’מה עומק חוכמת האלוהים!’
”מה עומק עושר האלוהים, מה עומק חוכמתו ודעתו! אין חקר למשפטיו ואין משיג את דרכיו” (רומ׳ י״א:33).
1. מהי הזכות הגדולה מכול שנפלה בחלקם של המשיחיים הטבולים?
מהי הזכות הגדולה מכול שנפלה בחלקך? אולי אתה מייד חושב על תפקיד מסוים שקיבלת או על אות הצטיינות שהוענק לך. אולם בתור משיחיים טבולים, ניתנה לנו הרשות לרקום יחסים קרובים עם אלוהי האמת לבדו, יהוה. זו הזכות היקרה מכול שנפלה בחלקנו! הודות לכך אנו ’ידועים לאלוהים’ (קור״א ח׳:3; גל׳ ד׳:9).
2. מדוע העובדה שאנו מכירים את יהוה ושאנו ידועים לו היא זכות כה נפלאה?
2 מדוע העובדה שאנו מכירים את יהוה ושאנו ידועים לו היא זכות כה נפלאה? לא רק מפני שאין גדול ממנו ביקום כולו, אלא גם מפני שהוא מגן על אוהביו. בהשראת אלוהים כתב הנביא נחום: ’טוב יהוה, מעוז ביום צרה, ויודע חוסי בו’ (נחום א׳:7; תהל׳ א׳:6). למעשה רק אם נכיר את אלוהי האמת ואת בנו ישוע המשיח תהיה לנו התוחלת לחיות לנצח (יוח׳ י״ז:3).
3. מה עלינו לעשות כדי להכיר את אלוהים?
3 כדי להכיר את אלוהים אין די בידיעת שמו. עלינו לפתח יחסי ידידות עימו ולהבין מה הוא אוהב ומה הוא שונא. אחת הדרכים העיקריות להראות שאנו מכירים אישית את אלוהים היא לחיות בהתאם לאמות המידה שלו (יוח״א ב׳:4). אבל אם ברצוננו להכיר את יהוה באמת ובתמים, נדרש מאיתנו דבר נוסף. עלינו לא רק ללמוד על מעשיו, אלא גם להבין מה עומד מאחוריהם וכיצד הוא פועל. ככל שניטיב להבין את מטרותיו של יהוה, כך תגאה בנו הפליאה מ”עומק חוכמתו” (רומ׳ י״א:33).
אל בעל מטרה
4, 5. (א) מהי כוונת המילה ’מטרה’ במקרא? (ב) המחש כיצד ניתן להגשים מטרה ביותר מדרך אחת.
4 יהוה הוא אל בעל מטרה, והמקרא מדבר על ”מטרת העולמים” שלו (אפ׳ ג׳:10, 11, ע״ח). מה כוונת הצירוף? המילה ’מטרה’ במקרא מתייחסת ליעד ספציפי שניתן להגיע אליו בכמה דרכים.
5 לשם המחשה: אדם רוצה להגיע ליעד מסוים. היעד שבחר הופך עבורו למטרה. הוא יכול לבחור באמצעי תחבורה שונים ובדרכים שונות כדי להגיע למחוז חפצו. בדרך הוא עשוי להיתקל בפקקי תנועה ובכבישים חסומים, או אפשר שמזג האוויר ישתנה בפתאומיות. גורמים אלה יאלצו אותו לבחור בדרך חלופית. אך אין זה משנה אילו שינויים יהיה עליו לערוך, אם יגיע לנקודת היעד שבחר, הוא עדיין יגשים את מטרתו.
6. כיצד גילה יהוה גמישות בהגשמת מטרתו?
6 באופן דומה, יהוה פועל בגמישות רבה בהגשמת מטרת העולמים שקבע. הוא מתחשב בבחירה החופשית של ברואיו התבוניים ומוכן לשנות את הדרך להגשמת מטרתו. ראה, למשל, כיצד מגשים יהוה את מטרתו באמצעות הזרע המובטח. יהוה אמר לזוג הראשון: ”פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה” (בר׳ א׳:28). האם עלתה מטרתו בתוהו כשפרץ המרד בגן עדן? לא ולא! בתגובה למצב החדש בחר יהוה מייד ב”דרך חלופית” להגשמת מטרתו. הוא ניבא שיבוא ’זרע’ שיבטל את כל הנזק שגרמו המורדים (בר׳ ג׳:15; עב׳ ב׳:14–17; יוח״א ג׳:8).
7. מה אנו לומדים על יהוה מן האופן שבו הוא מתאר את עצמו בשמות ג׳:14?
