”תהיה אהבה ביניכם”
”בזאת ידעו הכול שתלמידיי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם” (יוחנן י״ג:35).
1. איזו תכונה הדגיש ישוע זמן קצר לפני מותו?
”בניי” (יוחנן י״ג:33). במילה רכה ועדינה זו פנה ישוע אל שליחיו בלילה שלפני מותו. אין תיעוד בספרי הבשורה לכך שישוע פנה אליהם קודם לכן בצורה כה לבבית. אך באותו לילה מיוחד, הוא השתמש בפנייה מלאת רוך זו כדי להביע את האהבה העמוקה שחש כלפי תלמידיו. למעשה, באותו לילה דיבר ישוע על אהבה בערך 30 פעם. מדוע הוא שם כל כך הרבה דגש על תכונה זו?
2. מדוע כה חשוב שהמשיחיים יגלו אהבה?
2 ישוע הסביר מדוע האהבה כה חשובה. הוא אמר: ”בזאת ידעו הכול שתלמידיי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם” (יוחנן י״ג:35; ט״ו:12, 17). ההליכה אחר המשיח קשורה באופן הדוק לגילוי אחווה, לאהבת אחים. ואכן, המשיחיים אינם מזוהים על־ידי צורת לבוש מיוחדת או מנהגים יוצאי דופן, אלא על־ידי האהבה הלבבית שהם מגלים זה כלפי זה. אהבה מיוחדת זו היא הדרישה השנייה מבין שלוש הדרישות העיקריות שעל תלמידי המשיח לעמוד בהן, ושהוזכרו בתחילת המאמר הקודם. מה יעזור לנו להמשיך לעמוד בדרישה זו?
”תשפעו עוד יותר”
3. איזה עידוד נתן השליח פאולוס בנוגע לאהבה?
3 כשם שהיה נכון לגבי המשיחיים במאה הראשונה, האהבה המיוחדת הזאת נראית כיום בקרב תלמידיו האמיתיים של המשיח. השליח פאולוס כתב למשיחיים דאז: ”על דבר אהבת אחים אין צורך לכתוב לכם, שכן אתם בעצמכם לימודי אלוהים ויודעים שעליכם לאהוב איש את רעהו, ואומנם אתם נוהגים כך כלפי כל האחים”. עם זאת, פאולוס הוסיף: ”אבל מבקשים אנו מכם, אחיי, שתשפעו עוד יותר” (תסלוניקים א׳. ג׳:12; ד׳:9, 10). מן הראוי שגם אנחנו ניישם את דבריו של פאולוס ונשתדל ’לשפוע עוד יותר’ בגילוי אהבה איש לרעהו.
4. למי עלינו להקדיש תשומת לב מיוחדת, לפי דברי פאולוס וישוע?
4 באותה איגרת שנכתבה בהשראה, האיץ פאולוס באֶחיו לאמונה ’לעודד את הנכאים ולתמוך בחלשים’ (תסלוניקים א׳. ה׳:14). במקום אחר הוא הזכיר למשיחיים ש”החזקים חייבים לשאת את חולשות החלשים” (רומים ט״ו:1). גם ישוע נתן הנחיות בעניין העזרה לחלשים. אחרי שחזה מראש שפטרוס יתכחש לו בלילה שבו ייעצר, אמר לו ישוע: ”לאחר שתשוב, חזק את אחיך”. מדוע? מכיוון שמאוחר יותר גם הם עזבו את ישוע והיו זקוקים לעזרה (לוקס כ״ב:32; יוחנן כ״א:15–17). לפיכך, דבר־אלוהים מורה לנו לגלות אהבה גם כלפי החלשים רוחנית ושאולי איבדו קשר עם הקהילה (עברים י״ב:12). מדוע עלינו לנהוג בדרך זו? שני משלים מרשימים שסיפר ישוע משיבים על כך.
כבש ומטבע שאבדו
5, 6. (א) אילו שני משלים קצרים סיפר ישוע? (ב) מה מגלים שני המשלים על יהוה?
