מליל־הסדר אל הישועה

‏”‏כוס ישועות אשא,‏ ובשם יהוה אקרא.‏”‏ — תהלים קט״ז:‏13‏.‏

1.‏ איזה שיר אהוב עתיק־יומין עשוי להשפיע על עתידך?‏

האם היית נהנה משיר המבטיח לך עתיד ארוך ומאושר?‏ בעצם,‏ קיים שיר כזה,‏ שהיה אהוב על רבים במהלך כל הדורות.‏ אך,‏ לך הזכות להבין — יותר מרוב האנשים — שיר רב־משמעות זה,‏ וליהנות ממנו.‏ השיר נקרא ”‏הלל”‏.‏ הוא מופיע בספר תהלים,‏ מזמורי קי״ג עד קי״ח,‏ ומעודדנו לשיר,‏ ”‏הללויה!‏”‏

2.‏ מתי שרים שיר זה,‏ וכיצד קשור הוא בסדר־הפסח?‏

² משפחות יהודיות שרות את ה”‏הלל”‏ בליל־הסדר.‏ הם החלו לשיר שיר זה,‏ כפי הנראה,‏ בתקופת בית־המקדש,‏ בו אלהים דרש הקרבת בעלי־חיים.‏ כיום,‏ שרים אותו בבתים יהודיים במהלך סדר הפסח.‏ אך,‏ מעטים מבין אלה השרים אותו בליל הסדר,‏ מבינים את משמעותם האמיתית של דברי תהלים קט״ז:‏13‏:‏ ”‏כוס ישועות אשא,‏ ובשם יהוה אקרא.‏”‏ מה לסדר־פסח ולישועה?‏ האם יתכן שישועתך שלך כרוכה בכך?‏

פסח — חג הישועה

3.‏ מהו הרקע של סדר־הפסח?‏

³ זכור שבני־ישראל היו עבדים במצרים תחת השלטון הרודני של פרעה.‏ לבסוף,‏ הקים יהוה את משה,‏ שיוביל את בני־עמו אל החירות.‏ לאחר שאלהים הנחית תשע מכות על מצרים,‏ הכריז משה על העשירית.‏ יהוה הודיע שימית את הבן הבכור בכל בית מצרי.‏ (‏שמות י״א:‏1–10‏)‏ אך,‏ התאפשר לבני־ישראל להינצל.‏ הכיצד?‏ היה עליהם לשחוט כבש,‏ להתיז את דמו על שתי המזוזות והמשקוף של דלת ביתם,‏ להישאר בתוך הבית,‏ ולאכול את בשר הכבש עם מצות ומרור.‏ במרוצת אותו ליל סדר,‏ הבטיח אלהים ש’‏יפסח’‏ על בתיהם,‏ מבלי להמית את בכוריהם.‏ — שמות י״ב:‏1–13‏.‏

4,‏ 5.‏ כיצד הוביל הפסח הראשון לישועת רבים?‏ (‏תהלים ק״ו:‏7–10‏)‏

⁴ בתגובה למכה עשירית זו,‏ האיץ פרעה במשה:‏ ”‏קומו,‏ צאו מתוך עמי,‏ גם אתם גם בני־ישראל,‏ ולכו,‏ עיבדו את יהוה.‏”‏ (‏שמות י״ב:‏29–32‏)‏ לאחר שהעברים ו”‏ערב רב”‏ של אוהדים עזבו את מצרים,‏ שינה פרעה את דעתו ורדף אחריהם.‏ אזי,‏ עזר אלהים בדרך־נס לעמו להימלט דרך ים־סוף,‏ שם מתו הרודפים,‏ פרעה וצבאו.‏ — שמות י״ב:‏38;‏ י״ד:‏5–28;‏ תהלים ע״ח:‏51–53;‏ קל״ו:‏13–15‏.‏

⁵ משה אמר לבני־ישראל על שפת ים־סוף:‏ ”‏אל תיראו.‏ התייצבו וראו את ישועת יהוה,‏ אשר יעשה לכם היום.‏”‏ לאחר־מכן,‏ שרו בני־ישראל:‏ ”‏עָזי וזימרת יה,‏ ויהי לי לישועה.‏ זה אלי,‏ ואנוֵהוּ [‏אהלל אותו]‏.‏”‏ (‏שמות י״ד:‏13;‏ ט״ו:‏2‏)‏ הצלת ישראל,‏ הן מן המכה העשירית והן ממוות בים־סוף,‏ היוותה מעשה־ישועה.‏ היטב תיאר המשורר,‏ מחבר התהלים,‏ את יהוה כאל ”‏פעל ישועות בקרב הארץ.‏”‏ — תהלים ס״ח:‏7,‏ 21;‏ ע״ד:‏12–14;‏ ע״ח:‏12,‏ 13,‏ 22‏.‏