7 יכולתו של יהוה להתאים את עצמו לנסיבות חדשות בשעה שהוא פועל למימוש מטרתו עולה בקנה אחד עם האופן שבו תיאר את עצמו. כשמשה הציג בפניו את המכשולים שאולי ייתקל בהם במילוי המשימה שקיבל, נסך בו יהוה ביטחון ואמר לו: ”אהיה אשר אהיה”. עוד הוסיף: ”כה תאמר לבני ישראל: ’אהיה שלחני אליכם’” (שמ׳ ג׳:14). הכוונה היא שיהוה מסוגל להיות כל אשר עליו להיות כדי להגשים את מטרתו במלואה. דוגמה טובה לכך אנו מוצאים בפרק י״א באיגרתו של השליח פאולוס אל הרומים, שבה הוא כתב על עץ זית סמלי. בחינת המשל תגביר את הערכתנו כלפי עומק חוכמתו של יהוה, בין אם אנו בעלי תקווה שמימית ובין אם אנו מחזיקים בתקווה לחיות לנצח בכדור־הארץ.
מטרת יהוה לגבי הזרע המובטח
8, 9. (א) אילו ארבע עובדות בסיסיות יעזרו לנו להבין את משל עץ הזית? (ב) על איזו שאלה נענה כדי להבין את גמישותו של יהוה בהגשמת מטרתו?
8 לפני שנוכל להבין את משל עץ הזית, עלינו לדעת ארבע עובדות הנוגעות להתפתחות מטרת יהוה באשר לזרע המובטח. ראשית, יהוה הבטיח לאברהם ש’כל גויי הארץ יתברכו’ בזרעו, כלומר בצאצאיו (בר׳ כ״ב:17, 18). שנית, ניתנה לעם ישראל, שהיה מצאצאי אברהם, ההזדמנות להרכיב ”ממלכת כוהנים” (שמ׳ י״ט:5, 6). שלישית, כשרוב עם ישראל דחה את המשיח, בחר יהוה בדרך אחרת להרכבת ’ממלכת הכוהנים’ (מתי כ״א:43; רומ׳ ט׳:27–29). רביעית, ישוע אומנם מהווה את החלק העיקרי של זרע אברהם, אך גם לאחרים ניתנה הזכות להיות חלק מזרע זה (גל׳ ג׳:16, 29).
9 בנוסף לארבע עובדות בסיסיות אלה אנו למדים מתוך ספר ההתגלות ש־000,144 איש ישלטו עם ישוע בשמיים כמלכים וכוהנים (ההת׳ י״ד:1–4). גם הם קרויים ”בני ישראל” (ההת׳ ז׳:4–8). אך האם כל ה־000,144 הם יהודים? התשובה לשאלה ממחישה את גמישותו של יהוה בהגשמת מטרתו. נראה כעת כיצד איגרתו של השליח פאולוס אל הרומים עוזרת לנו למצוא את התשובה.
”ממלכת כוהנים”
10. איזו הזדמנות בלעדית קיבל עם ישראל?
10 כפי שהוזכר קודם לכן, עם ישראל קיבל את ההזדמנות הבלעדית להרכיב את ’ממלכת הכוהנים והגוי הקדוש’. (קרא רומים ט׳:4, 5.) אבל מה יקרה כשיבוא הזרע המובטח? האם כל 000,144 בני עם ישראל הרוחני, שיהוו את החלק המשני בזרע אברהם, יהיו מקרב עם ישראל הגשמי?
11, 12. (א) מתי החל אלוהים לבחור במי שירכיבו את המלכות השמימית, וכיצד נהגו רוב היהודים באותה עת? (ב) כיצד השלים יהוה את המספר המלא של מי שירכיבו את זרע אברהם?
11 קרא רומים י״א:7–10. עם ישראל ככלל דחה במאה הראשונה את ישוע. לכן נלקחה מהעם הזכות הבלעדית להרכיב את זרע אברהם. אולם כשאלוהים החל לבחור במי שיהוו את ’ממלכת הכוהנים’ השמימית בחג השבועות שנת 33 לספירה, היו כמה יהודים ישרי לב שנענו להזמנתו. מספרם לא עלה על כמה אלפים, והם היו כ”שארית” בהשוואה לעם היהודי ככלל (רומ׳ י״א:5).
12 אבל כיצד ’ישלים’ יהוה את המספר ’המלא’ של מי שירכיבו את זרע אברהם? (רומ׳ י״א:12, 25) שים לב לתשובה שנותן השליח פאולוס: ”לא כאילו דבר אלוהים שב ריקם. הרי לא כל אשר מ[עם] ישראל [הגשמי] ישראל הם. גם לא משום היותם צאצאי אברהם הכול בנים [חלק מזרע אברהם], ... כלומר, לא בני הבשר הם בנים לאלוהים, אלא בני ההבטחה נחשבים לַזרע” (רומ׳ ט׳:6–8). אם כן, יהוה לא קבע שרק ליוצאי חלציו של אברהם יהיה חלק בהגשמת מטרתו באשר לזרע המובטח.
עץ הזית הסמלי
13. מה מסמלים (א) עץ הזית, (ב) שורשו, (ג) גזעו, (ד) ענפיו?
13 השליח פאולוס מדמה את מי שיהוו חלק מזרע אברהם לענפיו של עץ זית סמלי (רומ׳ י״א:21).a עץ זית תרבותי זה מסמל את האופן שבו מגשים אלוהים את מטרתו באשר לברית עם אברהם. שורש העץ קדוש, והוא מסמל את יהוה — מי שמעניק חיים לעם ישראל הרוחני (יש׳ י׳:20; רומ׳ י״א:16). הגזע מסמל את ישוע, החלק העיקרי בזרע אברהם. הענפים מסמלים את המספר ’המלא’ של מי שמהווים את חלקו המשני של זרע אברהם.
14, 15. מי ”נכרתו” מעץ הזית התרבותי, ומי הורכבו עליו?
14 במשל עץ הזית מסמלים הענפים ש”נכרתו” את היהודים שדחו את ישוע (רומ׳ י״א:17). בעקבות כך הם איבדו את ההזדמנות להיות חלק מזרע אברהם. אך מי יבוא במקומם? בעיני היהודים, שהתגאו על שום היותם צאצאי אברהם, התשובה לשאלה הזו הייתה בלתי מתקבלת על הדעת. אולם יוחנן המטביל כבר הזהיר אותם ואמר שאם יהוה ירצה הוא יוכל להקים בנים לאברהם אפילו מן האבנים (לוקס ג׳:8).
15 מה, אם כן, עשה יהוה כדי להגשים את מטרתו? פאולוס הסביר שבמקום הענפים שנכרתו מן העץ התרבותי הורכבו ענפי זית בר. (קרא רומים י״א:17, 18.) מכאן שמשיחיים משוחי רוח מן הגויים, כדוגמת המשוחים שהיו בקהילת רומא, הורכבו כביכול על עץ הזית הסמלי. כך הם הפכו להיות חלק מזרע אברהם. במקור הם היו כענפיו של זית בר — לא הייתה להם כל הזדמנות לקחת חלק בברית מיוחדת זו. אך יהוה אפשר להם להיות יהודים רוחניים (רומ׳ ב׳:28, 29).
16. כיצד תיאר השליח פטרוס את היווצרותה של האומה הרוחנית החדשה?
16 השליח פטרוס הסביר את המצב כשכתב את המילים הבאות לעם ישראל הרוחני שכלל משיחיים מקרב הגויים: ”לכם המאמינים [ישוע המשיח הוא] אבן היקר אבל לסוררים — ’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה’, וגם ’אבן נגף וצור מכשול’. ... אבל אתם עם נבחר, ממלכת כוהנים וגוי קדוש, עם סגולה, למען תספרו תהילותיו של הקורא אתכם מחושך אל אורו הנפלא; אתם אשר לפנים לא עם הייתם, אך כעת עם אלוהים אתם; אשר לפנים לא רוחמו, אך כעת מרוחמים” (פט״א ב׳:7–10).
17. כיצד מה שעשה יהוה היה ”בניגוד לטבע”?
17 יהוה עשה מעשה שנתפס בעיני רבים כמעשה בלתי צפוי לחלוטין. פאולוס אמר שמעשה זה הוא ”בניגוד לטבע” (רומ׳ י״א:24). למה התכוון? הרכבת ענפי בר על עץ תרבותי אולי נראית כמעשה חריג ואפילו לא־טבעי. אולם היו חקלאים במאה הראשונה שעשו זאת.b באופן דומה, יהוה עשה דבר יוצא מגדר הרגיל. מנקודת מבט יהודית, הגויים לא היו מסוגלים להפיק פרי ראוי. אך יהוה הפך אותם לחלק מהעם שהפיק את פרי המלכות (מתי כ״א:43). מאז שנמשח קורנליוס, הנוכרי הראשון שקיבל את המשיחיות, בשנת 36 לספירה, נפתחה בפני הגויים ההזדמנות להיות מורכבים כביכול על אותו עץ זית סמלי (מה״ש י׳:44–48).c
18. איזו הזדמנות הייתה ליהודים גם לאחר שנת 36 לספירה?
