מדוע עלינו להתכנס יחדיו לשם עבודת אלוהים?
”יום יום התכנסו יחדיו בבית המקדש” (מה״ש ב׳:46).
1–3. (א) מה מראה שהמשיחיים תמיד הוקירו את אסיפותיהם? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) במה נדון במאמר זה?
קורינה הייתה רק בת 17 כשנעצרה אמה ונשלחה למחנה עבודה סובייטי. בהמשך הוגלתה קורינה לסיביר, אלפי קילומטרים הרחק מביתה. התייחסו אליה כאל עבד, ולעיתים הכריחו אותה לעבוד בחוץ בקור העז ללא לבוש מתאים. חרף התנאים הקשים קורינה ואחות נוספת היו נחושות להגיע לאסיפה.
2 ”יצאנו ממקום העבודה שלנו בערב”, היא מסבירה, ”וצעדנו 25 קילומטר לתחנת הרכבת. הרכבת יצאה מהתחנה בשתיים בלילה והנסיעה ארכה שש שעות. לאחר מכן הלכנו עוד 10 קילומטרים למקום האסיפה”. האם המסע הזה היה כדאי? קורינה מספרת: ”באסיפה למדנו את המצפה ושרנו שירי מלכות. החוויה הזו בנתה אותנו וחיזקה את אמונתנו”. אף־על־פי שקורינה וחברתה לא חזרו לעבודה אלא לאחר שלושה ימים, מנהל החווה אפילו לא הבחין בהיעדרן.
3 מאז ומתמיד הוקירו משרתי יהוה כל הזדמנות להתכנס יחדיו. מייד לאחר שנוסדה הקהילה המשיחית החלו תלמידי ישוע ’להתכנס יום יום בבית המקדש’ (מה״ש ב׳:46). גם לך ודאי חשוב מאוד לנכוח בקביעות באסיפות הקהילה. אולם כל המשיחיים ניצבים בפני מכשולים. עבודה חילונית, לוח זמנים עמוס או שגרה מתישה עלולים להקשות עלינו להגיע לאסיפות. מה יניע אותנו להתאמץ לגבור על המכשולים הללו ולנכוח בקביעות באסיפות?[1] כיצד נוכל לעזור לתלמידי המקרא שלנו ולאחרים להבין עד כמה חשוב לבוא לאסיפות? במאמר זה נדון בשמונה סיבות להתכנס יחדיו לשם עבודת אלוהים. ניתן לחלק את הסיבות הללו לשלוש קטגוריות: כיצד נוכחותך באסיפות משפיעה עליך, כיצד היא משפיעה על אחרים וכיצד מרגיש יהוה כשאתה מגיע לאסיפות.[2]
כיצד נוכחותך משפיעה עליך
4. כיצד התכנסויותינו מסייעות לנו ללמוד על יהוה?
4 באסיפות אנו רוכשים ידע. כל אסיפה מסייעת לנו ללמוד על אלוהינו, יהוה. לדוגמה, לפני זמן מה למדו רוב הקהילות במשך כשנתיים את הספר קרב אל יהוה במסגרת שיעור המקרא הקהילתי. אין ספק שכשלמדת על תכונותיו של יהוה ושמעת את אחיך ואחיותיך נותנים תשובות מעומק הלב, גברה אהבתך לאביך השמימי. אנו גם מעמיקים את הידע שלנו בדבר־אלוהים כאשר אנו מקשיבים במלוא תשומת הלב לנאומים, להדגמות ולקריאת המקרא (נחמ׳ ח׳:8). חשוב למשל על הפנינים הרוחניות שאתה מוצא כשאתה קורא את פרקי הקריאה השבועית במקרא ולאחר מכן מקשיב לנקודות העיקריות במסגרת האסיפה.
5. כיצד מסייעות לך האסיפות ליישם את הכתוב במקרא ולשפר את שירותך?
5 באסיפות אנו לומדים ליישם את עקרונות המקרא בכל היבטי חיינו (תסל״א ד׳:9, 10). לדוגמה, שיעור המצפה מותאם במיוחד לצורכי משרתי אלוהים. האם קרה לך ששיעור המצפה הניע אותך לבחון מחדש את מטרותיך, לסלוח לאח לאמונה או לשפר את איכות תפילותיך? אסיפת אמצע השבוע מכשירה אותנו לשירות. אנו לומדים כיצד לבשר את הבשורה הטובה וכיצד ללמד ביעילות את עקרונות המקרא (מתי כ״ח:19, 20).
6. כיצד מעודדות אותנו האסיפות ומחזקות אותנו?
6 האסיפות מעודדות אותנו. סדר עולמי זה עלול להחליש אותנו מבחינה נפשית, רגשית ורוחנית. בניגוד לכך, אסיפות הקהילה מעודדות ומחזקות אותנו. (קרא מעשי השליחים ט״ו:30–32.) באסיפות רבות אנו דנים בהתגשמות נבואות המקרא. כתוצאה מכך אנו מחזקים את ביטחוננו גם בהתגשמות הבטחות יהוה לעתיד. כמובן, לא רק מגישי החלקים מעודדים אותנו. גם אחינו לאמונה שנותנים תשובות ושרים מעומק לבם בונים אותנו מבחינה רוחנית (קור״א י״ד:26). וכאשר אנו משוחחים עם אחינו ואחיותינו לפני התוכנית ואחריה, אנו חשים תחושת שייכות ונהנים מרענון אמיתי (קור״א ט״ז:17, 18).
7. מדוע כה חשוב לנכוח באסיפותינו?
7 באסיפות אנו נחשפים להשפעת רוח הקודש. במעמדו המפואר אמר ישוע המשיח: ”מי שאוזן לו, ישמע נא את מה שהרוח אומרת לקהילות” (ההת׳ ב׳:7). ישוע מדריך את הקהילה המשיחית באמצעות רוח הקודש. אנו זקוקים לרוח הקודש כדי לדחות פיתויים, להיות אמיצים בשירות, לבשר במיומנות ולהחליט החלטות נבונות. עלינו לנצל כל אמצעי העומד לרשותנו — לרבות אסיפות הקהילה — כדי לקבל את רוח הקודש.
כיצד נוכחותך משפיעה על אחרים
8. כיצד אנו מעודדים את אחינו כאשר אנו נוכחים באסיפות, נותנים תשובות ושרים? (ראה גם התיבה ”הוא תמיד מרגיש טוב יותר אחרי האסיפה”.)
8 באסיפות יש לנו הזדמנויות להראות לאחינו שאנו אוהבים אותם. חשוב לעומק על הקשיים שעמם מתמודדים חלק מהאחים והאחיות בקהילתך. אין פלא שהשליח פאולוס כתב: ”הבה נשים לב איש אל רעהו”. את המילים ”נשים לב” ניתן גם לתרגם כ”נדאג”. לאחר מכן הוא הסביר שאנו יכולים להביע את דאגתנו כלפי אחינו על־ידי כך שלא ”נזנח את התכנסויותינו” (עב׳ י׳:24, 25). כשאתה מגיע לאסיפות, אתה מראה שאחיך לאמונה ראויים לזמנך, לתשומת לבך ולדאגתך. אתה גם מעודד אותם כשאתה נותן תשובות ושר מכל הלב (קול׳ ג׳:16).
9, 10. (א) הסבר כיצד דברי ישוע ביוחנן י׳:16 מראים מדוע חשוב להתכנס עם אחינו. (ב) כיצד נוכל לעזור למי שנדחו על־ידי משפחתם אם נגיע בקביעות לאסיפות?
9 האסיפות תורמות לאחדותנו. (קרא יוחנן י׳:16.) ישוע דימה את עצמו לרועה ואת תלמידיו לעדר כבשים. נניח ששני כבשים נמצאים בגבעה, שניים אחרים רועים בעמק וכבש נוסף רובץ במקום אחר. האם ניתן להחשיב את חמשת הכבשים הללו לעדר? בדרך כלל כל העדר נמצא יחד בהשגחתו של הרועה. באופן דומה, איננו יכולים ללכת בעקבות הרועה שלנו אם אנו בוחרים להתרחק מאחינו. עלינו להתכנס עם משיחיים אחרים כדי להיות חלק מ”עדר אחד” תחת ”רועה אחד”.
