”הראו חיבה יתרה”
”באהבת אחים הראו חיבה יתרה” (רומים י״ב:10, דל’).
1, 2. מאילו קשרים עם אחיהם נהנו שליח אחד בן זמננו והשליח פאולוס?
במשך 43 שנותיו כשליח במזרח הרחוק, נודע דון בחמימות שחש כלפי האנשים שאותם שירת. בשוכבו על ערש דווי, נסעו כמה מתלמידיו לשעבר מרחק אלפי קילומטרים ובאו לצד מיטתו כדי לומר לו ”קַמְסַהַמְנִידָה, קַמְסַהַמְנִידָה!” — ”תודה לך, תודה לך!” בקוריאנית. החיבה הלבבית של דון נגעה ללבם.
2 סיפורו של דון הוא סיפורם של רבים. במאה הראשונה לספירה הביע השליח פאולוס חיבה עמוקה אל האחים ששירת. פאולוס נתן מעצמו. אף שהיה איתן בדעתו, ידע להתנהג בעדינות ובאכפתיות ”כאישה המטפלת בילדיה”. אל הקהילה בתסלוניקי כתב: ”חיבבנו אתכם כל כך, שבחפץ לב ששנו לתת לכם לא רק את בשורת אלוהים אלא גם את נפשנו, שכן נהייתם אהובים עלינו” (תסלוניקים א׳. ב׳:7, 8). לימים, כאשר אמר פאולוס לאחיו מאפסוס כי לא יוסיפו לראות את פניו, ”הכול בכו בכי רב, נפלו על צווארי שאול [פאולוס] ונשקו לו” (מעשי השליחים כ׳:25, 37). ברור שהקשר בין פאולוס לבין אחיו היה עמוק יותר מקשר של אמונה משותפת. הייתה להם חיבה לבבית זה כלפי זה.
חיבה לבבית ואהבה
3. מה הקשר בין המונחים המקראיים חיבה ואהבה?
3 חיבה לבבית, אהדה וחמלה קשורות במקרא בקשר הדוק לאצילית שבתכונות המשיחיות — לאהבה (תסלוניקים א׳. ב׳:8; פטרוס ב׳. א׳:7). בדומה לפאותיו של יהלום מרהיב עין, כל התכונות האלוהיות הללו מאזנות ומשלימות זו את זו. הן מקרבות את המשיחיים לא רק איש אל רעהו, אלא גם אל אביהם שבשמים. זו הסיבה שהשליח פאולוס האיץ באחיו לאמונה: ”האהבה תהיה בלי חנופה. ... באהבת אחים הראו חיבה יתרה” (רומים י״ב:9, 10, דל’).
4. על מה מצביע המונח ”חיבה יתרה”?
4 המילה היוונית המתורגמת ל”חיבה יתרה” מורכבת משני חלקים, האחד משמעו ידידות והשני חיבה טבעית. חוקר מקרא אחד מסביר שפירוש הדבר הוא שהמשיחיים ”צריכים להיות מוכרים במסירות האופיינית למשפחה אוהבת, מלוכדת ותומכת”. האם כך אתה חש ביחס לאחיך ולאחיותיך לאמונה? מן הראוי שאווירה חמימה — תחושה של קרבת דם — תשרור בכל הקהילה המשיחית (גלטים ו׳:10). על כן, תרגום הברית החדשה באנגלית מודרנית, מאת ג׳. ב. פיליפס מתרגם את רומים י״ב:10 בזו הלשון: ”תהא בינינו חיבה לבבית אמיתית כבין אחים”. ותרגום ג׳רוזלם בייבל אומר: ”אהבו זה את זה כיאה לאחים”. כן, אהבה בין משיחיים אינה מסתכמת בהיגיון צרוף ובתחושת חובה. ב”אחווה שאין בה חנופה”, עלינו ’לאהוב זה את זה בכל לבבנו ומאודנו’ (פטרוס א׳. א׳:22).
אלוהים מלמדנו ”לאהוב איש את רעהו”
5, 6. (א) כיצד משתמש יהוה בכינוסים בינלאומיים כדי ללמד את משרתיו לטפח חיבה משיחית? (ב) כיצד מתחזק עם הזמן הקשר בין המשיחיים?
5 אף שבעולם זה ’אהבת רבים מתקררת’, יהוה מלמד את משרתיו בני זמננו ”לאהוב איש את רעהו” (מתי כ״ד:12; תסלוניקים א׳. ד׳:9). כינוסים בינלאומיים של עדי־יהוה הם הזדמנות מעולה להכשרה זו. בכינוסים הללו נפגשים עדים מקומיים עם אחים מארצות רחוקות, ורבים פותחים את בתיהם לאורחים זרים. בכינוס שהתקיים לא מזמן הגיעו מספר אורחים ממדינות שבהן הציבור ברובו מסויג ומופנם. ”הם הגיעו מתוחים וביישנים”, מספר משיחי שעזר במציאת מקומות לינה עבורם. ”אבל אחרי שישה ימים בלבד, נפרדו ממארחיהם בחיבוקים ובבכי. הם נהנו מאהבה משיחית שאותה לעולם לא ישכחו”. גילוי הכנסת אורחים כלפי אחינו, מכל רקע שהוא, יכול להוציא את המיטב הן מן האורח והן מן המארח (רומים י״ב:13).
6 מרגשים ככל שיהיו כינוסים כאלה, יחסים הדוקים יותר נרקמים בין משיחיים המשרתים את יהוה יחדיו לאורך זמן. ככל שניטיב להכיר את אחינו, נוכל להעריך במידה רבה יותר את תכונותיהם החביבות — את כנותם, אמינותם, נאמנותם, טוב לבם, נדיבותם, התחשבותם, חמלתם ואת חוסר אנוכיותם (תהלים ט״ו:3–5; משלי י״ט:22). מרק, ששירת כשליח במזרח אפריקה, אמר: ”הפעילות המשותפת עם אחינו יוצרת בינינו קשר בל יינתק”.
7. מה נדרש מאיתנו כדי ליהנות מחיבה משיחית בקהילה?
7 כדי ליצור קשר כזה בקהילה ולשמור עליו, חייבים חברי הקהילה להתקרב איש אל רעהו. בעזרת נוכחות קבועה באסיפות מתהדקים הקשרים האישיים שלנו עם אחינו ואחיותינו. בנוכחות ובמעורבות פעילה באסיפות — לפני התוכנית, במהלכה ואחריה — אנו מעודדים ומעוררים זה את זה ”לאהבה ולמעשים טובים” (עברים י׳:24, 25). זקן־קהילה בארצות־הברית מספר: ”אני זוכר שבילדותי היו בני משפחתי תמיד בין האחרונים שעזבו את אולם המלכות. נהנינו ככל האפשר משיחות ידידותיות ובעלות תוכן”.
האם עליך ’להתנהג ברוחב לב’?
8. (א) למה התכוון פאולוס באומרו לקורינתים ’להתנהג ברוחב לב’? (ב) מה נוכל לעשות להגברת החיבה בקהילה?
8 כדי לתרום תרומה מלאה ליצירת חיבה זו, עלינו אולי ’להתנהג ברוחב לב’. אל הקהילה בקורינתוס, כתב השליח פאולוס: ”נהגנו ברוחב לב. לא צר לכם המקום בלבבנו”. פאולוס האיץ בהם להגיב ”ברוחב לב” (קורינתים ב׳. ו׳:11–13). האם גם אתה יכול ’להתנהג ברוחב לב’ בגילוי חיבה? אינך צריך לחכות שאחרים יעשו את הצעד הראשון. באיגרתו אל הרומים שילב פאולוס בין הצורך לגלות חיבה לבין העצה: ”בכבוד הקדימו איש את רעהו” (רומים י״ב:10, דל’). כביטוי לכבוד שאתה רוחש לאחרים, תוכל מיוזמתך לגשת אליהם ולברך אותם לשלום. באפשרותך גם להזמין אותם להצטרף אליך לשירות השדה או להתכונן יחד איתך לאסיפה. התנהגות זו מכשירה את הקרקע לצמיחת החיבה.
9. אילו צעדים נוקטים כמה כדי לחזק את קשרי הידידות עם אחיהם לאמונה? (ציין דוגמאות מקומיות.)
