התהלך עם אלוהים כשחיי־נצח לנגד עיניך
”אנחנו נלך בשם יהוה אלוהינו לעולם ועד” (מיכה ד׳:5).
1. מדוע ניתן לכנות את יהוה ”מלך העולמים”?
ליהוה אלוהים לא היתה התחלה. לכן, יאה לו להיקרא ”עתיק היומין” מפני שהוא קיים מאז ומעולם (דניאל ז׳:9, 13). כמו כן, נכון לו עתיד נצחי. הוא לבדו ”מלך העולמים” (ההתגלות י׳:6; ט״ו:3, ע״ח). אלף שנים בעיניו ”כיום אתמול כי יעבור, ואשמורה בלילה” (תהלים צ׳:4).
2. (א) מה מועיד אלוהים לעושי רצונו? (ב) סביב מה ראוי שיסובו תקוותינו ותוכניותינו?
2 תודות לנצחיותו יכול היה מקור החיים להושיט לזוג הראשון, אדם וחוה, את התוחלת לחיות לנצח בגן־עדן. אך עקב אי־צייתנותו איבד אדם את הזכות לחיות לנצח, והנחיל חטא ומוות ליוצאי חלציו (רומים ה׳:12). עם זאת, מרדו של אדם לא סיכל את מטרתו המקורית של אלוהים. זהו רצון יהוה שעושי רצונו יחיו לנצח, ומטרתו לבטח תתגשם (ישעיהו נ״ה:11). מן הראוי אפוא, שתקוותינו ותוכניותינו יסובו סביב שירות יהוה כשחיי־נצח לנגד עינינו. ברצוננו אומנם להחיש את ”יום יהוה” במחשבותינו, אך חשוב לזכור שמטרתנו היא להתהלך עם אלוהים לנצח נצחים (פטרוס ב׳. ג׳:12, ע״ח).
יהוה פועל בעתו
3. מניין לנו שיהוה קבע ”עת” להגשמת מטרותיו?
3 כמי שמתהלכים עם אלוהים חשוב לנו מאוד לעשות את רצונו. יודעים אנו שיהוה דייקן מאין כמוהו, ואין לנו ספק שמטרותיו ימומשו בעתו. למשל, ”כאשר מלאה העת שלח אלוהים את בנו” (גלטים ד׳:4). לשליח יוחנן נמסר שהאותות הנבואיים שראה יתגשמו ב”עת” מסוימת (ההתגלות א׳:1–3). יש ”עת לשפוט המתים” (ההתגלות י״א:18). לפני יותר מ־900,1 שנה אמר השליח פאולוס בהשראת הרוח, כי אלוהים ”יעד יום לשפוט תבל בצדק” (מעשי־השליחים י״ז:31).
4. מניין לנו שיהוה חפץ לשים קץ לסדר־דברים מרושע זה?
4 יהוה ישים קץ לסדר־דברים מרושע זה מפני שעולמנו ממיט חרפה על שמו. הרשעים משגשגים (תהלים צ״ב:8). הם מעליבים את אלוהים בדבריהם ובמעשיהם, וכואב לו לראות את משרתיו מושמצים ונרדפים (זכריה ב׳:12). אין פלא שיהוה פסק, שעד מהרה יושמד כל ארגונו של השטן! אלוהים קבע מתי בדיוק ייעשה הדבר, והתגשמותן של נבואות המקרא מלמדת שאנו חיים ב’עת הקץ’ (דניאל י״ב:4). עוד מעט יפעל אלוהים לברכת כל אוהביו.
5. מה חשו לוט וחבקוק עקב התנאים ששררו סביבם?
5 עובדי יהוה מימי קדם ציפו בכיליון עיניים למיגור הרשע. לוט הצדיק ”נדכאה נפשו בגלל התנהגות הרשעים שטופי זימה” (פטרוס ב׳. ב׳:7). בצער רב על התנאים ששררו סביבו התחנן חבקוק הנביא: ”עד אנה, יהוה, שיוועתי, ולא תשמע? אזעק אליך חמס, ולא תושיע? למה תראני אוון, ועמל תביט? ושוד וחמס לנגדי, ויהי ריב ומדון ישא?” (חבקוק א׳:2, 3).
6. כיצד השיב יהוה לתפילת חבקוק, ומה ניתן ללמוד מכך?
6 יהוה השיב לחבקוק תשובה חלקית: ”עוד חזון למועד, ויָפֵחַ לקץ ולא יכזב. אם יתמהמה, חכה לו; כי בוא יבוא. לא יאחר” (חבקוק ב׳:3). בזאת הבהיר אלוהים שהוא יפעל ב”מועד” מסוים. גם אם למראית עין יהיה איחור, לבטח יגשים יהוה את מטרתו! (פטרוס ב׳. ג׳:9).
שַרֵת במסירות בלתי נלאית
7. כיצד ביצע ישוע את פעילותו אף שלא ידע בדיוק מתי יבוא יום יהוה?
7 האם נתהלך עם יהוה במסירות רק בתנאי שנדע את לוח־הזמנים שלו? בהחלט לא. להלן כמה דוגמאות. המועד שבו ייעשה רצון אלוהים כבשמים כן בארץ היה חשוב מאוד לישוע. המשיח הרי לימד את תלמידיו להתפלל: ”אבינו שבשמים, יתקדש שמך, תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ” (מתי ו׳:9, 10). ישוע ידע שבקשתו תמולא, אך לא ידע בדיוק מתי. בנבואתו רחבת ההיקף על קץ סדר־הדברים, אמר: ”אבל את היום ההוא והשעה אין איש יודע, גם לא מלאכי השמים וגם לא הבן, אלא האב לבדו” (מתי כ״ד:36). הואיל ולישוע המשיח תפקיד מרכזי במימוש מטרות אלוהים תהא לו מעורבות ישירה בהשמדת אויבי אביו השמימי. אולם, בהיותו עלי אדמות אפילו הוא לא ידע מתי יפעל אלוהים. האם גרע הדבר ממסירותו לשירות יהוה? ברור שלא! בראותם את ישוע מטהר בקנאות את בית המקדש ”נזכרו תלמידיו בכתוב: ’קנאת ביתך אכלתני’” (יוחנן ב׳:17; תהלים ס״ט:10). ישוע התמסר כל כולו, במסירות בלתי נלאית, למשימתו. הוא שירת את אלוהים כשחיי־נצח לנגד עיניו.
8, 9. מה נאמר לתלמידים בתשובה לשאלתם על השבת המלכות, וכיצד הגיבו?
8 כך היו גם תלמידי המשיח. זמן קצר לפני שעלה השמיימה פגש אותם ישוע. הכתוב מוסר: ”שאלו אותו הנאספים: ’אדוננו, האם בזמן הזה תשיב את המלכות לישראל?’” גם הם, כמו אדונם, ייחלו לביאת המלכות. ענה להם ישוע: ”לא לכם לדעת עתים וזמנים שקבע האב בסמכותו שלו. אבל בבוא עליכם רוח הקודש תקבלו כוח ותהיו עדיי הן בירושלים והן בכל יהודה ושומרון, עד קצה הארץ” (מעשי־השליחים א׳:6–8).
9 אין שום סיבה להניח שתשובתו זו ריפתה את ידיהם. תחת זאת, התמסרו התלמידים להטפת הבשורה במלוא המרץ. בתוך שבועות מילאו את ירושלים בתורתם (מעשי־השליחים ה׳:28). ומקץ 30 שנה התפשטה פעילות ההטפה עד כדי כך שפאולוס אמר, שהבשורה הוכרזה ”לכל הבריאה מתחת לשמים” (קולוסים א׳:23). אף־על־פי שהמלכות ’לא הושבה לישראל’, כפי שציפו בטעות, ולא הוקמה בשמים בחייהם, המשיכו התלמידים לשרת את יהוה במסירות כשחיי־נצח לנגד עיניהם.
בחן את מניעיך
10. מה מתאפשר לנו להוכיח מאי־ידיעת המועד שבו ישמיד אלוהים את הסדר השטני?
10 גם עובדי יהוה בני־זמננו מייחלים לקץ סדר־דברים מרושע זה. ואולם, מה שעומד בראש מעיניינו אינה ישועתנו וכניסתנו לעולם החדש שמבטיח אלוהים. ברצוננו לחזות בקידוש שם יהוה ובהצדקת ריבונותו. משום כך, עלינו לשמוח שאלוהים לא גילה לנו את ’היום או השעה’ שבהם יושמד סדר־הדברים של השטן. זו הזדמנות עבורנו להוכיח שהחלטתנו הנחושה להתהלך עם אלוהים לנצח נצחים היא מתוך אהבה ולא מתוך מטרות אנוכיות, קצרות טווח.
11, 12. באיזה מובן הועמדה נאמנותו של איוב בספק, וכיצד קריאת תיגר זו קשורה אלינו?
11 שמירת נאמנות לאלוהים גם מוכיחה שהשטן טעה כשטען כי איוב הישר — וכל האנשים שכמותו — משרתים את אלוהים ממניע אנוכיי. אחרי שהציג יהוה את עבדו איוב כאיש תם וישר וירא אלוהים, טען השטן בנבזות: ”החינם ירא איוב אלוהים? הלא אתה שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב? מעשה ידיו בירכת, ומקנהו פרץ בארץ. ואולם, שלח נא ידך וגע בכל אשר לו, אם לא על פניך יקללך” (איוב א׳:8–11, תיקון סופרים). איוב שמר על תומתו במבחנים שפקדו אותו והוכיח שטענה זדונית זו בשקר יסודה.
12 אם גם אנחנו נשמור על תומתנו יעלה בידנו להפריך כל האשמה שטנית, שלפיה אנו משרתים את אלוהים אך ורק מפני שהגמול קרוב. אי־ידיעת המועד המדויק שבו ינקום אלוהים ברשעים מקנה לנו את ההזדמנות להוכיח שאנו באמת ובתמים אוהבים את יהוה וחפצים להתהלך בדרכיו לנצח. כך יתברר שאנו נאמנים לאלוהים וסומכים על דרכי פעולתו. יתרה מזו, אי־ידיעת היום והשעה מסייעת לנו לעמוד על המשמר ולהיות ערים מבחינה רוחנית, כי ברי לנו שהקץ עשוי לבוא בכל רגע כגנב בלילה (מתי כ״ד:42–44). אם נתהלך עם יהוה מדי יום ביומו נשמח את לבו וניתן בידיו תשובה לשטן, מחרפו (משלי כ״ז:11).
תכנן תוכניות כשחיי־נצח לנגד עיניך!
13. מה מלמד המקרא בנושא תכנון תוכניות לעתיד?
13 המתהלכים עם אלוהים יודעים שמן התבונה לתכנן תוכניות סבירות לעתיד. רבים מודעים לבעיות ולמגבלות הפוקדות אנשי שיבה, ומשתדלים לנצל היטב את שנות נעוריהם ואת כוחם כדי להשיג ביטחון כלכלי לעתיד. אם כן, מה באשר לעתידנו הרוחני החשוב שבעתיים? במשלי כ״א:5 כתוב: ”מחשבות [תוכניות] חרוץ אך למותר, וכל אץ אך למחסור”. תכנון תוכניות כשחיי־נצח לנגד עינינו יהיה בהחלט למותר, כלומר לתועלתנו. מאחר שאין אנו יודעים מתי בדיוק יקיץ הקץ על סדר־הדברים הנוכחי, עלינו לחשוב במידה מסוימת על צרכינו העתידיים. אך, הבה נקפיד על איזון ונציב את ענייני אלוהים במקום הראשון בחיינו. חסרי אמונה אולי יאמרו שהענקת עדיפות ראשונה לעשיית רצון אלוהים מעידה על קוצר רְאות. האומנם?
14, 15. (א) איזה משל סיפר ישוע בעניין תכנון תוכניות לעתיד? (ב) מדוע ניתן לומר שהאיש העשיר במשל שסיפר ישוע ראה לטווח קצר?
14 ישוע סיפר משל מאיר עיניים בנידון. כה אמר: ”שדהו של איש עשיר אחד הניב יבול רב. חשב האיש בלבו, ’מה אעשה, אין לי מקום לאסוף את יבולי’. אמר, ’זאת אעשה, אהרוס את אסמיי ואבנה גדולים מהם, ובהם אכנס את כל תבואתי ורכושי. ואומר לנפשי: נפשי, יש לך הרבה דברים טובים שנאגרו לשנים רבות. הינפשי, איכלי, שתי ושמחי’. אלא שאלוהים אמר לו: ’כסיל! בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך, והדברים שהכנת למי יהיו?’ ככה הוא מי שאוצר בשביל עצמו ואינו מעשיר למען אלוהים” (לוקס י״ב:16–21).
15 האם משתמע מדברי ישוע שהאיש העשיר לא היה צריך לעבוד כדי לדאוג לביטחונו הכלכלי בעתיד? לא, כתבי־הקודש מטיפים לחריצות (תסלוניקים ב׳. ג׳:10). הטעות של האיש העשיר היתה שהוא לא עשה את הנחוץ כדי ’להעשיר למען אלוהים’. גם אם היה באפשרותו ליהנות שנים רבות מעושרו החומרי, היה סופו למות. הוא ראה לטווח קצר, וחיי־הנצח לא עמדו לנגד עיניו.
16. מדוע ניתן לסמוך בלב שלם על יהוה שידאג להבטחת עתידנו?
16 המתהלך עם יהוה כשחיי־נצח לנגד עיניו הוא אדם מעשי המרחיק ראות. אין דרך טובה מזו לתכנן תוכניות לעתיד. אף שמן החוכמה לתכנן תוכניות מעשיות בנושא לימודים, תעסוקה והתחייבויות משפחתיות, בל נשכח שיהוה לעולם לא יזנח את נאמניו. דוד המלך שר: ”נער הייתי, גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב, וזרעו מבקש לחם” (תהלים ל״ז:25). גם ישוע הבטיח שאלוהים יכלכל את כל מי שיבקשו תחילה את המלכות ויתהלכו בדרכי הצדק של יהוה (מתי ו׳:33).
17. מניין לנו שהקץ קרוב?
17 אנו אומנם משרתים את אלוהים כשחיי־נצח לנגד עינינו, אך איננו חדלים להחיש את יום יהוה במחשבותינו. התגשמות נבואות המקרא מעידה כאלף עדים שהיום קרוב. המאה הנוכחית מאופיינת במלחמות, במגיפות, רעידות אדמה ורעב לצד רדיפת המשיחיים האמיתיים ופעילות הכרזה כלל־עולמית של הבשורה על מלכות אלוהים. כל אלה הם ממאפייני עת הקץ, קץ סדר־הדברים המרושע (מתי כ״ד:7–14; לוקס כ״א:11). העולם גדוש באנשים ”אוהבי עצמם, אוהבי כסף, גאוותנים, שחצנים, מגדפים, ממרים את פי הוריהם, כפויי טובה, חסרי קדושה, קשוחי לב, בלתי מתרצים, מלשינים, הוללים, אכזרים, שונאי טוב, בוגדים, פוחזים, יהירים, אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלוהים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). בתקופה מכרעת זו של אחרית הימים החיים קשים למשרתי יהוה. עד כמה אנו כמהים ליום שבו מלכות יהוה תִמחה את כל הרוע! עד אז, יהא מנוי וגמור עימנו להתהלך עם אלוהים כשחיי־נצח לנגד עינינו.
שַרֵת כשחיי־עולם לנגד עיניך
18, 19. מה מוכיח שהנאמנים מימי קדם שירתו את אלוהים כשחיי־נצח לנגד עיניהם?
18 בעודנו מתהלכים עם יהוה, בל נשכח את אמונתם של הבל, חנוך, נוח, אברהם ושרה. אחרי שהזכיר את שמותיהם כתב פאולוס: ”בעודם מחזיקים באמונה מתו כל אלה בלי שהשיגו את הדברים המובטחים, ואולם ראו אותם מרחוק וקידמו אותם בברכה כשהם מודים כי זרים וגולים הם בארץ” (עברים י״א:13). נאמנים אלו ’נכספו לארץ טובה ממנה, לארץ מושב שמימית’ (עברים י״א:16). בעודם מחזיקים באמונה ציפו בכיליון עיניים למקום טוב יותר תחת שלטון מלכות אלוהים שבידי המשיח. אנו סמוכים ובטוחים שאלוהים יגמול להם בחיי־נצח במקום טוב יותר — בגן־עדן עלי אדמות תחת כנפי המלכות (עברים י״א:39, 40).
19 הנביא מיכה הביע את החלטתם הנחושה של משרתי יהוה לעובדו לנצח. הוא כתב: ”כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו, ואנחנו נלך בשם יהוה אלוהינו לעולם ועד” (מיכה ד׳:5). עד יום מותו שירת מיכה את יהוה בנאמנות. כשיקום לתחייה בעולם החדש ימשיך ודאי נביא זה להתהלך עם אלוהים עדי עד. איזו דוגמה נפלאה הציב לנו, אנו החיים בשלהי עת הקץ!
20. מה צריכה להיות החלטתנו הנחושה?
20 יהוה מעריך את האהבה שאנו מראים למען שמו (עברים ו׳:10). הוא יודע שקשה לנו לשמור על נאמנותנו לו בעולם זה הנתון בידי השטן. ”העולם עובר... אך העושה את רצון אלוהים עומד לעד” (יוחנן א׳. ב׳:17; ה׳:19, ע״ח). אם כן, בעזרת יהוה, הבה נחליט במלוא הנחישות לעמוד במבחנים הנקרים בדרכנו יום יום. יהיו אורח חשיבתנו ואורח חיינו ממוקדים בברכות הנפלאות שמבטיח אבינו האוהב שבשמים. ברכות אלו יהיו נחלתנו אם נתהלך עם אלוהים כשחיי־נצח לנגד עינינו (יהודה 20, 21).
מהי תשובתך?
◻ מה מועיד אלוהים לעושי רצונו?
◻ מדוע טרם פעל יהוה להשמדת העולם המרושע?
◻ מדוע אין באי־ידיעת המועד המדויק שבו יפעל אלוהים כדי לגרוע ממסירותנו?
◻ מדוע כדאי להתהלך עם אלוהים כשחיי־נצח לנגד עינינו?
[תמונה בעמוד 17]
כדי להתהלך עם אלוהים יש לשרתו במסירות כדוגמת תלמידיו של המשיח