10 כשאנו נוכחים באסיפות, אנו תורמים לאחדות השוררת באגודת האחים שלנו (תהל׳ קל״ג:1). חלק מאחינו לאמונה נדחו על־ידי הוריהם ואחיהם. אך ישוע הבטיח שהוא יעניק להם משפחה רוחנית שתאהב אותם ותדאג להם (מר׳ י׳:29, 30). כשאנו נוכחים באסיפות דרך קבע, אנו יכולים להיות כאבות, אימהות, אחים או אחיות עבור אותם אחים יקרים! האין זה מניע אותנו לעשות את מיטבנו כדי להגיע לכל האסיפות?
כיצד מרגיש יהוה כשאתה מגיע לאסיפות
11. כיצד נוכחות באסיפות עוזרת לנו לתת ליהוה את מה שהוא ראוי לו?
11 כשאנו נוכחים באסיפות אנו נותנים ליהוה את מה שהוא ראוי לו. בתור בוראנו, ראוי יהוה להלל, תפארת, הודיה וכבוד. (קרא ההתגלות ז׳:12.) כאשר אנו מתפללים, שרים ומדברים על יהוה באסיפותינו, אנו עובדים אותו ובכך נותנים לו את מה שהוא כה ראוי לו. אנו מוקירים את הזכות להסב כבוד למי שעשה כה רבות עבורנו.
12. כיצד מרגיש יהוה כשאנו מצייתים להוראתו לנכוח באסיפות?
12 יהוה גם ראוי לציותנו. הוא הורה לנו שלא לזנוח את התכנסויותינו, בייחוד בתקופה זו של אחרית הימים. כשאנו נשמעים מרצון לצו זה, אנו משמחים את יהוה (יוח״א ג׳:22). מאמצינו לנכוח בכל אסיפה ואסיפה אינם נעלמים מעיניו, והוא מוקיר אותם (עב׳ ו׳:10).
13, 14. כיצד עוזרות לנו אסיפות הקהילה לקרוב אל יהוה ואל ישוע?
13 נוכחותנו באסיפות מראה ליהוה שאנו רוצים לקרוב אליו ואל בנו. במסגרת אסיפותינו מדריך אותנו מורנו הנאדר באמצעות דברו, המקרא (יש׳ ל׳:20, 21). אפילו לא־מאמינים שמגיעים לאסיפותינו מסיקים: ”אלוהים אכן בקרבכם” (קור״א י״ד:23–25). יהוה מברך את האסיפות באמצעות רוח קודשו ומשגיח על תוכנית ההוראה המבוססת על כתבי־הקודש. מכאן שבאסיפותינו אנו שומעים את קולו של יהוה וחשים בדאגתו האוהבת. כתוצאה מכך, אנו מתקרבים אליו.
14 ישוע אמר: ”במקום שבו שניים או שלושה נאספים בשמי, שם אני ביניהם” (מתי י״ח:20). באופן עקרוני ניתן להחיל מילים אלה על אסיפותינו. כראש הקהילה ישוע ”מתהלך בין” קהילות משרתי אלוהים (ההת׳ א׳:20 עד ב׳:1). צא וחשוב! יהוה וישוע מעורבים ישירות בחיזוקנו באסיפות המשיחיות. כיצד לדעתך מרגיש יהוה כשהוא מבחין ברצוננו העז לקרוב אליו ואל בנו?
15. כיצד נוכחותנו באסיפות מעידה על רצוננו לציית לאלוהים?
15 נוכחותנו באסיפות מראה שאנו תומכים בריבונות אלוהים. אומנם יהוה מורה לנו לנכוח באסיפות, אך הוא אינו מכריח אותנו לעשות כן (יש׳ מ״ג:23). מכאן שלכל אחד מאתנו יש האפשרות להראות ליהוה שאנו אוהבים אותו מעומק הלב ושאנו נחושים לתמוך בשלטונו (רומ׳ ו׳:17). לדוגמה, ייתכן שהמעסיק לוחץ עלינו ועומד על כך שנחמיץ אסיפות בשביל העבודה. אולי אנו מתמודדים עם התנגדות ממשלתית והרשויות מאיימות שאם נתאסף לשם עבודת אלוהים, הדבר יגרור קנסות, מאסר או אף עונשים חמורים יותר. או אולי אנו מתפתים לבלות במקום ללכת לאסיפה. בכל אחד מהמצבים האלה, ניצבת בפנינו הבחירה: את מי נשרת? (מה״ש ה׳:29) כשאנו בוחרים לתמוך בריבונות יהוה, אנו משמחים את לבו (מש׳ כ״ז:11).
המשך להתכנס יחד עם אחיך
16, 17. (א) מניין לנו שהאסיפות היו חשובות מאוד למשיחיים בני המאה הראשונה? (ב) מה חש אח ג׳ורג׳ גַנגַס באשר לאסיפות המשיחיות?
16 המשיחיים הקדומים לא קיימו אסיפות רק במשך תקופה קצרה לאחר הנס המדהים בחג השבועות 33 לספירה. ’הם המשיכו ללמוד בשקדנות את דברי השליחים ולהתכנס יחדיו בבית המקדש’ (מה״ש ב׳:42, 46). המילה היוונית שתורגמה ל”המשיכו” מצביעה על דבקות או התמדה בקו פעולה מסוים תוך הקדשת מאמצים אדירים. הואיל ואותם משיחיים חיו תחת השלטון הרומי וספגו התנגדות מצד מנהיגי הדת היהודים, לא היה להם קל להתכנס יחדיו. למרות זאת, הם התמידו בכך.
17 משרתי יהוה רבים בני זמננו מוקירים עמוקות את האסיפות המשיחיות. ג׳ורג׳ גַנגַס, אשר שירת למעלה מ־22 שנה כחבר בגוף המנהל, אמר: ”עבורי, ההתאספות עם אחיי היא אחת ההנאות הגדולות ביותר בחיים ומקור עידוד. אני אוהב להגיע לאולם המלכות בין הראשונים, ואם אפשר, לעזוב את המקום בין האחרונים. אני חש שמחה פנימית בשעה שאני משוחח עם משרתי אלוהים. כאשר אני ביניהם אני מרגיש כמו בבית, בחברת המשפחה שלי, בגן עדן רוחני”. הוא הוסיף: ”כפי שמצפן תמיד מורה על הצפון, כך מחשבותיי ורצונותיי העמוקים ביותר מניעים אותי ללכת לאסיפות”.
18. מה אתה חש באשר לאסיפותינו, ומה אתה נחוש לעשות?
18 האם גם אתה חש כך באשר להתכנסויותינו לשם עבודת יהוה? אם כן, היה נחוש לגלות התמדה ולהמשיך להשקיע מאמצים שקדניים כדי לנכוח בקביעות באסיפות. כך תראה שאתה מזדהה עם דוד המלך אשר אמר: ”יהוה, אהבתי מעון ביתך” (תהל׳ כ״ו:8).
^ [1] (סעיף 3) חלק מאחינו לאמונה אינם מסוגלים לנכוח בקביעות באסיפות בשל נסיבות שאינן בשליטתם, כגון בעיות בריאות קשות. הם יכולים להיות בטוחים שיהוה מבין את מצבם ומוקיר מאוד את שירותם הנעשה בלב ונפש. זקני־הקהילה יכולים לסייע לאחים בעלי מוגבלויות להפיק תועלת מתוכניות רוחניות, למשל על־ידי חיבור טלפוני לאסיפות או הקלטת התוכנית עבורם.
^ [2] (סעיף 3) ראה התיבה ”סיבות לנכוח באסיפות”.