6,‏ 7.‏ מדוע נוסד חג־הפסח,‏ אך מדוע חוגגים אותו עתה באופן שונה מן הפסח הראשון?‏

⁶ העברים נצטוו לקיים את חג־הפסח לזכר ישועתם.‏ אלהים אמר להם:‏ ”‏והיה היום הזה לכם לזיכרון,‏ וחגותם אותו חג ליהוה לדורותיכם.‏”‏ (‏שמות י״ב:‏14‏)‏ בכל סדר הוטל על האב להזכיר לבני־משפחתו את אותה ישועה.‏ יהוה ציווה:‏ ”‏והיה כי יאמרו אליכם בניכם,‏ ’‏מה העבודה הזאת לכם?‏’‏ ואמרתם,‏ ’‏זבח פסח הוא ליהוה,‏ אשר פסח על בתי בני־ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל.‏’‏”‏ — שמות י״ב:‏25–27‏.‏

⁷ העובדה שעד עצם היום הזה,‏ מקיימים בבתים יהודיים את סדר הפסח,‏ מאשרת את האמת ההיסטורית של אותו מאורע.‏ עם זאת,‏ יש לציין שכמה מהנוהגים שונים היום ממה שאלהים הדריכם לעשות.‏ הספר The Origins of the Seder (‏מקורות הסדר)‏ מציין:‏ ”‏בתנ״ך אנו מוצאים דיונים מפורטים בנושא הפסח וחג־המצות;‏ אך,‏ אין הפרטים תואמים את הנוהלים שנתווספו לחג מאוחר יותר.‏ במיוחד,‏ מתמקד הטקס המקראי בקרבן־הפסח,‏ אשר בספרות מהתקופה שלאחר ימי המקרא שוב איננו תופס מקום מרכזי.‏”‏ סיבה עיקרית אחת לכך נעוצה בעובדה שלא קיים בית־מקדש להקרבת קרבנות.‏

8.‏ איזו סיבה מיוחדת יש לנו לערוך דיון כאן בנושא הפסח?‏

⁸ משיחיים יכולים לחקור,‏ תוך הפקת תועלת,‏ כל החגים שאלהים קבע לעם־ישראל הקדום,‏a אך עתה נקדיש תשומת־לב מיוחדת לצדדים מסוימים של חג־הפסח.‏ בתור יהודי,‏ הכפוף לתורה,‏ קיים ישוע את חג־הפסח.‏ בפעם האחרונה שעשה כן,‏ היתווה ישוע למשיחיים את המועד היחיד שהטיל אלהים עליהם לקיים — את סעודת־הערב של האדון,‏ לזכר מותו.‏ מכך שטקס משיחי זה קשור לחג־הפסח.‏

יותר מאשר שה פסח

9,‏ 10.‏ כיצד היווה שה הפסח קרבן מיוחד במינו?‏

⁹ בעברים י׳:‏1‏,‏ נאמר לגבי התורה שהיתה ”‏צל הטובות העתידות”‏.‏ Cyclopœdia of Biblical, Theological, and Ecclesiastical Literature (‏ציקלופדיה של ספרות מקראית,‏ תיאולוגית וכנסייתית)‏,‏ מאת מק’‏לינטוק וסטרונג,‏ מציינת:‏ ”‏אין בתורה כולה אף ’‏צל’‏ אחר של הטובות העתידות לבוא,‏ שיכול להתחרות בחג־הפסח.‏”‏ במיוחד היתה לשה הפסח משמעות אשר הרחיקה לכת אל מעבר לטקס שהנציח את הושעת הבכורים ממוות,‏ ואחרי־כן את העם כולו ממצרים.‏

¹⁰ שה הפסח שימש למטרה מיוחדת במינה מבחינות מספר.‏ למשל,‏ רבים מקרבנות בעלי־החיים שדרשה התורה,‏ הוגשו על־ידי אדם יחיד,‏ ככפרה על אשמה או חטא אישי,‏ וחלקים מסוימים מאותם בעלי־חיים הובערו על המזבח.‏ (‏ויקרא ד׳:‏22–35‏)‏ חלק מהבשר של זבח־השלמים ניתן לכהן ששירת במקדש אותה עת,‏ או לכהנים אחרים.‏ (‏ויקרא ז׳:‏11–38‏)‏ מאידך גיסא,‏ שה הפסח לא הועלה על המזבח,‏ אלא הוגש על־ידי קבוצת אנשים,‏ בדרך־כלל על־ידי משפחה,‏ והם הם אלה שאכלו אותו.‏ — שמות י״ב:‏4,‏ 8–11‏.‏

