המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • מ95 3/‏1 עמ׳ 16–17
  • תקוות התחייה

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • תקוות התחייה
  • המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1995
  • חומר דומה
  • ‏”‏התחייה והחיים”‏
    ישוע – הדרך,‏ האמת והחיים
  • ‏”‏אני מאמינה”‏
    לך בעקבות אמונתם
  • עצה למרתא והדרכות בנוגע לתפילה
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1993
  • מרים בוחרת ”‏בחלק הטוב”‏
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1999
ראה עוד
המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1995
מ95 3/‏1 עמ׳ 16–17

ישוע — חייו ושליחותו

תקוות התחייה

ישוע הגיע לבסוף לפאתי בית־עניה,‏ כפר ששכן מרחק שלושה קילומטרים מירושלים.‏ חלפו רק ימים ספורים מאז מות אלעזר וקבורתו.‏ אחיותיו,‏ מרתא ומרים,‏ עדיין קוננו על מותו,‏ ורבים באו לביתן כדי לנחמן.‏

בשעה שהתאבלו הודיע מישהו למרתא שישוע בדרכו אליהן.‏ היא מיהרה לקראתו,‏ ככל הנראה מבלי לומר דבר לאחותה.‏ בהגיעה אל ישוע,‏ חזרה מרתא על מילים שהיא ואחותה אמרו ודאי פעמים רבות בארבעת הימים האחרונים:‏ ”‏לו היית פה,‏ לא היה אחי מת”‏.‏

אולם,‏ מרתא הביעה תקווה,‏ ברומזה על כך שישוע עוד יפעל למען אחיה.‏ ”‏אבל גם עכשיו יודעת אני שכל מה שתבקש מאלהים,‏ אלהים יתן לך”‏,‏ אמרה.‏

‏”‏אחיך יקום”‏,‏ הבטיח לה ישוע.‏

מרתא סברה שישוע מדבר על תחייה ארצית בעתיד,‏ אשר לה ציפו גם אברהם ומשרתי אלהים אחרים.‏ היא השיבה לו באומרה:‏ ”‏אני יודעת שהוא יקום בתחייה ביום האחרון”‏.‏

אולם,‏ ישוע נתן תקווה להקלה מיידית באומרו:‏ ”‏אני התחייה והחיים”‏.‏ הוא הזכיר למרתא שאלהים העניק לו כוח הנעלה על המוות,‏ באומרו:‏ ”‏המאמין בי יחיה גם אם ימות.‏ וכל מי שחי ומאמין בי לא ימות לעולם”‏.‏

בכך,‏ ישוע לא רמז למרתא שהנאמנים אשר חיו אותה עת לא ימותו לעולם.‏ אלא,‏ הנקודה שהדגיש היתה שאמונה בו יכולה להוביל לחיי־נצח.‏ מחיים כאלה ייהנו רוב האנשים עקב הקמתם לתחייה ביום האחרון.‏ אולם,‏ נאמנים אחרים יישרדו עלי אדמות מקצו של סדר־הדברים הזה,‏ ועבורם יתגשמו דברי ישוע באופן מילולי.‏ הם לא ימותו לעולם!‏ לאחר אמירה נפלאה זו שאל ישוע את מרתא,‏ ”‏האם מאמינה את בזה?‏”‏

‏”‏כן אדוני”‏,‏ השיבה,‏ ”‏אני מאמינה שאתה המשיח בן־האלהים שבא אל העולם”‏.‏

מרתא נחפזה לקרוא לאחותה,‏ ואמרה לה ביחידות:‏ ”‏רבנו הגיע,‏ הוא קורא לך”‏.‏ מרים יצאה מן הבית מייד.‏ כשאחרים הבחינו בכך,‏ הלכו אחריה,‏ בהניחם שהיא הולכת אל הקבר.‏

בהגיעה אל ישוע,‏ מרים נפלה לרגליו בוכייה.‏ ”‏אדוני,‏ לו היית פה,‏ לא היה אחי מת”‏,‏ אמרה.‏ בראות ישוע את מרים ואת האנשים הרבים שהלכו בעקבותיה בוכים,‏ נכמרו רחמיו.‏ ”‏איפה הנחתם אותו?‏”‏ שאל.‏

‏”‏אדון,‏ בוא וראה”‏,‏ השיבו.‏

‏”‏גם ישוע בכה”‏,‏ ועקב כך אמרו ”‏ראו עד כמה אהב אותו!‏”‏

היו ביניהם שזכרו כי בחג־הסוכות — מספר חודשים קודם לכן — השיב לעיוור מלידה את מאור־עיניו,‏ ושאלו:‏ ”‏הפוקח עיני עיוור,‏ האם לא היה יכול גם למנוע את מותו של האיש הזה?‏”‏ יוחנן ה׳:‏21;‏ ו׳:‏40;‏ ט׳:‏1–7;‏ י״א:‏17–37‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 89/‏5/‏1)‏

◆ מתי הגיע לבסוף ישוע לפאתי בית־עניה,‏ ומה התרחש שם?‏

◆ איזה יסוד היה למרתא להאמין בתחיית המתים?‏

◆ כיצד השפיע מותו של אלעזר על ישוע?‏

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף