האם אתה מקדים לנהוג כבוד?
”הקדימו לנהוג כבוד איש ברעהו” (רומ׳ י״ב:10).
1. מה חדל להיות אופייני באזורים רבים בעולם?
במספר מקומות ברחבי העולם נהוג שילדים קטנים כורעים לאות כבוד על ברכיהם בחברת מבוגרים, כדי לא להיראות גבוהים מהם. במקומות הללו אין זה מכובד שילד יפנה את גבו למבוגר. אף שבכל תרבות ישנן דרכים שונות לרחוש כבוד לזולת, גילויי כבוד אלו מזכירים לנו את תורת משה. לדוגמה, התורה ציוותה: ”מפני שֵיבה תקום [מתוך כבוד], והדרתָ פני זקן” (וי׳ י״ט:32). למרבה הצער, באזורים רבים כבר אין זה אופייני לנהוג כבוד בזולת. למעשה, חוסר כבוד נראה כיום בכל עבר.
2. את מי עלינו לכבד על־פי דבר־אלוהים?
2 רחישת כבוד לרֵע נחשבת לערך עליון בדבר־אלוהים. הוא מורה לנו לכבד את יהוה ואת ישוע (יוח׳ ה׳:23). עוד מצווה המקרא שנכבד את קרובי משפחתנו ואת אחינו לאמונה ושננהג כבוד בגורמים מסוימים שאינם חברי קהילה (רומ׳ י״ב:10; אפ׳ ו׳:1, 2; פט״א ב׳:17). באילו דרכים נוכל להראות שאנו מכבדים את יהוה? באיזה אופן אנו רוחשים כבוד לאחינו ולאחיותינו? נבחן כעת שאלות אלו ואחרות.
כבד את יהוה ואת שמו
3. מהי אחת הדרכים החשובות להוקיר את יהוה?
3 אחת הדרכים החשובות להוקיר את יהוה היא להתייחס לשמו בכבוד הראוי לו, שהרי אנו ”עם לשמו” (מה״ש ט״ו:14). זהו בהחלט כבוד גדול לשאת את שמו של האל הכול יכול, יהוה. הנביא מיכה אמר: ”כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו, ואנחנו נלך בשם יהוה אלוהינו לעולם ועד” (מיכה ד׳:5). אנו ’הולכים בשם יהוה’ בכך שאנו מתאמצים לחיות יום יום באופן שיסב כבוד לשם שאנו נושאים. כשם שהזכיר פאולוס למשיחיים ברומא, אם חיינו אינם עולים בקנה אחד עם הבשורה הטובה שאנו מכריזים, אנו למעשה ’מחללים’ את שם אלוהים, כלומר ממיטים עליו חרפה (רומ׳ ב׳:21–24).
4. מהי גישתך כלפי הזכות להעיד על יהוה?
4 אנו מסבים כבוד ליהוה גם באמצעות פעילות הבישור. בעבר הזמין יהוה את עם ישראל להיות עדיו, אך הם לא מילאו את תפקידם (יש׳ מ״ג:1–12). פעמים רבות פנו עורף ליהוה ו”קדוש ישראל הִתווּ”, כלומר הכאיבו לו (תהל׳ ע״ח:40, 41). בסופו של דבר, איבדה האומה לגמרי את חסדו של יהוה. אנחנו, לעומתם, אסירי תודה על הזכות שיש לנו להעיד על יהוה ולהכריז את שמו ברבים. אנו עושים כן מכיוון שאנחנו אוהבים אותו ורוצים מאוד בקידוש שמו. איך נוכל לשתוק ולא לבשר כשאנו יודעים את האמת על אבינו השמימי ועל מטרותיו? אנו מזדהים עם השליח פאולוס שאמר: ”חובה מוטלת עליי ואוי לי אם לא אבשר” (קור״א ט׳:16).
5. מה בין אמונה ביהוה לבין גילוי כבוד כלפיו?