11.‏ מה היתה דעתו של יהוה על שה הפסח,‏ ועל מה הצביע השה?‏ (‏במדבר ט׳:‏13‏)‏

¹¹ יהוה הוקיר מאוד את שה הפסח עד כי כינהו בשם ”‏זִבחִי”‏.‏ (‏שמות כ״ג:‏18;‏ ל״ד:‏25‏)‏ חוקרים תיארו את זבח הפסח כ”‏קרבן ליהוה בהא־הידיעה.‏”‏ אין כל ספק בכך ששה זה היווה סמל,‏ או ”‏צל”‏ נבואי,‏ לקרבנו של ישוע.‏ אנו יודעים זאת כיון שהשליח פאולוס כינה את ישוע בשם ”‏שה הפסח שלנו”‏.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ה׳:‏7‏)‏ ישוע זוהה בתור ”‏שה האלהים”‏ ו”‏השה הטבוח”‏.‏ — יוחנן א׳:‏29;‏ ההתגלות ה׳:‏12;‏ מעשי־השליחים ח׳:‏32‏.‏

דם מציל־חיים

12.‏ מה היה תפקידו של דם השה בפסח הראשון?‏

¹² במצרים היה דם השה אמצעי חיוני לישועה.‏ כאשר טבח יהוה את הבכורים,‏ הוא פסח על בתים שדם הותז על מזוזות דלתותיהם.‏ זאת ועוד:‏ מאחר שהעברים לא התאבלו על מות בכוריהם,‏ יכולים היו הם לצעוד דרך ים־סוף אל החירות.‏

13,‏ 14.‏ כיצד מהווה דמו של ישוע אמצעי מציל־חיים ודבר נחוץ לישועה?‏ (‏אפסיים א׳:‏13‏)‏

¹³ גם כיום כרוך דם בישועה — דמו השפוך של ישוע.‏ ”‏היה זה סמוך לפסח,‏ חג היהודים”‏,‏ בשנת 32 לספירה,‏ כאשר אמר ישוע לקהל־מאזינים גדול:‏ ”‏האוכל את בשרי ושותה את דמי יש לו חיי־עולם ואני אקים אותו ביום האחרון,‏ כי בשרי הוא מאכל אמיתי ודמי הוא משקה אמיתי.‏”‏ (‏יוחנן ו׳:‏4,‏ 54,‏ 55‏)‏ יתכן שמאזיניו היהודים נזכרו בחג־הפסח הממשמש ובא,‏ ובכך שהשתמשו בדם של שה במצרים.‏

¹⁴ ישוע לא התייחס באותו דיון לסמלים המשמשים בסעודת־הערב של האדון.‏ מועד חדש זה שנקבע למשיחיים לא נוסד עד לשנה לאחר־מכן,‏ מכך שאפילו השליחים אשר שמעו את דברי ישוע ב־32 לספירה,‏ לא ידעו על כך דבר.‏ אך,‏ העיקר הוא שישוע ציין,‏ שדמו חיוני לישועת־נצח.‏ פאולוס הסביר:‏ ”‏שבדמו יש לנו הפדות,‏ סליחת החטאים כפי עושר חסד האלהים.‏”‏ (‏אפסיים א׳:‏7‏)‏ אך ורק באמצעות סליחה על יסוד דמו של ישוע,‏ נוכל לזכות לחיי־נצח.‏

איזו ישועה,‏ והיכן?‏

15.‏ לגבי העברים שם במצרים,‏ אילו זכויות וישועה נפתחו לפניהם,‏ ואילו לא?‏ (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏1–5‏)‏

