-
תקווה בטוחה למתיםכאשר אחד מיקיריך נפטר
-
-
תגובתו של ישוע למות אלעזר חושפת פן עדין מאוד באישיותו של בן־אלוהים. הרגשות העמוקים שהביע במקרה זה מעידים בבירור על רצונו העז להקים מתים. הכתוב מספר: ”בהגיעה אל המקום שהיה בו ישוע, נפלה מרים לרגליו ואמרה לו: ’אדוני, לוּ היית פה, לא היה אחי מת’. כראותו אותה בוכייה, והאנשים שבאו איתה בוכים גם הם, נסערה רוחו של [נאנח, ע״ח] ישוע והוא הזדעזע. הוא שאל: ’איפה הנחתם אותו?’ השיבו לו: ’אדון, בוא וראה’. בכה ישוע. הגיבו ואמרו: ’ראו עד כמה אהב אותו!’” (יוחנן י״א:32–36).
חמלתו של ישוע שנבעה מעמקי נשמתו, מתוארת בשלושה מונחים: ”נאנח”, ”הזדעזע” ו”בכה”. המילים בשפה המקורית, שתיעדו את המאורע המרגש מלמדות שישוע כה נסער ממות ידידו היקר אלעזר ומבכי אחיותיו של אלעזר, שעיניו נצטעפו בדמעות.a
המפליא ביותר הוא, שישוע כבר קודם לכן הקים לתחייה שני אנשים. והיה מנוי וגמור עימו להקים גם את אלעזר (יוחנן י״א:11, 23, 25). בכל זאת, הוא ”בכה”. לכן, עבור ישוע, הקמת בני־אדם לתחייה איננה פעולה מיכנית. רגשותיו העמוקים והעדינים, כפי שבאו לידי ביטוי במקרה זה, מעידים על רצון עז לבטל את התוצאות ההרסניות של המוות.
רגשותיו העדינים של ישוע כשהקים לתחייה את אלעזר, העידו על רצונו העז לבטל את התוצאות ההרסניות של המוות
-
-
תקווה בטוחה למתיםכאשר אחד מיקיריך נפטר
-
-
a המילה היוונית שתורגמה ל”נאנח” נגזרה מן הפועל (אֶמבְּרִימַאוֹמַאי) שמשמעו להתרגש עמוקות, עד לכאב. חוקר מקרא אחד ציין: ”במקרה זה למילה יכול להיות פירוש אחד בלבד, והוא שישוע נתמלא רגשות כה עמוקים עד כי יצאה מקרבו אנחה בלתי־רצונית”. המילה ”הזדעזע” מקורה במילה יוונית (טאראססו), שמשמעה סערת רוחות. לדברי מילונאי אחד, פירושה ”לגרום לזעזוע פנימי... לכאב עמוק וליגון”. המילה ”בכה” מקורה בפועל יווני (דאקריאו), שפירושו ”להזיל דמעות, לבכות בכי חרישי”.
-