פרק ג׳
יום יהוה — מוטיב מרכזי רב חשיבות
1, 2. (א) על איזה מוטיב מרכזי הצביעו כל תרי עשר הנביאים? (ב) מה אמרו מפורשות חלק מתרי עשר הנביאים על יום יהוה?
”קרוב יום יהוה הגדול. קרוב ומהר מאוד” (צפניה א׳:14). נביאי אלוהים שבו והזהירו מפני יום יהוה הקרב ובא, ולרוב הדגישו כיצד בואו צריך להשפיע על חיי היומיום של מאזיניהם, על ערכיהם ועל התנהגותם. הכרזותיהם תמיד הוכרזו בנימת דחיפות. כיצד היית מגיב אילו שמעת את המסרים האלה במו אוזניך?
2 כשתקרא את תרי עשר הנביאים תיווכח שכולם דיברו, אם במישרין ואם בעקיפין, על יום יהוה.a לכן לפני שננתח בפרקים הבאים את המידע רב הערך שמסרו הנביאים האלה, תן דעתך למוטיב מרכזי החוזר על עצמו שוב ושוב: יום יהוה. שישה מן הנביאים השתמשו במונח זה או במונחים דומים. יואל תיאר בצורה חיה ומוחשית את ”יום יהוה הגדול והנורא” (יואל א׳:15; ב׳:1, 2; ג׳:3–5). עמוס קרא לעם ישראל להתכונן לקראת אלוהיהם, וציין שיום יהוה יהיה יום של חושך (עמוס ד׳:12; ה׳:18). לימים אמר צפניה את המילים המצוטטות בסעיף 1. וסמוך לחורבן ירושלים, הזהיר עובדיה: ”קרוב יום יהוה על כל הגויים” (עובדיה 15).
”קרוב יום יהוה הגדול” כסופה המאיימת לבוא
3. מניין לנו שהנביאים שניבאו אחרי שיבת ציון עסקו ביום יהוה?
3 עוד תיווכח ששניים מן הנביאים שנשלחו אל היהודים אחרי שיבת ציון השתמשו במונחים דומים. זכריה דיבר על יום שבו יושמדו כל הגויים שיבואו על ירושלים, ותיאר בצבעים חיים מה יקרה ב’יום אחד שייוודע [כשייך] ליהוה’ (זכריה י״ב:9; י״ד:7, 12–15). מלאכי התריע באוזני עם אלוהים מפני בוא ”יום יהוה הגדול והנורא” (מלאכי ג׳:19–23).
4. אילו התייחסויות ליום יהוה יש ביתר התרי עשר?
4 ביתר התרי עשר לא מוזכר המונח ”יום יהוה”, אך יש בהם התייחסויות עקיפות אליו. הושע דיבר על כך שיהוה יפקוד את ישראל על עוונותיה ואחר כך יפקוד את יהודה על חטאותיה (הושע ח׳:13, 14; ט׳:9; י״ב:3). מסרים אלה נגעו על־פי־רוב לצעדים שנקט יהוה בימים ההם. לדוגמה, יונה ניבא את הרעה שיביא אלוהים על נינווה, ומיכה סיפר את אשר יקרה כאשר יפעל אלוהים נגד העמים הממרים (יונה ג׳:4; מיכה א׳:2–5). נחום הבטיח שיהוה ינקום בצריו (נחום א׳:2, 3). חבקוק זעק למשפט צדק ותיאר את ’יום הצרה’ (חבקוק א׳:1–4, 7; ג׳:16). מסרים אחרים בספרים אלה הצביעו מפורשות על התפתחויות שיחולו בהקשר למשיחיים האמיתיים. למשל, חגי, מן הנביאים שניבאו בימי שיבת ציון, חזה את הרעשת הגויים (חגי ב׳:6, 7). השליח פאולוס ציטט מחגי ב׳:6 כדי להאיץ במשיחיים להימצא ראויים בשעה שיסיר אלוהים את השמיים המרושעים הסמליים (עברים י״ב:25–29; ההתגלות כ״א:1).