¹⁵ הישועה שהתחוללה במצרים הקדומה היתה מוגבלת.‏ אף אחד מיוצאי מצרים לא ציפה שיזכה לחיים עד־אין־סוף לאחר יציאתו ממצרים.‏ אמנם,‏ אלהים מינה את הלוויים להיות כהנים לעם,‏ ואחדים מבני שבט יהודה להיות מלכים ארציים,‏ אך כל אלה נועדו למות.‏ (‏מעשי־השליחים ב׳:‏29;‏ עברים ז׳:‏11,‏ 23,‏ 27‏)‏ גם אם לא נועדו זכויות אלה לחברי אותו ”‏ערב רב”‏ אשר עזב את מצרים עם בני־ישראל,‏ יכלו הם לצפות להגיע אל הארץ המובטחת,‏ וליהנות בה מחיים כאנשים מן השורה,‏ כעובדי האלהים.‏ אך,‏ לכל אותם עובדים טרום־משיחיים של יהוה,‏ היה יסוד לתקווה,‏ שבבוא המועד,‏ ייזכו הם לחיים עד־אין־קץ על־פני כדור־הארץ,‏ המקום אותו יעד אלהים למשכן לאנושות.‏ תקווה זו תאמה את הבטחתו של ישוע ביוחנן ו׳:‏54‏.‏

16.‏ איזה סוג של ישועה הוצב לפני עובדיו הקדומים של אלהים?‏

¹⁶ באמצעות אחדים מעובדיו הקדומים,‏ העלה אלהים על הכתב,‏ בעזרת רוחו,‏ הצהרות שכדור־הארץ נברא להיות מיושב,‏ ושאנשים ישרים יישכנו לעד עליו.‏ (‏תהלים ל״ז:‏9–11;‏ משלי ב׳:‏21,‏ 22;‏ ישעיהו מ״ה:‏18‏)‏ אך,‏ כיצד ייזכו עובדיו האמיתיים בישועה זו,‏ אם הם מתים?‏ בכך שאלהים יקימם לתחייה על־פני כדור־הארץ.‏ איוב,‏ למשל,‏ נתן ביטוי לתקווה שאלהים יזכרהוּ ויקראהוּ חזרה אל החיים.‏ (‏איוב י״ד:‏13–15;‏ דניאל י״ב:‏13‏)‏ ברור,‏ אם כן,‏ שצורה אחת של ישועה,‏ היא,‏ חיי־נצח עלי־אדמות.‏ — מתי י״א:‏11‏.‏

17.‏ באיזו ישועה שונה נועדו אחרים לזכות,‏ לדברי כתבי־הקודש?‏

¹⁷ כתבי־הקודש מזכירים גם ישועה לחיים בשמים,‏ לשם עלה ישוע המשיח לאחר תחייתו.‏ הוא ”‏עלה השמיימה והוא לימין אלהים,‏ ולפניו הוכנעו מלאכים ורשויות וגבוּרות.‏”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏18,‏ 22;‏ אפסיים א׳:‏20–22;‏ עברים ט׳:‏24‏)‏ אך,‏ ישוע לא נועד להיות בן־האנוש היחיד שיילקח אל השמים.‏ אלהים קבע גם שייקח מכדור־הארץ מספר קטן יחסית של אנשים אחרים.‏ ישוע אמר לשליחים:‏ ”‏בבית אבי מעונות רבים.‏ .‏.‏.‏ אני הולך להכין לכם מקום.‏ ואם אלך ואכין לכם מקום,‏ אשוב ואקח אתכם אלי למען תהיו גם אתם באשר אני שם.‏”‏ — יוחנן י״ד:‏2,‏ 3‏.‏

18.‏ איזו סיבה יש לנו עתה לדון כאן בישועה לחיים שמימיים?‏

¹⁸ ישועה לחיים שמימיים יחד עם ישוע,‏ היא בוודאי נאדרת בהרבה,‏ לעומת אותה ישועה מוגבלת שהיתה בחג־הפסח הראשון.‏ (‏טימותיוס ב׳.‏ ב׳:‏10‏)‏ בפסח בעל־המשמעות האחרון,‏ יסד ישוע טקס חדש לנוהים אחריו,‏ אשר הסב תשומת־לב כלפי ישועה לחיים שמימיים.‏ הוא אמר לשליחים:‏ ”‏זאת עשו לזכרוני.‏”‏ (‏לוקס כ״ב:‏19‏)‏ בטרם נעיין באופן בו על המשיחיים לקיים טקס זה,‏ הבה נדון בשאלה מתי צריכים אנו לעשות זאת.‏

