תוכל למצוא אושר אמיתי בעזרת המקרא
אף שהמקרא אינו ספר רפואה, הוא כן מתייחס להשפעה שיש לרגשות — חיוביים או שליליים — על בריאותו הנפשית והפיזית של האדם. ”לב שמח ייטיב גֵּהָה [כלומר, משפר את הבריאות]”, מציין המקרא, ”ורוח נכאה תייבש גָּרֶם [עצם]”. ועוד כתוב: ”הִתְרַפִּיתָ ביום צרה? צר כּוֹחֶכָה” (משלי י״ז:22; כ״ד:10). רפיון ידיים בהחלט יכול להתיש את כוחנו ולגרום לנו להרגיש חלשים ופגיעים, ללא שום רצון להשתנות או לבקש עזרה.
רפיון ידיים יכול להזיק גם מבחינה רוחנית. אנשים שמרגישים חסרי ערך בדרך כלל חושבים שנבצר מהם ליהנות מקשר טוב עם אלוהים ושהוא אף פעם לא יהיה מרוצה מהם. סימון, שהוזכרה במאמר הקודם, לא האמינה ”שאלוהים מרוצה מבן אדם כמוה”. אך אם נבחן את דברו של אלוהים, המקרא, נראה שיש לאלוהים השקפה חיובית לגבי כל המבקשים לשאת חן בעיניו.
אלוהים באמת דואג לנו
במקרא נאמר ש”קרוב יהוה לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע”. אלוהים אינו מזלזל ב”לב נשבר ונדכה”, אלא מבטיח ”להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים” (תהלים ל״ד:19; נ״א:19; ישעיהו נ״ז:15).
ישוע, בן אלוהים, ראה לנחוץ להסב את תשומת לבם של תלמידיו לעובדה שאלוהים רואה את הטוב במשרתיו. על דרך משל, סיפר ישוע שאלוהים מבחין אפילו בציפור דרור הנופלת ארצה — אירוע הנחשב פעוט ערך בעיני רוב בני האדם. הוא הוסיף והדגיש שאלוהים יודע את הפרטים הקטנים ביותר על בני אדם, ואפילו מנה את מספר שערות ראשם. בסיכום המשל אמר ישוע: ”לכן אל תפחדו; יקרים אתם מציפורים רבות” (מתי י׳:29–31).a ישוע הראה שבעיני אלוהים יש ערך רב לאנשים בעלי אמונה, בלי תלות במה שהם אולי חושבים על עצמם. לאמיתו של דבר, השליח פטרוס מזכיר לנו ש”אלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:34, 35).
שמור על השקפה מאוזנת
דבר־אלוהים מעודד אותנו לפתח השקפה מאוזנת לגבי עצמנו. השליח פאולוס כתב בהשראת אלוהים: ”על סמך החסד אשר ניתן לי, הריני אומר לכל אחד מכם: איש אל יחשוב את עצמו ליותר משראוי לו לחשוב, אלא יהא צנוע בהערכתו, כמידת האמונה שהעניק לו אלוהים” (רומים י״ב:3).
ברור שלא נרצה להפריז בערכנו עד כדי יהירות; מאידך, גם לא נרצה לנקוט בקיצוניות השנייה ולחשוב שאנחנו לא שווים כלום. המטרה צריכה להיות לטפח השקפה מאוזנת על עצמנו ולהביא בחשבון הן את מעלותינו והן את מגבלותינו. אישה משיחית ניסחה זאת כך: ”אני לא התגלמות הרוע; ואני גם לא מתנתו של אלוהים לאנושות. יש לי צדדים טובים וצדדים רעים, כמו לכולם”.
כמובן, לא תמיד קל לפתח השקפה מאוזנת כזו. ייתכן שיידרש מאיתנו מאמץ כביר לתקן השקפה שלילית מדי לגבי עצמנו שאולי פיתחנו במשך שנים רבות. למרות זאת, בעזרת אלוהים אנחנו כן יכולים להשתנות, הן מבחינת אישיותנו והן מבחינת השקפת העולם שלנו. למעשה, זה מה שדבר־אלוהים קורא לנו לעשות. הכתוב אומר: ”הסירו את האישיות הישנה אשר התנהגותכם הראשונה כרוכה עימה והיא נשחתת בתאוות מתעות, והתחדשו בעזרת הכוח הפועל על מחשבותיכם. עטו את האישיות החדשה שנבראה על־פי רצון אלוהים בצדקה אמיתית ובחסידות” (אפסים ד׳:22–24, ע״ח).
אם נעשה מאמץ לשנות את ’הכוח הפועל על מחשבותינו’, כלומר, את הנטייה השלטת של שכלנו, נוכל לשנות את האישיות שלנו ולהפוך אותה משלילית לחיובית. לנה, שסופר עליה במאמר הקודם, הבינה שרק אחרי שזנחה את המחשבה שאיש לא יאהב אותה או יעזור לה, יכלה לשנות את השקפתה לגבי עצמה. אילו עצות מעשיות מן המקרא עזרו ללנה, לסימון ולאחרים לחולל שינוי שכזה?