מהו יום יהוה?
5, 6. מה יקרה לדברי הנביאים ביום יהוה?
5 ייתכן שאתה שואל, ובצדק, מה יקרה ביום יהוה. אולי אתה תוהה, ’האם יום יהוה נוגע איכשהו לסגנון חיי כיום או לעתידי?’ כפי שהראו הנביאים, יום יהוה הוא תקופה שבה יעניש יהוה את אויביו. יהיה זה יום מלחמה, יום נורא שקרוב לוודאי ילוּוה בתופעות שמימיות. ”שמש וירח קָדָרו, וכוכבים אספו נוגְהָם” (יואל ב׳:2, 11; ג׳:3, 4; ד׳:15; עמוס ה׳:18; ח׳:9). מה יקרה על כדור־הארץ, מקום משכננו? מיכה אמר: ”ונמסו ההרים [תחת יהוה], והעמקים יתבקעו, כדונג מפני האש כמים מוּגָרים במורד” (מיכה א׳:4). ייתכן שזהו תיאור סמלי, אבל מכאן עולה כי צעדי הענישה שינקוט אלוהים יולידו השלכות הרסניות על כדור־הארץ ועל יושביו, אם כי לא על כל יושביו. אותם נביאים ציינו שיבואו ברכות רבות על ’דורשי הטוב’, והם ייוותרו בחיים (עמוס ה׳:14; יואל ד׳:17, 18; מיכה ד׳:3, 4).
6 נביאים אחרים מן התרי עשר ציירו את יום יהוה בצבעים עזים יותר. חבקוק תיאר בצורה חיה כיצד יהוה ימחץ ”הררי עד” וישפיל ”גבעות עולם”, סמלים הולמים לארגוני אנוש שלכאורה נראים יציבים (חבקוק ג׳:6–12). כן, יום יהוה הוא ”יום עֶברה..., יום צרה ומצוקה, יום שואה [סופה] ומשואה, יום חושך ואפילה, יום ענן וערפל” (צפניה א׳:14–17).
7. איזו פורענות מנבא זכריה, ומהי התגשמותה האפשרית?
7 דמיין לעצמך את הפורענות הגדולה שתבוא על כל הנלחמים באלוהים! ”הָמֵק בשרו, והוא עומד על רגליו; ועיניו תימקנה בחוריהן, ולשונו תימק בפיהם” (זכריה י״ד:12). בין אם החזון יתגשם כפשוטו ובין אם לאו, ברור לך שהוא מבשר על אסון המוני. לכל הפחות, לשון אויבי אלוהים תימק במובן זה שדברי ההתרסה שבפיהם יושתקו, וכל תוכנית שיראו בעיני רוחם כדי להרע לעם אלוהים, תסוכל.
מדוע אל של אהבה נוקט צעדי ענישה
8, 9. (א) מה עלינו להביא בחשבון על מנת להבין מדוע יהוה מעניש את הרשעים? (ב) כיצד נאמנותך בחיי היומיום קשורה לצעדי הענישה שנוקט יהוה?
8 אולי תישָאל: ’איך ייתכן שאל אוהב ימיט כזה אסון על אויביו? האם חייב אלוהים לזרוע הרס בכדור־הארץ? כלום לא קרא לנו ישוע להמשיך לאהוב אף את אויבינו, ולהוכיח בזאת שאנו בנים לאבינו שבשמיים?’ (מתי ה׳:44, 45) בתשובתך תוכל להסביר כיצד החלו הצרות בקרב המין האנושי. אלוהים ברא את אדם וחוה בצלמו ובדמותו, והם היו מושלמים. ואולם, הם הנחילו חטא ומוות לכולנו. הם תמכו בשטן במחלוקת סביב הזכות לשלוט על החברה האנושית (בראשית א׳:26; ג׳:1–19). לאורך הדורות ניסה השטן להוכיח כי אם יינתן לבני אדם התמריץ לנהוג אחרת, הם לא ישרתו את יהוה. ידוע לך שהשטן נכשל. ישוע המשיח ועוד משרתי יהוה רבים שמרו אמונים לאלוהים והוכיחו שהם עובדים אותו מתוך אהבה (עברים י״ב:1–3). אין ספק שאתה יכול לציין רבים המשרתים כיום נאמנה את אלוהים.
