין שידיד נפשו ואיש סודו,‏ דוד,‏ זקוק לעידוד.‏ נאמר עליו:‏ ”‏ויקום יהונתן.‏.‏.‏ וילך אל דוד חוֹרשה,‏ ויחזק את ידו באלוהים”‏ (‏שמואל א׳.‏ כ״ג:‏​15,‏ 16‏)‏.‏ מאות שנים לאחר מכן,‏ כאשר ראה נחמיה המושל שכמה מאחיו היהודים נחלשו,‏ גם הוא ’‏קם’‏ ועודד אותם ’‏לזכור את אדני [‏יהוה]‏’‏ (‏נחמיה ד׳:‏8‏)‏.‏ גם אנחנו נרצה ’‏לקום’‏ — לנקוט יוזמה — כדי לחזק את החלשים.‏ אבל על מי מבין חברי הקהילה מוטל לעשות זאת?‏

14.‏ על מי מבין חברי הקהילה מוטל לתמוך בחלשים?‏

¹⁴ זהו בעיקר תפקידם של זקני־הקהילה ’‏לחזק ידיים רפות,‏ .‏.‏.‏ לאמץ ברכיים כושלות’‏ וגם ’‏לומר לנמהרי לב:‏ ”‏חיזקו,‏ אל תיראו”‏’‏ (‏ישעיהו ל״ה:‏​3,‏ 4;‏ פטרוס א׳.‏ ה׳:‏​1,‏ 2‏)‏.‏ אך שים לב שכאשר הורה פאולוס ’‏לעודד את הנכאים ולתמוך בחלשים’‏,‏ הוא לא פנה רק לזקני־הקהילה.‏ דבריו הופנו אל ”‏קהילת התסלוניקים”‏ בכללותה (‏תסלוניקים א׳.‏ א׳:‏1;‏ ה׳:‏14‏)‏.‏ לפיכך,‏ מתפקידם של כל המשיחיים לתמוך בחלשים.‏ בדומה לרועה שבמשל,‏ מן הראוי שהדאגה תניע כל משיחי ’‏ללכת אחרי האובד’‏.‏ כמובן,‏ ניתן לעשות זאת באופן היעיל ביותר תוך שיתוף פעולה עם זקני־הקהילה.‏ האם תוכל לנקוט צעדים כדי לעזור למישהו מקהילתך שנחלש?‏