18 האם המסקנה המתבקשת היא שלאחר שנת 36 לספירה נסגרה בפני היהודים האפשרות להפוך לחלק מזרע אברהם? לא. פאולוס הסביר: ”ואם לא ימשיכו [היהודים] בחוסר אמונתם יורכבו גם הם, שכן אלוהים יכול להחזירם ולהרכיבם. הרי אם אתה נכרתָּ מעץ זית בר מטבעו, ובניגוד לטבע הורכבת על עץ זית טוב, כל שכן אלה, המקוריים, יורכבו על עץ הזית שלהם!” (רומ׳ י״א:23, 24).
”כל ישראל ייוושע”
19, 20. מה יבצע יהוה על־פי משל עץ הזית הסמלי?
19 כן, מטרת יהוה באשר ל”ישראל השייכים לאלוהים” מתגשמת בצורה נפלאה (גל׳ ו׳:16). פאולוס אמר ש”כל ישראל ייוושע” (רומ׳ י״א:26). בעת שקבע יהוה ”כל ישראל”, כלומר עם ישראל הרוחני במלואו, ישרת כמלכים וכוהנים בשמיים. אין דבר היכול לעמוד בפני מטרתו של יהוה!
20 כפי שנובא מראש, זרע אברהם — ישוע המשיח וה־000,144 אשר איתו — יביא ברכות על ’הגויים’ (בר׳ כ״ב:18; רומ׳ י״א:12). אם כן, כל משרתי אלוהים יצאו נשכרים. כשאנו לומדים על האופן שבו מממש יהוה את מטרת העולמים שלו, אין אנו יכולים שלא להתפעם מ’עומק עושר האלוהים ומעומק חוכמתו ודעתו!’ (רומ׳ י״א:33).
[הערות שוליים]
a אין לראות בעץ הזית סמל לעם ישראל הגשמי. אומנם היו בעם ישראל מלכים וכוהנים, אך האומה בכללותה לא הייתה ממלכת כוהנים. על־פי התורה מלכי ישראל לא היו יכולים להפוך לכוהנים. לכן עץ הזית אינו מסמל את ישראל הגשמי. פאולוס מסביר כיצד מטרת אלוהים להקים ”ממלכת כוהנים” מתגשמת בעם ישראל הרוחני. הסבר זה הוא עדכון למה שפורסם בחוברת המצפה מ־1 במרס 1984, עמודים 18–22.
b ראה התיבה ”מדוע הרכיבו ענפי בר על זית תרבותי?”
c היה זה בתום שלוש השנים וחצי שבהן ניתנה ליהודים ההזדמנות להיות חלק מהאומה הרוחנית החדשה. נבואת 70 השבועים דנה בהתפתחות זו (דנ׳ ט׳:27).
האם אתה זוכר?
• מה אנו לומדים על יהוה מן הדרך שבה הוא מגשים את מטרתו?
• על־פי הכתוב ברומים פרק י״א...
מה מסמל עץ הזית?
מה מסמל השורש?
מה מסמל הגזע?
מה מסמלים הענפים?
• מדוע היה תהליך ההרכבה ”בניגוד לטבע”?
[תיבה/תמונה בעמוד 24]
מדוע הרכיבו ענפי בר על זית תרבותי?
▪ לוּקיוּס יוּניוּס מוֹדֶרַטוֹס קוֹלוּמֶלַה היה חייל רומי וחקלאי שחי במאה הראשונה לספירה. הוא מוכר בעיקר בזכות 12 הספרים שכתב על חקלאות וחיי הכפר.
בספרו החמישי הוא מצטט את הפתגם העתיק הבא: ”מי שחורש את מטע הזיתים מבקש פרי; מי שמדשן את מטע הזיתים מתחנן לפרי; מי שגוזם את הענפים מכריח את העץ להביא פרי”.
לאחר שהסביר שיש עצים הגדלים יפה אך אינם מביאים פרי, הוא המליץ לפעול בדרך הבאה: ”תוכנית טובה היא לקדוח בעץ חור ולתחוב לתוכו ייחור [ענף] ירוק של עץ זית בר; כך... יהפוך העץ לפורה יותר”.
[תמונה בעמוד 23]
האם אתה מבין את משל עץ הזית הסמלי?