9 יתרה מזו, אתה מעורב במחלוקת זו שתבוא אל קיצה כאשר ישמיד יהוה את הרשעים. למשל, כשתקרא את התרי עשר תיווכח שחלק מן הנביאים דיברו על חיי המותרות שניהלו בני העם תוך הזנחת עבודת יהוה. הנביאים קראו לעם אלוהים ’לשים לבבם על דרכיהם’ ולחולל שינויים בחייהם (חגי א׳:2–5; ב׳:15, 18; עמוס ג׳:14, 15; ה׳:4–6). הם למעשה הבהירו לעם איך לחיות נכון. מי ששעו לדבריהם הראו שהם מכירים בריבונות יהוה, ובזאת הוכיחו שהשטן שקרן. יהוה יהיה נאמן לנאמניו עת שישמיד את אויביו (שמואל ב׳. כ״ב:26).
10. מאיזו סיבה נוספת נוקט יהוה צעדי ענישה, לפי מה שראה מיכה?
10 ישנה סיבה נוספת לכך שאלוהים נוקט צעדי ענישה. שים לב למה שאירע במאה השמינית לפה״ס כשהתנבא מיכה ביהודה. מיכה דיבר כביכול בשם העם ודימה את מצבם לזה של כרם או בוסתן שנותרו ריקים מענבים או מתאנים אחרי האסיף. כך היה ביהודה: כמעט לא נותרו בה אנשים ישרים. בני ישראל צדו את אחיהם וארבו לדמם, ושריהם ושופטיהם רדפו בצע (מיכה ז׳:1–4). איך היית מרגיש אילו חיית בתנאים כאלה? מן הסתם היית חש חמלה כלפי הנפגעים החפים מפשע. קל וחומר שיהוה כואב את כאבם של העשוקים! בני האדם מצויים כיום תחת עינו הבוחנת של יהוה. מה לדעתך הוא רואה? העושקים מנצלים באכזריות את זולתם ותוקפים אותם באלימות. מעטים הם החסידים בהשוואה לאוכלוסיית העולם. אך בל נאמר נואש. העשוקים יקרים ליהוה, ומשום כך הוא יעשה משפט צדק (יחזקאל ט׳:4–7).
11. (א) מה יקרה ביום יהוה ליראיו? (ב) כיצד הושפעו אנשי נינווה מן האזהרה שהשמיע יונה?
11 ברור אפוא שביום יהוה יאבדו אויביו ואילו יראיו ומשרתיו ייוושעו.b מיכה חזה שעמים שונים ינהרו אל הר בית יהוה, וישררו ביניהם שלום ואחדות חובקי עולם (מיכה ד׳:1–4). האם מסרי הנביאים בדבר יום יהוה חוללו בימים ההם שינויים בחיי הבריות? כך אכן קרה במקרים מסוימים. לאחר שהכריז יונה את גזר הדין שנגזר על נינווה, החלו אנשי העיר האלימים והמרושעים ’להאמין באלוהים’ ו”שבו מדרכם הרעה”. כתוצאה מכך, חזר בו יהוה מכוונתו להענישם (יונה ג׳:5, 10). המסר לגבי יום המשפט של יהוה הקרב ובא השפיע גם השפיע על חייהם של אנשי נינווה!
איזה עידוד נוכל לשאוב מתגובת אנשי נינווה לבשורת יונה?
כיצד היום ההוא נוגע לך?