5 כדי ללמד את מאזיניו מהי השקפתו של יהוה על אלה שסרו מן הדרך, סיפר ישוע שני משלים קצרים. המשל הראשון עסק ברועה צאן. ישוע אמר: ”מי מכם האיש שיש לו מאה כבשים וכשאובד לו אחד מהם לא יעזוב את התשעים ותשעה במדבר וילך אחרי האובד עד שימצאהו? וכאשר ימצאהו ישים אותו על כתפיו בשמחה, וכשיבוא הביתה יקרא לידידיו ולשכניו ויאמר, ’שימחו איתי, כי מצאתי את הכבש שלי שאבד’. אומר אני לכם, כך תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד שחוזר בתשובה, יותר מאשר על תשעים ותשעה צדיקים שאינם צריכים לתשובה” (לוקס ט״ו:4–7).
6 המשל השני היה על אישה. ישוע אמר: ”איזו אישה, שיש לה עשרה מטבעות כסף ואבד לה מטבע אחד, לא תדליק מנורה ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד אשר תמצאהו? וכאשר תמצא אותו תקרא לחברותיה ושכנותיה ותאמר, ’שימחו איתי, כי מצאתי את המטבע שאבד לי’. אומר אני לכם, כך יש שמחה לפני מלאכי אלוהים על חוטא אחד שחוזר בתשובה” (לוקס ט״ו:8–10).
7. אילו שני לקחים נוכל להפיק מן המשלים על הכבש והמטבע שאבדו?
7 מה נוכל ללמוד מן המשלים הקצרים האלה? הם מראים לנו (1) מה עלינו להרגיש כלפי אלה שנחלשו ו־(2) מה עלינו לעשות כדי לעזור להם. נדון כעת בנקודות אלה.
אבד אך עדיין יקר
8. (א) כיצד הגיבו הרועה והאישה אחרי שאיבדו חלק מרכושם? (ב) מה מגלה לנו תגובתם על השקפתם לגבי מה שאיבדו?
8 בשני המשלים משהו אבד, אך שים לב לתגובת הבעלים. הרועה לא אמר: ’מה זה כבש אחד לעומת 99 שעדיין נותרו לי? אני יכול להסתדר בלעדיו’. והאישה לא אמרה: ’למה לדאוג בגלל מטבע אחד? אני מרוצה עם התשעה שנשארו לי’. הרועה חיפש אחר השה האובד כאילו היה הכבש היחיד שבבעלותו. והאישה הרגישה כאילו לא היו לה מטבעות אחרים. בשני המקרים, הדבר שאבד נחשב ליקר בעיני הבעלים. מה כל זה ממחיש לנו?
9. מה ממחישה לנו הדאגה שחשו הרועה והאישה?
9 שים לב לדברי הסיום של ישוע בשני המשלים: ”כך תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד שחוזר בתשובה”, וגם ”כך יש שמחה לפני מלאכי אלוהים על חוטא אחד שחוזר בתשובה”. דאגתם של הרועה ושל האישה משקפים, גם אם בקנה מידה קטן, את רגשותיהם של יהוה ושל מלאכי השמים. כשם שמה שאבד עדיין נחשב ליקר בעיני הרועה והאישה, כך גם אלה שסרו מן הדרך ואיבדו קשר עם עמו של אלוהים עדיין נחשבים ליקרים בעיני יהוה (ירמיהו ל״א:3). אותם אנשים אומנם נחלשו רוחנית, אך אין הם בהכרח מרדנים. חרף חולשתם, ייתכן שבמידה מסוימת הם עדיין עומדים בדרישותיו של יהוה (תהלים קי״ט:176; מעשי השליחים ט״ו:29). לפיכך, כמו בימי קדם, יהוה אינו ממהר ’להשליכם מעל פניו’ (מלכים ב׳. י״ג:23).
10, 11. (א) כיצד אנו רוצים להתייחס לאלה שאיבדו קשר עם הקהילה? (ב) כיצד נוכל להביע את דאגתנו כלפיהם, לפי שני משליו של ישוע?