9 משפחות ויחידים בקהילה יכולים ’להתנהג ברוחב לב’ על־ידי כך שיבקרו איש אצל רעהו, ואולי יאכלו יחד ארוחה קלה או יעסקו בפעילויות משותפות מרעננות (לוקס י׳:42; י״ד:12–14). הֶקוֹפּ מארגן מדי פעם פיקניקים לקבוצות קטנות. ”באים אנשים מכל הגילים, כולל הורים יחידים”, הוא מספר. ”כל אחד חוזר הביתה עם זכרונות נעימים, והם מרגישים קרובים יותר זה לזה”. כמשיחיים עלינו להשתדל להיות לא רק אחים לאמונה, אלא גם ידידי אמת (יוחנן ג׳. 14).
10. מה נוכל לעשות במקרה של מתח ביחסים?
10 לעתים המגרעות מקשות עלינו לכונן קשרי ידידות וליצור חיבה. מה נוכל לעשות? ראשית, נוכל להתפלל שיהיו לנו יחסים טובים עם אחינו. זהו רצון אלוהים שמשרתיו יסתדרו היטב זה עם זה, והוא ייעתר לתפילות כנות אלו (יוחנן א׳. ד׳:20, 21; ה׳:14, 15). עלינו גם לפעול בהתאם לתפילותינו. ריק, משגיח נודד במזרח אפריקה, זוכר אח אחד שאישיותו המחוספסת הקשתה על אחרים להסתדר איתו. ”במקום להתחמק מן האח, החלטתי ללמוד להכיר אותו טוב יותר”, מספר ריק. ”התברר לי שאביו של האח דגל במשמעת מחמירה. מרגע שראיתי עד כמה קשה נאבק האח כדי להתגבר על הרקע הזה ועד כמה שהוא התקדם, הערצתי אותו. לבסוף נעשינו חברים טובים” (פטרוס א׳. ד׳:8).
היפתח אל אחרים!
11. (א) מה נדרש לצמיחת החיבה בקהילה? (ב) מדוע עלול הדבר להזיק מבחינה רוחנית אם נהיה מרוחקים רגשית מאחרים?
11 רבים כיום חיים את חייהם מבלי לטפח חברות קרובה עם אף לא אדם אחד. זה מאוד עצוב! אין שום סיבה ואין זה ראוי שמצב כזה ישרור בקהילה המשיחית. אהבת אחים אמיתית אינה מסתכמת בשיחה מנומסת ובהליכות נאות; גם אין היא מתבטאת בהפגנת רגשות מוגזמת וקולנית. אדרבא, עלינו להיות מוכנים להיפתח אל אחרים, כדוגמת פאולוס ביחסו אל הקורינתים, ולהראות לבני אמונתנו שטובתם באמת חשובה לנו. הגם שלא כולם חברותיים ומלאי הבעה מטבעם, יהיה זה מזיק אם נהיה מכונסים מדי בתוך עצמנו. ”לתאווה יבקש נפרד”, מזהיר המקרא. ”בכל תושייה [חוכמה מעשית] יתגלע” (משלי י״ח:1).
12. מדוע תקשורת טובה היא גורם חיוני ביחסים אישיים בקהילה?
12 תקשורת כנה היא גורם חיוני בידידות אמת (יוחנן ט״ו:15). כולנו זקוקים לחברים שנוכל לפרוק בפניהם את אשר על לבנו. כמו כן, ככל שנכיר זה את זה, יקל עלינו להתחשב בצורכי הזולת. בדאגה כזאת לענייני אחרים, נתרום להגברת החיבה הלבבית ונתנסה באמיתות דבריו של ישוע: ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח; פיליפים ב׳:1–4).
13. מה נוכל לעשות כדי להראות שיש לנו חיבה אמיתית כלפי אחינו?