12, 13. (א) על מי ניבאו תרי עשר הנביאים? (ב) מניין לנו שמסריהם הנבואיים נמסרו גם לטווח הארוך?
12 אבל יהיה מי שימחה ויאמר, ’הנביאים האלה חיו לפני אלפי שנים. איך המסרים שלהם בדבר יום יהוה נוגעים לי?’ זה נכון שתרי עשר הנביאים חיו בעבר הרחוק ואפילו זמן רב לפני הולדת ישוע. למרות זאת עלינו לבחון כיצד מסריהם באשר ליום יהוה רלוונטיים כעת, במאה ה־21. איזו תועלת מעשית ניתן להפיק מדבריהם לגבי יום יהוה הגדול? קיים גורם מרכזי המסייע לנו לראות את הרלוונטיות של מסריהם ואת התועלת שבהם — הנביאים התריעו מפני בואו של יום יהוה על ישראל, על יהודה, על עמי הסביבה ועל מעצמות מסוימות דאז, ונבואותיהם אכן התגשמו!c האשורים פלשו לשומרון, יהודה הייתה לשממה ב־607 לפה״ס ועמי הסביבה העוינים נכחדו תוך זמן קצר. בסופו של דבר נפלו המעצמות אשור ובבל. הכול אירע בדיוק כפי שנובא.
בחג השבועות 33 לספירה ייחס פטרוס את נבואת יואל לימיו. נבואה זו מתגשמת גם בימינו
13 כעת היזכר בחג השבועות, שנת 33 לספירה, זמן רב לאחר שחלק ניכר מן הנבואות האלו באו לראשונה על התגשמותן. ביום ההוא ייחס השליח פטרוס את נבואת יואל לשפיכת רוח קודשו של אלוהים. אחר כך ציטט מספר יואל: ”השמש ייהפך לחושך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא” (מעשי השליחים ב׳:20). מכאן עולה כי צפויות התגשמויות נוספות של הנבואות העוסקות ביום יהוה. נבואת יואל התגשמה בשנית ב־70 לספירה, עם חורבן ירושלים בידי הרומאים. בהחלט הייתה זו עת של חושך ודם.
14, 15. (א) מניין לנו שהנבואות בדבר יום יהוה נוגעות לנו כיום? (ב) מתי צפוי לבוא יום יהוה?
14 ואולם, נבואת יואל ויתר הנבואות אודות יום יהוה צריכות להתגשם סופית, והתגשמות זו נוגעת לנו כיום במאה ה־21. מה מביא אותנו למסקנה הזו? פטרוס האיץ במשיחיים ”לחכות לבוא יום האלוהים ולהחיש אותו”. בהמשך אמר השליח: ”אנחנו מחכים, על־פי הבטחתו, לשמיים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ישכון בם” (פטרוס ב׳. ג׳:12, 13). לאחר חורבן ירושלים ב־70 לספירה לא נוסדו מייד שמיים חדשים (ממשלה תיאוקרטית חדשה) וארץ חדשה (חברה של צדיקים החיים תחת ממשלה זו). יוצא אפוא שהמסרים הנבואיים באשר ליום יהוה חייבים להתגשם בתקופה אחרת. כן, נבואות אלו קשורות אלינו, אנו החיים ב”זמנים קשים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1).
15 התמונה המשולבת של יום יהוה המצטיירת בקובץ התרי עשר מזכירה לנו את דבריו של ישוע המשיח: ”אז תהיה צרה גדולה אשר לא הייתה כמוה מראשית העולם ועד עתה, אף לא תהיה כמוה”. הוא אמר כי ”מייד אחרי” פרוץ הצרה הגדולה ”תחשך השמש והירח לא יגיה אורו, הכוכבים ייפלו מן השמיים וכוחות השמיים יזדעזעו” (מתי כ״ד:21, 29). הדבר מסייע לנו לזהות מתי יחל יום יהוה. הוא ממש בפתח. כתבי־הקודש מוסרים שהצרה הגדולה, אשר תציין את תחילת יום יהוה, תביא להשמדת ”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות הכזב. ואז, בשיאה של הצרה הגדולה יימחו כל אויבי אלוהים מעל פני האדמה (ההתגלות י״ז:5, 12–18; י״ט:11–21).