10 בדומה ליהוה ולישוע, גם אנחנו דואגים מעומק הלב לחלשים ולאלה שהפסיקו להתרועע עם הקהילה (יחזקאל ל״ד:16; לוקס י״ט:10). אנו מתייחסים אל החלש כאל כבש אובד, ולא כאל מקרה אבוד. אנו לא חושבים: ’למה לדאוג בגלל אדם אחד שנחלש? הקהילה מסתדרת יפה מאוד בלעדיו’. במקום זאת, בדומה ליהוה, אנו מתייחסים לאלה שסרו מן הדרך ושבכל זאת רוצים לחזור כאל אנשים יקרים מאוד.
11 אבל כיצד נוכל להביע את דאגתנו? משני משליו של ישוע אנו למדים שביכולתנו (1) לנקוט יוזמה, (2) לנהוג בעדינות ו־(3) לעשות מאמצים כנים. נבחן כעת היבטים אלה אחד אחד.
נקוט יוזמה
12. מה מגלות המילים ”ילך אחרי האובד” לגבי גישתו של הרועה?
12 במשל הראשון אומר ישוע שהרועה ”ילך אחרי האובד”. הרועה נוקט יוזמה ועושה מאמץ מכוון כדי למצוא את השה האובד. קשיים, סכנות ומרחקים אינם מרתיעים אותו. להיפך, הרועה מתמיד ’עד שהוא מוצא אותו’ (לוקס ט״ו:4).
13. כיצד הגיבו נאמנים מימי קדם לצורכי החלשים, וכיצד נוכל לחקות דוגמאות מקראיות אלה?
13 באופן דומה, כדי לעזור לאדם שזקוק לעידוד, בדרך כלל צריך שהחזק יותר ינקוט יוזמה. נאמנים מימי קדם היו מודעים לכך. למשל, יהונתן, בנו של שאול המלך, הבחין שידיד נפשו ואיש סודו, דוד, זקוק לעידוד. נאמר עליו: ”ויקום יהונתן... וילך אל דוד חוֹרשה, ויחזק את ידו באלוהים” (שמואל א׳. כ״ג:15, 16). מאות שנים לאחר מכן, כאשר ראה נחמיה המושל שכמה מאחיו היהודים נחלשו, גם הוא ’קם’ ועודד אותם ’לזכור את אדני [יהוה]’ (נחמיה ד׳:8). גם אנחנו נרצה ’לקום’ — לנקוט יוזמה — כדי לחזק את החלשים. אבל על מי מבין חברי הקהילה מוטל לעשות זאת?
14. על מי מבין חברי הקהילה מוטל לתמוך בחלשים?
14 זהו בעיקר תפקידם של זקני־הקהילה ’לחזק ידיים רפות, ... לאמץ ברכיים כושלות’ וגם ’לומר לנמהרי לב: ”חיזקו, אל תיראו”’ (ישעיהו ל״ה:3, 4; פטרוס א׳. ה׳:1, 2). אך שים לב שכאשר הורה פאולוס ’לעודד את הנכאים ולתמוך בחלשים’, הוא לא פנה רק לזקני־הקהילה. דבריו הופנו אל ”קהילת התסלוניקים” בכללותה (תסלוניקים א׳. א׳:1; ה׳:14). לפיכך, מתפקידם של כל המשיחיים לתמוך בחלשים. בדומה לרועה שבמשל, מן הראוי שהדאגה תניע כל משיחי ’ללכת אחרי האובד’. כמובן, ניתן לעשות זאת באופן היעיל ביותר תוך שיתוף פעולה עם זקני־הקהילה. האם תוכל לנקוט צעדים כדי לעזור למישהו מקהילתך שנחלש?
נהג בעדינות
15. מאילו סיבות אפשריות פעל הרועה כפי שפעל?