13 כדי שחיבתנו תצמיח תועלת מרבית, עלינו להביעה (משלי כ״ז:5). סביר להניח שחיבה אמיתית תתבטא בהבעת פנינו ותעורר תגובה בלבם של אחרים. ”מאור עיניים יְשַמַח לב” (משלי ט״ו:30). מעשים מתחשבים מטפחים אף הם את החיבה הלבבית. לא ניתן לקנות חיבה אמיתית, אך מתנה הניתנת מכל הלב עשויה להיות משמעותית ביותר. כרטיס ברכה, מכתב ו”דבר דבוּר על אופְניו” — כל אלה יכולים להיות ביטויים לחיבה עמוקה (משלי כ״ה:11; כ״ז:9). לאחר שקשרנו קשרי ידידות עם אחרים, עלינו להוסיף ולהראות חיבה בלתי אנוכית כדי לשמור על קשרים אלה. בייחוד בעתות מצוקה ניחלץ לעזרת חברינו. המקרא אומר: ”בכל עת אוהב הרֵעַ, ואח לצרה ייוולד” (משלי י״ז:17).
14. מה ניתן לעשות אם דומה שמישהו אינו מגיב לחיבה מצידנו?
14 אין זה מציאותי לצפות שנהיה קרובים לכל אחד בקהילה. מטבע הדברים, יהיו כמה שנחוש קרובים אליהם יותר מאשר אל אחרים. לכן אם מישהו אינו מתייחס אליך בחמימות כפי שהיית רוצה, אל תמהר להסיק שמשהו לקוי אצלך או אצלו. כמו כן, אל תנסה לכפות עליו יחסים קרובים. אם תהיה ידידותי אליו במידה שהוא מאפשר, תשמור על דלת פתוחה להידוק היחסים בעתיד.
”בך חפצתי”
15. איזו השפעה נודעת לשבחים או להיעדר שבחים על אחרים?
15 אין ספק שישוע שמח בעת טבילתו לשמע המילים שיצאו מן השמים: ”בך חפצתי”! (מרקוס א׳:11) ביטוי זה של שביעות רצון ודאי חידד את הכרתו הפנימית של ישוע שאביו רוחש לו חיבה (יוחנן ה׳:20). למרבה הצער, יש שלעולם אינם זוכים לשמוע דברי שבח מפי האנשים שאותם הם מכבדים ואוהבים. ”להרבה צעירים כמוני אין בני משפחה שמקבלים את עיקרי האמונה המשיחיים”, אומרת אן. ”בבית אנחנו רק שומעים ביקורת. וזה מאוד מעציב אותנו”. ואולם, עם הצטרפותם לקהילה הם חשים בחמימות הקורנת ממשפחה רוחנית תומכת ודואגת — אבות ואימהות, אחים ואחיות, בני אמונתם (מרקוס י׳:29, 30; גלטים ו׳:10).
16. מדוע גישה ביקורתית כלפי אחרים אינה מועילה?
16 בתרבויות מסוימות ההורים, הקשישים והמורים מקמצים בהבעת שביעות רצון באוזני הצעירים, מחשש שהשבחים יגרמו להם להיות שאננים או גאוותנים. חשיבה כזו עלולה אף להשפיע על משפחות משיחיות ועל הקהילה. המבוגרים אולי יעירו על נאום או על מאמץ אחר במילים: ”זה היה בסדר גמור, אבל יש מקום לשיפור!” או אפשר שהם יביעו בדרך כלשהי אי שביעות רצון מן הצעיר. רבים סבורים שכך הם מחדירים בצעירים את המוטיבציה לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. אלא שגישה זו משיגה לרוב את התוצאה ההפוכה, שכן הצעירים עלולים לסגת או לחוש שאין בכוחם לעמוד בציפיות.
17. מדוע עלינו לחפש הזדמנויות לשבח אחרים?
17 עם זאת, אין לתת שבחים אך ורק כהקדמה לתיקון. שבחים כנים תורמים ליצירת חיבה לבבית במשפחה ובקהילה, ומעודדים את הצעירים לפנות לאחים ואחיות מנוסים ולהיוועץ בהם. לכן במקום לתת לתרבות להכתיב לנו איך לנהוג באחרים, הבה ’נלבש את האדם החדש הנברא כדמות אלוהים בצדקה וקדושה של אמת’. שבח כפי שיהוה משבח (אפסים ד׳:24).