5 דוד כתב: ”ויבטחו בך יודעי שְמֶך, כי לא עזבת דורשיך יהוה” (תהל׳ ט׳:11). מי שבאמת מכירים את יהוה ומכבדים את שמו, בוטחים בו כשם שבטחו בו משרתיו הנאמנים בעבר. הביטחון והאמונה ביהוה הן דרך נוספת להסב לו כבוד. שים לב כיצד דבר־אלוהים קושר בין ביטחון ביהוה להסבת כבוד לו. כשעם ישראל גילו חוסר ביטחון ביהוה, הוא שאל את משה: ”עד אנה ינאצוני [יחללו כבודי] העם הזה, ועד אנה לא יאמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקרבו?” (במ׳ י״ד:11) גם ההיפך הוא הנכון. אם נבטח ביהוה שיגן עלינו וידאג לנו גם בקשיים, נוכיח שאנו מכבדים אותו.
6. מה מניע אותנו לרחוש כבוד עמוק ליהוה?
6 ישוע ציין שהכבוד שאנו רוחשים ליהוה צריך לנבוע מן האדם שבסתר ליבנו. הוא פנה אל מי שלא עבדו את יהוה בלב ונפש וציטט את דברי יהוה: ”העם הזה בשפתיו כיבדוני וליבו ריחק ממני” (מתי ט״ו:8). כבוד אמיתי ליהוה בא בזכות אהבה אמיתית כלפיו (יוח״א ה׳:3). אנחנו גם זוכרים את הבטחת יהוה: ”מכבדיי אכבד” (שמ״א ב׳:30).
המשגיחים נוהגים כבוד ברעיהם
7. (א) מדוע צריכים אחים בעלי תפקידי אחריות להתייחס בכבוד אל מי שנמצאים תחת השגחתם? (ב) כיצד נהג פאולוס כבוד באחיו לאמונה?
7 השליח פאולוס האיץ באחיו לאמונה: ”הקדימו לנהוג כבוד איש ברעהו” (רומ׳ י״ב:10). אחים בעלי תפקידי אחריות בקהילה צריכים לשמש דוגמה ו’להקדים’ לנהוג כבוד במי שנמצאים תחת השגחתם. מן הדין שאחים בעלי תפקידים כבדי משקל יחקו את דוגמתו של פאולוס בנושא. (קרא תסלוניקים א׳. ב׳:7, 8.) האחים בקהילות שביקר פאולוס ידעו שהוא לעולם לא יבקש מהם לעשות משהו שהוא בעצמו נמנע מלעשותו. פאולוס נהג כבוד באחיו לאמונה, ובתגובה הם רחשו לו כבוד. הוא אמר: ”אני מבקש מכם להתנהג כמוני”, ואנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שרבים נשמעו להדרכתו בחפץ לב בזכות הדוגמה הטובה שהציב (קור״א ד׳:16).
8. (א) מהי אחת הדרכים החשובות שבה נהג ישוע בכבוד עם תלמידיו? (ב) כיצד יכולים המשיחיים כיום לחקות את דוגמתו של ישוע?
8 דרך נוספת שבה אח ממונה נוהג כבוד במי שנמצאים תחת השגחתו היא על־ידי כך שהוא מסביר להם מה הסיבות העומדות מאחורי בקשותיו והנחיותיו. בעשותו כן, הוא מחקה את ישוע. למשל, כשישוע אמר לתלמידיו להתפלל לאלוהים שישלח פועלים רבים יותר לקציר, הוא הבהיר להם מדוע עליהם לעשות כן באומרו: ”הקציר רב, אבל הפועלים מעטים. לכן התפללו אל אדון הקציר שישלח פועלים לקצירו” (מתי ט׳:37, 38). באופן דומה, כשאמר לתלמידיו ’לעמוד על המשמר’ הוא נימק זאת באומרו: ”כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם” (מתי כ״ד:42). פעמים רבות אמר ישוע לתלמידיו לא רק את מה שעליהם לעשות, אלא גם מדוע עליהם לעשות כן. כך נהג בהם כבוד, וזו בהחלט דוגמה שראוי שהמשגיחים המשיחיים יחקו!
כבד את קהילת יהוה ואת הדרכתה
9. על מה יעיד הדבר אם נכבד את הקהילה המשיחית הבינלאומית ואת נציגיה? הסבר.