15 מה עושה הרועה כשהוא מוצא לבסוף את הכבש שאבד? הוא ’שם אותו על כתפיו’ (לוקס ט״ו:5). איזה פרט מרשים ונוגע ללב! ייתכן שהכבש נדד במשך ימים ולילות באזורים לא־מוכרים, ואולי היו אפילו אריות שארבו לו בדרך (איוב ל״ח:39, 40). הכבש ודאי נחלש כתוצאה מחוסר מזון. הוא פשוט חלש מכדי להתגבר בכוחות עצמו על המכשולים שייתקל בהם בדרכו חזרה אל העדר. לכן הרועה מתכופף, מרים אותו בעדינות ונושא אותו מעל לכל המכשולים בחזרה אל העדר. כיצד נוכל לשקף את אותה דאגה שגילה הרועה?
16. מדוע מן הראוי שנשקף את העדינות שבה נהג הרועה בכבש האובד?
16 ייתכן מאוד שאדם שאיבד קשר עם הקהילה נמצא במצב של תשישות רוחנית. כמו הכבש שנותק מן הרועה שלו, יכול להיות שאותו אדם נע ונד בעולם ללא תכלית מוגדרת בשטח עוין. ללא ההגנה שמספק לו העדר, קרי הקהילה המשיחית, הוא חשוף יותר מתמיד להתקפותיו של השטן, אשר ”משוטט כאריה שואג ומחפש לו לטרוף מישהו” (פטרוס א׳. ה׳:8). בנוסף לכך, אותו איש נחלש כתוצאה מחוסר מזון רוחני. לפיכך, קיים סיכוי גדול שהוא חלש מכדי להתגבר בכוחות עצמו על המכשולים שאולי ייתקל בהם בדרכו חזרה אל הקהילה. לכן עלינו כביכול להתכופף, להרים את החלש בעדינות ולשאת אותו חזרה (גלטים ו׳:2). באיזה אופן נוכל לעשות זאת?
17. כיצד נוכל לחקות את השליח פאולוס כאשר נבקר אצל מישהו שנחלש?
17 השליח פאולוס אמר: ”מי ייחלש ואני לא אחלש עימו?” (קורינתים ב׳. י״א:29; קורינתים א׳. ט׳:22) פאולוס גילה אמפתיה כלפי אנשים, לרבות החלשים, ומן הראוי שגם אנחנו נגלה הזדהות כלפי החלשים. במהלך ביקור אצל משיחי שנחלש רוחנית, חזק את ביטחונו בכך שהוא יקר בעיני יהוה ושהוא מאוד חסר לאחיו בקהילה (תסלוניקים א׳. ב׳:17) אמור לו שהאחים רוצים לתמוך בו ושהם מוכנים להיות לו כמו ’אח אשר לצרה ייוולד’ (משלי י״ז:17; תהלים ל״ד:19). התפילות שנאמר בעדו מעומק לבנו עשויות לעודד אותו בהדרגה עד שיהיה מסוגל לחזור אל העדר. מה כדאי שנעשה לאחר מכן? המשל על האישה והמטבע שאבד מספק לנו הדרכה בנושא.
עשה מאמצים כנים
18. (א) מדוע האישה שבמשל לא חשבה שהמצב אבוד? (ב) אילו מאמצים כנים השקיעה האישה, ומה היתה התוצאה?
18 האישה שאיבדה את המטבע יודעת שהמצב אומנם מאתגר אך לא אבוד. אילו נפל המטבע בשדה סבוך וגדוש צמחייה או אל תוך אגם ביצתי ועמוק, היא ככל הנראה היתה מוותרת ומסיקה שאין סיכוי למצוא אותו. אך היא יודעת שהמטבע חייב להיות איפה שהוא בתוך הבית ושאפשר למצוא אותו. לכן היא מתחילה בחיפוש יסודי ומאומץ (לוקס ט״ו:8). תחילה, היא מדליקה מנורה כדי להאיר את ביתה החשוך. היא מטאטאת את הרצפה בתקווה לשמוע צלצול מתכתי. לבסוף, היא סורקת כל פינה וסדק נסתר עד שהמנורה מאירה על מטבע כסף נוצץ. מאמציה הכנים של האישה נושאים פרי!