עקרונות מקראיים התורמים לאושר
”השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך” (תהלים נ״ה:23). בראש ובראשונה, התפילות יעזרו לנו למצוא אושר אמיתי. סימון אומרת: ”בכל פעם שאני מרגישה מדוכדכת, אני מתפללת ליהוה ומבקשת את עזרתו. אף פעם לא הייתי במצב שבו לא הרגשתי את כוחו ואת הדרכתו”. כשמחבר מזמור התהלים קורא לנו להשליך את המעמסה שלנו על יהוה, הוא בעצם מזכיר לנו שיהוה לא רק דואג לנו, אלא שהוא גם רואה בנו אנשים שראויים לעזרתו ולתמיכתו. בליל הפסח של שנת 33 לספירה, התעצבו תלמידיו של ישוע בעקבות מה שאמר להם אודות עזיבתו הקרובה. ישוע האיץ בהם להתפלל אל האב, והוסיף: ”בקשו ותקבלו למען תימלא שמחתכם” (יוחנן ט״ז:23, 24).
”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח). כפי שלימד ישוע, הנתינה היא אחד מגורמי המפתח במציאת אושר אמיתי. יישום עיקרון מקראי זה מסייע לנו להתמקד בצורכי הזולת במקום בחולשותינו האישיות. כשאנו עוזרים לזולת וזוכים להכרת טובה מצידם, אנחנו מרגישים טוב יותר לגבי עצמנו. לנה משוכנעת שהשתתפותה הקבועה בהבאת הבשורה המקראית לזולת עוזרת לה בשתי דרכים. ”ראשית, אני מרגישה את האושר והסיפוק שישוע הזכיר”, היא אומרת. ”שנית, אני מקבלת משוב חיובי מאחרים, וזה עוזר לי להרגיש שמחה”. אם ניתן מעצמנו בנדיבות, ניווכח באמיתות הכתוב במשלי י״א:25: ”מַרְוֶה גם הוא יוֹרֶא”, כלומר, המשקה אחרים לרוויה גם הוא יֵרָוֶה.
”כל ימי עני [מעונה] רעים; וטוב לב משתה תמיד” (משלי ט״ו:15). בפני כל אחד מאיתנו ניצבת הבחירה מה לחשוב על עצמנו ועל נסיבותינו. מצד אחד, אנחנו יכולים להיות כאיש מעונה ורואה שחורות, ומצד שני אנחנו יכולים לבחור לחשוב באופן חיובי, להרגיש ’טובי לב’ ולשמוח כאילו שאנו נמצאים במשתה. סימון אומרת: ”אני משתדלת להיות כמה שיותר חיובית. אני עסוקה בלימוד אישי ובשירות ומתמידה בתפילות. אני גם עושה מאמץ להיות בחברת אנשים חיוביים ומנסה לעזור לזולת”. גישה כזו מובילה לאושר אמיתי, כשם שמפציר בנו המקרא: ”שימחו ביהוה וגילו, צדיקים; והרנינו, כל ישרי לב” (תהלים ל״ב:11).
”בכל עת אוהב הרֵעַ, ואח לצרה ייוולד” (משלי י״ז:17). תחושה של אמון באדם אהוב או ביועץ שאנו סומכים עליו יכולה לעזור לנו להתמודד עם רגשות שליליים ולהשתחרר מהם לפני שהם יכריעו אותנו. שיחות עם אחרים יכולות לעזור לנו להסתכל על המצב מנקודת מבט מאוזנת וחיובית. ”זה מאוד עוזר לשפוך את הלב”, מודה סימון. ”אתה צריך לספר למישהו איך אתה מרגיש. לפעמים כל מה שצריך זה להוציא את הכול החוצה”. כך תתנסה באמיתות הפסוק שאומר: ”דאגה בלב איש ישחנה [ידכא אותו], ודבר טוב ישמחנה” (משלי י״ב:25).
מה הלאה?
נגענו רק בכמה מן העקרונות הנפלאים והמעשיים הרבים שיש במקרא ושיכולים לעזור לנו להתגבר על רגשות שליליים ולמצוא אושר אמיתי. אם גם אתה מתמודד עם הערכה עצמית נמוכה, אנחנו מעודדים אותך לבחון יותר לעומק את דבר־אלוהים, המקרא. למד כיצד לאמץ השקפה מציאותית ובריאה לגבי עצמך ולגבי יחסיך עם אלוהים. אנו תקווה שבעזרת ההדרכה שבדבר־אלוהים תמצא אושר אמיתי בכל אשר תפנה.
[הערת שוליים]
a קטע זה של הפסוק נידון בפרוטרוט בעמודים 22 ו־23.
[תמונה בעמוד 7]
יישום עקרונות המקרא בחיי היומיום תורם לאושר