18. (א) צעירים, כיצד עליכם להתייחס לתיקון מצד מבוגרים? (ב) מדוע נזהרים המבוגרים במתן תיקון?
18 מצד שני, צעירים, אל תסיקו שאם המבוגרים מתקנים אתכם או נותנים לכם עצות, אין הם אוהבים אתכם (קהלת ז׳:9). נהפוך הוא! הם ככל הנראה פונים אליכם מתוך אכפתיות ומתוך חיבה עמוקה כלפיכם. אחרת מדוע שיטרחו לדבר איתכם על הנושא? בידיעה שיש למילים כוח רב, המבוגרים — ובייחוד זקני־הקהילה — מקדישים בדרך כלל זמן רב למחשבות ולתפילות לפני שהם מתקנים אחרים, מפני שברצונם רק להיטיב עם אחיהם (פטרוס א׳. ה׳:5).
”רחום וחנון יהוה”
19. מדוע מי שהתנסו באכזבות יכולים להישען על יהוה?
19 יש אשר חוו בעבר חוויות לא־נעימות ונותרו בתחושה שגילוי חיבה לבבית סופו מפח נפש. דרושים מהם אומץ לב ואמונה חזקה להיפתח שוב אל אחרים. אך אל להם לשכוח שיהוה ”אינו רחוק מכל אחד מאיתנו”. הוא מזמין אותנו לקרוב אליו (מעשי השליחים י״ז:27; יעקב ד׳:8). הוא גם מבין את החשש המקנן בנו שמא ניפגע, והוא מבטיח לתמוך בנו ולעזור לנו. דוד המשורר מרגיע אותנו ואומר: ”קרוב יהוה לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע” (תהלים ל״ד:19).
20, 21. (א) מניין לנו שנוכל לרקום יחסים הדוקים עם יהוה? (ב) באילו דרישות צריך לעמוד כדי להיות קרובים אל יהוה?
20 ידידות קרובה עם יהוה היא הקשר החשוב ביותר שנוכל לטפח. אבל האם קשר כזה באמת אפשרי? אכן כן. המקרא מראה עד כמה קרובים היו גברים ונשים צדיקים אל אבינו שבשמים. התבטאויותיהם הלבביות נשמרו במקרא כדי להקנות לנו את הביטחון שגם אנו יכולים לקרוב אל יהוה (תהלים כ״ג, ל״ד, קל״ט; יוחנן ט״ז:27; רומים ט״ו:4).
21 כל אחד יכול לעמוד בדרישות שדורש יהוה מכל מי שמעוניין להתקרב אליו. ”יהוה, מי יגור באוהלך? מי ישכון בהר קודשך?” שאל דוד. ”הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו” (תהלים ט״ו:1, 2; כ״ה:14). ככל שניווכח שהשירות למען אלוהים מניב פרי טוב ומזכה אותנו בהדרכתו ובהגנתו, נִראה כי ”רחום וחנון יהוה” (יעקב ה׳:11).
22. איזה מין יחסים חפץ יהוה שיהיו למשרתיו?
22 מה מבורכים אנו שיהוה חפץ ביחסים אישיים עם בני אדם לא־מושלמים! האם לא יהיה זה מן הראוי שנתייחס בחיבה לבבית איש לרעהו? בעזרת יהוה, כל אחד מאיתנו יכול לתרום לחיבה הלבבית המאפיינת את אגודת האחים המשיחית שלנו וליהנות ממנה. תחת מלכות אלוהים תהיה חיבה זו נחלתו של כל אדם לעדי עד.
התוכל להסביר?
• איזו אווירה צריכה לשרור בקהילה המשיחית?
• כיצד יכול כל אחד מאיתנו לתרום לחיבה הלבבית בקהילה?
• כיצד שבחים כנים מגבירים את החיבה המשיחית?
• כיצד חיבתו הלבבית של יהוה תומכת בנו ומחזקת אותנו?
[תמונה בעמוד 15]
האהבה בין המשיחיים אינה מסתכמת בתחושת חובה
[תמונות בעמודים 16, 17]
התוכל ’להתנהג ברוחב לב’ בגילוי חיבה?
[תמונה בעמוד 18]
האם אתה ביקורתי או מעודד?