‏”‏במועדו”‏

19.‏ מדוע אין זה אלא הגיוני לְקַשֵר בין סדר־הפסח לבין סעודת־הערב של האדון?‏

¹⁹ ישוע אמר:‏ ”‏נכסוף נכספתי לאכול איתכם את הפסח הזה לפני ענותי.‏”‏ (‏לוקס כ״ב:‏15‏)‏ לאחר־מכן,‏ הדריך אותם כיצד לערוך את סעודת־הערב של האדון,‏ אשר יהיה על הנוהים אחריו לקיים לזכר מותו.‏ (‏לוקס כ״ב:‏19,‏ 20‏)‏ הפסח נערך פעם בשנה.‏ לכן,‏ סביר להניח שסעודת־הערב של האדון תיערך גם היא אחת לשנה.‏ אך,‏ מתי?‏ ההיגיון אומר שהיום המתאים לעשות כן יהיה באביב,‏ בתאריך של חג־הפסח,‏ היינו,‏ י״ד בניסן.‏ כנסיות הנצרות חוגגות אותו תמיד ביום ששי,‏ כיון שזה היה היום בימות השבוע בו מת ישוע,‏ אך ברור ש־י”‏ד בניסן איננו חל תמיד ביום ששי.‏

20.‏ מדוע מתעניינים עדי־יהוה ב־י”‏ד בניסן?‏

²⁰ מכך ש־י”‏ד בניסן היה התאריך שאליו התייחס פאולוס כאשר כתב:‏ ”‏הן בכל עת שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים את הכוס הזאת,‏ אתם מודיעים את מות אדוננו,‏ עד שיבוא.‏”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״א:‏26‏)‏ במרוצת מאתיים השנים הבאות,‏ דבקו משיחיים רבים ב־י”‏ד בניסן כמועד לסעודת־הערב של האדון.‏ הם נודעו בשם ”‏קווארטו־דצימנים”‏,‏ מן המלה הלטינית למספר ”‏ה־14”‏.‏ מק’‏לינטוק וסטרונג מציינים בציקלופדיה שלהם:‏ ”‏הכנסיות של אסיה הקטנה חגגו את מות האדון ביום שהקביל ליום ה־14 בחודש ניסן,‏ היום אשר בו,‏ בהתאם לדעת הקהילה הקדומה כולה,‏ בוצעה ההוקעה [‏של ישוע]‏.‏”‏ כיום,‏ מקיימים עדי־יהוה את סעודת־הערב של האדון מדי שנה בשנה בתאריך המקביל ל־י”‏ד בניסן.‏ אך,‏ יש ששמו לב לכך,‏ שלפעמים המועד שונה מן התאריך שבו חוגגים היהודים את סדר־הפסח.‏ מדוע?‏

21.‏ מתי נועד שה הפסח להישחט,‏ אך מה עושים יהודים כיום?‏

²¹ היום העברי מתחיל עם שקיעת־השמש (‏בערך בשעה שש בערב)‏ עד לשקיעת־השמש הבאה.‏ אלהים ציווה ששה הפסח ייטבח ב־י”‏ד בניסן ”‏בין הערביים”‏.‏ (‏שמות י״ב:‏6‏)‏ מה משמע ביטוי זה?‏ יהודים בני־זמננו דבקים בהשקפה הרבנית שהיה עליהם לשחוט את השה קרוב לתום ה־י”‏ד בניסן,‏ בין הזמן בו השמש החלה לשקוע (‏בערך בשעה שלוש אחה״צ)‏ לבין השקיעה.‏ התוצאה מכך היא,‏ שחגיגת הסדר אינה מתחילה עד לאחר השקיעה,‏ כאשר כבר החל ה־ט”‏ו בניסן.‏ — מרקוס א׳:‏32‏.‏

22.‏ מהי הסיבה לכך שהתאריך לערב־הזיכרון שונה לפעמים ממועד ליל־הסדר?‏ (‏מרקוס י״ד:‏17;‏ יוחנן י״ג:‏30‏)‏

²² ברם,‏ יש לנו סיבות טובות להבין את הביטוי ”‏בין הערביים”‏ בדרך אחרת.‏ דברים ט״ז:‏6 ציווה בבירור על בני־ישראל ש”‏תזבח את הפסח בערב כבוא השמש.‏”‏ פסוק זה מבהיר שהביטוי ”‏בין הערביים”‏ מתייחס לשעת הדמדומים,‏ בין השקיעה (‏המציינת את תחילת י״ד בניסן)‏ לבין רדת החשיכה ממש.‏ היהודים הקָרָאִיםb הבינו זאת כך,‏ כפי שמבינים זאת השומרוניםc עד עצם היום הזה.‏ עצם הבנתנו ששה הפסח הוקרב ונאכל ”‏במועדו”‏,‏ לא ב־ט”‏ו בניסן,‏ אלא ב־י”‏ד בניסן,‏ היא אחת הסיבות לכך שבשנים רבות שונה תאריך ערב־הזיכרון שלנו מן התאריך שנקבע לליל־הסדר.‏ — במדבר ט׳:‏2–5‏.‏