19. איזה לקח בנוגע לעזרה לחלשים נוכל להפיק מן הצורה שבה פעלה האישה שבמשל?
19 כפי שמזכיר לנו פרט זה של המשל, החובה המקראית לעזור למשיחי שנחלש אינה מעבר ליכולתנו. עם זאת, ברור לנו שעזרה כזו דורשת מאמצים. אחרי הכול, השליח פאולוס אמר לזקני־הקהילה שבאפסוס: ”בהיותנו עמלים כך יש לתמוך בחלשים” (מעשי השליחים כ׳:35). זכור גם שהאישה אינה מחפשת באופן אקראי אחר המטבע שלה או רק מעיפה מבט פה ושם, ללא תכלית מוגדרת. היא הצליחה למצוא את החפץ האבוד משום שחיפשה באופן שיטתי ”עד אשר תמצאהו”. בדומה לכך, כשאנו משתדלים להשיב אל הקהילה אדם שנחלש, גישתנו צריכה להיות כנה ותכליתית. מה נוכל לעשות?
20. מה ניתן לעשות כדי לעזור לאלה שנחלשו?
20 כיצד נוכל לעזור למישהו שנחלש לבנות אמונה ולטפח הערכה? שיעורי מקרא אישיים על בסיס פרסום מקראי מתאים עשויים להיות בדיוק מה שהוא צריך. שיעורי מקרא עם אדם שנחלש מאפשרים לנו לעזור לו באופן עקבי ויסודי. בדרך כלל משגיח השירות נמצא בעמדה הטובה ביותר לקבוע מי יושיט את העזרה. הוא יוכל להציע אילו נושאים כדאי ללמוד ואיזה פרסום יניב הכי הרבה תועלת. כשם שהאישה במשל משתמשת בכלים יעילים כדי להשיג את מטרתה, כך גם כיום עומדים לרשותנו כלים שעוזרים לנו למלא את התפקיד שהטיל עלינו אלוהים, והוא לסייע לחלשים. יש לנו כעת שני כלי עזר חדשים שבמיוחד יעזרו לנו בעניין זה — הספרים עבוד את אלוהי האמת לבדו וקרב אל יהוה.a
21. כיצד מניב הסיוע לחלשים ברכות לכל הנוגעים בדבר?
21 הסיוע לחלשים מניב ברכות לכל הנוגעים בדבר. זה שמקבל את העזרה שמח להתאחד מחדש עם חברים אמיתיים. אנחנו מתנסים בשמחה העמוקה שמתאפשרת רק בזכות הנתינה (לוקס ט״ו:6, 9; מעשי השליחים כ׳:35). הקהילה ככלל נעשית חמימה יותר בשעה שכל אחד מחברי הקהילה מתעניין באחרים מתוך אהבה. ומעל לכול, הדבר מסב כבוד לרועים הדואגים שלנו — יהוה וישוע — מכיוון שרצונם לתמוך בחלשים משתקף בהתנהגות של משרתיהם על הארץ (תהלים ע״ב:12–14; מתי י״א:28–30; קורינתים א׳. י״א:1; אפסים ה׳:1). אכן, יש לנו סיבות טובות מאוד להקפיד שהאהבה תמשיך ’להיות בינינו’!
[הערת שוליים]
a יצאו לאור מטעם עדי־יהוה.
התוכל להסביר?
• מדוע חיוני שכל אחד מאיתנו יגלה אהבה?
• מדוע עלינו לגלות אהבה גם כלפי החלשים?
• אילו לקחים נוכל להפיק מהמשלים על הכבש והמטבע שאבדו?
• אילו צעדים מעשיים נוכל לנקוט כדי לעזור למישהו שנחלש?
[תמונות בעמודים 16, 17]
כשאנו מסייעים לחלשים, אנו נוקטים יוזמה, נוהגים בעדינות ועושים מאמצים כנים
[תמונה בעמודים 16, 17]
הסיוע לחלשים מניב ברכות לכול