16. מה יהיו האירועים הבולטים בהתגשמות הנבואות העוסקות ביום יהוה?
16 עדי־יהוה מזהים מאפיינים בסיסיים של התגשמות הנבואות בדבר יום יהוה. ירושלים הכופרת, שומרון הממרה, האדומים העוינים, האשורים האלימים והבבלים סימלו פעמים רבות ובמגוון דרכים, צדדים שונים של דתות הכזב. כל דתות הכזב יושמדו בשלב הראשון של הצרה הגדולה. אחרי כן, עם התקדמותו של ”יום יהוה הגדול והנורא”, יבואו אל קיצם מאהביהן מעולם הפוליטיקה והמסחר (יואל ג׳:4).
היכון ליום יהוה
17, 18. (א) מדוע קרא עמוס קריאת ”הוי” על ”המתאווים את יום יהוה”? (ב) מה יקרה לאלה שאינם ערוכים ליום יהוה?
17 הואיל ונבואות הזעם חלות בעיקר על דתות הכזב, יש משיחיים הסבורים כי בשעה שאלו תתגשמנה לא יאונה להם כל רע. ואולם, דברי עמוס לבני ישראל נושאים ערך מעשי לכולנו: ”הוי המתאווים את יום יהוה!” בימי עמוס היו מבני ישראל שדימו בנפשם כי יום יהוה יביא עליהם אך ורק ברכות, והאמינו שביום זה יפעל אלוהים למען עמו. הם אף התאוו ליום ההוא! אך לאנשים המרוכזים בעצמם יהיה יום יהוה ”חושך ולא אור”, הוסיף עמוס. כן, הם חשו את נחת זרועו של יהוה! (עמוס ה׳:18).
18 בהמשך תיאר עמוס מה יעלה בגורלם של המתאווים ליום יהוה. דמיין לעצמך אדם שבהימלטו מאריה נתקל בדוב. הוא נס על נפשו מן הדוב ומוצא מחסה בבית. בעודו מתנשם ומתנשף, הוא סוגר בעדו את הדלת ונשען על הקיר, והנה מכיש אותו נחש. כך יקרה לאלה שאינם ערוכים באמת ליום יהוה (עמוס ה׳:19).
נהג כדוגמת מיכה והוחל לאלוהי ישעך
19. באילו דרכים מעשיות עלינו להיערך ליום יהוה?
19 האם אתה רואה את הערך המעשי שיש בפרשה זו עבורך? זכור שעמוס הפנה את דבריו לעם שהיה מוקדש לאלוהים. למרות זאת, חלק ממעשיהם ומגישותיהם היו טעוני תיקון. האם לא כדאי שתערוך בדק בית ותבדוק אם אתה מוכן ליום גורלי זה או שמא עליך לערוך שינויים מסוימים בחייך? מה יעיד על כך שאתה באמת ערוך ליום יהוה? ברור שאינך צריך, כמנהג אנשים הנערכים לאסון, לבנות מקלט, לאחסן מוצרי מזון בסיסיים, ללמוד איך לטהר מים או לאגור מטבעות זהב. ”גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עֶברת יהוה”, אומר צפניה. לפיכך, ההיערכות אינה כרוכה באגירת פריטים חומריים (צפניה א׳:18; משלי י״א:4; יחזקאל ז׳:19). למעשה, עלינו להיות ערניים מבחינה רוחנית ולהיות יום יום במצב של מוכנות. מחובתנו לפתח גישה נכונה ולהתנהג בהתאם. ”ואני ביהוה אצפה”, אמר מיכה. ”אוחילה לאלוהי ישעי” (מיכה ז׳:7).