23.‏ מדוע מוסיפים מפעם לפעם חודש ללוח־השנה העברי,‏ וכיצד קובעים זאת היהודים היום?‏

²³ סיבה אחרת לכך מדוע התאריך שלנו עשוי להיות שונה מזה של הלוח היהודי,‏ נעוצה בכך שלוח־השנה שלהם נקבע מראש,‏ על־פי שיטת שיטה שלא נקבעה עד למאה הרביעית לספירה.‏ בגין השימוש בו,‏ ניתן להם לקבוע מועדים ל־א’‏ בניסן או לחגים עשרות או מאות שנים מראש.‏ זאת ועוד,‏ כדי להתאים את לוח־השנה הירחי הקדום לעונות השנה,‏ יש להוסיף מפעם לפעם חודש שלושה־עשר,‏ אדר ב׳.‏ הלוח היהודי הנוכחי מוסיף חודש אדר ב׳ לשנים קבועות במחזור בן 19 שנה,‏ לשנים ה־3,‏ ה־6,‏ ה־8,‏ ה־11,‏ ה־14,‏ ה־17 וה־19.‏

24,‏ 25.‏ (‏א)‏ בימי ישוע,‏ כיצד קבעו את מועד ראש־החודש,‏ וכיצד נקבע הצורך להוסיף חודש לשנים מסוימות?‏ (‏ב)‏ כיצד קובעים עדי־יהוה את התאריך לסעודת־הערב של האדון?‏

²⁴ אך,‏ אמיל שורר אומר ש”‏בתקופת ישוע לא היה [‏ליהודים]‏ עדיין לוח־שנה קבוע,‏ אלא קבעו כל ראש חודש על־פי הופעת הירח החדש,‏ וזאת על יסוד ראייתו בלבד,‏ ובדומה לכך,‏ על יסוד מראה־‏עיניים”‏,‏ החליטו מתי להוסיף חודש כפי הצורך.‏ ”‏אם.‏.‏.‏ התברר,‏ לקראת תום השנה,‏ שהפסח יוצא לפני ההשתווּת האביבית [‏שוויון בין היום ללילה,‏ החַל בערך ב־21 במרס]‏,‏ הכריזו על הוספת חודש לפני תחילת חודש ניסן.‏”‏ (‏The History of the Jewish People in the Age of Jesus Christ [‏תולדות העם היהודי בתקופת ישוע המשיח]‏,‏ כרך א׳)‏ החודש השלושה־עשר התווסף באופן טבעי,‏ ולא שרירותי.‏

²⁵ הגוף המנהל של עדי־יהוה קובע את מועד סעודת־הערב של האדון בתואם עם השיטה הקדומה.‏ א׳ בניסן נקבע כאשר אפשר לראות את הופעת הירח החדש במועד הקרוב ביותר למועד ההשתווּת האביבית,‏ בשעת שקיעת החמה בירושלים.‏ (‏ראה המצפה [‏באנגלית]‏ מן ה־15 ביוני,‏ 1977,‏ עמודים 383,‏ 384.‏)‏ על־יסוד שיטה מקראית זו,‏ נודע לעדי־יהוה סביב כדור־הארץ כולו,‏ שחגיגת ערב־הזיכרון השנה תהיה לאחר שקיעת־השמש ב־10 באפריל.‏

26.‏ אילו היבטים נוספים של סעודת־הערב של האדון ראויים לתשומת־לבנו?‏

²⁶ תאריך זה הינו י״ד בניסן,‏ המועד בו ערך ישוע את הפסח בר־התוקף האחרון.‏ אך,‏ חגיגת ערב־הזיכרון מצביעה על ישועה שהיא מעבר למה שנזכר בליל־הסדר היהודי.‏ חשוב שכולנו נבין את אשר מתרחש בסעודת־הערב של האדון,‏ את משמעותה,‏ וכיצד כרוכה בכך ישועתנו.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

כיצד היית משיב?‏

◻ מדוע הולם הדבר שקיים קשר בין סדר־הפסח לבין הישועה?‏

◻ כיצד יכול קרבנו של ישוע לבצע יותר מאשר השיג שה הפסח?‏

◻ איזו ישועה ניתן להשיג באמצעות ישוע?‏

◻ כיצד קובעים עדי־יהוה את המועד המדויק לסעודת־הערב של האדון?‏