9 כדי להסב כבוד ליהוה, עלינו גם לכבד את הקהילה המשיחית הבינלאומית ואת נציגיה. כשאנו נשמעים להדרכות המקראיות הניתנות מטעם כיתת העבד הנאמן, אנחנו מכבדים למעשה את המסגרת שקבע יהוה. השליח יוחנן ראה לנכון לדבר בגנותם של כמה מחברי הקהילה המשיחית במאה הראשונה בעקבות חוסר הכבוד שהפגינו כלפי האחים הממונים. (קרא יוחנן ג׳. 9–11.) ניתן להסיק מדברי יוחנן שהם נהגו בחוסר כבוד לא רק כלפי המשגיחים עצמם, אלא גם כלפי הדרכותיהם. לשמחתנו, רוב המשיחיים לא נהגו כך. נראה כי אגודת האחים ככלל רחשה כבוד רב כלפי המשגיחים הממונים כל עוד היו השליחים בין החיים (פיל׳ ב׳:12).
10, 11. הסבר מכתבי־הקודש מדוע זה ראוי שיהיו בקהילה משיחיים בעלי תפקידי סמכות.
10 יש הסוברים שמאחר שישוע אמר לתלמידיו ”אתם אחים כולכם”, אין כל מקום לתפקידי סמכות בקהילה המשיחית (מתי כ״ג:8). אולם, הן בתנ״ך והן בכתבי־הקודש המשיחיים יש שפע דוגמאות של גברים שפעלו על־פי הסמכות שניתנה להם מאלוהים. ההיסטוריה של האבות, השופטים והמלכים רצופה הוכחות לכך שיהוה הדריך את משרתיו באמצעות נציגים ארציים. וכאשר העם לא נתנו לנציגיו את הכבוד הראוי להם, העניש אותם יהוה (מל״ב א׳:2–17; ב׳:19, 23, 24).
11 במקביל לכך, המשיחיים מן המאה הראשונה הכירו בסמכותם של השליחים (מה״ש ב׳:42). פאולוס, למשל, נתן הוראות לאחיו (קור״א ט״ז:1; תסל״א ד׳:2). למרות זאת, הוא גם נכנע מרצון לממונים עליו (מה״ש ט״ו:22; גל׳ ב׳:9, 10). לפאולוס הייתה אפוא ראייה נכונה באשר לסמכות בקהילה המשיחית.
12. מהו הלקח הכפול שניתן להפיק מן הדוגמאות המקראיות בנושא הסמכות?
12 יש כאן לקח כפול: ראשית, על־פי המקרא רשאי העבד הנאמן והנבון — באמצעות הגוף המנהל — למנות אחים לתפקידי אחריות, ויש מביניהם הממונים על בעלי תפקידים אחרים (מתי כ״ד:45–47; פט״א ה׳:1–3). שנית, על כל המשיחיים, ובכלל זה גם על האחים הממונים, לתת כבוד לממונים עליהם. אם כן, מה הן כמה דרכים מעשיות לתת כבוד לממונים המשגיחים בקהילה המשיחית הבינלאומית?
כבוד כלפי משגיחים נודדים
13. כיצד נוכל לנהוג כבוד בנציגי הקהילה המשיחית בני זמננו?
13 פאולוס אמר: ”אנו מבקשים מכם, אחיי, להכיר באנשים העמלים בקרבכם, המנהיגים אתכם באדון ומוכיחים אתכם. הוקירו אותם ברוב אהבה בעבור עבודתם. הייו בשלום איש עם רעהו” (תסל״א ה׳:12, 13). בין ה”אנשים העמלים” נמנים, כמובן, המשגיחים הנודדים. לכן עלינו ’להוקיר אותם’, ואחת הדרכים לעשות כן היא להיענות בכל ליבנו להדרכותיהם ולעצותיהם. כשמשגיחים אלה מעבירים לנו את הנחיותיה של כיתת העבד הנאמן, מניעה אותנו ”החוכמה אשר ממעל” להיות נכונים לציית ו’לא לעמוד על דעתנו’ (יעקב ג׳:17, דל׳).
14. כיצד מוכיחה הקהילה שהיא נוהגת כבוד עמוק במשגיחים הנודדים, ומה קורה בעקבות זאת?