20. אילו גורמים אינם משפיעים על הנכונות שלנו להוחיל ליהוה?
20 אם תהיה לך הנכונות להוחיל ליהוה, יעיד הדבר שאתה ערוך ומצפה ליומו הגדול. לא תהיה מוטרד בשאלה מתי יבוא היום הזה וכמה זמן אתה מחכה לו. כל הנבואות הנוגעות ליום ההוא תתגשמנה במועד הנכון בעיני יהוה ללא כל התמהמהות. יהוה אמר לחבקוק: ”עוד חזון למועד, ויָפֵחַ לקץ ולא יכזב. אם יתמהמה [מנקודת מבט אנושית], חכה לו; כי בוא יבוא. לא יאחר [מנקודת מבטו של יהוה]” (חבקוק ב׳:3).
21. מה תפיק ממה שתלמד בהמשך הספר?
21 בעזרת הספר שבידך תלמד כיצד להוחיל לאלוהי ישעך. מה תפיק מקריאת הספר? ובכן, הספר יתמקד בעיקר ב־12 ”הנביאים הקטנים”, ספרים שאולי אינך מכיר היטב. אתה תיתקל בנקודות עמוקות, מרגשות ומעוררות מחשבה. לדוגמה, בחלק השני תלמד כיצד ’לדרוש את יהוה’ למען תשרוד את יומו הגדול (עמוס ה׳:4, 6). מתוך התרי עשר תיווכח כיצד להכיר לעומק את יהוה ותראה טוב יותר עד כמה חשוב לשרתו אף ביתר שאת. אין ספק שבעזרת הנביאים הללו תקבל תמונה חדה יותר של אישיותו. בחלק השלישי יתבהר לך מה יהוה מצפה ממך ביחסיך עם משפחתך ועם אחרים. הדבר יעזור לך להיערך ליומו הגדול. ולבסוף, בחלק הרביעי, תנתח את עצות הנביאים לגבי הגישה הנכונה שעליך לאמץ עם התקרב יום יהוה, ותראה איך מסריהם חלים על שירותך המשיחי. ניתן לומר בוודאות שתהיה זו חוויה מרגשת עבורך לבדוק, על סמך דברי הנביאים, איזה עתיד מצפה לך.
22. כיצד עליך להגיב לעצותיהם של תרי עשר הנביאים?
22 האם אתה זוכר את מילותיו של צפניה שצוטטו בתחילת הפרק, מילים שנאמרו בנימת דחיפות? (צפניה א׳:14) מסריו הטביעו חותמם על המלך הצעיר יאשיהו. כבר בגיל 16 החל לדרוש את יהוה. במלאות לו 20 שנה פתח במערכה נגד עבודת אלילים, ברוח דברי העידוד שאמר צפניה לעם שישב ביהודה ובירושלים (דברי הימים ב׳. ל״ד:1–8; צפניה א׳:3–6). האם האזהרות מפני יום יהוה משפיעות עליך בחיי היומיום באותה מידה כפי שהשפיעו על יאשיהו? הבה נראה כיצד תרי עשר הנביאים יכולים להיות לעזר לכל אחד ואחד מאיתנו.
a גם ישעיהו, בן דורה של הקבוצה הראשונה של תרי עשר הנביאים, וגם יחזקאל, בן דורה של הקבוצה השנייה, הזהירו מפני יום יהוה (ישעיהו י״ג:6, 9; יחזקאל ז׳:19; י״ג:5; ראה פרק ב׳ בספר, סעיפים 4–6).
b לעדויות נוספות לכך שהמסרים נשאו פרי, קרא נא בהושע ו׳:1; יואל ג׳:5; עובדיה 17; נחום ב׳:1; חבקוק ג׳:18, 19; צפניה ב׳:2, 3; חגי ב׳:7; זכריה י״ב:8, 9; מלאכי ג׳:20.
c חלק מתרי עשר הנביאים ניבאו על יותר מאומה אחת.