14 ומה אם נקבל הנחיה לפעול בדרך שונה מהדרך שבה אנו מורגלים? גילוי כבוד יחייב אותנו לעיתים להילחם בדחף להביע התנגדות בטענה ש”כך לא נוהגים אצלנו”, או ”אולי זה יצליח במקום אחר, אבל לא בקהילה שלנו”. במקום זאת, אנו עושים הכול כדי לציית. אם נזכור תמיד שהקהילה שייכת ליהוה ושישוע עומד בראשה, יהיה לנו קל יותר לציית. כאשר הקהילה מקבלת בשמחה את הנחיותיהם של המשגיחים הנודדים ומיישמת אותן, מעיד הדבר על כבוד עמוק. השליח פאולוס שיבח את האחים הקורינתים על כך שצייתו בכבוד להנחיות שנתן להם זקן־הקהילה טיטוס בביקורו אצלם (קור״ב ז׳:13–16). הוא הדין בימינו: אנו סמוכים ובטוחים שאם ניישם ברצון את העצות שמייעצים לנו המשגיחים הנודדים, יתרום הדבר רבות לשמחתנו בפעילות הבישור (קרא קורינתים ב׳. י״ג:11).
”נהגו כבוד בכל אדם”
15. מה הן כמה מן הדרכים לנהוג כבוד באחינו לאמונה?
15 פאולוס כתב: ”אל תגער בזקן, כי אם הפצר בו כבן הפונה לאביו. פנה אל הצעירים כאל אחים, אל הזקנות כאל אימהות, ואל הצעירות כאל אחיות — במלוא הטוהר. כבד את האלמנות אשר הן אכן אלמנות” (טימ״א ה׳:1–3). כן, דבר־אלוהים קורא לנו לנהוג כבוד בכל אחד מחברי הקהילה המשיחית. אך מה אם מתגלעים חילוקי דעות אישיים בינך לבין אחיך לאמונה? האם זה יעצור בעדך מלמלא את חובתך לנהוג כבוד באחיך? או האם תוכל לשנות משהו בגישתך ולהכיר במעלותיו הרוחניות של אותו משרת אלוהים? במיוחד האחים הממונים צריכים להתייחס בכבוד אל אחיהם, ולעולם לא להיות ’כרודנים על הצאן’ (פט״א ה׳:3). אמת, בקהילה המשיחית, אשר סימן ההיכר שלה הוא האהבה העמוקה השוררת בין חבריה, יש לנו אינספור הזדמנויות לנהוג כבוד זה בזה (קרא יוחנן י״ג:34, 35).
16, 17. (א) מדוע חשוב שנתייחס בכבוד לא רק למי שלהם אנו מבשרים אלא גם למתנגדים? (ב) כיצד אנו נוהגים ”כבוד בכל אדם”?
16 מובן שאנו מכבדים לא רק את בני הקהילה המשיחית. פאולוס כתב למשיחיים שחיו בזמנו: ”בעוד יש לנו הזדמנות, נגמול טוב לכל אדם” (גל׳ ו׳:10). אין ספק שאין זה קל לפעול על־פי העיקרון הזה אם עמית לעבודה או חבר לספסל הלימודים אינם מתייחסים אלינו יפה. ברגעים כאלו, עלינו לזכור את המילים: ”אל תתחר [תרתח] במרעים” (תהל׳ ל״ז:1). יישום העצה יסייע בידינו להגיב בכבוד אפילו למתנגדים לנו. באופן דומה, אם נהיה ענווים נוכל להתייחס לכל מי שאנו פוגשים בשירות ”בענווה ויראה [כבוד עמוק]” (פט״א ג׳:15). גם הופעתנו ולבושנו עשויים להעיד על כבוד כלפי האנשים שלהם אנו מבשרים.
17 ביחסינו עם אחינו לאמונה או עם מי שאינם מהווים חלק מן הקהילה, אנו חותרים לנהוג על־פי ההדרכה: ”נהגו כבוד בכל אדם; אהבו את האחים; יראו את אלוהים; כבדו את המלך” (פט״א ב׳:17).
השב על השאלות
כיצד תוכל לכבד כראוי את:
• יהוה?
• זקני־הקהילה והמשגיחים הנודדים?
• כל אחד מחברי הקהילה?
• האנשים שלהם אתה מבשר?
[תמונה בעמוד 23]
המשיחיים מן המאה הראשונה כיבדו את סמכות הגוף המנהל
[תמונה בעמוד 24]
בכל הארצות מכבדים זקני־הקהילה את המשגיחים הנודדים הממונים על־ידי הגוף המנהל